לפי המספרים, התפילות כבר נענו

יהודה גולן

כבר בקריאת הנתונים משהו נראה חריג: מבין 45 מגרשים שפזורים ברחבי העיר ונועדו להקמת מבני ציבור, על 33 מהם קמו בתי כנסת. בשאר ה-12 התחלקו כמו גני ילדים, מעונות יום, מועדונים, קופות חולים ומרכז לאיבחונים דידקטיים (של עמותת "ניצן").

האם זה מקרי שעל כל מגרש אחד שעליו מוקם מבנה ציבור כללי מוקמים בעיר שלושה בתי כנסת? האם מישהו מפקח על הליך קבלת ההחלטות שבו ועדת ההקצאות (בראשות מנכ"ל העירייה יורם כרמון) מחליטה למי להעניק את הקרקע בחינם? ואם כבר צריך כל כך הרבה בתי כנסת, מדוע לא להקים אותם על מגרש אחד, בקומות? מתי הוחלט שכל בית כנסת בעיר חייב להיות צמוד קרקע ועם גינה גדולה מסביבו?

או למשל – האם היה הכרחי לאשר הקמת בית כנסת על מגרש צ-14 שקיבלה עמותת "קול יהודה", ונמצא ברחוב אסתר המלכה 26 בשכונת מוריה, כשעל מגרש צ-12 (הנמצא ממש מעבר לכביש, ברחוב אסתר המלכה 27) כבר יש שלושה בתי כנסת? מעיון במסמכי הוועדה עולה גם שמשרד הבינוי והשיכון תיקצב את הקמת בתי הכנסת הללו, למרות שהקריטריונים של המשרד עצמו קובעים מפורשות כי לא יתקצב הקמת בית כנסת שנמצא במרחק של פחות משני קילומטרים מבית כנסת אחר.

הפניה למבקר המדינה

אבי אלבז, יו"ר תנועת "מודיעין חופשית", פנה כבר ב-2011 למשרד השיכון בנושא החריגות לכאורה מתקנות המשרד. הוא לא נענה וכעבור כשנה פנה בעניין למבקר המדינה. בעקבות תלונתו פנתה מירי רזין (מנהלת האגף לביקורת השלטון המקומי) לראש העיריה חיים ביבס וביקשה הבהרות: "האם העירייה ערכה סקר צרכנים כנדרש בנוהל הקצאות של משרד הפנים לפני ההחלטה על ההקצאות האמורות?" בנוסף ביקשה רזין מהעירייה את המסמכים הנוגעים להליך קבלת ההחלטה, בהם פרוטוקולי ישיבת וועדת ההקצאות, החלטת מועצת העיר והאישורים שהתקבלו.

המנכ"ל כרמון השיב אז למשרד מבקר המדינה: "בתוכנית בניין עיר נקבעו שטחים ייעודיים לבניית בתי כנסת. אולם מסתבר כי גידולה של האוכלוסיה הדתית בעיר הוא גבוה מהמתוכנן ומספר בתי הכנסת בשכונות מסויימות איננו עונה על צרכי התושבים במקום. לפיכך מקרים מסויימים עולים לדיון בוועדת ההקצאות. מדובר בבקשות מיוחדות שאינן עולות בקנה אחד עם הפרוגרמה". כלומר – כרמון הודה שיש מקרים שבהם העיר מקצה קרקעות בחינם לבניית בתי כנסת גם אם הדבר איננו תואם את תוכנית האב העירונית ואת התב"ע.

הוועדה תמליץ ותאשר

בוועדת ההקצאות העירונית יש חמישה חברים: מנכ"ל העירייה כרמון היושב כיו"ר, גזבר העיריה רם סידיס, היועצת המשפטית דנה חפץ-טוכלר, מהנדס העיר צחי כץ ואדריכלית העיר נילי טייכמן. קשה לחשוב על ועדה איכותית יותר מזו, שבה אין אפילו נבחר ציבור אחד אלא רק אנשי מקצוע. ואכן, כמו ברשויות אחרות, תפקיד הוועדה הוא לנטרל את השפעות הפוליטיקאים על חלוקת הקרקע העירונית ומשאבי העיר. בהגדרתה, ועדת ההקצאות אמורה לפעול על פי קריטריונים שנקבעו ע"י משרד הפנים ושעל פיהם תוקצה קרקע לצרכי הציבור באמצעות עמותות שיקבלו את הקרקע בחינם או בתמורה כספית סמלית.

