בגיל 12, בזמן שחבריו לכיתה משחקים כדורגל או שקועים בפורטנייט, יהונתן גרוסמן ממודיעין כובש את הטיקטוק עם לא פחות מ-72 אלף עוקבים. עם מיקרופון ביד הוא מראיין עוברי אורח וגם סלבס למיניהם, משדך זוגות, מעלה את מורל החיילים וגורף אלפי צפיות לכל סרטון. וכל זה בתוך שנה אחת בלבד.
גרוסמן הצעיר, תושב חדש בעיר שלא מזמן עבר לכאן ממעלה אדומים, ילמד בשנה הבאה בבית הספר עירוני ה' ומסכם את חוות דעתו על עיר מגוריו החדשה בקצרה: "מודיעין סבבה".
גרוסמן, איך כל זה התחיל?
"הכל התחיל כשהתראיינתי אצל כמה כוכבי רשת והחלטתי שבא לי לראיין בעצמי. ארגנו את המיקרופון והתחלתי לראיין. רציתי להיות מפורסם, אבל לא חשבתי שזה יגרום לי להתחיל לראיין בעצמי. אמרתי להורים שלי 'למה אני רק מתראיין, בא לי להיות בצד של המראיין', אז התחלתי לראיין אנשים ברחוב והעליתי את הסרטונים לטיקטוק".
על מה אתה מדבר עם המרואיינים?
"אני מדבר איתם על החיים שלהם. אני שואל אנשים ברחוב אם הם רוצים להתראיין. בהתחלה הם לא הבינו מה אני רוצה, אבל עכשיו הם יותר מבינים. אני שואל אותם על החיים ועל זוגיות. התחלתי לראיין בירושלים, כשגרנו במעלה אדומים, ועכשיו אני מראיין במודיעין. הרגשתי שזה תופס, התחילו לבקש ממני ברכות לימי הולדת והיום יש לי 72 אלף עוקבים".
כאמור, גרוסמן לא מסתפק במרואיינים אנונימיים ברחוב, והוא לא מתבייש לדחוף את המיקרופון שלו גם מול השמות הכי גדולים בתעשיית הבידור הישראלית. "ראיינתי את נועה קירל", הוא משתף, "וגם גיימרים ביוטיוב ואת רמי קליינשטיין. ביקשתי ממנו שיספר על התחביבים שלו ומה הוא אוהב לעשות עם המשפחה, והוא אמר שהוא יותר בייביסיטר של הנכדים שלו. עם נועה קירל זה היה במסיבת עיתונאים שלה לקראת המופע הענק שלה בפארק הירקון. שאלתי אותה בעיקר אם היא חשבה שהיא תגיע לכאן, על חתונה עם דניאל (פרץ, שוער באיירן מינכן. ר"ב), על זוגיות, והיא ענתה והתלהבה".
את מי אתה חולם לראיין?
"הייתי רוצה לראיין את גל גדות. כשהיא תהיה בישראל אנסה לתפוס אותה. עכשיו התחלתי גם קריירת משחק, אני עושה אודישנים לסדרות והתחלתי ללמוד קורס תיאטרון ומשחק מול מצלמה. יש לי כבר סוכנת שמוצאת לי אודישנים ואני מאוד נהנה מזה".
איך אתה מגיע אל אותם סלבס?
"הם מזמינים אותי להשקות ולמסיבות עיתונאים, ואני בא ומראיין. לפני שהכירו אותי הייתי מבקש להגיע, אבל עכשיו כבר מזמינים אותי".
הילד פותח עסק, לא האבא
מלבד ריאיונות עם סלבס, גרוסמן גם חזק בתחום השידוכים. "אני שואל אנשים אם הם רווקים ומה הם מחפשים", הוא מספר, "ובעזרת הסרטונים פונים אליהם. יש הרבה שכתבו לי שהם הכירו בזכותי. שידכתי כבר 30 זוגות מתחילת המלחמה".
עוד מתחילת המלחמה מנסה גרוסמן לתרום את תרומתו הצנועה למורל הצבאי. "התחלתי במטרה להעלות את המורל. הגעתי לבסיסים של חיילים ושאלתי אם הם רוצים למסור משהו לבית ולמה הם הכי מתגעגעים, וגם עברתי בין אנשים ברחוב ושאלתי אותם מה הם רוצים למסור לחיילים. ראיינתי גם מתנדבים. הריאיון הכי מרגש שהיה לי לאחרונה היה עם ילדה בשם שקד מקיבוץ כיסופים. היא סיפרה לי שהם היו 25 שעות בממ"ד ושהיו מחבלים בבית שלהם. הם הסתתרו בממ"ד והיא פחדה מאוד, אבא שלה יצא כדי לקרוא לחיילים והציל את כולם שם".
מתי אתה מספיק לעשות את הכל?
"אני עובד על זה בסופי שבוע עם אבא שלי. אני מראיין אנשים עד שיש לנו כמות יפה של סרטונים וכל יום אני מעלה סרטון, לפעמים אחד ולפעמים יותר מאחד. העמוד שלי נקרא 'יהונתן גרוסמן' אנשים כבר מכירים אותי ומזהים אותי".
ואיך אתה מצליח לשלב את זה לימודים וחברים?
"עכשיו זה יותר קל כי יש חופש, בזמן הלימודים הצלחתי גם ללמוד ואני תלמיד מצטיין. לאחרונה התחילו לפנות אליי עסקים שרוצים שאפרסם אותם. אני מחליט עם איזה עסקים אני ממשיך ומה מתאים, ומייצר עבורם תוכן. פתחתי תיק במס הכנסה. הגעתי לשם עם אבא שלי והפקידות היו בשוק, הן ממש התלהבו ולא האמינו. הן חשבו שאבא שלי רוצה לפתוח עסק. שכנענו אותם שזה אני, ועכשיו אני בעל העסק הכי צעיר בארץ. אני בוחר בעסקים שאני מזדהה איתם והצופים מזדהים איתם, לא רק צעירים. יש לי אנשים בני 40 פלוס שרואים אותי, ויש גם סבתות בנות 70 שלפעמים מגיבות לי".
איך החברים מקבלים את ההצלחה שלך?
"סבבה. עדיין לא יצא לי לפגוש הרבה חברים ממודיעין, כי אנחנו חדשים פה, אבל החברים ממעלה אדומים קיבלו את זה בסבבה. זה לא משהו ששינה את החברות שלנו. לפעמים הסתובבנו בקניון ואנשים התחילו לבקש ממני להצטלם איתם, ופעם חבורה של עשרה צעירים יצאו מהרכב והתחילו לצעוק לי אם אפשר להתראיין אצלי".
איך ההורים מקבלים את זה?
"ההורים תומכים בי. בלי התמיכה שלהם לא הייתי מגיע לזה".
יש גם תגובות רעות לפעמים?
"אם יש, אני בוחר להתעלם מהן. זה הכי טוב. אבל רוב התגובות טובות".
לסיום, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"שחקן. אני רוצה גם להמשיך לראיין, לייצר תוכן ברשתות החברתיות, ובעיקר לשמח אנשים".
