הבמה שלו

גלית מילצ'ן
2014-09-17 01:00:00
2014-09-17 01:00:00

ליעד אסנר הוא בן למשפחה עם רקורד מוסיקלי ובימתי מוכר. אביו ארי אסנר, במאי תיאטרון ומפעיל חוגי התאטרון "בימות 2000", ניהל בעבר להקות כמו "היי פייב"  ואוף שימחעס. יש לו גם דודים מוזיקלים, עוזי וחיים אסנר, שמפעילים אירועי שירה בציבור, כך שבית אסנר היה תמיד מלא באנשי במה.  "אצל אבא גדלתי ורכשתי ניסיון בימתי", אומר אסנר הצעיר שרק לאחרונה השתחרר מצה"ל, והוא האמצעי בין 3 אחים, "למזלנו אמא דגנית היא לא אשת במה אבל היא הקהל הכי טוב שיכול להיות."

נדבק בחיידק

את השירות הצבאי העביר ליעד (22), בלהקת חיל האוויר. הוא סיים בגרות מלאה בביה''ס הדמוקרטי במודיעין, ובמקביל סיים בגרות במוזיקה בת 10 יח''ל בתיכון עירוני א'. "נדבקתי בחיידק הבמה בגיל מאוחר יחסית לנתוני הפתיחה המשפחתיים. עד גיל 7 חלמתי בכלל להיות שחקן כדורגל" הוא מתוודה "אלא שאז התלוויתי לעבודתו של אבי, שהיה מפיק בפועל בהצגה אוליבר טוויסט של מנחם גולן ותוך כדי צפייה למדתי את כל השירים והריקודים. באחת ההפסקות עליתי לבמה והתחלתי לרקוד עם הילדים השחקנים. מנחם גולן שלא ידע מי אני קרא לי ושאל אם אני רוצה להופיע? לא הייתי בטוח אבל הוא עודד אותי להתלבש ולעלות לבמה. בהופעה שנערכה בבית החייל בת''א ישבו בקהל כ- 800 איש. על הבמה שיחקו שלמה בראבא, אלי דנקר, רינת גבאי, צחי נוי ועוד, זו היתה הפקה גדולה, סביבי שיחקו ילדים בני 13 ועל הבמה הופענו בנאמבר מרגש. אלא שאז אבא ראה אותי והתחיל לצעוק: "מי נתן לו לעלות על הבמה?" כששמעתי אותו נבהלתי ופרצתי בבכי אבל כשירדתי מהבמה אבא חיבק אותי ואמר לי בצחוק: "נדבקת בחיידק הבמה, אכלת אותה כמוני…"

"הייתי ילד ששר, נחמד ומחייך אבל הכי בולט היה שהייתי ילד שמן" ממשיך אסנר לספר "אני חייב לציין שילדים הם עם רע, לא משנה כמה מוכשר אתה הם לא יתעלמו מכך שאתה שמן. אני זוכר שעשו עליי חרם בלי סיבה. הרגשתי כל הזמן לא טוב, קמתי בוקר עם הרגשה שאני פגום. התייחסו אליי כל הזמן כמיוחד, הרגשתי שמשהו לא בסדר. זה גרם לי להתנהגות מוחצנת, כל הזמן חיפשתי תשומת לב. אובחנתי כילד עם בעיות קשב וריכוז ומגיל צעיר בלעתי כמויות של כדורי ריטלין. הריטלין אמנם דיכא את התיאבון למספר שעות ועזר לי להתפקס אך מיד כשפגה השפעתו המקרר לא עמד בפניי. בכתה ה' כבר שקלתי כ- 60 ק''ג. אני זוכר שרבתי בהפסקה עם ילד בכתה ג' ובאתי להיכנס לשיעור ספורט והמורה לא נתן לי להצטרף למשחק כדורגל. הרגשתי כמו בהצגה, מאד מובך, כל השכבה עמדה וצפתה בי כשהמורה דחף אותי במדרגות. ברחתי מבית הספר ומאותו יום לא חזרתי אליו במשך חודשיים. ההורים ראו את הסבל שלי ובכתה ו' כבר עברתי לבית הספר הדמוקרטי".

