ללמוד להיות אבא

רותי בוסידן
בקרוב ייפתח במודיעין "מעגל אבות" בהנחייתו של אופיר שטרן, תושב העיר שמסביר מדוע היחסים בין אבות לילדיהם מגיעים לפעמים להתנגשות וכיצד ניתן לשנות
צילום: shutterstock

האמרה המפורסמת גורסת ש"לא צריך רישיון כדי להיות הורה", אבל יש מי שסבור שכן צריך ללמוד איך להיות הורה טוב. לשם כך פותח בימים אלו אופיר שטרן ממודיעין "מעגל אבות" בעיר, בתשלום סמלי, שמיועד ל"אבות שיודעים שזה יכול להיות אחרת, אבל לא יודעים איך להגיע לשם".

שטרן (50, נשוי+4), הוא מנחה הורים מוסמך מטעם מכון אדלר. "למדתי הדרכת הורים כדי לשפר את ההורות שלי, והתאהבתי בתחום", הוא מסביר, "היום המטרה שלי בחיים היא לעזור להורים שקשה להם".

על הצורך במעגל אבות מספר שטרן כי הוא מגיע "מתוך הכרה בזה שלגברים יש צרכים קצת שונים, מכל מיני סיבות. לפעמים הם מרגישים שהורות היא לא מה שהם נולדו לעשות. 'אני לא אמור להיות במערה אלא להיות בחוץ ולצוד', הם אומרים. הם מרגישים שהם לא נולדו לזה ושאין להם את הכלים. בנוסף, לאבות יש לפעמים חוסר בפן השיתופי. לנשים יש חברות טובות שהן  גם אימהות, ולאבות קשה יותר כי לא תמיד יש את האדם שהם מספיק נפתחים איתו. בנוסף, לא תמיד קל להם להיפתח רגשית כי הם סגורים יותר".

אז המטרה היא תמיכה רגשית?

"המטרה היא שהם ירגישו יותר נוח לשתף ויקבלו נרמול, כדי תהיה להם תמיכה רגשית וגם את העצה המקצועית".

איפה הקושי העיקרי?

"הרבה פעמים האב מתאר 'ואז צעקתי ואז שנאתי את עצמי'. זה המסלול שהרבה עוברים. לי מאוד קשה לראות את זה. אני מכיר את זה וקל לי להזדהות עם זה. הרבה אבות צועקים ולא יודעים להתמודד. הם הרבה פעמים שבויים באיך שהם גדלו. ההורים של פעם היו קשוחים יותר ולפעמים החטיפו פליק, והאבות של היום לא תמיד מבינים את הצד הרגשי של עצמם ושל הילדים".

אז מה עושים?

"הדרכת הורים מתחילה קודם כל מההבנה של הילד, כי ילד לא עושה דברים סתם. אם ילד מתנהג בצורה מסוימת זה בדרך כלל כי משהו חסר לו שם, משהו לא טוב לו. ברגע שמבינים יותר את הצד של הילד ומבינים מה חסר לו, אפשר לחזק את הצד הזה שחסר לו. ברגע שמבינים מה חסר לילד ונותנים לו את מה שחסר לו, בדרך כלל יהיה לו יותר קל להתנהג יותר טוב. בנוסף, אם קרה הדבר שבגללו אנחנו מתרגזים, אנחנו לומדים איך ניגשים לזה אחרת. אז מצד אחד אנחנו לומדים להבין יותר את הילדים, ומצד שני לומדים המון כלים לאיך להתייחס לילדים בצורה שונה. למשל, על ידי תקיפות אדיבה, הכלת תסכול, לומדים להקשיב אחרת ולתקשר אחרת. כתוצאה מזה רואים פלאים, כי האבות כבר לא בחרדה להיות עם הילדים והאווירה בבית משתפרת מאוד".

אנחנו לא בעידן "הגבר החדש" שמייתר קבוצה כזאת?

"הגבר החדש אמנם יותר מחובר לרגשות שלו, אבל עדיין לגברים יש פער מאוד גדול ורובם לא נמצאים שם במאה אחוז. זה משתפר. כשאני עובד עם זוגות האבא מתחיל ממקום קשוח ולאט-לאט מבין יותר את הצד של הילד ונפתח לאפשרויות אחרות. אתה רואה שיש שם שינוי, קודם כל בתפיסת ההורות של האבא שלא חייב להיות הגורם האחראי על המשמעת והקשוח, אלא יותר להיות שם בשביל הילד ולהכיל אותו".

האם המלחמה שינתה משהו?

"במלחמה הרבה אבות היו תקופה מאוד ארוכה במילואים, ולכל שינוי משפחתי כזה יש השלכות. מבחינת הילד האבא נעלם וחוזר ומשהו בדינמיקה המשפחתית משתנה. זה משפיע ישירות על האבא שלא היה בבית וצריך לבנות את היחסים מחדש. כשהתחילה המלחמה כמעט כל המשפחות שעבדתי איתן דיווחו על רגרסיה אצל הילדים. השילוב שאבא לא בבית והילדים ברגרסיה הפך את זה לקשה. חלק מהאבות גם חזרו עם פוסט טראומה, וזה מן הסתם לא מקל עליהם בכלל".

כתבות נוספות