זוכרים את נאומו של מרטין לותר קינג, "יש לי חלום" באוגוסט 1961? היה לו חלום והוא התגשם. גם לי יש חלום, שאם הוא יתגשם נגיע כולנו אל המנוחה והנחלה והארץ תשקוט 100 שנים לפחות.
החלום שלי נובע מאהבת העם, הארץ והמדינה, והוא בר ביצוע ויכול להתרחש בכל רגע, והלוואי ויקדים. המציאות הכאוטית, שלא לומר הקטסטרופלית, שבה כולנו נמצאים, ובעיקר משפחות החטופים שלנו שבמנהרות החמאס במשך 313 ימים, היא בדמותו ובצלמו של איש אחד, שהסתלקותו מהעין הציבורית תבשר את בוא הגאולה ונאמר אמן.
אתם הרי יודעים מי הוא. נכון, זה בדיוק הוא. איש אחד שלוקח את כולנו אל עברי פי פחת, וכל מעשיו טובעים בים ואנחנו משלמים את המחיר. אין היבט אחד בחיינו מזה כשנה שבו הוא הביא לנו חדשות טובות. אנחנו בדרך לקיבינימט ועברנו כבר למעלה ממחצית הדרך לשם, והוא ממשיך בסרבנותו ובדחיינותו. יכולת הניהול שלו פחותה מזו של חבר בוועד הבית שלנו, מבלי לפגוע בחברי הוועד. פחדנותו אומנותו.
החלום שלי הוא שיסתלק מחיינו הציבוריים. כל יום שהוא מכהן בתפקיד עולה לנו בחיי אדם יקרים של חיילים וחטופים, ודומה שהמחירים הללו אינם נוגעים לו והוא חלול ריגשית ואינו רואה בעיניים זולת את המשך שלטונו וקידום האינטרסים שלו ושל משפחתו.
איש אחד בודד מצליח להוליך בכחש 10 מיליון אזרחים, וגם את נשיא ארה"ב ושאר מנהיגי העולם. הוא ולא אחר. חייבים לעצור אותו מהמשך שלטונו. עכשיו. אין יותר זמן. לא לחטופים ולא לרוב העם הרואה בו נביא שקר ומשיח דה לה שמאטע.
ובתוך קרוסלת הטירוף שבה אנו מצויים, לא קמים 5 חברי כנסת מהקואליציה ועוצרים את החורבן. ולא רק זאת אלא זאת: השר יריב לוין ממשיך ברפורמה המשפטית. הוא הספיק לשכוח את השיתוק וההלם שבהם היה שרוי בשבועות שלאחר מתקפת הטרור של החמאס, הוא וחבורת הרופסים שסביב שולחן הממשלה. אנחנו לעולם לא נשכח. נזכור ולא נשכח לדורי דורות.