קנאת חוקרים תרבה בינה (מלאכותית)

איילת לוין
2014-02-03 00:00:00
2036-05-21 01:25:00

מודיעין הולכת ומתבססת כמעצמת לימודי הייטק. בכל התיכונים קיימות מגמות מוגברות בנושא וה"יהלום שבכתר" (להוציא אולי את מפעלות הפיזיקה של ד"ר איליה מזין במו"ר) היא קבוצת הרובוטיקה של עירוני ב'. החלטנו לסייע לתיכוניסטים הצעירים "לפתוח את הראש" וכך נולד המפגש בין חבר הקבוצה סנטיאגו לבקוביץ (מכיתה י') לד"ר מאיר קלך – תושב מודיעין וחוקר בינה מלאכותית באונ' בן גוריון, שמנסה ללמד רובוטים לחשוב בעצמם.

 מחקריו של קלך הם על מחשבים ורובוטים והוא מתמקד בלימוד שלהם לזהות תקלות ולפתור אותן באופן אוטונומי (ללא התערבות והגדרה מראש של בני אדם). " קיימים רובוטים כאלה שמסוגלים לעשות זאת", הוא אומר, "בדומה לרובוט של נאס"א שנשלח למאדים. אבל היא קיימת אצלם בצורה מאד לא מתוחכמת".

אז רצינו לשמוע על הניסויים, על איך העולם יראה בעוד 40 שנה ומה המחשבים של היום מסוגלים לעשות שיפתיע אותנו. קלך הבהיר שקודם כל צריך להגדיר מהי "בינה מלאכותית" ולכן ניתן לו ראשונה את רשות הדיבור בעניין זה: "בעבר הגדירו 'בינה מלאכותית' כ'כל מה שמחשב יכול לעשות שלא הצליח בעבר'. ההגדרה העממית כיום היא 'מכונות ואפליקציות המחקות את בני האדם ומקבלות החלטות עצמאיות'. ההגדרה המדעית היא 'בינה מלאכותית מתחילה היכן שנגמרים האלגוריתמים הישימים'. אלן טיורינג המפורסם המציא מבחן המחליף את השאלה הטעונה 'האם מכונות מסוגלות לחשוב?'. המבחן קובע האם למכונה יש בינה מלאכותית והוא מתבצע כדלקמן: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו. האחד אדם והשני מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה – אזי המכונה עברה בהצלחה את המבחן".

כשהרובוט יבין שיש בעייה…

כבר בתחילת המפגש עם התלמיד הנלהב סנטיאגו, קלך מראה לנו וידאו שבו רובוט הנע במרחב עד שלמולו זיהה חפץ. הוא נעצר, מתכופף ומרים אותו. וכאן קלך שואל את שנינו: "איך הוא ידע היכן בדיוק עליו לעצור כדי להרים את החפץ? איך הוא יודע איפה הוא נמצא?". והוא משיב: "הוא עושה זאת באמצעות מצלמות קינקט וסנסורים ומידע שהוגדר לו מראש, אבל מה קורה אם יש אבק על המצלמה שפוגמת בכושר ההתמצאות במרחב שלו, או בוץ? אנחנו רוצים שהוא יזהה שיש לו בעיה וידווח. זה פתרון לחצי מהבעיה. החצי השני הוא לפתור אותה בכוחות עצמו. זה נראה טריוויאלי אולי לגלות שיש לו בעיה באופן עצמאי, אבל זה לא, זו בינה מלאכותית בהתגלמותה".

ניסוי אחר נעשה בסימולאטור המדמה מל"טים אמיתיים (מל"ט = מטוס ללא טייס). המל"ט לומד טיסה שגרתית מהי, לאחר מכן מכניסים לו תקלות שונות ובודקים כיצד הוא מגיב. חלק מהתקלות קרו בעבר בשטח וחלקן יזומות על ידי החוקרים. אחת הבעיות הקשות שהתעוררו בשטח היא התקרחות הכנפיים (קרח על הכנפיים), המטרה היא ללמד את המחשב המפעיל את המטוס להבין שהמצב אינו תקין, הוא צריך להבין למשל שהוא יצא משיווי משקל והסיבה לכך היא קרח על הכנפיים ועליו לתפעל עצמו ולהצליח לצאת מהמצב הזה ביעילות.

