שיבת ספרד

יהודה גולן (צילום פרטי)
2037-06-06 03:07:00
2037-06-06 03:07:00

לתשומת לב ראש העירייה חיים ביבס, המפכ"ל יוחנן דנינו, וחברי מועצת העיר אילן בן סעדון ויגאל צדוק: אתם יכולים לקבל דרכון ספרדי די בקלות אם תרצו. לא בטוח שאתם אכן זקוקים לו, אבל כדאי לזכור שהשמות ביבס, דנינו, בן סעדון וצדוק נמצאים ברשימת 5,000 שמות משפחה יהודיים של צאצאי האנוסים ושל יהודים שלא התנצרו אבל ברחו מציפורני האינקוויזיציה בעת גירוש ספרד, ואשר ממשלת ספרד אישרה לא מכבר את זכאותם לקבלת דרכון ספרדי במהירות ובהליך די אוטומטי. והם לא לבד – גם השמות טולדו, טולדנו, עמור, קורדובה, סספורטס, אבולעפיה ועוד רבים נכללים ברשימה.

ז'נין ליטמנוביץ, שהיא בכלל ממוצא ייקי-פולני אבל נולדה בפרו וכיום היא תושבת מודיעין, חובשת מהשבוע כובע נוסף, כנציגת חבל אנדלוסיה בישראל בכל הקשור לענפי התיירות, ומנסה לחבר בין ישראלים שמחפשים את שורשיהם בספרד לבין הדרכון האירופי הנכסף.

בעוד חודש ואולי קצת יותר אמור הפרלמנט הספרדי לאשר את החוק הקובע כי נצר למשפחות יהודיות מספרד יוכל לקבל מעתה אזרחות ספרדית. החוק מתגלגל בפרלמנט הספרדי כבר שנתיים בערך, ולא מכבר קיבל זריקת זירוז משמעותית, כשליטמנוביץ, המקושרת היטב עם חוגים דיפלומטיים בחצי האי האיברי, כמו גם בישראל ובעוד מקומות רבים בעולם, לחצה על מי שצריך.

הרבה שקלים מתורגמים ליורו

האמת שלא רק היא הסבירה לספרדים שכדאי להם מאד להנפיק דרכונים ספרדיים לישראלים וליהודים ששורשיהם נטועים עמוק בארץ הלדינו. את פעולת השכנוע העיקרית ניתן מן הסתם לזקוף לזכות (או לחובת, בעצם) המצב הכלכלי הקשה מאד בו נתונה ספרד מזה עשור שנים, שדרבן את הספרדים לזרז את הצעת החוק.

באנדלוסיה הבינו מהר מאד שטיולי שורשים של ישראלים וכמה אלפי דרכונים ספרדיים, יביאו השקעות לא מעטות של שקלים מתורגמים ליורו לאזור שהכי מזוהה עם יהודי ספרד, הרמב"ם, אבן גבירול, שמואל הנגיד ויהודה הלוי, כולם חיו ופעלו בספרד ב'תור הזהב' של ימי הביניים, ולמעשה עד הגירוש עצמו בשנת 1492. הישראלים באים, ומניסיון הטורקים והיוונים זה אומר למקומיים כסף, ובעיקר מה שחשוב כיום לספרדים: עוד מקומות עבודה במלונאות, במסחר ובנדל"ן.

"בספרד יש כיום כמעט 25% אבטלה, הם ממש 'על הפנים' מבחינה כלכלית. בקרב הצעירים המצב עוד יותר קשה כי כל צעיר שני מובטל ולכן כל מי שעובד – ולא חשוב במה – מתפלל ומודה לאלוהים כל יום. בשבילם הישראלים ובכלל היהודים שיגיעו לביקורי שורשים או לטיולים באנדלוסיה הקסומה, זה אומר חבל הצלה ממש. אם ישראלים שיקבלו דרכון ספרדי יקנו גם דירת נופש או נכס נדל"ן אחר, זאת כבר תהיה ממש סיבה למסיבה", אומרת ליטמנוביץ.

