כשהרב דוד סגל ממודיעין מסביר עד כמה קשה לו לאסוף תרומות לנזקקים, בעיקר שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, אפשר להבין לליבו. האיש כבד הגוף כבר בן 73 ועדיין מתרוצץ עם כרמלה אשתו כדי לאסוף מתנדבים, לגייס תרומות ולהכין חבילות לנזקקים הרבים שיש במודיעין, שממתינים לקבל ילקוט לילד לבית הספר, קלמר או עט לכתיבה.
"אתה אולי לא תאמין, אבל יש כאן כמה מאות משפחות נזקקות, נכון שזה לא כל כך מתאים לעיר ההייטק מודיעין אבל תאמין לי שאני מכיר כמעט כל משפחה ומשפחה, וברשימה שלי יש כמעט חמש מאות משפחות", אומר הרב סגל.
בקראוונים של עמותת 'עזר מודיעין' אותה הוא מנהל עדיין שוררים החורבן והוונדליזם שיצרו הגנבים שפרצו לפני שבוע למקום – ממש מתחת לאפיהם של שוטרי תחנת מודיעין, הממוקמת מטרים ספורים בלבד ממחסני העמותה – וגנבו ממנו ציוד יקר ערך בשווי כמה עשרות אלפי שקלים, שהיה מיועד לתלמידים נזקקים לקראת שנת הלימודים שתפתח בעוד שלושה שבועות. כמה בני נוער מתנדבים שבאו לאסוף את הציוד שנשאר זרוק עבדו השבוע בחום, אספו ציוד, ריכזו עפרונות שהותירו הגנבים במקום, וניסו איכשהו להכין חבילות חדשות לנזקקים.
למתנדבים הצעירים שעמלו ברחבה שבין הקראוונים, הצטרפה גם כרמלה סגל, אשת הרב, והרב עצמו – חרדי קלאסי: זקן, חליפה שחורה, חולצה לבנה וכיפה גדולה.
לוחם בשייטת ורב חיל הים
אבל אין לטעות בסגל. מעבר לדמות החרדי שנראה כאילו לא יצא מבית המדרש וכל חייו ישב ולמד תורה, מסתתר אדם מגוון ומפתיע. רק לקלף את השכבה החיצונית ולפתע מתגלה דמות שונה לגמרי, שספק אם יש מי שהיה מדמיין אפילו תחנה אחת בקריירה שלו.
מסתבר שהרב סגל הוא איש צבא לשעבר – לוחם בשייטת. האיש שהקדיש עצמו לנתינה ולמעשי חסד לנזקקים הוא סגן אלוף במיל', צוללן ולוחם בחיל הים, שהשתתף בשנות ה-70' וה-80' בלא מעט מבצעים עלומים ומסוכנים.
"הייתי בסוריה ובלבנון, יש הרבה דברים שאי אפשר לספר עדיין, הרבה מבצעים שפרטיהם אסורים לפירסום, אבל כל בני דורנו בגילאים מעל 50 זוכרים שאז, אחרי מלחמת ששת הימים, ובמלחמת ההתשה עד למלחמת יום הכיפורים, השייטת הייתה בשיא תפארתה. את הפעולות באי גרין ובמקומות אחרים שבהם השתתף הקומנדו לא מכירים רבים, אבל בחלקם שירתי כלוחם, למרות שהייתה לי הסמכה לרבנות מגיל 23", מספר סגל.
"הרב גורן, שהיה הרב הצבאי הראשי, הגיע לביקור בישיבה בחיפה שבה למדתי, וראש הישיבה אמר לו בלחש 'קח אותו אליכם, הוא מתאים לצבא', וכך היה. התגייסתי בגיל 18 לחיל הים ועברתי את מסלול ההכשרה כלוחם בשייטת", הוא מרחיב את היריעה.
אבל לא כל הקריירה שלך היית לוחם.