כאן התחלנו להבין מה ד"ר קלך רוצה מאיתנו, וסנטיאגו נטל את ההובלה ושאל: "האם התקלה הוגדרה לו מראש?"

"לא. כל היופי הוא שעליו לגלות בעצמו מבלי להכיר את סוג התקלה מראש. הדבר היחיד שמגדירים לו מראש והוא לומד להכיר הוא מהו מצב טיסה רגיל ואז כשאנחנו מכניסים תקלה שאינה מוכרת לו הוא לומד להסתגל למצב החדש בכוחות עצמו".

סנטיאגו: יש אפשרות ללמד מחשב לעבוד כמו גוף האדם היודע באופן טבעי? גוף האדם מזהה שיש גוף זר גם מבלי שהכיר את המחלה מראש ויודע כיצד לפעול על מנת להחזיר אותו לאיזון

"בגוף יש מנגנוניים ביולוגיים הטבועים בו. כמעט לא ניתן להפעיל אלגוריתמים שיהיו ישימים במערכות ביולוגיות ויפעלו כמוהן, יש מערכות שמנסות לחקות פעילות זו של הגוף, אבל זה מאד קשה להוצאה לפועל".

סוציולוגיה של רובוטים

פרויקט מרתק עליו עובד ד"ר קלך במעבדה הוא שיתוף פעולה בין רובוטים. מטרה אפשרית היא ליצור מחלקת חיילים מושלמת, בנוסח עתידני: הרובוטים יהיו בחזית, יגיעו ליעד מסוים, אך הם לא תמיד יידעו איך הוא יראה מראש ומה מצפה להם שם. בהתאם למה שיקרה בשטח הם יצטרכו לתקשר ביניהם ולדעת לשפר עמדות.

האופן שהוא קלך מלמד את הרובוטים בסימולטור הוא באמצעות משחק כדורסל. הוא מלמד את המחשב איך המאמן יכול ללמד את השחקנים להיות בעמדה המתאימה להם ביותר לפי היכולת הכי טובה שלהם.

האם בקרוב נצפה במשחקי כדורסל בין רובוטים?

"משתמשים ברובוטים יותר לצרכי מחקר ולא למטרות בידוריות. כיום, היכולות שלהם לעומת בני אדם מאד נמוכות. מה גם שההנאה במשחק היא כתוצאה מהגורם האנושי. בעתיד, אולי עוד שלושים או ארבעים שנה, כשרמת הרובוטים בתחום תהיה גבוהה יותר, יכול להיות מעניין לצפות במשחק בין רובוטים לבני אדם".  

איפה אנחנו פוגשים בבינה מלאכותית בחיי היום יום בימינו?

"בעיקר במכשירים סלולאריים. הדוגמה המוכרת ביותר היא 'סירי' שעובדת במכשירי אפל. היא עונה על שאלות, נותנת המלצות ומבצעת פעולות בהתאם לבקשות המשתמש. מאפייני המערכת כוללים הסתגלות לפי העדפותיו של המשתמש לאורך זמן והצגת תוצאות אישיות. אם יש לך פגישה וזמן ההגעה רחוק היא תעדכן את בעליה שעליו לצאת בהקדם אחרת יאחר לפגישה. למעשה, סירי היא דוגמא לסוכנים חכמים, בדומה לפרסומות בפייסבוק שמופיעות בהתאם להעדפות אישיות של בעל הפרופיל. אנו מכירים את הסוכנים האלה מהאינטרנט, בעתיד הם יהיו בטלוויזיה ובשטחים ציבוריים. כמו בסרט  'דו"ח מיוחד' עם טום קרוז. הוא עובר בשדה תעופה ובעזרת זיהוי הפנים שלו מופיעות פרסומות שמתאימות רק לו. כבר היום יש את הטכנולוגיה הזו. זה עדיין לא קורה מסיבות של חדירה לפרטיות".

וזהו?

