חמש נשים בלבד נושאות כיום בישראל את התואר 'ראשת עיר', מתוך 255 ערים ורשויות מקומיות בישראל. 376 נשים מכהנות בתפקיד חברות מועצה, מתוך 3,250 נבחרי הציבור. רק 42 נשים מתמודדות במערכת הבחירות הנוכחית על תפקיד ראשות עיר או רשות מקומית. ועד כמה שהמצב בישראל עגום מן ההיבט הפמיניסטי בתחום זה – במודיעין הוא עגום עוד יותר. צילום פרטי
מאז שהוקמה העיר מודיעין מעולם לא התמודדה אישה על תפקיד ראשות העיר. גם סגנית ראש עירייה בשכר לא הייתה כאן. בקדנציה הקודמת ישבו שלוש נשים בלבד במועצת העירייה – אף אחת מהן לא מתמודדת לקדנציה שנייה, ועל פי הסקר האחרון, המתפרסם בעיתון זה, לא צפויה עלייה בייצוג הקול הנשי במועצה. התחזית האופטימית ביותר מבשרת על שלוש חברות מועצה חדשות שייכנסו לתפקיד – מתוך 19 כסאות הממתינים להתמלא. 50% מאוכלוסיית מודיעין הן נשים, נשות מודיעין הן משכילות, חופשיות ובעלות דעה, אך כאמור, מעטות מביניהן בחרו להתמודד על משרה פוליטית. במרבית הרשימות להן תידרשו בשבוע הבא לתת את קולכם אין נציגות נשית במקום ריאלי, ובשתי רשימות כלל לא מוצבות נשים בחמישייה הראשונה. לתשומת לבכן (וגם לבכם) – מערכת הבחירות המוניציפאלית מזווית נשית.
הסיפור הנשי – מקום לא ריאלי
"לצערי, התופעה הרווחת היא שנשים נמנעות מלקחת חלק במערכת הבחירות. אם הן מעורבות בתהליך, הן עובדות קשה מאוד מאחורי הקלעים, אבל בדרך כלל ממוקמות ברשימות במקומות לא ריאליים, ובדרך כלל לא מנסות להיבחר לראשות העיר". שירלי רזניק-האוזר, מנהלת התחום המוניציפאלי בעמותת 'כן–כוח לנשים' – עמותה ציבורית לקידום נשים לתפקידי השפעה בזירה הציבורית והפוליטית – יודעת על מה היא מדברת. היא מלווה באופן אישי את כל הנשים בארץ שבחרו להתמודד על תפקיד ציבורי בבחירות המקומיות: "יש עלייה משמעותית השנה במספר הנשים שהגישו מועמדות ומתמודדות למועצה או לראשות, אבל עדיין האחוזים הם קטנים. כרגע יש רק חמש נשים שמכהנות כראשות עיר, 2% בלבד ביחס לכלל הרשויות – וזה אחוז מחפיר. גם כאשר מדובר בחברות מועצה האחוז עומד על 12 בלבד, למרות שהנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה".
למה זה המצב?
"ממספר סיבות, האחת היא שהפוליטיקה נתפסת עד היום כתחום מאוד גברי, אגרסיבי, מאוד אלים אפילו. נשים נרתעות, ולפעמים בצדק, מלהיכנס לתוך מגרש המשחקים הזה. סיבה שנייה היא שקשה להן יותר להיכנס אליו. הן בדרך כלל פחות מקושרות, אין להן את ה'נטוורקינג' של חברים מהמילואים ומהצבא. סיבה נוספת היא שחברות מועצה זה תפקיד התנדבותי, ונשים ידועות כלוקחות את התפקיד מאוד ברצינות. משקיעות, לומדות, מגיעות לישיבות מועצה בשעות הערב, אבל אי אפשר לשכוח שכנשים הנטל עליהן הוא בדרך כלל גדול מאוד – עבודה, בית, ילדים, ולתת כל כך הרבה ממקום של התנדבות זה לא פשוט. זו הסיבה שאחת התופעות הנפוצות ביותר הן של חברות מועצה שפורשות אחרי קדנציה אחת. יש גם מקומות שעד היום לא רואים בעין יפה נשים כנבחרות ציבור".
