אם תרצו. זאת ההגדה!

ערן קמינסקי, צילום: אינגריד

מבלי שתושבי מודיעין יודעים על כך, יכול להיות שהעיר מודיעין מתווספת בימים אלו אל אותן הערים שעל שמן נקראות הגדות פסח מפורסמות. כמו הגדת סרייבו המפורסמת מכולן, הגדת פראג מהמאה ה-16 או הגדת ונציה מהמאה ה-17, אמרו מעתה: "הגדת מודיעין".

על שום מה?

ההגדה החדשה, המנסה לייצר ליל סדר ערכי ומשמעותי עבור אלו מבינינו, חילוניים או דתיים, הקוראים בהגדה מבלי באמת להבין או להתחבר אל הטקסט, היא פרי עבודתם של מורה הדרך אורי קציר ממודיעין והמעצב הגרפי דוד קסירר תושב ניל"י. על אש קטנה הם מפיצים בתקופה האחרונה את חמש מאות העותקים שהדפיסו, אחרי חודשים ארוכים של עבודה.

השניים הכירו לפני שנים רבות בעת שקציר היה דובר מפלגת "שינוי" ואילו קסירר היה פעיל בסניף מודיעין, ונותרו חברים במשך השנים. ההחלטה לקרוא להגדה האלטרנטיבית שיצרו "הגדת מודיעין", הייתה די מתבקשת. קציר: "את ההגדה הכינו במודיעין, היא נכתבה במודיעין." קסירר: "אני חושב שזה גם מתכתב עם הגדות שנכתבו בחו"ל כמו הגדת זלצבורג וכולי".

קציר: "אני באתי מהמחשבה על הגדות הקיבוצים. אני לא חושב שיש בישראל עיר שכתבו על שמה הגדה".

קסירר: "מודיעין היא גם עיר פלורסליטית עם הרבה זרמים של יהודים. זה נראה מתאים".

אז איך הכל התחיל? כרגיל בחיים, מתוך צורך. קציר: "הרעיון עלה מתוך תסכול ארוך שנים. אנחנו יושבים בליל הסדר ובמשך המון שנים קוראים בהגדה, כאשר חלקים ממנה אני מבין ומקבל ואז מתחיל לשיר את "חד גדיא" על חתול שאכל גדי. בסדר, אבל מה הקשר ליציאת מצרים? אין קשר. גם כל הטקסטים בארמית. יושבים רבנים ומקשקשים על החיים. אחד אומר 10 מכות בים ו-40 ביבשה והשני אומר 20 בים ו-30 ביבשה. כל מיני נוסחאות שמטרתן להראות כמה כל אחד מעריץ יותר את הניסים ואת אלוהים. אלו לא דברים שחילוניים מתחברים אליהם. זה סוג של מועדון מעריצים".

מה עוד הפריע לך בהגדה המקורית?

"יש עוד אלף דברים. השיר "דיינו" למשל, שבעצם מספר איך כולנו מבסוטים שאלוהים נתן לנו את הכסף של המצרים והטביע אותם בים. נושא השחרור הלאומי הוא ראוי לדיון גם בלי שמחה לאיד. אז לפני שנה, בליל הסדר, אמרתי שצריך לעשות משהו. למה לא מעדכנים את ההגדה"?

כנגד ארבעת הבנים

את אותה שאלה שעלתה בו, שיתף קציר בעמוד הפייסבוק שלו יחד עם תוכניתו לכתוב גרסה אלטרנטיבית לאותו טקסט המלווה את כולנו מדי שנה במשך כל ימי חיינו. "קיבלתי תמיד תגובות מאוד חיוביות בעניין הזה", מספר קציר, "ואחרי ליל הסדר האחרון החלטתי שאני מתחיל לכתוב והעליתי לפייסבוק פוסט בו אני מתחייב לפרויקט. התגובות היו פנטסטיות ותוך חמש דקות גם דוד הגיב ואמר שאם אני כותב את ההגדה אז הוא מעצב אותה".

מה בעצם הקונספט החדש בהגדה שלכם?

קציר: "הקונספט אומר ששחרור לאומי הוא תהליך שמבצעים בני אדם ומי שמעצב את המציאות הם בני האדם. כשאני קורא בתנ"ך, וגם מלמד ומרצה, אני מנסה להבין את הסיפור מהחשיבה האנושית של יצרים ודינמיקות. ככל שנוגע אלי, סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של עם שמחליט לחזור למולדתו. כמובן שזה לא היה קורה בלי מנהיג כריזמטי ושורת אסונות שאלוהים הטיל על מצרים, אבל נושא האלוהים הולך הצידה בהגדה הזאת. במשך השנים נוספו להגדה המקורית רבדים של הערצת האל וזה בסדר גמור, אבל זה לא משרת את הציבור החילוני".

מה קיצצתם מההגדה המקורית?