"אפליקציה נוספת בחיי היום יום שלנו הם משחקי מחשב, כמעט כל משחקי המחשב היום מבוססים על אינטליגנציה מלאכותית המספקים את ההרגשה שאתה משחק נגד אדם תבוני אחר. דוגמא נוספת אשר פחות רלוונטית לחיי היום יום שלנו האזרחים אלא בחיי המדינה והצבא, חברות חשמל ותשתיות לאומיות אחרות היא הסייבר. הסייבר הוא תחום הנושק לבינה מלאכותית. כבר היום קיימות תוכניות הגנה ממוחשבות ועובדים על בנייה ופיתוח של נוספות לזהות ולמנוע פריצות זדוניות. המחשב לא יודע איך הפריצה תראה מראש, אין חוקים ברורים והוא לומד לזהות אותה".

מה טומן העתיד בחובו?

"מכוניות אוטונומיות וכבישים ללא רמזורים. בזמן הנהיגה נוכל לעשות מה שנרצה, לשתות קפה, לאכול, לישון, לגלוש באייפון מבלי לקבל דוח ובקיצור לא נצטרך לנהוג ונהיה פנויים לכל דבר אחר".

מתי לדעתך זה צפוי להתגשם?

"יכול להיות שכבר בעוד עשר שנים זה יקרה".

ולא יהיו יותר תאונות?

"יכולה להיגרם תאונה רק בגלל תקלה במערכת, אבל מספר התאונות יהיה נמוך משמעותית מההווה היות ורוב התאונות קורות בגלל הגורם האנושי".

מה מזה רואים כבר היום?

"בעיר האמריקאית פיטסברג יש כבר פרויקט של רמזורים חכמים. הרמזורים יקבלו דיווח מהרשת הסלולארית על מיקום הרכבים והם יכוונו את התנועה לפי עומסים וביזור ברכבים. הרמזורים לא יתפקדו לפי זמנים שהוגדרו מראש אלא באופן חכם ותוך כדי סנכרון מלא לפי מה שקורה בשטח. דוגמא אחרת היא בניית ערים חכמות. כלומר לדעת לתכנן את העיר בצורה טובה מבחינת תאורת חשמל, כבישים, איפה לשים ספסלים ועוד".

איך זה קורה?

"באמצעות מעקב אחרי הסמארטפונים של כולם, המערכת הממוחשבת תלמד באופן עצמאי את התנהגות התושבים. המערכת תדע לומר האם האדם הולך כרגע, נוסע על אופניים, נמצא ברכבת או באוטובוס. המחשב לומד את התנהגות המשתמשים ויכול לזהות (לא רק על סמך מהירות) על ידי יכולת ניתוח גבוהה של תנועתם מה מעשיהם".

סנטיאגו: אין פה בעיה של חדירה לפרטיות? סינדרום 'האח הגדול' שצופה?

"כמובן שחייבים את הסכמת התושבים, אבל יש להם תמריץ, בסופו של דבר זה יהיה לרווחתם".

הרובוטים לא ימרדו

איפה עוד תבוא לידי ביטוי הבינה המלאכותית?

"בתחום האנרגיה בינה מלאכותית תביא לחיסכון אדיר. מערכת מחשוב חכמה תלמד לייצר אנרגיה לפי צריכה אישית ולא תועבר כמות אנרגיה קבועה, מה שיוביל לחסכון עצום. המחשב יעקוב אחרי צריכת האנרגיה של כל בית ובית ויידע לווסת את אנרגיית צריכת החשמל בהתאם. זה יהיה יותר שימושי, יעיל וחסכוני".

מה עם הצלת חיי אדם?

"רובוטים יחליפו בני אדם בצבא ובפעולות מסכנות חיים ובכך יצילו אלפי נפשות. ארה"ב הצהירה כי עד שנת 2050 שליש מהצבא שלה יהיה רובוטי".

סנטיאגו: רובוטים חושבים יכולים, בידיים הלא נכונות, להביא לשימוש זדוני…

"הבעיה אינה טמונה בהמצאה – בפצצה או בדינמיט, אלא בגורם האנושי. בכל תחום אפשר לשאול את השאלה הזו כמו למשל שיבוטים. זה טוב, זה רע? אנחנו החוקרים עוסקים בתחום מתוך מחשבה לאן זה יכול להוביל, איך זה מועיל וכיצד ניתן ליישם את האינטליגנציה המלאכותית".

האם בדומה לסרטי המדע הבדיוני יש חשש מפני השתלטות של רובוטים ומחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית על בני האדם?