אולם כל רשות מקומית רשאית להוסיף על נוהל משרד הפנים עוד קריטריונים משלה. כך אישרה מועצת עיריית מודיעין, כבר במאי 2004, את הקריטריונים להענקת קרקע לעמותות בעיר. לצד ההגדרה בקריטריונים כי "תועדף פעילות הבאה לשרת ולחזק את אוכלוסיית השכונה ו/או מתחם המגורים הסובב. תועדף פעילות הבאה לתת שירות לתושבי העיר ברמה הכלל אזורית". כאן גם אישרה המועצה הגדרה כוללנית יותר האומרת: "רשאית ועדת ההקצאות להתחשב גם בנימוקים ענייניים רלבנטיים ומיוחדים שיובאו בפניה, בהתאם לצרכי השעה ולבעיות חדשות שעשויות לעמוד בפניה, בתחום הקצאת נכסים עירוניים, ובתנאי שוועדת ההקצאות תפרט בכתב את האופן שבו קיבלה את ההחלטה".

מהו "צורך בסיסי"?

אז איך מתנהל התהליך המורכב והארוך של הקצאת קרקע לבניית בית כנסת במודיעין? פחות או יותר כך: ראשית מתארגנת עמותה. היא צריכה להביא אישור לניהול תקין, שנמשך לפעמים גם שנתיים. היא צריכה לפנות לוועדת ההקצאות העירונית ולציין כמה מתפללים יש ומה היקף הבניה. ועדת ההקצאות בוחנת את הבקשה ואם היא מחליטה בחיוב, השלב הבא הוא פירסום הכוונה להקצות את הקרקע. זאת כדי שעמותות אחרות שרוצות לבנות על אותו מגרש יוכלו להגיש בקשה נגדית.

לאחר תקופת המתנה של שישים יום ועדת ההקצאות מתכנסת שוב ובודקת מי עוד מבקש לבנות על המגרש. שוב מפרסמים את רשימת העמותות שהגישו בקשה ומזמינים את הציבור להגיש התנגדויות. לאחר 45 ימי המתנה, הוועדה מתכנסת לשמוע את המתנגדים אם יש כאלה. אז הוועדה מקבלת החלטה מי יקבל ויבנה על המגרש המבוקש.

החלטת הוועדה אינה סופית וה יא מהווה, למעשה, "המלצה" למועצת העיר. בעיר כמו מודיעין, שהקואליציה העירונית בה היא באופן היסטורי "מקיר לקיר", כל "המלצה" כזו היא למעשה החלטה שממתינה לאישור טכני.  אחרי אישור מועצת העיר הלשכה המשפטית מכינה חוזה בין העמותה לעירייה. אחרי שהעמותה חותמת על החוזה, המועצה שוב מאשרת את הסכם הקצאת הקרקע.

בשלב הבא התיק עובר למשרד הפנים ושם מתחיל מסלול ארוך לא פחות. מהמחוז, עד לאישור שר הפנים. זה לוקח שנה שנתיים נוספות וכל זה בתנאי שהכל "עובד חלק". אחרי אישור משרד הפנים התיק חוזר לעירייה וניתן למינהל ההנדסה. אז מתחילים הליכי התיכנון והבניה המסובכים והארוכים ובשלב זה העמותה כבר מגייסת כספים לבניה.

זהו השלב הקשה והמסובך, שבו מצד אחד העירייה לא מאפשרת לבנות לפני שיש כספים, ומצד שני התורמים חוששים לשים כסף בלי שיש בניה שבטח (כפי שקרה עם "בית חב"ד" בשדרות עמק איילון). לדברי מיכאל חרל"פ,  מחזיק תיק התיכנון, "אנחנו מחייבים את העמותה לשים את הכסף בנאמנות כדי שיהיה כסף זמין ושלא יתבזבז". עם זאת, העירייה מאפשרת לעמותה להפקיד בכל פעם שישית מהכסף על פי התקדמות הבניה וגיוס התרומות. לפי חרל"פ, גם השלב הזה עשוי להימשך עד חמש שנים.

מר חרל"פ, איך זה שרק רבע מהמגרשים לא הפכו בסוף לבתי כנסת?

