ללכת בלי, להרגיש עם

ערן קמינסקי

אם יש מאפיין מובהק אחד של חיינו במאה ה-21, נדמה כי יהיה זה החלק ההולך וגדל שתופסת הטכנולוגיה בחיינו. יותר מאי פעם אנו מוקפים במסכים מכול הסוגים, רמת האינטראקציה הבין אישית פוחתת ונדמה שכעת אנו יכולים לנהל את חיינו על כל הרבדים מבלי לעזוב את המקלדת.

אם ניתן היה לצפות שההתכנסות הוירטואלית הזאת תהפוך אותנו, כפרטים וכחברה, ליותר ויותר מנוכרים אחד מהשני, הרי שבשנים האחרונות אנו נתקלים גם בתופעה ההפוכה. בעולם ובישראל נדמה כי יותר מתמיד מחפשים אנשים את תחושת הקהילתיות שהתפוגגה עם השנים, וניתן למצוא עוד ועוד יוזמות פרטיות של אנשים המחפשים ליצור לעצמם קהילה משלהם, כזאת בה יחושו שייכים למשהו נרחב יותר מהמעגל הקרוב שלהם.

גם מודיעין לא נפקדת מהסיטואציה הזאת, כאשר בשנים האחרונות פועלות בה שתי קהילות חילוניות, אחת ברעות והשנייה בבוכמן, קהילות ששמו להן למטרה בדיוק את הנאמר.

קהילת "רעים"

הסיפור של קהילת רעים – קהילה חילונית-יהודית-הומניסטית, החל בקיץ 2014. אייל יושפה מרעות, מראשוני הקהילה, מספר: "זה היה ממש לפני ראש השנה. אשתי ואני הסתובבנו ביישוב וראינו את בתי הכנסת. התחלנו לחשוב על כך שלנו כחילוניים אין בעצם מענה דומה לאותה קהילה שנוצרת בבתי הכנסת. אנחנו הגענו לרעות לפני כמעט 25 שנים, ליישוב שאמור היה להיות קהילתי בהגדרתו. המצב היום הוא שאין ממש תחושת קהילתיות ביישוב. התושבים לא מחוברים או קשורים אחד לשני וכל אחד מנהל את חייו לבדו. חשבנו לנכון שכדאי לשנות את המצב הזה".

מה היה הצעד הראשון שלך הלאה?

"התחלתי לחקור ולהסתכל מה יש בעולם ובישראל, אילו גרסאות של קהילות יש לחילוניים וגיליתי שבאמת יש דבר כזה קהילה חילונית. פניתי לכמה אנשים והקמנו גרעין הקמה. במקביל התחלתי ללמוד במכון תמורה שמכשיר רבנים חילוניים. הפעילות ההתחלתית שלנו הייתה כשפתחנו חוג לימוד בנושא קהילה. אמרנו שנפתח את החוג לציבור ונראה מה אנשים בעצם רוצים. ערכנו שישה מפגשים, כאשר האחרון שבהם הוקדש למינוי צוותי עבודה לקראת הקמת הקהילה. צוותים בנושאים כמו התנדבות, קבלת שבת, טיולים, חוגי לימוד וכולי. כל הפעילות שאנו עושים עד היום מקורה באותם צוותים".

לאחר שבתחילת הדרך נעזרו בוועד הרובע מכבים-רעות לשם פרסום הבשורה, התגלגל העניין לאחר מכן מפה לאוזן וכיום מונה הקהילה 65 חברים רשומים על משפחותיהם. אלה עורכים בכל חודש קבלת שבת ופעילויות בכל חג. כעת, לאחר שגדלו והסלון הפרטי הפך לצפוף מדי, הם פנו לעירייה ולוועד הרובע בבקשה להקצאת מקום מתאים לפעילות.