"אני לא מאמין שלמחשבים ורובוטים תהיה תבונה להשתמש ביכולות שלהם מחוץ למה שתכננו אותם. אם שואלים אותי אני לא רואה את זה קורה, אבל יש כאלו שיטענו אחרת".

סנטיאגו: היית ממליץ לי לעסוק כמדען בתחום הבינה המלאכותית? זה לא גוזל המון זמן מחייך?

"זה יכול לגזול הרבה זמן, מצד שני אתה אדון לעצמך ואתה חוקר מה שמעניין אותך, אתה עושה מה שאתה אוהב. יחד עם זאת אם אתה רוצה להיות חוקר ומדען, שתדע שתחום הבינה המלאכותית אינו תחום שדורש מחקר יותר מתחומים אחרים".

סנטיאגו: איזו מדינה משקיעה הכי הרבה בתחום?

"ארצות הברית היא המובילה. יחד עם זאת ישראל נחשבת גם לאחת המובילות, יש לנו חוקרים איכותיים מאד ב-AI. לפני שנתיים שרית קראוס, חוקרת בבר אילן, קיבלה את פרס א.מ.ת, פרס מאד נחשב בגין עבודתה בתחום סוכנים אוטונומיים. יש בישראל המון שיתופי פעולה עם מדינות אחרות לימודיים תיאורטיים ומעשיים. ישראל שיתפה פעולה בפרויקט USE לתכנון אבטחת שדה התעופה של לוס אנג'לס על ידי שימוש בבינה מלאכותית. גם בו הייתה שרית קראוס שותפה וקיבלה תעודת הוקרה מעיריית לוס אנג'לס". 

הכירו את הנפשות הפועלות

ד"ר מאיר קלך, בן 43 נשוי ואב לארבעה, סיים שני תארים ראשונים, האחד ביהדות ופילוסופיה והשני במדעי המחשב. יש לו תואר שני בפילוסופיה, תואר שלישי במחשבים ואת הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית.

בנוסף להיותו מרצה וחוקר במחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון יש לו עיסוק משני בתחום הדת. הוא יו"ר עמותת "דרכי נועם" המספקת תמיכה וסיוע למשפחות נזקקות ומקיימים בה כנסים והרצאות בנושאי יהדות. כמו כן, לפני שמונה שנים הוא הקים במודיעין מניין שוויוני, המשתדל לשלב כמה שיותר נשים בפעילות בית הכנסת בגבולות ההלכה.

סנטיאגו לבקוביץ בן 16, תלמיד כיתה י' בבית ספר עירוני ב'. הוא חבר בקבוצת הרובוטיקה במחקת התכנות. סנטיאגו, הבכור במשפחתו, עלה לארץ מבואנוס אייריס, ארגנטינה בגיל שלוש. בביתו מדברים ספרדית בלבד ולכן הוא דובר את השפה באופן שוטף.

המודלים שלו לחיקוי הם אלברט איינשטיין וסטיבן הוקינג. תחום חקר החלל מאד מושך אותו. הוא היה רוצה לדעת איך היקום נראה, מה וקורה בעולמות מחוץ לשלנו.

סנטיאגו, אם היה לך את כל הכסף שבעולם מה היית עושה?

"מטייל בכל מדינה על פני כדור הארץ".

חלום שהיית רוצה להגשים?

"לבקר בכוכב רחוק בגלקסיה בקצה היקום".

(צילום: איילת לוין)

כתבות נוספות

לחגוג את חייו, אחרי מותו

לפני חודש וחצי הלך לעולמו גדי אייזקס, חייל בן 19 ממודיעין, ובמוצאי שבת יקיימו חבריו מסיבה לזכרו: "כשדיברנו לפני הגיוס מה יקרה אם ניהרג בצבא, גדי רצה שאחרי האבל נחגוג"

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

לחגוג את חייו, אחרי מותו

לפני חודש וחצי הלך לעולמו גדי אייזקס, חייל בן 19 ממודיעין, ובמוצאי שבת יקיימו חבריו מסיבה לזכרו: "כשדיברנו לפני הגיוס מה יקרה אם ניהרג בצבא, גדי רצה שאחרי האבל נחגוג"

המשך קריאה »

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

המשך קריאה »

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »