מאז הימים הראשונים מפעילה קבוצת תושבי מודיעין את "חמ"ל מבשלים יחד לחיילים", המבוסס כולו על מתנדבים מסורים, וכעת, עם התרחבות הפעילות הקרקעית בדרום לבנון, הביקוש רק הולך וגובר.
מה שהחל ביוזמה של שרית רושה-גביזון, שהכינה כריכים לחיילים, הפך למבצע לוגיסטי של ממש בו יחד עם עשרות מתנדבים הוכנו מדי שבוע 900 ארוחות שישי לחיילים בשטח. "בתחילת המלחמה, כמו רוב התושבים בעיר ובארץ, הייתי ב'פריז' של יומיים וחיפשתי מה לעשות", סיפרה רושה-גביזון למודיעין News. "אז התחלנו, בעלי ואני, להכין כריכים ולחלק אותם לחיילים ולכוחות הביטחון. ואז ראיתי איזשהו פוסט בפייסבוק של חייל שכותב שחסר לו ציוד ואוכל. ישר 'התלבשתי' על הפוסט שלו, והוא היה הראשון שסיפקתי לו אוכל על בסיס יומי. קראתי לחברות, פתחנו שולחנות בבית, הכנו כריכים ושלחנו אותם לדרום".
ואיך הגענו מזה למבצע שאתם מנהלים כיום?
"כשחזרנו לעבוד בבית הספר החלטתי שאין מצב שאני מפסיקה, והחלטתי לשנות את הקונספט לארוחות שישי חמות. שתהיה להם הרגשה של בית. זה עבר מפה לאוזן והפכנו להיות מפעל קטן. יש כאן בנות שעובדות איתי קבוע, מתחילת המלחמה, וכל שישי הן מתייצבות. הצטרפו עוד ועוד מתנדבים, ואני בקשר עם החיילים בשטח. היה לי חשוב שאוכל לא ייזרק, אז החלטנו ששולחים רק על פי ביקוש. כיום אנחנו מכינים ארוחות שישי ל-850 חיילים בכל שבוע, מהצפון ועד לדרום, כולל אוכל שלנו שנכנס לעזה".
ואיך מתנהל המבצע?
"יש לנו כיום 650 מתנדבים שמבשלים כל שישי. אני ועוד חברה מפרסמות דוח אקסל מפורט, עם כל מה שצריך להכין וחלוקה לדתיים וכשרות, צמחונים וכולי, וכל אחד מכין על פי יכולתו. יש מי שקונה קילו חומוס או מכין 15 שניצלים, ויש מי שמכין כמה מנות. זה מקום של קהילה, בלי חשבונאות, ומשבוע לשבוע גדלנו ומגיעות גם בקשות מהשטח".
מי משנע את כל האוכל?
"יש עוד קבוצת מתנדבים שלנו, חבר'ה שמשנעים את האוכל מהעיר לחיילים. אני מפרסמת להם טבלה כבר ביום שלישי, עם כמות המנות שהם צריכים לקחת, ובשישי הם היו מגיעים אליי הביתה. היום אנחנו מנהלים את החלוקה מבית הספר היובל, אבל בהתחלה זה היה אצלי בבית והייתה עלייה לרגל של המתנדבים, גם מי שבישל וגם מי שמשנע. אנשים מביאים את האוכל, אנחנו מסדרות את המנות, ואז מארגנים את הארגזים ומורידים לרכבים".
מגיעים לצפון גם במצב הביטחוני הנוכחי?
"אלכס בריקסמן, תושב העיר, לקח על עצמו לנהל את המשנעים. ככל שגדלנו זה היה יותר קשה לעשות את זה בעצמי, ואנשים מדהימים מקדישים מזמנם לנסוע. גם כשהיו טילים בדרום ובצפון הם לא מפחחדים ומגיעים לכל מקום שצריך. אלכס בריקסמן תושב העיר לקח על עצמו לנהל את המשנעים. הם מקבלים את מספרי הטלפון של אנשי הקשר, הם קובעים נקודת מפגש וככה מתבצעת ההעברה של האוכל לחיילים. אנחנו עושים את זה כבר שנה שלמה, היום אנחנו כבר מכונה משומנת, ממש מפעל של אנשים מדהימים. כל שבוע אני בלחץ כי אני לא יכולה להגיד לא לחיילים שמבקשים, אבל תמיד זה מסתדר בסופו של דבר. אוכל שמגיע מבית דתי מסומן וכתוב עליו כשר, המתנדבים משקיעים בעוגות ויש אקסטרות, הם כותבים מכתבים לחיילים לעידוד"
את המיזם מנהלת רושה-גביזון יחד עם שרי ברטור, גם היא תושבת העיר. "בלעדיה לא הייתי מצליחה", אומרת גביזון. "מה שמייחד את החמ"ל שלנו זה שהוא ברובו מבוסס על כוח נשי שמניע אותו. הרבה נשות חינוך שהולכות איתנו שנה שלמה, ובנות הגרעין שמתייצבות כל שישי כדי לתפעל את החמ"ל". אותן בנות גרעין עליהן מספרת רושה-גביזון הן אילנה ברק, לימור פרסי, תמר ענבר, מיכל אברהם ומעיין שלום. "הן מפעילות את החמ"ל יחד איתנו", היא מספרת, "מסדרות את האוכל לפי קטגוריות ומעמיסות את הרכבים לפי היעדים. זאת עבודה פיזית קשה שהן עושות כבר שנה שלמה. הן כוח חשוב מאוד בחמ"ל".
כאמור, בימים אלו בהם עוד ועוד כוחות צה"ל עולים לגבול הצפון, אנשי החמ"ל המודיעיני שואפים להרחיב את הפעילות עוד יותר. "ממש חשוב לנו לצרף ידיים מבשלות", אומרת גביזון, "שמוכנים להגיע לתפוצה רחבה יותר. אין סיבה שבעיר הענקית הזאת לא נצליח להאכיל יותר מ-850 חיילים. המטרה היא לגדול כדי לתת מענה לכמה שיותר חיילים. יש משהו מאוד מנחם ומחמם את הלב בלקבל אוכל של בית, במיוחד ביום שישי בערב. אנחנו רואים את זה בתמונות ובסרטונים שהם שולחים לנו. זה מעלה את המורל ונותן תחושה של בית, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות. זה נותן הרבה כוח גם לתושבים עצמם, שמרגישים שיש להם משמעות וזה מאחד. יש אצלנו בחמ"ל חילונים, דתיים, נשים וגברים מכל קשת. החמ"ל נותן מענה לכולם, אין פוליטיקה, רק מבשלים באהבה עד לניצחון".
להצטרפות ניתן להתקשר למנהלות החמ״ל:
שרית רושה גביזון – 054-9509347
שרי ברטור – 050-3055622