מגלה את המוזיקה

"השאלה הראשונה ששאלו אותי בביה"ס הדמוקרטי היתה: ''מה קורה ליעד?' התרגשתי כמו ילד כשלראשונה התחילו להתעניין בי עצמי. התחברו אליי ילדים והיה לי חונך מבוגר שהתעניין בי ועזר לי כמו אח גדול. בשנה הראשונה לא למדתי כלום ולהורים לא הפריע. הוריי כל כך הרבה השקיעו בעזרה וטיפולים אבל הסביבה שהתעקשה שמשהו בי לא בסדר וגרמה לי להאמין בכך. הייתי ילד חסר בטחון עצמי, שלמראית עין נראה מאד בולט ובעל בטחון. לפעמים מה שרואים בחוץ זה לא מה שבפנים. הייתי כמו תפוז שלוחצים עליו ואין כלום בפנים, רק מראית עין בחוץ. בדמוקרטי מצאתי לראשונה חברים שמצאו בי עניין.

"אני זוכר כשהגעתי לדמוקרטי, בביה''ס היה מרכז מוסיקה וכשנכנסתי אליו המורה שאל אותי במה אני רוצה לנגן?  עניתי לו: "אני רוצה לנגן על הכלי הכי מוזר שיש", אז הוא נתן לי להתנסות בסקסופון. אחרי חמישה חודשים הוריי הוזמנו לקונצרט. הם ממש לא ציפו לראות אותי מנגן ולהפתעתם לא ירדתי מהבמה כל הערב. הופעתי ב- 22 קטעי מוסיקה עם הרכבים שונים. גילינו שלמוזיקה יש ממש השפעה מרפאת. בתור אדם שיש לך עניין במשהו, אתה יכול למצוא את עצמך נהנה ולומד דברים חדשים. ידע זה כוח. את זה אני מסביר היום גם לילדים, שידעו לזהות את החוזקות בעצמם."

בהמשך עבר אסנר לנגן בתופים, גיטרה, גיטרה בס ופסנתר אולם בעיית ההשמנה לא נפתרה. "בגיל 16 כבר לפחות התחלתי להשלים עם עצמי, חשבתי "מה רע לי? אני מצחיק, נחמד, מוסיקלי, יש לי חברים", ניגשתי לכוכב נולד והגעתי לשלב מתקדם במיונים, היו לי חברות, הופעתי על במות, הכרתי המון אנשים דרך החוגים של אבא, בסך הכל החיים הפכו יותר קלים, אבל תמיד ברקע נשארה בעיית השומן ואני למדתי לא להתייחס להערות על כך. בגיל 16 התחלתי ללמד גיטרה במחיר מאד זול, רק לשם האהבה למוסיקה. הייתי מוקף בכל טוב, עם חברה, גיטרה, עבודה ושירה כשיום אחד אמא עשתה שיפוץ והחליפה את מראת האמבטיה הקטנה במראה גדולה. לראשונה עמדתי מול מראה גדולה וראיתי את עצמי בשלמות: בחור שמן, השוקל מעל ל- 127 ק''ג,  מתלבש בחולצות בגודל4 X    עם ציורי גולגלות עליהן, מגודל שיער ארוך וכל כולו התרסה נגד העולם, ואז התחלתי לבכות. האוכל תמיד היה מרכז חיי וחיי המשפחה, עם הרגלים רעים מאד של משפחת ניצולי שואה, מצאתי את עצמי בן 17 וחצי במשבר."

באותם ימים אביו היה מועמד לניתוח קיצור קיבה, ובני המשפחה בדקו את האפשרות לעשות לו גם ניתוח. "ראיתי את אבא יוצא מהניתוח ומחייך. הוא התחיל לישון בלילות וגם אני רציתי".