לספרד היא הגיעה כדמות קוסמופוליטית דוברת שפות ומחוברת ל'מילייה' הדיפלומטי בישראל, מי שמכירה עשרות שגרירים, בעיקר של מדינות אמריקה הלטינית, וידועה בארוחות הגורמה שהיא מכינה ומארחת במודיעין עבור עשרות אנשי סגל דיפלומטי. והפריט הכי חשוב בביוגרפיה: היא ילידת פרו, והשפה הספרדית והמנטליות שלה מתאימות לאנדלוסיה כמו כפפה ליד.

קצב ועיניים של ספרדיות

ביוני האחרון נסעו ליטמנוביץ ובעלה אלחנן, שהוא בכלל ממוצא רומני, לאנדלוסיה, בעיקר לצורך מפגש עם ראשי הקהילה היהודית עבור פרוייקט שורשים, אבל הפגישות התגלגלו גם לצד התיירותי והפרטים לגבי הייצוג של אנדלוסיה בישראל נסגרו מהר מאד.

בספרד כולם חושבים שהיא בכלל ספרדיה 'אסלית', הנה למשל סיפור: נהג המונית שלקח את ז'נין ואלחנן משדה התעופה בסביליה התרשם מאד מהאישה הנמרצת בעלת העיניים השחורות, ששמעה את הדיסק במונית והחלה לרקוד ולמחוא כפיים כמו רקדנית פלמנקו: "הוא שאל אותי מאיזו עיר אני. אמרתי לו שאני בכלל מישראל והוא כמעט נפל המום – 'יש לך את הקצב ואת העיניים של הספרדיות, לא יכול להיות, את מכאן', הוא הודיע לי".

לקח לז'נין זמן לשכנע אותו שהיא מישראל, ולבסוף היא קיבלה מהנהג את הדיסק: "האמת, כששמעתי את המוסיקה במונית ביציאה משדה התעופה של גרנדה הרגשתי כאילו חזרתי ממש הביתה, ובינינו, כמעט בטוח שבאיזה גלגול מלפני דורות קרובי משפחתי באו מספרד, לא?".

כבר כמה שנים שליטמנוביץ מתעמקת באילנות יוחסין ומחפשת את מקורותיהם של משפחות ישראליות ויהודיות, כולל קשרים ושמות אקטואליים, והיא מגלה כיצד לכל יהודי בעולם יש גלגול ספרדי: "יכול בהחלט להיות שהאינקוויזיציה עשתה טוב לעם היהודי כשהתפזרנו לכל רחבי תבל, כי התפתחנו להרבה כיוונים והצלחנו להשפיע בהרבה מקומות" היא אומרת.

כדוגמא היא מביאה את השם הנפוץ בכר – משפחה יהודית-ספרדית טיפוסית שנפוצה לקצווי תבל בגירוש ספרד, והנה הם צצו כעבור שנים דווקא בגרמניה ה'ייקית', ובשיבוש לשוני הם מוכרים כבני משפחת בהר הייקית, בעלי עיניים כחולות ושיער בלונדיני: "זה נפלא, כל הגלגולים האלה. אני מאד סקרנית וחטטנית ואוהבת מאד לחטט בתעודות ומסמכים ובספרי קהילות יהודיות, ולהיכנס עמוק לנבכי הקשרים המשפחתיים בתחקירים שאני עושה".

900 שנות היסטוריה של משפחה אחת

כיום, בעידן האינטרנט, לא צריך משרד גדול ועמוס בניירת ובתיקים. בחדר העבודה בשדרות עמק איילון במודיעין יושבת ז'נין לפעמים עמוק לתוך השעות הקטנות של הלילה עם לפטופ וחיבור מהיר לאינטרנט, והעולם נפרש לפניה.

היא מחוברת לרבות מהקהילות היהודיות ברחבי הגלובוס – בדרום אמריקה, באירופה. היא נכנסת למאגרי המידע העולמיים והמקומיים הגדולים, בין שבספריה הלאומית בירושלים, או בספריית האוניברסיטה העברית, וגם בספריות אקדמיות גדולות בארצות הברית ובמדינות נוספות, וממש כמו חוקרת תרבויות מקצועית היא מתחקה אחר הרפתקאות שונות ומשונות של משפחות לאורך מאות שנים.