"אנחנו מאמינים בהכרות בין אנשים ולא רוצים לגדול בבת אחת לרמה כזאת שאנשים לא יכירו אחד את השני", מספר יושפה. "הכוונה היא לפתוח את הפעילות לכל הציבור, כאשר הדגש הוא על היותנו קהילה יהודית-חילונית-הומניסטית. קהילה שרואה את היהדות כתרבות ואת התנ"ך כמקור השראה. אנחנו חילונים, אבל גם בחילוניות יש כל מיני סוגים. אנחנו לא מתפללים בקבלת השבת, אלא שרים. בשבוע שעבר ערכנו אירוע ט"ו בשבט בנושא דמוקרטיה, היות וזה גם מועד כינון הכנסת. הייתה הרצאה ולאחר מכן עבודה בקבוצות. בקבלת השבת יש למשל עשרים דקות שמוקדשות לשיח והכרות, מלבד השירים והדרשה".

מה בעצם אנשים מוצאים בקהילה?

"לי יש דבר אחד בראש ולאחרים יש דברים אחרים. כל אחד מוצא פינה אחרת. יש לא מעט אנשים שבאים כי חשוב להם הקשר והקהילה ויש אחרים שכן חשוב להם לשמר ערכים של תרבות יהודית. כל אחד מוצא סיבות משלו. כן מאגד אותנו העיסוק סביב לוח השנה העברי, אבל גם נעשה בקרוב ערב 'מיני-TED', בו כל אחד ייתן הרצאה של כמה דקות בנושא שמעניין אותו. מאוד הפתיע אותנו לראות עד כמה תחושת הקהילתיות חסרה לאנשים ואנחנו רואים כמה אנשים רוצים ומנסים להגיע למפגשים. יש פה ערך מוסף. כל מפגש הוא לא רק מפגש חברתי. אגב, אנחנו לא יחידים בעניין הזה, יש כבר לא מעט קהילות חילוניות בארץ".

 

בקהילת רעים מציינים את חנוכה (צילום פרטי)

יש לכם חזון מגובש לגבי עתיד הקהילה?

"יש טיוטת חזון שכתבנו כבר בעבודת צוות ההקמה. הסכמנו למשל על נושאים כמו 'מהי קהילה' ושהיא תהיה פתוחה לכולם. קבענו שרוצים לטפח זיקה ליהדות ודברים נוספים. את זה קבענו בצוות ההקמה שמנה שישה אנשים, עכשיו אנחנו שישים כך שמתישהו נצטרך לעדכן את התקנון, מפני שעולים נושאים לדיון. עכשיו אנחנו גם הופכים לעמותה, משום שאנו גובים סכום סמלי לכיסוי ההוצאות ויש תנועה של כספים. עשינו למשל אירוע לבחירת שם הקהילה, אירוע שהפך להפנינג שלם והשבוע נתכנס כל ראשי הצוותים כדי לסנכרן את הפעילויות המתוכננות שלנו לשנת 2016. לאט לאט נעשה את הכל יותר מסודר ומגובש, זה עוד בהקמה".

ה"קהילה הישראלית" במוריה

כאמור, קהילת רעים לא לבדה בסיפור הזה. בשכונת מוריה פועלת מזה כשנתיים קהילה דומה, אם כי וותיקה וגדולה יותר. אורלי ברודי, ממקימות ההתארגנות, מספרת כיצד התהוותה הקהילה בשכונה: "זה התחיל כיוזמה של גרעין מתושבי השכונה שבעצם לקחו השראה מלימור רובין ו'בית ישראלי בשכונה'. הבנו שיש צורך לגבש פה איזושהי קהילה חילונית, שיש צורך של אנשים להכיר, להשתייך למסגרת קהילתית. לייצר משהו שהוא ערכי ומשמעותי מעבר לשגרת היום-יום".

איך התחלתם את הדרך?

"עם הגרעין המצומצם שהיינו התחלנו תהליך שעיקרו לאבחן. ידענו שאנחנו רוצים, אבל לקח לנו זמן להבין מה בדיוק אנחנו רוצים שיהיה. נעזרנו בתוכנית 'אורים' שפעלה בעיר ולקחנו מנחה, שבעצמו הקים קהילה כזאת בירושלים. ביררנו מה החזון שלנו, אילו ערכים אנחנו רוצים ובנינו סוג של תוכנית עבודה. כמובן שהכל מאוד דינמי ותלוי באנשים וברצון להתנדב. המכנה המשותף הראשוני הוא שרובנו זוגות צעירים עם ילדים וחילוניים".

מאיפה בא בעצם הצורך בקהילה?

