שמעתי הבוקר ראיון של אביגדור ליברמן בגל"צ שמזהיר שאנחנו עומדים בפני שואה, כי האיראנים מתכננים בתוך שנתיים להשמיד את הישות הציונית, כלומר אותי, אותך ואת כל מי שנמצא כאן, כולל ערבים, במתקפה של רבבות טילים מכל החזיתות לעברנו, וכנראה גם בשימוש בפצצה גרעינית.
ליברמן הוא לא עוד חבר כנסת מהשורה השנייה. הוא היה שר במשרדי ממשלה רבים, והכי חשוב, לצורך העניין, הוא שימש כשר ביטחון. הראייה הביטחונית שלו הייתה תמיד מפוכחת ומציאותית, וגם יחסו לחמאס, עוד לפני 7 באוקטובר, היה ריאלי. נדמה שהוא צפה פני עתיד ויודע לנתח את מצבנו הביטחוני טוב יותר מרבים משרי הבטחון והרמטכ"לים שהיו פה.
בהנחה שלשם אנחנו הולכים, והאמת היא שמנהיגי איראן לדורותיהם, ובעיקר אלה של השנים האחרונות, אומרים זאת מפורשות, ואחרי ליל הטילים מאיראן, מן הראוי להתחיל להאמין להם. איראן היא ראש הנחש ואותו צריך לקפד. ואם זה המצב, מן הראוי שנודיע לתושבי טהרן שאם חפצי חיים הם שיברחו מעירם אל ההרים והערים האחרות באיראן, כי ברגע שנדע שמנהיגיהם עושים פעולה ממשית לקראת יום הדין כלפינו אנחנו נשתמש בתוצרת של "מפעל הטקסטיל" בדימונה. אחרי לקחי השואה ואירועי השבת הארורה הרי הבטחנו לעצמנו לעולם לא עוד, שפירושו הקם להורגך השכם להורגו.
מציאות חיינו היא בלתי אפשרית. אלה לא חיים. עם עכברי החמאס בעזה נסתדר. הפנים והצבא צריכים להיות לכיוון החיזבאללה ולבנון. מה שמתרחש בצפון זו שערורייה ואיבוד מוחלט של כושר ההרתעה שלנו, שנמצא בהידרדרות חמורה מאז מלחמת ששת הימים. שכחנו ליזום ולתקוף ולהעביר את המלחמה לשטח האויב. תנו לצה"ל לנצח אינה סיסמא בעלמא. יש לנו חיילים נועזים, גיבורים וחדורי מוטיבציה. תנו להם לבוא לידי ביטוי ולמחוץ את המבקשים להשמידנו.
חייבים להחזיר את ההרתעה לידיים שלנו. בשכונה שלנו מבינים רק כוח, והרבה כוח. אני מתבייש בממשלה שלנו וחרד מתפקודה, ובעיקר מהאיש העומד בראשה המתנהג כמו אחרון חסרי החוליות. הוא המבוע והסיבה העיקרית למציאות המוטרפת שבה אנו חיים כבר 8 חודשים, ולמעשה מזה שנה וחצי.
מבחינתי הוא זוכה לציון אפס בכל התכונות הנדרשות ממנהיג. אין חזית אחת שבה אנחנו לא מפסידים. חייבים להוציא אותו מיידית מעמדת הנהגה והחלטה. זו אזעקת אמת. זה חייב להתרחש כאן ועכשיו ומייד.