"אני גם דוברת, ברמת שפת אם, אנגלית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית ואיטלקית, ומבינה ברמה טובה עוד כמה שפות. זה אצלי כישרון מולד כנראה לשפות, מה שעוזר לי מאד בעבודה, אבל אני גם מכירה לעומק את נושא השמות היהודיים והגלגולים שעברו השמות עם השיבושים במשך מאות שנים. הרבה פעמים אני שומעת שם של מישהו ואומרת לו ישר מהיכן מוצאה של משפחתו".

אחד הפרויקטים הראשונים בתחום איתור שורשי משפחות היה גילוי ההיסטוריה המשפחתית של משפחת מונסון מניו יורק, שאחד מבניה – משה מונסון – נשוי לגולדי,  אחותה של ז'נין. חודשים של עבודת נמלים הביאו לתוצאות מרשימות של דורות בני משפחת מונסון שגורשו מספרד. "החיפוש שעשיתי גם בעיר מונסון שבצפון ספרד הניב תוצאות מדהימות והגעתי עד שנת 1200, כלומר תשע-מאות שנות היסטוריה יהודית של בני משפחת מונסון נפרשו לנגד עיני בני המשפחה, וזה היה מדהים", ז'נין מספרת.

היום היא שקועה בפרויקט חיפוש גדול עבור בני משפחת סספורטס, שחלקם מתגורר במודיעין: "אני לא יכולה לפרט כי עדיין לא סיימתי את המלאכה, אבל גם כאן זה מלהיב ומרתק".

לצורך עבודת המחקר, שמתמקדת בעיקר ביהודי ספרד ופורטוגל שגורשו בשנת 1492, מסתייעת ליטמנוביץ בפרופסור אנדראו לה סקורס, שותף ספרדי, פילולוג (חוקר טקסטים ותרבויות) ומרצה להיסטוריה ויהדות באוניברסיטת ברצלונה.

ההתחקות במשך  השנים אחר מקורות העם היהודי הפכה את ז'נין למקצוענית עד כדי כך שהיא מעריכה היום שבעורקי כל אדם שני בספרד זורם גם דם יהודי. בביקוריה התכופים בספרד היא הספיקה לראות כיצד התיאוריה הזאת מוכחת מאות פעמים: "הנה, למשל רקדנית הפלמנקו אולי הכי מפורסמת בספרד נקראת רייצ'ל ברכה – כמובן מהמילה העברית 'ברכה'. מיס ספרד מלפני כמה שנים נושאת את השם הפרטי בשורה, שזה בא מהמילה 'בשורה'. אחת הדוגמניות הבולטות בספרד היא אינס ססטרה – והמילה ססטרה משמעותה חייט ('שניידר'), וגם כאן מעורבב איכשהו דם יהודי. כל השלוש הן נוצריות לכל דבר, ממשפחות נוצריות שלא זכרו שום קשר ליהדות, וכנראה מדובר במשפחות אנוסים שהפכו בחלוף הדורות למן ימי הביניים לנוצרים ממש, אבל נשארו עדיין סממנים של גוון יהודי בצלילי שמם".

"אגב, הזמר חוליו איגלסיאס", ליטמנוביץ מפתיעה, "גם הוא ממשפחת אנוסים, אימו ראתה עצמה יהודייה כל השנים, והוא עצמו טוען שהוא למעשה יהודי". בביקוריה האחרונים בספרד נוצרו בינה לבין קברניטי ענף התיירות באנדלוסיה – שהייתה בעצם המרכז היהודי הגדול ביותר בספרד מימי הביניים ועד הגירוש – קשרי עבודה אמיצים: "הם יודעים בדיוק מה הערך המוסף של יהודים, אנדלוסיה הייתה אזור יהודי לחלוטין, שגם הושפע מהכיבוש המוסלמי שהיה כיבוש נאור, והיהודים התפתחו שם מאד. הרמב"ם חי ופעל בקורדובה, שם מוצב עד היום פסלו בכיכר טבריה בעיר, גם שמואל הנגיד חי באנדלוסיה, ואסור לשכוח שמאנדלוסיה יצא כריסטופר קולומבוס לגלות את אמריקה, ובאותו אולם בו קיבל מהמלך את האישור לנסיעתו, 'אולם השגרירים' שבארמון אלהמברה שבגרנדה – חתמו כעבור שנים המלך פרננדו והמלכה איזבלה על צו הגירוש ליהודי ספרד".