זו תופעה שעדיין קיימת?
כן, במקומות מסויימים, פריפריות, ישובים חרדיים, ובדרך כלל מועצות שמורכבות מקיבוצים ומושבים, שם רואים אישה כפחות מתאימה לתפקיד ראשת המועצה או העיר. במקומות בהם האוכלוסייה יותר מבוססת ומשכילה, פחות רואים את התופעה הזו".
מודיעין עונה על התיאור האחרון, אז למה לדעתך לא הייתה כאן מעולם מועמדת לראשות העיר?
"זה באמת מעניין. אני מכירה טוב מאוד את חברות המועצה המכהנות כיום, אף אחת מהן לא מתמודדת שוב, וזה ביטוי של התופעה שהזכרתי קודם. אחוז גדול של נשים ממלאות את התפקיד קדנציה אחת ואז נשחקות, ופורשות. אוכלוסיית מודיעין מאוד חזקה, הנשים מאוד משכילות ודעתניות, אבל אבולוציונית חסר בעיר עוד צעד אחד, ואנחנו קוראות לנשים לעשות את הצעד הזה, להיכנס לזירה הפוליטית ולעשות שינוי. זה חשוב במיוחד לנשים, כי הן – בניגוד לגברים שיוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים בערב – מנצלות הרבה יותר את השירותים המוניציפאליים. גני הילדים, גינות ציבוריות, חוגים, מוסדות התרבות – נשים הן צרכניות גדולות של השירותים האלה, אבל בסופו של דבר בצומת קבלת ההחלטות קולן לא נשמע כי הן פשוט לא שם. זו הסיבה שאנחנו מובילות כרגע מאבק, וקוראות לנשים לא להצביע לרשימה שאין בה ייצוג נשי במקום ריאלי. זה הצעד הראשון, ובפעם הבאה הייתי רוצה לראות במודיעין מועמדת נשית לתפקיד ראש העיר".
לבנה שיפמן: "אנחנו רחוקים שנות אור מייצוג שוויוני"
חברת המועצה היוצאת לבנה שיפמן הייתה אחת משלוש נשים שישבו סביב שולחן המועצה וכאמור אף אחת מהן לא מתמודדת על כהונה נוספת. זה הזמן להשמיע את קולה.
שיפמן. רוצה עכשיו להשקיע במשפחה
איך תתארי את הקדנציה שלך כחברת מועצה ומחזיקת תיק?
"הקדנציה האחרונה הייתה מאתגרת, כשהחלטתי לחבור לקואליציה ולהיות במרכז העשייה, ולקדם את הנושאים שלשמם נבחרתי. כמובן הכול בהתנדבות מלאה. תחום איכות הסביבה בעיר עבר מהפך. בתקופת כהונתי היחידה הסביבתית צמחה והפכה למוקד פעילות חשוב בעירייה והעליתי על סדר היום הציבורי את כל תחום הסביבה והבריאות. בתחום מעמד האישה הייתי שותפה בהכנסת הנושא לסדר היום, ופעלתי גם בתחומים רבים נוספים".
מדוע את לא מתמודדת שוב?
"חמש שנים של חברות פעילה במועצה זו תקופה ארוכה הדורשת השקעה של שעות רבות בשבוע. התחלתי את הקדנציה כשהילד הקטן שלי היה בן ארבע בלבד. במהלך הקדנציה קודמתי בעבודה, והיום אני מכהנת כסמנכ"לית וכחברת הנהלה. יחד עם זאת במהלך הקדנציה השתתפתי בכל הוועדות, כינסתי את כל הוועדות שהיו תחת אחריותי בהתאם לנדרש בחוק ואף למעלה מכך. זכיתי להטביע חותם בקדנציה הראשונה שלי ולהעלות נושאים קריטיים לשולחן המועצה ולשיח הציבורי בכלל. הגיע הזמן להסב את הכישורים והניסיון שלי לתחומים נוספים, ולהשקיע קצת יותר במשפחה ובילדים".