"נכון. בשלב מסויים עברתי לרבנות, הייתי הרב של חיל הים, ולבסוף השתחררתי לאחר 29 שנות שירות צבאי".
ומאז אתה במודיעין.
"כן, אני ואשתי כרמלה כבר 17 שנים במודיעין, מראשוני העיר. כאן אני בעיקר מקדיש את עבודתי לנזקקי המקום. זה קשה, אבל זאת הרגשת סיפוק גדולה כשאפשר לעזור".
"אל תדאגו, נשיג את הציוד"
השבועיים האחרונים היו טראומטיים עבור סגל ואשתו. מאז הפריצה לקראוון הוא מתחבט כיצד למהר ולהשיג את הציוד לבית הספר שהכין לחלוקה: "מתקשרים אלי נזקקים שהודעתי להם שאני אספק לילדיהם את הציוד לבית הספר, וממש בוכים 'איך אשלח את הילד בלי ילקוט לבית הספר?'. הלב שלי נקרע, ואני בוכה איתם בלב, אבל אני אומר להם 'אל תדאגו, נשיג את הציוד', נכון שאנחנו במירוץ נגד הזמן, כי אוטוטו בית הספר ואחר כך החגים ברוך השם, וצריך לדאוג להרבה דברים, אבל נעמוד במשימה. אני מתחייב בפני כל הנזקקים בעיר – כל ילד בעיר יילך לבית הספר עם ילקוט וקלמר וציוד כתיבה".
אמרת לי שקשה מאד לגייס כספים, מה תעשה אם לא תצליח?
"אם לא נקבל מספיק תרומות לא תהיה לי ברירה. אני אקח הלוואה של 30 אלף שקלים מהבנק ואקנה שוב את הציוד שנגנב לנו".
צריך הרבה אומץ לקחת הלוואה מבלי לדעת איך לכסות אותה.
"אני אדם מאמין, ולכן אני בטוח שבסופו של דבר אנשים טובים יעזרו, אם אנשים פרטיים או בעלי עסקים ובעלי חנויות לציוד ומכשירי כתיבה".
איך אתה מגייס כספים?
"בכל צורה שאפשר. אני לא מגייס התרומות הקלאסי שהולך להתדפק על דלתות, יש אנשים של העמותה שפונים לגורמים ומבקשים כספים, אבל אני מקבל לא רק כסף אלא תרומות ממש בציוד, גם חדש וגם משומש".
איזה ציוד אתה מספק לנזקקים?
"כל מה שצריכים, אם זה לפני שנת הלימודים כמו עכשיו הדגש הוא כמובן על ציוד לבתי ספר, אם זה לקראת החגים אז יש דגש על חבילות מזון, וכן הלאה".
ומה קרה בפריצה לקראוון?
"באתי ביום ראשון בבוקר וחשכו עיניי – הסורגים היו עקורים, החלון שבור, נכנסתי לקראוון והבנתי מייד ש'ניקו' את המקום, הכל היה הפוך ומבולגן, ציוד רב היה חסר, כמובן שגנבו אותו – מחשבים, הרבה ילקוטים חדשים באריזה וציוד חדש נוסף לתלמידים, הנזק המוערך הוא כ-50 אלף שקלים".
הרב סגל דיווח על הפריצה לשכנה, משטרת מודיעין, ולמקום נשלחו שוטרים שלקחו מהאתר טביעות אצבעות ופתחו בחקירה.
מה עכשיו?
"אני יכול לומר שני דברים: האחד – שאף ילד לא יתחיל את שנת הלימודים במודיעין בלי ילקוט וציוד, שהמשפחות לא ידאגו, נעשה הכל כדי לעמוד במשימה שלנו. והדבר השני הוא: אני פונה לבעלי עסקים ולכל מי שיכול לתרום, זה הזמן להרים תרומה, אל תטעו ותחשבו שבמודיעין אין נזקקים, יש! והרבה! אנחנו זקוקים לסיוע שלכם".