פנויים-פנויות באלהמברה

עכשיו רוצים באנדלוסיה את היהודים בחזרה, יותר מחמש-מאות שנים לאחר שגורשו בסבל ובטראומה גדולים, וז'נין מתכוונת לארגן כבר לקראת חנוכה הקרוב סיורי שורשים לישראלים שיבואו לראות מהיכן באו בני משפחתם. לנו הישראלים התחייה הזו של תרבות ספרד מאד מתאימה ממספר היבטים: האוכל המזרחי וההשפעה של הקרבה למרוקו, התרבות, המוסיקה (בארץ פועלות בהצלחה גדולה שלוש תזמורות אנדלוסיות מצויינות), האדריכלות, האווירה, והאופי של תושבי אנדלוסיה ש"מאד אוהבים את ישראל", לדברי ז'נין.

בצעירותה היא למדה פסיכולוגיה בפריז, ובימים אלה היא מסיימת באוניברסיטה העברית קורס מלווי קבוצות מטעם משרד התיירות, כדי שתוכל לארגן את הקבוצות בנסיעות לחצי האי האיברי.

בתוכניתה הפקת טיולי שורשים למשפחות יהודיות, שיותאמו במסלולם על פי מקורות ושורשי המשפחה. כמו כן טיולים גסטרונומיים להכרת המטבח הספרדי והאוריינטלי שמושפע מהמטבח המרוקאי הקרוב כל כך, סיורים לפסטיבל שמן הזית שמתקיים באנדלוסיה מדי שנה בחודש נובמבר, חוגי פנויים-פנויות יהודיים מכל העולם שייפגשו בארמון אלהמברה הגדול, ארגון ליל סדר בהשתתפות ראשי הקהילות בספרד ותיירים מישראל, ומוחה הקודח הוגה עוד רעיונות למכביר.

"היום ספרד היא עבור הישראלים בעיקר מדריד וברצלונה, וכמובן הכדורגל, אבל עד לפני עשר שנים היו ישראלים רבים שביקרו באנדלוסיה היהודית. המצב הכלכלי גרם לפשיטות רגל של חברות תעופה, ולאחר שטיסות הצ'רטר נפסקו ננטש חבל הארץ היפהפה הזה מישראלים. עכשיו אני רוצה להחזיר אותם לכאן" היא מסכמת, "כולם רק ירוויחו מזה"

אה, כן, והנה עוד נקודה מקומית: העיר טורה מוליקוס, בה חתמה ליטמנוביץ על  ההסכם עם משרד התיירות האנדלוסי, מבקשת לכרות ברית ערים תאומות עם מודיעין, "אבל את זה נעשה רק אחרי הבחירות לעירייה, שלא יגידו חס וחלילה שעשינו תעמולת בחירות".

כתבות נוספות

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

הבונוס: מגרש בשווי 125 מיליון שקל

הקרב המשפטי המורכב סביב עסקת רכישת מתחם ישפרו סנטר במרכז עינב במודיעין הושלם בחלקו, וכעת תיהנה חברת ניופורט ממגרש בשטח של 17 דונם שיישאר בידיה ומיועד להקמת מרכז לוגיסטי

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

המשך קריאה »

הקרב בצומת שילת

תאונת דרכים ללא נפגעים הובילה במוצאי שבת לקטטה המונית בתחנת הדלק בצומת שילת בין שתי קבוצות צעירים ממזרח ירושלים וממטה בנימין. במהלך הקטטה נפצעו מספר משתתפים ושמונה עוכבו לחקירה

המשך קריאה »

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

המשך קריאה »