"אני טוען כי במודיעין בונים פחות בתי כנסת ממה שצריך ויש עדיין מחסור גדול במבני דת. דת הוא הסעיף היחיד שמדינת ישראל לא מתקצבת ולכן הרשות מאפשרת לעמותות שמתארגנות לקבל קרקע ולגייס בעצמן כספים לבנייה. מדינת ישראל מתקצבת בתי ספר ומתקצבת בניית גני ילדים ומעונות יום ומתנ"סים ובתי תרבות. יש רק פונקציה אחת שמדינת ישראל לא מתקצבת והיא שירותי הדת ובתי כנסת. אנחנו במדינה יהודית ודמוקרטית ובתי כנסת זה צורך בסיסי של רבים מתושבי העיר. העירייה לא חייבת לבנות את בית הכנסת ולכן הדרך היחידה היא להתארגן במסגרת עמותה ולבקש הקצאה".

הפער בין "מבני דת" לכל האחרים לא נראה לך תמוה?

"ועדת ההקצאות העירונית מנוטרלת מהשפעות פוליטיות. הם בודקים את הצורך המעשי על פי הרכב האוכלוסיה בכל שכונה ולפני התנאים בשטח מחליטים למי להקצות קרקע ולמי לא".

בכל הקשור לשכונת הציפורים העתידית, הרי שמבחינת בית כנסת היא כבר "מסודרת". חרל"פ השיג לכך תקציב, "אבל יש בשכונה מגרשים שאליהם יוכלו לגשת עמותות ולבקש לקבל את הקרקע ולהביא כסף בעצמם ולבנות עוד בתי כנסת", הוא מסביר. "כך גם יהיה בשכונת נופים ובכל השכונות העתידיות".

מה לגבי המשמעות הכספית?

"מבחינתי המדינה צריכה לשנות את החוק, וכמו שהיא מספקת כיסא לכל תלמיד בבית ספר, כך היא צריכה לספק כיסא לכל מתפלל בבית כנסת".

המדינה דווקא כן עוזרת

כצפוי, אבי אלבז דוחה את דברי אלבז, ומוסיף: "מאד מעניין איך כל עמותה ידעה לבחור איזה מגרש ואיך העמותות קיבלו את המידע על המגרשים שנמצאים בעיר. אני מצאתי שיש בתי כנסת בעיר שמשרד הבינוי והשיכון מימנו את הקמתם. כך למשל במגרש צ-14 שבצומת הרחובות מיכל הגיבורה ואסתר המלכה בשכונת מוריה, הממשלה מימנה בסכום של 1.1 מיליון שקלים את הקמת בית הכנסת. אגב –  על פי התב"ע המגרש היה מיועד בכלל להקמת גן ילדים".

הם אומרים שמדובר בצורך ציבורי…

"יש מקומות למשל שבהם יש בתי כנסת סמוכים וצפופים והנה הקימו עוד בית כנסת. כמו למשל במגרש צ-14, כשממולו באותו רחוב במגרש צ-12 יש שלושה בתי כנסת. מה גם שלוקחים מגרשים שמיועדים למעונות יום וגני ילדים ומעניקים אותם לעמותות שיקימו בתי כנסת. הרי יש גם מחסור חמור מאד בגני ילדים ומעונות יום בעיר. אז מהם השיקולים של ועדת ההקצאות? כך גם במגרש צ- 17 ברחוב יצחק רבין 26, שגם הוא היה מיועד לגן ילדים".

ואכן, באפריל 2013 אישרה ועדת ההקצאות את הקמת בית הכנסת על מגרש צ-14 המיועד לעמותת "קול יהודה", על מגרש צ-17 לעמותת אור מודיעין להקמת בית כנסת, ואת מגרש 518 ברחוב חשון 10 בשכונת הכרמים עבור עמותת בן פורת יוסף להקמת בית כנסת. שלושת המגרשים היו מסומנים בתב"ע במגרשים להקמת גני ילדים ומעונות יום של ויצ"ו ונעמ"ת.

ביבס דחה את הטענות כאילו מפלים לרעה את הבניה לצרכי הציבור הכללי: "בשנה האחרונה העמדנו שני מועדוני נוער, האחד בשדרות מנחם בגין והשני בפארק השכנות, עוד שלושה מבנים לתנועות נוער ואנחנו הולכים לבנות עוד ארבעה מבנים לתנועות הנוער, אז שכל אלה שלא בנו מעולם שיקחו את זה לתשומת ליבם".

בתמונה: רחוב אסתר המלכה. שלושה בתי כנסת צמודים, כאשר ממול (במקום ממנו מצולמת התמונה) מוקם עוד אחד (צילום: אינגריד מולר)

2015-03-25 00:00:00
2035-11-25 01:04:00

כתבות נוספות

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

המשך קריאה »

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

המשך קריאה »

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך