בגיל 39 מכהן אביחי כהנא כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, דווקא בתקופה בה מזנק מספר היהודים שעולים לארץ על רקע מלחמת "חרבות ברזל", עם האנטישמיות הגואה בעולם וגם תחושת הסולידריות עם ישראל.
עו"ד כהנא (נשוי+4) הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. הוא נכנס לתפקידו כמנכ"ל המשרד הממשלתי בפברואר 2023, וקודם לכן מילא שורת תפקידים בכירים בשירות הציבורי, שהאחרון שבהם היה ראש מטה המנהל הכללי במשרד המשפטים.
על פעילות המשרד והמאמצים להביא לכאן כמה שיותר יהודים, ולקלוט אותם באופן מיטבי, אמר השבוע כהנא למודיעין News: "אנחנו חושבים שצריך להשקיע בזה תקציבים גדולים יותר. אני חושב שבעזרת מהלכי התייעלות הצלחנו להעביר השנה הרבה מאוד רפורמות, אבל אנחנו חושבים שהעלייה לישראל היא התקווה למדינה בעשור הקרוב ולכן פועלים נמרצות מול משרד האוצר ואגף התקציבים כדי להשקיע בעלייה, שתחזור למדינת ישראל כפליים, אנחנו משוכנעים בזה".
"רוצים להיות חלק"
כאמור, מאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה משמעותית במספר היהודים שעלו לארץ, כמו גם אלו שהתחילו להתעניין ולהריץ את התהליך. "בשנה ממוצעת עולים לארץ 25 אלף עולים, ועכשיו בספטמבר אנחנו כבר על יותר מ-25 אלף. זאת אומרת שתוך כדי מלחמה ואיום חצי-קיומי אנחנו כבר על הממוצע השנתי ואנחנו מעריכים שנסיים את השנה על 40 אלף עולים, שזה דבר מדהים".
ואת הנתונים האלו אתם תולים במלחמה ובהשלכותיה על יהדות העולם?
"אנחנו תולים את זה בשני דברים: גם באנטישמיות בעולם וגם בתחושת סולידריות עם ישראל. אנחנו רואים הרבה מאוד עולים שבאים ואומרים 'אנחנו רוצים להיות חלק ממדינת ישראל'. זה לא רק עניין של אנטישמיות, בטח כשמדובר בעולים שיש להם אמצעים כלכליים והם יכולים לעבור למקומות יותר רגועים. הם רוצים לקחת חלק בחיים כאן. מה-7 באוקטובר אנחנו רואים עלייה מדהימה בנתוני פתיחת התיקים, כלומר אנשים שמתחילים להתעניין בלבצע עלייה לישראל. בצפון אמריקה הנתון הוא כפול משנה רגילה, בצרפת אנחנו על 350-400%, באנגליה יש גידול משמעותי וגם בדרום אפריקה, ואנחנו מעריכים שבשנת 2025 המספרים יהיו גבוהים עוד יותר".
הפתיע אתכם שאותם יהודים מבוססים נוהרים דווקא לכאן?
"אין לי נתונים מדוייקים כי באותן תקופות לא אספו, אבל מדברים על זה שאחרי מלחמות הרבה פעמים היו כאן גלי עלייה. זה לא מפתיע אותנו שאנשים רוצים ומחוברים לישראל, אנחנו רואים את זה בקהילות בעולם, אבל כן היו שבועות ששפשפנו את העיניים כשראינו שהם מגיעים דווקא עכשיו. היו מטוסים שלמים שנחתו כאן בקיץ, הרבה מאוד משפחות צעירות, ובימים בהן חשבנו שעוד רגע איראן תוקפת לא הייתה משפחה אחת שביטלה את ההגעה".
ואנחנו מצליחים לתת להם מענה מספק בקליטה בארץ?
"בשנה האחרונה עשינו המון שינויים, בעיקר במערך הקליטה. אני חושב שכיום אנחנו יודעים לתת להם מענה טוב בהרבה מבעבר, ואני חושב שיש לנו עוד דרך ללכת ומה לשפר. אנחנו יודעים להציע הרבה יותר לימודי עברית, קליטה טובה בהרבה בבירוקרטיה הישראלית, אבל יש עוד מה לעשות. יש אתגר גדול מאוד בקליטה בבתי הספר, בתעסוקה, ובכלל בחברה ובקהילה".
איך נראה הפיזור הגיאוגרפי שלהם? עדיין מרביתם מגיעים לאותם מקומות כמו בעבר?