"הסרנו את הטקסטים שלא קשורים לסיפור האנושי ביציאת מצרים כמו הדיון בבני ברק בין הרבנים, הורדנו גם את הטקסטים בארמית. אפילו רוב הדתיים לא מבינים ארמית. הדבר הבא הוא שאני מסתכל על נושא השחרור הלאומי ומבין שיש לנו קונספט מנצח. שלוש שיבות היו בהיסטוריה של העם היהודי – יציאת מצרים, שיבת ציון ותנועת הציונות. אלו שלושת השערים בהגדה כשהשער הרביעי הוא בנושא חג האביב, שבהגדה המסורתית עף החוצה כמעט ללא אזכור. ארבעת השערים כנגד ארבעת הבנים".

ניצנים נראו בארץ

לאחר שגובש הקונספט, הגיע זמנו של קציר לעסוק בטקסטים שכן ייכנסו להגדה שלו. כך למשל את שער האביב, השער הראשון, פותח פסוק מספר שמות, הקושר את עונת השנה עם יציאת מצרים. בהגדה המסורתית חציו של הפסוק העוסק באביב נותר מחוץ להגדה. לאחר הפסוק מגיעים שני שירים כמו "ניצנים נראו בארץ" ו-"הדודאים", רגע לפני שעוברים לכוס ראשונה המבורכת במשפט: "כוס של ברכה נישא לבשורת האביב, להנץ הניצנים, לתבואה חדשה, לטל ולשובע".

מלבד פסוקים מהמקורות ושירי ארץ ישראל, מורכבת האגדה (שקריאתה נמשכת רק עד למועד הארוחה ולא יותר משעה) גם ממובאות של גדולי ומבשרי הציונות, מנהיגים יהודיים לאומיים. "בשער האביב, אחרי כוס ראשונה, הכנסנו טקסט של ברל כצנלסון המדבר על פסח במובנים של זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד ומהווה סמל לתקווה לחירות. אחר כך מגיע בן גוריון עם המשפט הראשון ממגילת העצמאות. אני גם לא בורח מהפסח המקורי עם מצה, מרור ורבן גמליאל שמסביר את משמעות המונחים. אני לא מקבל את הנימוק האלוהי, אבל מקבל את הטקסט".

עברנו את פרעה

הגדה של קציר וקסירר נמשכת בשער השני עם סיפור היציאה, הנפתח בטקסט המגולל לפרטים את קורות בני ישראל במצרים, בתוספת הסבר מטעם קציר בעצמו על הרקע לסיפור היציאה. עוד פרט מעניין בקטע הזה הוא שקציר מזכיר בעדינות כי בקהילה המדעית יש הסבורים כי נמצאה הדרך להסביר מדעית את עשר המכות שהנחית אלוהים על מצרים. "אחר כך יש פואמה של אלתרמן, המספרת את סיפור הנדודים במדבר מנקודת מבטו של איש אחד, יש את לחמא ענייא (אבל בעברית ולא בארמית), גם 'עבדים היינו' נכנס". כך זה נמשך בשני השערים הבאים עם שילוב מעניין שכולל את לאה גולדברג, נפתלי הרץ אימבר, נעמי שמר ועד למאיר אריאל עם "עברנו את פרעה" ועד לג'ורג' האליוט, הסופרת הבריטית הפרו-יהודית שכתבה תחת שם העט הנ"ל.

"הקונספט הוא לא חילוני להכעיס", אומר קציר, "ויכול להכיל המון אמונות דתיות. אנחנו לא כופרים באלוהים ומכבדים את מי שמאמינים".

קסירר: "השותף שלי בחברה הוא איש דתי. חשבתי שיתנגד, אבל הוא הציץ ואמר שזה מצא חן בעיניו".

קציר: "אם הרעיון הוא שכולם ירגישו בנוח, אז ההגדה הזאת אמורה לעשות את זה. המטרה הייתה הגדה שמדברת אל העם היושב בישראל במאה ה-21 ופתוח דיו כדי להכיל טקסטים שעוסקים במשמעות שחרור לאומי".

עיצוב מינימליסטי

מלבד השינויים הרבים בטקסטים שבהגדה המקורית, חלק ניכר מהחידוש שבעניין מגיע מהעיצוב עליו אחראי קסירר. "מה שהנחה אותי כמעצב זאת נקודת גישה שונה לגמרי. רוב ההגדות הן מאוד מעוטרות וקישוטיות. אני דווקא רציתי הפוך. בגלל שאני עוסק במיתוג ואייקונוגרפיה, רציתי להפשיט את כל מה שלא צריך, לדבר בשפה גרפית של סמלים. נורא מינימליסטי והדוק. צמצמתי וצמצמתי והגעתי למינימום ההכרחי, כשכל שער קיבל צבעוניות מוגדרת משלו. לאורך ההגדה מופיע באיורים מוטיב של חצי-חצי, שיחקתי עם הטיפוגרפיה וקטעים צמודים שכל אחד בכתב אחר. את האיורים של גדולי האומה למשל הפכתי לא לקריקטורה, אבל לאייקון. המיצוי הגרפי הזה הופך את ההגדה לנגישה גם לילדים, מדבר את השפה שלהם בלי להתיילד, אבל גם מדבר למבוגרים".