"אני חושבת שבחברה החילונית אפשר למצוא היום תחושת חוסר. אין לנו כחילוניים מרכז קהילתי כמו שיש לדתיים בבתי הכנסת שלהם. במציאות של עיר גדולה בעולם המערבי, שיכולה להיות מנוכרת, יש רצון לייצר חיבור ערכי ושכונתי בין אנשים. החזון שלנו היה לייצר סביבת מגורים נעימה עם ערבות הדדית, תחושת סולידריות וערכים המושתתים על זיקה למסורת היהודית".

מתי הבנת שיש כאן משהו אמיתי?

"ההבנה שיש לאנשים צורך אמיתי הכתה בי בקבלת השבת הראשונה שעשינו. אני זוכרת רגע אחד בו הייתי בשוק מזה שאני מסתכלת מסביבי ורואה מאות אנשים בבגדים לבנים יורדם מהשכונה אל הפארק. אז הבנתי שכנראה שאני לא המשוגעת היחידה…"

* * *

מה שהתחיל בגרעין מצומצם גדל והתפתח במהירות. כיום מונה הקהילה הישראלית במוריה גרעין קבוע של שמונים משפחות, כאשר לאירועים מיוחדים מגיעות עד 150 משפחות. מדי חודש מארגנים אנשי הקהילה קבלת שבת ייחודית, שמלבד שירה בציבור וברכות חילוניות כוללת עיסוק בנושא בו עוסקת פרשת השבוע. בחגים ובמועדים גם כן מתקיימים אירועים, כאשר בפורים יש את "מגילה בקהילה" בו ממחיזים אנשי הקהילה את סיפור המגילה בגרסת אפרים סידון, בשבועות הם מקימים תחנות יצירה לילדים שקשורות ברוח החג ועורכים טקס בשיתוף עם הצופים.

"יש לנו גם טיולי משפחות וטיולי נשים לסופי שבוע במדבר שאנחנו עושים פעמיים בשנה, ערבי לימוד והרצאות. זה אתגר לא פשוט כי אין פה את החובה לצאת מהבית וללכת להתפלל בבית הכנסת שהוא גם מרכז קהילתי. זה הופך לאתגר, להביא אנשים שגם ייזמו וישתתפו. זה חלק מהיופי בעניין".

יש חילוקי דעות בקהילה או שאתם באידיליה?

"בוודאי שיש. מדובר באנשים וגם יש את עניין היהדות שהוא תמיד טריגר לדעות שונות. אף אחד לא מחליט לבד אצלנו, יש תהליך של שיתוף וקבלת החלטות. אין לנו רב שיגיד שחור או לבן. העיקרון הדמוקרטי מאוד מוביל את הדרך אצלנו. זה חלק מהאתגר. לי תמיד היה חלום שתהיה לנו קבלת שבת ישראלית והנה זה קורה. מישהו אחר חלם על טיולים וגם זה קורה. הכל נולד מתוך חלומות ופנטזיות".

כמו קהילת רעים, גם אנשי מוריה עדיין מחפשים לעצמם בית קבוע. בינתיים האירועים בקיץ נערכים בפארק ובימי החורף הם מתארחים לעיתים באולם הספורט בבית הספר אלונים בשכונה. החזון לעתיד הוא לגדול עוד יותר. "נשמח שיצטרפו אלינו עוד תושבי העיר ואנחנו פתוחים לכולם, לא רק תושבים מהשכונה. בעצם יש כאן אמירה שגם לחילונים יש צורך וגם חילונים יכולים לייצר לעצמם קהילה כזאת. יש היום פריחה עצומה בעניין קהילות חילוניות בארץ וצמא אדיר של אנשים להשתייך. הבשורה שלנו היא שאנחנו מצליחים לעשות את זה בתוך עיר גדולה ובלי להשתייך לאף זרם מוגדר. אין לנו משנה סדורה, זאת יצירה שנבראת כל פעם מחדש". 

בתמונה קבלת שבת חילונית במוריה (צילום פרטי)

2016-02-07 00:00:00
2016-02-07 00:00:00

כתבות נוספות

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

המשך קריאה »

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

המשך קריאה »

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא סוג של כיסוי ביטוחי שמשלם עבור הוצאות רפואיות, כגון ביקורי רופא, טיפול בבית חולים ותרופות מרשם

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך