משוגעים עליכם

ענת גבריאלי
גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.
 צילום: מעין קאופמן 

הצמד המוכשר והבלתי נפרד, חנן סביון וגיא עמיר, שפוצץ לנו את המוח עם "עספור" ו"פצועים בראש", ומאחוריו גם "מחילה" ו"מכתוב"  הנפלא, עושה זאת גם לתיאטרון במחזה "משוגע עליה". הם כתבו, הם מגלמים את הדמויות הראשיות, והם סופר טובים!

הקומדיה שנכתבה בהשראת סרט קולנוע ספרדי "CRAZY ABOUT HER" עם התאמות לקהל הישראלי, חושפת כאב עמוק של חברה שמתייחסת לחולי הנפש בריחוק ובצפייה מהם להתנהג נורמלי, ואם לא – אז לשמור מהם מרחק. לסגור אותם כדי שלא יפריעו לנו בעין.

העלילה מגוללת את סיפורו של אדר (גיא עמיר) בחור בן 37, שמחפש בטינדר בנות זוג עד שהוא פוגש בדניאל (מירב שירום) בחורה מסעירה במיוחד, שבחיים לא פגש כמוה. הוא מבלה איתה לילה פרוע הכולל התגנבות לחתונה של זוג שהם לא מכירים, ושהייה בחדר הכלולות של הזוג.

בתום הבילוי, דניאל בורחת ונעלמת אבל שוכחת ג'קט עם עקבות שמובילות למקום הימצאה. אדר מבין שכדי לפגוש אותה שוב הוא צריך להתאשפז במוסד פסיכיאטרי, בו היא שוהה.

במוסד הוא נחשף לשיטות הטיפול המיוחדות, לדמויות המצולקות ולהתמודדות שלהם עם מציאות חייהם, ולאחות לא פחות קוקואית.

לא בטוח שכך נראה בית חולים לחולי נפש, אבל ההליכה למחוזות הדמיון והקיצון מאפשרת צחוק ללא הפסקה. הסימפטומים של השוהים במוסד הסובלים מתסמונת כמו טורט, הלם קרב, דו קוטביות, אובססיביות כפייתית ועוד, קורעים מצחוק, אבל בד בבד, כל אחד מהם נכנס ללב ויוצר הזדהות ואמפטיה. זה קורה  (חוץ ממשחק נהדר) הודות לחשיפה של הסיפורים הקשים שמלווים את האנשים שבכך מספקים לנו עומק מסויים.

הבימוי המצוין של אלון אופיר יוצר הצגה כייפית על נושא קשה וכואב. הביקורת היא על חברה שמאפשרת לסטיגמות לנהל אותה ולזנוח את האנשים שבשוליים. היכולת לשים לנו מראה מול העיניים בדרך הומוריסטית יוצרת חוויה שמעלה מודעות בנוגע לקבלת האחר והשונה בחברה.

בצוות השחקנים, שכל אחד מהם מעולה בפני עצמו, בולט הזוג עמיר את סביון, שהחיבור שלהם כל כך זורם וטבעי לנו בעין.

סביון כשאול, שותפו של אדר לחדר, במשחק אמין וכריזמתי. הוא סובל מפרנויות, טראומות בעקבות שירותו הצבאי, והתפרצויות זעם ואלימות. התיבול של ערבית עספורית מחזקת את הדמות שהותאמה לקהל הישראל וקולעת בול בפוני. הדקות המכמירות הן ברגעי השבירה שלו מול הבת והאשה – שלא יכלו להתמודד עם מחלתו, ומבחינתו המשיכו הלאה.

גיא עמיר כאדר משכנע ביותר. הדמות שלו עוברת תהליך בניסיון להבין איפה נמתח הקו בין משוגע לנורמלי, והתמימות שבו שובה את הלב. הניסיון שלו "לגמול" את דניאל מהכדורים הפסיכיאטריים, ממחיש את האופן שבו אנו תופסים את המחלה. היא שקופה ולכן אנחנו נוטים לקחת את התפקיד של זה שיודע יותר…

לצידם מנצחים בגאון ובכישרון על השיגעון, שיר אברמוב המגלמת את קרנית, בחורה צעירה הסובלת מתסמונת טורט. פשוט נהדרת! רובי פורת שובל – כאחות המטורללת, רבקה גור שחיה לה בארמון פנטזיות מלכותי, יניב פולישוק הפסיכיאטר של המחלקה, שמוליק כהן ועוד.

התפאורה המצויינת של אדם קלר יוצרת את האווירה המזוייפת שעוטפת את  המטופלים. חצר חשופה שצדדיה מצופים בגדר עלים ירוקים עם מזרקת מים קטנה ליצירת אווירת רוגע. מקום פסטורלי שמדלתותיו מתפרץ השיגעון בכל רגע נתון.

שורה תחתונה. ממתק אמיתי לקיץ. קומדיה מרעננת ומצחיקה שבאה לפרק סטיגמות ולעורר מחשבה. הלוואי שבעקבותיה נדע לקבל ולתת צ'אנס אמיתי גם לאלה שמתנהגים שונה מאיתנו.

הפקה. תיאטרון הבימה בשיתוף תיאטרון חיפה.

מחזה מאת: גיא עמיר, חנן סביון.

קאדר: גיא עמיר שאול: חנן סביון דניאל: מירב שירום / ספיר אזולאי רוז: רבקה גור חדוה: רובי פורת שובל אסי: אמנון פלד קרנית: שיר אברמוב / שירן הוברמן פרופסור לוריא: יניב פולישוק גדי: שמוליק כהן רותי: מיכל ברנד נטע: נויה אביגדור / נעה רביקוביץ.

כתבות נוספות

לדבר עם הבן שאיננו

איציק ומרים שפיר ממודיעין איבדו את בנם דור חנן ב-7 באוקטובר, לאחר שנרצח יחד עם בת זוגו באחת ממסיבות הטבע. מאז הספיק שפיר לארגן תביעה נגד הרשות הפלסטינית, ללמוד פיתוח קול ולהעלות מופע אישי, ולכתוב יומן אישי בו הוא גם מתכתב עם בנו המנוח

שנה לאסון

ביום שני הקרוב תחלוף שנה מאז אירועי ה-7 באוקטובר, ומלבד טקס הזיכרון העירוני יקיימו בתי הספר שאיבדו בוגרים טקסים משלהם

מדריך בניית סאונה בבית

  בניית סאונה בבית היא פרויקט שאפתני שיכול לשפר את איכות החיים שלכם ולהפוך את הבית למקום מרגיע ומפנק. בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים בוחרים

המשך קריאה »

לדבר עם הבן שאיננו

איציק ומרים שפיר ממודיעין איבדו את בנם דור חנן ב-7 באוקטובר, לאחר שנרצח יחד עם בת זוגו באחת ממסיבות הטבע. מאז הספיק שפיר לארגן תביעה נגד הרשות הפלסטינית, ללמוד פיתוח קול ולהעלות מופע אישי, ולכתוב יומן אישי בו הוא גם מתכתב עם בנו המנוח

המשך קריאה »

שנה לאסון

ביום שני הקרוב תחלוף שנה מאז אירועי ה-7 באוקטובר, ומלבד טקס הזיכרון העירוני יקיימו בתי הספר שאיבדו בוגרים טקסים משלהם

המשך קריאה »