כך לא תחיה הרבה

בינתיים עבר אסנר את כל המיונים ללהקה צבאית אבל מהצבא הודיעו לו שאינו יכול להתגייס בגלל עודף משקל. "בבדיקות רפואיות הסתבר שאני סובל מאד מכל תופעות הלוואי הרפואיות של השומן. אתה יושב ליד אמא שלך והרופא מודיע לך שאם תמשיך ככה לא תחיה עוד הרבה זמן. הלב בפנים דפק בחוזקה. החלטנו ללכת לניתוח. עד הניתוח חגגתי, אכלתי כמו בהמה, נפרדתי מהאוכל. לפני 4 שנים ניגשתי לניתוח במשקל 130 ק''ג. לאחריו התחלתי לאכול במנות קטנטנות. בתחילה שתיתי כפית מים, כפית יוגורט כבר גרמה לשובע, אבל הראש המשיך לעבוד, מול העונה ראשונה של מסטר שף בטלוויזיה הריר המשיך לנזול מהפה".

אבל לשמחתו מהר מאד הקילוגרמים התחילו לנשור. בתחילה בקצב מהיר של 10 ק"ג בשבוע. למעט המשפחה הקרובה, הסובבים לא ידעו על הניתוח, "סיפרתי שאני עושה דיאטה ותוך 3 חודשים ירדתי 30 ק"ג. אחרי שנה העליתי תמונה לפייסבוק והודעתי שאני מודה על כל יום שאני חי מחדש, שעברתי ניתוח ואני שמח שנמצאה השיטה להתמודד עם הבעיה הקשה שלי. אחרי הפרסום קיבלתי תגובות מדהימות, הרגשתי חיבוקים מכל עבר. מאז הניתוח אני חוגג מחדש יום הולדת כל שנה בתאריך של הניתוח."

"בשלב זה סירבו לגייס אותי בגלל הניתוח וקבעו איתי לשנה אחר כך, אבל אני החלטתי להילחם בדחייה. הגעתי פיזית עד לקצין רפואה ראשי של צה''ל, הצגתי את עצמי ואמרתי שהחלום שלי להתגייס. במקום הוא אישר לי להתגייס ללא טירונות, אבל אני התעקשתי לעבור טירונות כמו כולם. שירתי שנתיים כמתנדב בלהקת חיל האוויר, במקביל לימדתי גיטרה וגם התחלתי למלא מקום כמורה מחליף בביה''ס הדמוקרטי בגנים ובצהרון. אני מלמד שיעורי משחק ושירה אצל אבא ומוצא עצמי כל הזמן מוקף ילדים. אני מרגיש שילדים זה המקום הכי אמיתי וכנה. בגלל החסך בילדות שלי אני מוצא את עצמי במקום הטבעי. הילדים מסתכלים עליי כדמות מצחיקה וכייפית".

שירים על אהבה

לאחרונה החליט אסנר להתמקצע בתחום המוסיקלי. "אני כותב שירים במשך שנים, הרבה על אהבה אבל לפעמים מילות האהבה המכוונות למישהי, פונות אליי עצמי. הסינגל הראשון שלי שאני כתבתי והלחנתי, מתוך אלבום בכורה, שיצא לרדיו לפני כשבועיים, נקרא "כמה שהחיוך שלך". השיר מספר על חוויה אישית, עוסק ביחסים עם בחורה אבל בעצם אני מודה שאני מעריך באופן אישי את חשיבות החיוך. בשיר אני מנגן על גיטרה בס ויחד איתי מנגנים המתופף אשר פדי והגיטריסט דני מגד. לקראת אוקטובר מתוכנן מופע בכורה עם אלבום השירים החדש. למרות תמיכת ההורים אני רוצה לעשות הכל בעצמי."

על השינויים שעברו עליו ועל אורח חייו החדשים הוא אומר "עד היום השלתי מעל 50 ק''ג. אני מקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה, מתאמן בין 5-7 פעמים בשבוע בחדר כושר ונהנה מכל רגע. בעבר לא יכולתי לקשור את שרוכי הנעליים וכיום אני רץ 15 ק'מ. למרות הכל בראש עדיין יש לי רגעים שאני מרגיש שמן. קשה מאד להתנתק מההרגשה שליוותה אותי במשך שנים ואני עובד על ההפנמה של ההרגשה הזו. אני שלם עם עצמי, חושב שתמיד אפשר להתפתח ולגדול. למדתי על עצמי שבגיל 22 שאפשר להשתנות".

"מניסיוני היום אני מרגיש קצת כמו קואוצ'ר לילדים. המסר שלי – יש להתייחס לכל ילד גם אם הוא שמן או שונה, כילד לכל דבר. אם תיתן יותר מדי תשומת לב למראה, מורה שתעיר לילד בלי סוף תגרום לו להרגיש שונה ולבסוף גם דחוי. אם היו מתייחסים אליי כילד רגיל הילדות שלי היתה מתמלאת מדברים אחרים ולא רק מההערות. אנשים לא מבינים כמה אנחנו נושאים על גבינו את הערות הסביבה. כמה מילים פוגעות שחודרות לראש יכולות לסגור אותך. אם היו מתייחסים אליי כמו כולם היה לי יותר קל. "

אסנר היום גם  עובד על בניית סדנא לבתי ספר, שנקראת "מה מיוחד בי" שבה הוא יספר את סיפורו ויעביר את המסר שבכל אחד יש משהו מיוחד ועל חשיבות היחס של הסביבה לאחר. "אם אצליח לגרום לילד שמן להרגיש כמו כל ילד רגיל אחר, אני את שלי עשיתי."

(צילום: עמיר ליכטנשטיין)

כתבות נוספות

עוד דירות קטנות במרכז העיר

ועדת המשנה לתכנון ובניה של עיריית מודיעין אישרה להפקדה את התכנית להקמת 42 יחידות דיור חדשות במקום מבנה בזק ההיסטורי, כאשר 60% מהן יהיו בגודל של עד ל-80 מ"ר

עברו למרכז

חברת פירספוט, המספקת סקירות וחוות דעות על מוצרים טכנולוגיים לחברות ענק בעולם, העבירה לאחרונה את משרדיה מהפארק הטכנולוגי לבניין דונה 2 במע"ר

ברחה וניגחה

תושבת רחובות שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קלה באזור מודיעין נמלטה מהמקום, פגעה במספר רכבים, ביניהם גם ניידת משטרה, ונעצרה לבסוף רק בכביש 6

צפירת אמת

פרשת החיילות-סוהרות שהוקרבו בידי שירות בתי הסוהר כדי להשיג "שקט תעשייתי" היא מהחמורות שידעה המדינה

עוד דירות קטנות במרכז העיר

ועדת המשנה לתכנון ובניה של עיריית מודיעין אישרה להפקדה את התכנית להקמת 42 יחידות דיור חדשות במקום מבנה בזק ההיסטורי, כאשר 60% מהן יהיו בגודל של עד ל-80 מ"ר

המשך קריאה »

עברו למרכז

חברת פירספוט, המספקת סקירות וחוות דעות על מוצרים טכנולוגיים לחברות ענק בעולם, העבירה לאחרונה את משרדיה מהפארק הטכנולוגי לבניין דונה 2 במע"ר

המשך קריאה »

ברחה וניגחה

תושבת רחובות שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קלה באזור מודיעין נמלטה מהמקום, פגעה במספר רכבים, ביניהם גם ניידת משטרה, ונעצרה לבסוף רק בכביש 6

המשך קריאה »

צפירת אמת

פרשת החיילות-סוהרות שהוקרבו בידי שירות בתי הסוהר כדי להשיג "שקט תעשייתי" היא מהחמורות שידעה המדינה

המשך קריאה »