מה דעתך על הייצוג הנשי במועצת העיר של מודיעין?
"נשים מהוות למעלה מ-50% מהאוכלוסייה. לצערי הדבר לא בא לידי ביטוי בפוליטיקה הישראלית. שיעור חברות המועצה בישראל עומד על כ-10% בלבד. בעיר כמו מודיעין, בה יש אחוז גבוה של נשים אקדמאיות, בעלות מקצועות חופשיים, מנהלות בכירות, הייתי מצפה שיותר נשים תיוצגנה במועצת העיר. אנחנו רחוקים שנות אור מייצוג שוויוני".
האם לדעתך נשים עומדות בפני קושי המונע מהן להתמודד למשרה פוליטית?
"ידוע שנשים מביאות את הראייה הרחבה, את הקול השפוי, את האינטליגנציה הרגשית, את התובנות שלגברים אין, וייצוגן חשוב בכל מערכת פוליטית ומקצועית כאחד. צריך לזכור שלכהן כחברת מועצה רצינית עם נוכחות והשפעה צריך להשקיע בין שליש לחצי משרה. נשים באות לפוליטיקה כדי להנהיג ולהשפיע, לעשות ולעבוד – ולא בשביל הכבוד. אחד המיתוסים שצריך לשבור הוא שפוליטיקה היא 'דבר מלוכלך'. פוליטיקה זה מה שאתה כפוליטיקאי עושה ממנו. אני מאמינה שהצלחתי להעביר קדנציה שלמה בלי ללכלך את ידי ועם עשייה אמיתית בשטח".
מדוע לדעתך אף פעם לא הייתה במודיעין מועמדת לראשות העיר?
"מודיעין היא עיר צעירה. זה עוד יקרה. הנשים כאן צעירות בתחילת דרכן בקריירה ועם ילדים קטנים. זה יקרה".
את רואה צורך שאישה תגיש מועמדות לתפקיד ראשת העיר?
"אני בעד שוויון בייצוגן של נשים בשולחן המועצה. נתחיל מכך שנשים תהוונה 50% מחברות המועצה. נשים יכולות להשפיע ומשפיעות בכל תפקיד ציבורי. נכון להיום יש לנו ראש עיר ראוי, ובבחירות הבאות נקווה שתהיה גם אישה ראויה שתתמודד על התפקיד".
האם היית חושבת להגיש בעצמך מועמדות לתפקיד?
"לא בשלב זה. לגבי העתיד, הכל יכול להיות, אני לא פוסלת כלום".
ליזה טולדנו: "שיתופי הפעולה והשיח הפוליטי ניזונים מ'סחבקיה' גברית"
בבחירות הנוכחיות אין, כאמור, מועמדת מקומית לתפקיד ראשת העיר, אך אם הייתה כזו, היינו עשויים אולי להריץ לתפקיד את ליזה טולדנו – אשת עסקים מקומית וזכיינית סוכנות הנדל"ן 'רימקס-מור' במודיעין. ויש לה דעות נחרצות בנושא הכוח הנשי והיעדרו במערכת נבחרי הציבור של מודיעין. "הייצוג הנשי בעיר מודיעין-מכבים-רעות בא לידי ביטוי, למגינת ליבי, בעמדות משנה ולא עמדות מפתח", היא פותחת, "בקרב מקבלי ההחלטות הרוב העיקרי הוא גברי. החל מראש העיר וכלה בחברי מועצת העיר. כאשר כל ראשי הסיעות הינם גברים, באופן אוטומטי הנבחרים מתמנים לתפקידים משמעותיים".
מדוע לדעתך זהו המצב?
"חלק ניכר ממקבלי ההחלטות הם גברים, קצינים בדרגות גבוהות, פורשי צבא קבע. העובדה שהיישוב רעות מבוסס על אנשי צבא קבע, מזמן את הפורשים למערכה הפוליטית כהמשך ישיר של שירותם, וחלקם בהחלט ראויים. העשייה הצבאית מהווה עבורם קרש קפיצה, והתפישה הרווחת היא כי גברים, ובמיוחד אנשי צבא אלה, מתאימים לפוליטיקה יותר מנשים. מבלי לפגוע באיש – אפשר למצוא נשים שתוכלנה לתרום יותר לתועלות הציבור. כל הנ"ל תופש גם לגבי העיסוק המקצועי. רוב הנשים מסתפקות בתפקידי משנה, מאחורי הקלעים, תפקידים נשיים, ורק מעט מוכנות לעמוד בחזית העסקית כבעלות עסקים ו/או בחזית הפוליטית".
איזו אישה עשויה להתאים לתפקיד ראשת העיר?
"נשים שבוחרות בקריירה עסקית או פוליטית הנשלטת על-ידי גברים חייבות להיות חזקות, טובות יותר, מנהיגות יותר, מוכיחות יותר, נון-קונפורמיסטיות ההולכות נגד הזרם.
כיוון שהמגזר העסקי והפוליטי נשלט כאמור על-ידי גברים, אישה בדרך כלל צריכה, בנוסף לכל הכישורים, גם גבר – שיעזור לה לשבור את 'תקרת הזכוכית'. בעסקים פרטיים הדברים יותר פשוטים. ההחלטה להקים עסק ואיך לקדם ולנהל אותו תלויה בהחלטה האישית שלי בלבד. בפוליטיקה ובמגזר הציבורי ההתקדמות תלויה בקשרים, והרוב הגברי מקשה על התקדמות נשים. שיתופי הפעולה והשיח הפוליטי ניזונים מ'סחבקיה' גברית, שברוב המקרים מקדמת את השחקנים בה, שהם, כאמור – גברים".
למה את לא מתמודדת במירוץ הפוליטי המקומי?
"כיהנתי בוועד הרובע מכבים-רעות בשנתיים האחרונות. הבאתי אג'נדה, עשיתי 'גלים' וניסיתי לערוך שינויים. ולמרות שכולם חשבו שהדברים שהבאתי חשובים – בשל מלחמות גבריות, שנקרא לה בפשטות 'אגו' – לא הצלחתי להוציא מהכוח אל הפועל את התכניות שהגיתי, ולא הבאתי לידי ביטוי את יכולותיי. הנה דוגמה פשוטה לגישה הגברית: בוועד הרובע כיהנו שתי נשים ושבעה גברים. שובצנו לשני תפקידים 'נשיים' – ועדת תרבות וועדת מראה פני היישוב. שובצתי בוועדת תרבות – ולא כפי שראוי ליכולותיי, לכישוריי ולתחום עיסוקי – ועדת תכנון ובנייה. כמחאה על חוסר היכולת להשפיע ולשנות, ומתוך תחושת בזבוז זמן במשך שנה וחצי, הפסקתי את פעילותי בוועד הרובע. משחקי אגו והגדרת תפקידים שבויי מגדריות לא מעניינים אותי ואני לא משחקת בהם".
את חושבת שיש מקום לראשת עיר במודיעין?
"אני מאמינה שיש מקום שנשים יתמודדו לתפקידים במוקדי קבלת החלטות וביניהם תפקיד ראש העיר. נשים יכולות לקדם ולהגיע להישגים טובים יותר ובאופן טוב יותר. לנשים יש את היכולת להכיל, לנתח ולפתור בעיות במקום להילחם, להתחבר גם בחלק הרציונאלי וגם בחלק הרגשי, לתכנן ולבצע לטווח ארוך, לראות ראייה הוליסטית, להיות ממוקדות ומכוונות מטרה ולראות את האנשים שבדרך, שיח פוליטי שאינו מונהג אגו אלא תועלת".
