הצרפתים באים?

יהודה גולן

ביום שני בבוקר קיבל משה סדיה, איש ה"עמותה הצרפתית" של מודיעין, טלפון ממשרד הביטחון. בשיחה קצרה הוא "גוייס" למשימה הלא פשוטה של לארגן וללוות את בני משפחות הנרצחים בפיגוע בפריס ללוויה שהתקיימה בירושלים. בשעה ארבע בבוקר יום שלישי הוא כבר היה בנתב"ג לקבל את פני האבלים וארונות הנרצחים.

סדיה וחבריו לעמותה רגילים שקוראים להם לדגל. "דווקא בצרפת לא היינו כל כך בעניין ההתנדבות", הוא מספר. ומוסיף חברו אריק פדידה: "אחרי שעלינו התחלנו להתנדב. בהתחלה הייתי במשמר הגבול. בכלל, היהודים שבאו מצרפת חדורים מאד ברוח ההתנדבות בכל דבר כאן במודיעין".

העמותה הצרפתית היא גוף גדול ומוכר בבמודיעין. ראשי העמותה מתגוררים כאן ובכלל, קהילת יוצאי צרפת במודיעין דומיננטית מאד ומחוברת מאד לשטח. בני הקהילה, המונה כמה מאות משפחות, נוהגים לחגוג את חגי ישראל ביחד, ואת יום העצמאות באירועים רבי רושם. אבל העמותה גם מסייעת בימים פחות שמחים. בפסח ובראש השנה מתגייסים עשרות חברי העמותה ומארגנים חבילות מזון וציוד לחלוקה לנזקקים בעיר. מעבר לכך פעילה העמותה במשימות סיוע והצלה גם ברחבי העולם, במסגרת "מצילים ללא גבולות". המבצע האחרון שבו השתתפו היה אסון רעידת האדמה בפיליפינים.

הקהילה הצרפתית במודיעין מחוברת מאוד למדינת המוצא, גם במישור הפורמלי. כך למשל, לפני מספר חודשים, התארח פטריס מאטון, קונסול צרפת בישראל, בברית המילה של בנו של משה. הרבה מפעילויות העמותה מתבצעות בשיתוף הקונסוליה הצרפתית בתל אביב. באירועים של העמותה מתנוסס בדרך כלל דגל הטריקולור לצד דגל ישראל.

וכמובן שיש קשרים ענפים בין הקהילה המקומית ליהודים בצרפת. סדיה מספר כי בחודשים האחרונים הגיעו אליו הרבה מאד שיחות טלפון מחברים בצרפת, שהחלו להתעניין מאד בעליה לישראל: "הרבה פונים אלינו אבל הבעיה היא שיקר כאן מאד. זה מטורף", הוא אומר.

אבל מדובר במעמד בינוני וגבוה שיש להם אפשרויות לקנות כאן דירה.

"המצב השתנה מאד בצרפת. המשבר הכלכלי בצרפת פגע מאד בערך הנדל"ן ומודיעין הפכה לעיר יקרה מאד עבור הצרפתים. להרבה אנשים אין מספיק כסף לקנות דירה במודיעין. אבל חמור מכך: מתווכחים בצרפת מייעצים לרוכשים פוטנציאלים לא לקנות בצרפת דירות מיהודים אלא להמתין לנפילת מחירים נוספת".

מדוע?

"הם אומרים לקונים 'אם זה מיהודי – חכו עוד כמה חודשים. הנכס יהיה זול יותר בעשרים שלושים אחוז, כי היהודים בורחים מכאן. אל תקנו מהם עכשיו'. יש קושי רב למכור את הדירות בצרפת ואם מוכרים, אז זה במחירים נמוכים מאד".

התמונה שאתה מצייר לא מעודדת לגבי הסיכוי שיהיה גל עליה מצרפת…

"יבואו עולים לישראל, אבל אני לא יודע כמה. את זה נראה רק בהמשך".

ואיך אתם כקהילה ותיקה כאן תסייעו להם בקליטה?