"העולים מגיעים לאותם מקומות שהכרנו בעבר, כי בדרך כלל הם באמת נמשכים למקומות בהם יש קהילות שהם יודעים שיוכלו להתחבר אליהן, אבל אנחנו עושים מאמצים לפתוח מקומות חדשים ולעשות סוג של עליית קהילות למקומות שאנחנו חושבים שיוכלו להיות אטרקטיבים עבורם. כמו למשל, באר שבע, שבה אנחנו עובדים מאוד חזק עם ראש העיר, או חדרה וחיפה בגלל מחירי הדיור. אני גר בשכונת אבני חן ואתה רואה אצלנו תהליך מאוד מעניין של עולים שמגיעים בהתחלה לקהילות עולים מאוד הומוגניות, ואחרי כמה שנים עוברים לקהילות 'ישראליות'. אצלי בבית הכנסת בשנה-שנתיים האחרונות הצטרפו 20 משפחות של עולים שהגיעו לפני כמה שנים. זה בעצם הסממן הכי טוב לקהילה מוצלחת. הבת שלי חזרה הביתה מבית הספר וסיפרה לי שבכיתה שלה הן שש דוברות עברית. כשגדלתי בחיפה היו מוציאים חמישה-שישה תלמידים לשיעור לדוברי אנגלית. עכשיו הן יוצאות לשיעור אנגלית לדוברי עברית".
על מאמצי הקליטה במודיעין, עיר הידועה מזה שנים רבות כקולטת עלייה, הוא מספר כי "עיריית מודיעין עושה הרבה עבודה, אנחנו גם מממנים משרד מסייע בהרבה דברים. הייתה בקיץ קייטנה שעשו לילדי העולים, יש אולפן עברית מאוד מפותח והרבה מאוד קליטה בתוך קהילות העולים ואחר כך בקהילות הישראלים".
מה בעצם הסוד כאן?
"בארבע השנים האחרונות עלו למודיעין יותר מ-1,700 עולים. זה המון. הרבה מהם רופאים ומהנדסים והרבה מאוד משפחות צעירות. אני חושב שמה שהופך את מודיעין לאטרקטיבית עבורם זה קודם כל מערכת החינוך שלה. אני שומע את זה גם בירידי עלייה בעולם".
אתם נותנים היום תמיכה של 2,000 שקל בחודש למשך שנתיים לעולים שיבחרו להתגורר בדרום, בצפון ובאיו"ש. אתם רואים היענות?
"אלו אזורי עדיפות לאומית, ואחד השינויים שעשינו הוא לשנות את מנגנון התמיכה בדיור משנות התשעים שכבר לא היה רלוונטי. אנחנו חושבים שביום שאחרי המלחמה הצפון יהיה רלוונטי יותר. אם אתה הולך ליוקנעם או קריית גת אתה מקבל 2,000 שקל לחודש. זה משמעותי. בקריית גת יש קהילה של אנגלוסקסים שהולכת ומתפתחת, בבאר שבע אנחנו חושבים שיש פוטנציאל לקהילה צרפתית וראש העיר מאוד בעניין, ובצפון יש הרבה מאוד עולים שמגיעים. יוקנעם היא שנייה מכביש 6, מקום עם הייטק".
השקתם את תוכנית "עליית הרופאים". איך זה מתקדם?
"ממש השבוע היה לנו יריד נוסף באנגליה, שהשתתפו בו כמעט מאה רופאים. חסרים אלפי רופאים בישראל וזה הולך ומחריף. יחד עם משרד הבריאות יצאנו למיזם שמטרתו להביא אלפיים רופאים בתוך חמש שנים. זה מאוד-מאוד שאפתני, אבל אנחנו מבינים היום שהעלייה לישראל היא לא רק הגשמת החלום הציוני, אלא שמדובר על ההון האנושי של המדינה. בשבוע שעבר נפגשתי עם סמנכ"ל התעשייה האווירית, שאנחנו מחפשים לו מהנדסי אווירונאוטיקה. זה מדהים, אנחנו ממש עובדים בלהביא את האנשים שהמדינה צריכה עכשיו. הקמנו מערך ליווי חדש ואנחנו מלווים אותם באופן אישי. אנשים כאלה בדרך כלל מסודרים כלכלית, הם יודעים מה הם רוצים מעצמם ומהחיים, ואנחנו מצמידים להם יועץ עובד המשרד שבונה להם תוכנית קליטה לילדים ולמשפחות ומלווה אותם ומסייע להם בכל הבירוקרטיה בתהליך".