את חושבת על התמודדות לתפקיד ציבורי בעתיד?
"הפוליטיקה היא תחום שמרגש אותי ומדגדג לי באצבעות מאז ומתמיד. הייתי חברה במועצת תלמידים ארצית, לאחרונה חברה בוועד הרובע של מכבים-רעות, ולאורך חיי כיהנתי בתפקידים משפיעים שונים. היכולת להשפיע, לעצב ולשרת, לפתור בעיות ולשפר את איכות החיים, היא חלק ממני. היא באה לידי ביטוי גם כיום בעסק אותו אני מנהלת, גם בעבר כאשת חינוך, ואני מניחה שגם בעתיד אתפנה או אחליט להיכנס לפוליטיקה המקומית. נכון להיום סירבתי להמשיך להיות חלק מהרשימה לוועד הרובע בשל הסיבות אותן ציינתי".
אורנה מגר: "זה אמנם עדיין לא הגיע ל-50%, כמו שצריך להיות לפי הייצוג המגדרי באוכלוסיה, אבל יש עלייה בייצוג"
מתוקף תפקידה כעובדת עירייה, לא יכלה יועצת ראש העירייה למעמד האישה, ד"ר אורנה מגר, לענות על שאלות הנוגעות לזירה הפוליטית המקומית. אך תחת מעטפת תפקידה כיו"ר האיגוד הארצי ליועצות ראשי העיר למעמד האישה, ביקשה מגר להצביע דווקא על השיפור שחל בזירה הארצית. "יש גידול משמעותי השנה באחוז הנשים שמתמודדות בישראל לתפקיד נבחרות ציבור", היא אומרת, "יש עלייה שהיא עובדתית נכונה. זה אמנם עדיין לא הגיע ל-50%, כמו שצריך להיות לפי הייצוג המגדרי באוכלוסיה, אבל יש עלייה, יש תהליכים, יש קורסי העצמה נשית ופיתוח מנהיגות שאנחנו מעבירים במרכז הרב-תחומי, יש קתדרה לנשים, ובסך הכל המגמה היא חיובית ונקווה שתמשיך כך".
נותנים כבוד לקול הנשי?
12 רשימות יתמודדו בשבוע הבא על קולה של המצביעה המודיעינית. פילחנו עבורכן את הרשימות לפי הייצוג הנשי שהן מביאות אל הקלפי בחמישייה הראשונה:
'חיים במודיעין-מכבים-רעות': אישה אחת בכל החמישייה הראשונה – ממוקמת במקום השלישי הריאלי לכניסה למועצה.
'הבית היהודי': אישה אחת בחמישייה – ממוקמת במקום השני הריאלי.
'אילן למודיעין': אישה אחת בחמישייה – ממוקמת במקום השלישי הריאלי.
'כולנו מכבים-רעות': שתי נשים בתחתית הלא ריאלית של החמישייה.
'יש עתיד': שתי נשים בחמישייה הראשונה, ממוקמות במקומות הלא ריאליים שלישי ורביעי.
'שחר עושים חינוך': שתי נשים בחמישייה הפותחת. אחת במקום השני, ושנייה במקום החמישי הלא ריאלי.
'הבית שלנו': שתי נשים בחמישייה הפותחת, ממוקמות במקום שני ורביעי הלא ריאליים.
'הקול שלכם': שתי נשים בראש החמישייה – ממוקמות במקום שני ושלישי הלא ריאליים.
'מודיעין של כולנו': שתי נשים בתחתית הלא ריאלית של החמישייה הפותחת.
'מודיעין חופשית': שתי נשים בחמישייה הפותחת, במקומות השני והרביעי הלא ריאליים.
בשתי רשימות אין כלל ייצוג לקול הנשי בחמישייה הראשונה: 'הירוקים' בראשות אלכס וינרב, ו'גשר' בראשות ברוך בוכניק – רשימות גבריות למהדרין.