"אנחנו מכינים עכשיו את התוכניות לקליטה, בשיתוף עם גורמים עירוניים. בעיקר בתחום החינוך. מתן שיעורי עזר בבתי ספר לילדי העולים, סיוע בלימוד עברית, סיוע בהכנות לקליטת העולים מבחינה חברתית, מבחינת תעסוקה ודיור ועוד הרבה דברים. אבל אני אומר לך: עיריית מודיעין צריכה להיות מעורבת הרבה יותר בתחום".

במה למשל?

"למשל בהקמת מרכז קהילתי ליהדות צרפת. קיבלנו שטח בשדרות עמק איילון ויש כבר תוכניות בניה, אבל עוד לא גייסנו את הכסף הדרוש. אנחנו לא רוצים לבנות בחלקים ולא להתפרש על הרבה שנים. מוכרחים סיוע כספי".

המדינה בכלל מוכנה לקלוט את העולים?

"בגדול, לא. קשה לקלוט עולים בישראל. גם השפה הצרפתית מגבילה. יש בעיה של הכרה בתעודות מקצועיות בתחומים רבים, אם כי התקדמנו מאד בהכרה במספר תחומים בהם מקצועות הרפואה, אופטומטריה, רפואת שיניים ועוד. אבל עדיין, הבחינות במקצועות האלה בארץ קשות מאד ולא רק לעולים חדשים, לכולם".

היהודים שוכחים מהר

גם אריק פדידה לא מפגין אופטימיות גדולה לגבי עתיד היהודים בצרפת. הוא מספר כי משיחות עם חברים בפריס התחושה היתה שפגיעה בקהילה היהודית הולכת וקרבה: "הכתובת היתה על הקיר כמו שאומרים ולצערי אני חושב שזו רק ההתחלה ואני ממש לא אופטימי לגבי עתיד הקהילה שם. אני כבר 17 שנים בישראל, כי כבר אז הרגשנו שצרפת איננה מקום לילדים ואין שם עתיד לילדנו".

אז למה היהודים לא באים לכאן בהמוניהם?

"כי יש שם יהודים עשירים שהעסקים והכסף קושר אותם לצרפת. מצד שני יש יהודים שלא יכולים להרשות לעצמם אפילו כרטיס טיסה לחופשת קיץ בישראל. גם מחירי הנדל"ן צנחו והרבה יהודים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם".

הפחד מאנטישמיות חזק?

"כן, אבל בעוד שבועיים-שלושה, אם לא יקרה כלום מבחינה ביטחונית, חצי מאלה שהחליטו  עכשיו לעלות לישראל ישכחו מהעניין. ככה היה אחרי הפיגוע בטולוז וכך יהיה גם עכשיו. היהודים שוכחים מהר".

ואלה שיגיעו, במה תוכלו לסייע להם?

"יש במודיעין 350 משפחות ממוצא צרפתי. אנחנו מגובשים ויש לנו הרבה פעילויות ונעזור במה שנוכל בקליטה שלהם. שיהיה ברור, הפעם יגיעו לא רק משקיעי נדל"ן שקונים דירה לפסח, אלא כאלה שרוצים לחיות כאן כל השנה והם לא ממש עשירים. אלה יהיו רוב העולים ונצטרך לדאוג להם".

באמצעות העמותה הצרפתית?

"גם. את העמותה הקמנו בשנת 1999 במיוחד כדי לעזור ליהודי צרפת שהגיעו למודיעין, אחר כך התחלנו לסייע גם לחיילי צה"ל ואחר כך הרחבנו את הפעילות לסיוע למשפחות נזקקות ואם נצטרך נחזור שוב לנקודת הפתיחה ונסייע לעולים מצרפת".