מה היה מאתגר במיוחד בתהליך?

"למשל, עשר המכות שהפכו לאייקונים. זה לא פשוט, איך אתה מוצא אייקון לדבר?  או למכת בכורות? אז הדבר הפך לחיידק ומוצץ סימל את מכת הבכורות".

גם החיות עושות סלפי

דבר נוסף המאפיין את ההגדה של השניים, הוא ההומור השזור בין הדפים, הומור שמעולם לא היה חלק מקריאת ההגדה המקורית. "נגיד כשחשבנו איך נציג את הפסוק "וגר זאב עם כבש", מספר קסירר, "אז עיצבנו את הזאב והכבש כדמויות שעושות 'סלפי' יחד. על הדף האחרון למשל מופיע משה רבנו שמסמן V באצבעותיו".

קציר: "מישהי קראה את ההגדה ואמרה לי שזה נראה כמו שירון של יום העצמאות. אמרתי לה שמה רע בזה? מותר להקליל קצת את ההגדה".

קסירר: "אני חושב שיש המון אנשים שהם בין לבין וההגדה שלנו יכולה לדבר אליהם".

כוונתו המקורית של קציר להפיק עותק אחד של הגרסה החדשה עבור משפחה אחת, משפחתו שלו, תפס כיוון שונה מעט כעת כשמסתבר שיש לא מעט מעוניינים לרכוש את הגדת מודיעין ועד כה נמכרו בסביבות המאה עותקים, מבלי לעשות קמפיין שיווקי מיוחד. "אני חשבתי להדפיס משהו במדפסת הביתית ולשדך עם סיכות", מספר קציר, "אבל כשדוד בא והכניס עיצוב פתאום נהייתה לנו חוברת, וחוברת אי אפשר להדפיס בבית".

קסירר: "אז הבנו גם שאי אפשר ללכת לבית דפוס ולהדפיס רק שלושים עותקים, שהמינימום הוא חמש מאות. אז הדפסנו והתחלנו לדבר על זה ברשת ומסתבר שיש צורך בהגדה כזאת ואנשים רוצים לקנות".


הגדות אלטרנטיביות

למרות שנדמה כי כולנו מכירים אך ורק את הגרסה המסורתית של ההגדה לפסח, לא מעט גרסאות שונות ומשונות יצאו לאור במשך השנים. כך למשל יש את ההגדה בחרוזים של אפרים סידון, או "אגדה של הגדה" מאת רוני אורן המציעה גם פעילויות לילדים תוך כדי הקריאה. מדרשת אורנים הוציאה לאור דרך הוצאת ידיעות אחרונות והוצאת הקיבוץ המאוחד, שתי גרסאות אלטרנטיביות ומסקרנות של הטקסט המקורי, אחת מנקודת מבט נשית-פמיניסטית בה נכתבו כל המדרשים בידי סופרות שונות והשנייה משלבת בין ההגדה המסורתית והגדות הקיבוצים המיתולוגיות, שכוללת משימות ומשחקי תפקידים לכל המשפחה. אחת ההגדות המפתיעות מכולן נכתבה לפני ארבע שנים בידי הסופר האמריקאי-יהודי המפורסם ג'ונתן ספרן פויר, שמציע הערות פרובוקטיביות של הוגים יהודיים לטקסט המוכר.

ואי אפשר מבלי להזכיר את הגדות הקיבוצים, שהיו נפוצות בקיבוצים ברחבי הארץ כבר מסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. מדובר בטקסט שביטא את רוח השנים ההן ונכתב כהגדה חילונית עם אזכורים אקטואליים. בחלק מהקיבוצים השונים הקפידו לאורך השנים להוציא מהדורה חדשה מדי שנה, כאשר הטקסט התייחס ברובו לגרעין החילוני בסיפור יציאת מצרים, דוגמת השעבוד והיציאה לחירות.

אורי קציר ודוד קסירר. "נושא האלוהים הולך הצידה בהגדה הזאת" (צילום: אינגריד מולר)

כתבות נוספות

שני חשודים נוספים נעצרו בפרשת הנער הנעדר

המשטרה הודיעה בסוף השבוע על מעצרם של שני חשודים נוספים, במקביל להארכת מעצרו של סלמון אברמוב מירושלים, החשוד במעורבות בפרשה. הוריו של קליינרמן: "סומכים על המשטרה שתבצע כל פעולה שצריך על מנת לאתר את מויישי"

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

זה עולה לנו

לאן נעלמה המחאה האותנטית? לא הכול ניתן לפתור באמצעות מחאה ברשתות החברתיות

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

המשך קריאה »