קשה להיקלט כאן

מי שחוותה את קשיי הקליטה בישראל היא מיריי שבתאי (46), תושבת מודיעין כבר שמונה שנים, לכאן עברה עם בעלה עמנואל מרעננה. בני הזוג עלו לישראל לפני עשור. עבור מיריי זאת כבר העליה השניה שלה לישראל: "בגיל 21 עזבתי את משפחתי בפריס ועליתי לישראל, ממניעים ציוניים באמת. רציתי לחזור למולדת של היהודים, אבל הנחיתה היתה קשה. עם אנגלית לא ממש טובה לא מצאתי עבודה, כי לצרפתית אין כאן ביקוש. ניקיתי ועשיתי עבודות קטנות, עד שנשברתי. הייתי כאן לבד ואחרי שלוש שנים חזרתי לאירופה".

לצרפת?

"לא. לאנגליה. הבנתי שכדי להתקדם צריך ללמוד אנגלית ובאנגליה הכרתי את בעלי. לפני עשר שנים עלינו שוב לישראל. הפעם זה כבר היה הרבה יותר קל מבחינת השפה באנו לרעננה ומצאתי מיד עבודה".

ואיך הגעתם למודיעין?

"עברנו למודיעין לפני שמונה שנים. שמענו על העיר והתלבטנו כל הזמן בין רעננה ומודיעין. אני לא התחברתי לרעננה ולכן עברנו לכאן. העיר נהדרת, אני עובדת, בעלי איש מחשבים שעובד בבנק ומבחינתי הסתדרנו".

יש לך משפחה בצרפת?

"אמא שלי חיה שם וגם אחיותי. אבל לומר לך שהן חושבות על עליה לישראל? לא נראה לי. דיברנו על זה אבל זה קשה מאד בגיל כזה לעשות שינוי, אף אחד לא מחכה להן כאן עם עבודה".

בכל זאת יש עולים שמגיעים לכאן בגיל כזה…

"נכון, אבל בצרפת נראה לי שזה קצת לא מתאים. כי אם נניח מישהו למד רפואה בצרפת שבע שנים, לא מתחשבים בזה כאן וכשהוא עולה לישראל הוא צריך ללמוד עוד כמה שנים לבחינות בארץ, אז זה משפיע. בניגוד ליהודי מרוקו שעוזבים את מרוקו ויודעים שזהו זה, אין להם כבר לאן לחזור, הדלת נסגרה, הרי שליהודי צרפת יש תמיד לאן לחזור. לכן הם לא ממהרים לעשות עליה".

מה מצב הרוח אצל הקרובים והחברים בצרפת?

"הם כמובן מודאגים יותר ומתוחים  ומרגישים לא רגועים. הם מספרים שכבר קשה לצאת מהבית אפילו לקניות או לבית הכנסת. יש חשש כל הזמן. אבל אני לא חושבת שהם יעשו עליה, לא כולם בטח. אולי חלק קטן יבואו".

למה?

"כי כאן זה ממש קשה להיקלט. אנחנו לא ממש יודעים איך לקלוט עולים חדשים פה, בעיקר מבחינת השפה והעבודה. הם גם משכנעים את עצמם שעכשיו יהיה שינוי כלפי האיסלם הקיצוני וליהודים יהיה יותר טוב".

על סמך מה הם חושבים שיבוא שינוי?

"על סמך מצעד המיליון, שלא ראו דבר כזה בפריס. היהודים חושבים שאחרי סולידריות כזאת, היהודים יקבלו הגנה וכל העולם המערבי יהיה נגד האיסלם".


ויוה לה ארנק

במחלקת הקליטה בעיריה כבר יודעים שהצרפתים היחידים שיגיעו לכאן הם אלה שיכולים להרשות לעצמם לרכוש דרות יקרות

"אנחנו רואים גידול רציני במספר הפניות שמגיעות אלינו מצרפת של אנשים שמתעניינים בעליה לישראל ולעיר מודיעין", אומרת רוזיטה ברלין, מנהלת מחלקת הקליטה בעירייה. "החודש יגיעו כמה עשרות עולים ובהמשך מתוכננות עוד קבוצות עולים שיגיעו לסיורים בעיר. רוב הפניות אלינו הם מיילים שאני מקבלת ישירות מיהודים בצרפת וההתעניינות הגדולה ביותר הוא תחום החינוך. שואלים אותנו הרבה על אפשרויות הלימודים בעיר, על בתי הספר, על השלב הדי בעייתי של לימוד השפה העברית בעיקר לילדים בגיל בית ספר, כי זה לא עניין פשוט".

מה המאפיין הכלכלי שלהם?

"המתעניינים יודעים שמודיעין היא עיר יקרה ולכן תשעים אחוז מאלה שפונים אלינו הם יהודים מבוססים, בעלי תואר אקדמי. רובם בעלי מקצועות חופשיים. הרבה רופאים".

במודיעין חיים 10,500 עולים חדשים, מתוכם למעלה מ-500 הם יוצאי צרפת. ברלין: "רובם מסייעים לעולים ומתנדבים, ואני קוראת לתושבים בעיר לתת יד לעולים ולהתנדב לסייע במחלקת הקליטה שלנו".


"זו מלחמת תרבויות"/ איילת לוין

גם נסים חזקיהו, הקריקטוריסט הבולט של מודיעין, הגיב על הטבח ב"שארלי" באמצעות עפרונו. הצגנו לו מספר שאלות

נסים חזקיהו, "נוסקו", אולי צריך לשים קו גבול גם לקריקטורות?

"אני חושב שצריך להפעיל שיקול דעת וטעם טוב. אני אישית לא הייתי מצייר את הנביא מוחמד בעירום או במצבים קיצוניים אחרים, אבל למי שכן רוצה לעשות זאת – בהחלט מותר ואין למנוע ממנו זכות זאת. בוודאי שלא על ידי רצח. אבל ההומור המשתלח והמעליב ותחום הקריקטורות והסאטירה טבוע עמוק ב-DNA  של התרבות הצרפתית. אנחנו נמצאים ברגעי הכרעה בין מלחמת תרבויות, בין תרבות המערב לבין האסלאם, מאבק בין תרבות המקדשת את חופש הביטוי והדמוקרטיה לבין תרבות חשוכה והקריקטורה נמצאת בחזית המאבק".

מדוע לקריקטורה יש כוח כה גדול לעומת ביקורת בכתב?

"הקריקטורה היא אמצעי חזותי ובכך הוא בולט יותר מטקסט רגיל, המכיל מאות ואלפי מילים שרבים קוראים ברפרוף. מה גם שקריקטורה עוסקת בהגזמה, הגחכה והעצמה של הדברים ומעצם כך היא יכולה לפגוע. לא מעט פעמים אנשים נפגעים, ובצדק. אבל מכאן ועד לירות במאייר. זה סוג של טירוף".

אתה חושב ש"שארלי" נהג בתבונה כשפירסם כתגובה על האירוע, שוב קריקטורה של הנביא מוחמד?

"זה היה לדעתי צעד נכון ומאד חכם ושמחתי שהם בחרו שלא לפרסם קריקטורה מתלהמת או קיצונית יותר. הם בחרו לצייר את הנביא מוחמד מחזיק סטיקר עם שם העיתון. זה שימוש בהומור שחור שרוצה לומר 'גם אני סובל מכל המצב'. הם העבירו מסר של  'אנחנו לא מוותרים' וזה עדיף מאשר התקפלות. זה היה מעביר מסר למפגעים שהם ניצחו. אולי בעקבות הפיגוע הזה אנשים ומנהיגים ברחבי העולם יפקחו את העיניים ויראו את האסלאם כפי שהוא, כאיום ממשי, ויפסיקו להתעלם ממנו ולהתנהג כאילו זה לא קיים. בדיוק כפי שקרה במלחמת העולם השנייה עם היטלר. חבל שזה היה צריך לקרות לאחר שנגבה מחיר כה יקר".

בתמונה: משה סדיה כם המשפחות השכולות בלווית הצרפתים בירושלים. (צילום פרטי)

2015-01-15 00:00:00
2015-01-15 00:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך