הוליווד זה לא החלום

יעל ליבוביץ גרנות

עמית בן שלמה (24) אח בכור לשתי אחיות, גדל במשפחה חמה ואוהבת.   אמו גננת, ואביו עודד בן שלמה, מנהל כיום את רובע מכבים רעות, אבל לפני כן, היה הרבה מאד שנים איש צבא. כשעמית היה קטן עברה המשפחה בין שיכוני משפחות בבסיסים שונים כמו מחנה רמון, עובדה, ולרעות הגיע בכיתה א'. כילד השתתף בחוגים רבים, אבל כשגילה את הג'ודו, התאהב. בכיתה ו' כבר זכה במקום הראשון באליפות ישראל בג'ודו ובגיל 14 עבר לפנימיית ספורט בווינגיט "זו היתה חוויה מאד טובה לגדול בפנימיית ספורט." הוא אומר" אמנם אתה רחוק מהבית, אבל זה נותן לך המון. זה מלמד אותך מהי משמעת ויכולת עמידה בלחצים. עד היום, חבריו הם ספורטאים מובילים שלמדו איתו בוינגייט. "חברים טובים שלי התחרו באולימפידה, יעקב תומרקין, השחיין האולימפי, הוא חבר טוב וגם אורי ששון, הג'ודוקא הוא חבר מהתחום." למרבה הצער, בן שלמה לאחר פציעה בגיל 17, נאלץ לפרוש מהג'ודו לחלוטין. "זה לא קל לפרוש מהספורט אחרי שנים של השקעה שלי ושל המשפחה והסביבה והמסגרת. אני בן אדם של המסגרת והספורט עשה לי טוב. אבל אני מאמין שלא סתם נפצעתי, איפשהו תמיד ידעתי שהתחום שלי יהיה הקולנוע וזה הקל על הפרישה כי ידעתי שהקולנוע מחכה לי שם בחוץ".   

אקשיין בפקודה

את האהבה שלו לתחום הקולנוע מגדיר בן שלמה כהתמכרות שקשה להיגמל ממנה. "מאז ומתמיד אהבתי קולנוע, כבר בגיל שתים עשרה, היינו משחקים משחקי מחשב, מפעילים תוכנה שמצלמת את המסך ועורכים סרטים כאלה. כבר שם אהבתי לערוך סרטים. קולנוע בעיני זה משהו שתופס אותך, זה כמו התאהבות, אין לך ברירה, ברגע שזה נדבק בך, זה בוער לך בעצמות , זו תחושה שאתה חי, זה התמכרות לכל דבר. "  התחושה הזו הובילה אותו ללמוד במגמת קולנוע בתיכון.  "זה היה כיף אדיר", הוא נזכר "בבית אתה רואה סרטים אבל כשאתה לומד את זה בבית ספר, אתה פתאום נחשף לתחומים אחרים במקצוע, לצלם ,לביים את החברים שלך."

בצבא שירת בן שלמה כלוחם בחיל האוויר, ולאחר קצונה פיקד על תשעה לוחמים והיה אחראי על חיילים ומערכות הנשק כיפת ברזל, פטריוט ועוד. את ערכי הצבא אמנם קיבל בבית אבל בן שלמה חווה את הצבא כשיעור נוסף בחיים "הצבא נותן לך המון כלים לחיים, למדתי איך לנהל אנשים, לעמוד בלחצים, להיות מחובר לחיילים שלי בהיבט הרגשי כמו אח גדול." ב- 2014, לאחר תקופה של שירות קבע, השתחרר, ואחרי טיול של חודשיים למזרח, החל ללמוד קולנוע במכללת ספיר. "היה ברור לי שאלך ללמוד קולנוע, לא היתה שם התלבטות בכלל". בתחום הוא רואה עצמו מאחורי הקלעים, מביים, מצלם ועורך סרטים. "אני אוהב גם לשחק אבל הכיף הגדול שלי הוא בהפקה ובבימוי." הוא מסביר. "זה קצת מזכיר לי קצונה. להפיק דברים, לביים שחקן זה קצת כמו להיות מפקד. אני מביים כמו שפיקדתי על חיילים –  אני דורש גבוה ומצד שני אני נותן יחס אישי לכל אחד בהפקה וזה פועל כמו קסם."

את שנת הלימודים הראשונה שלו במכללת ספיר במגמת הקולנוע הוא סיים בתחושה שהוא כבר לגמרי בתחום. זה קרה אחרי שסרט קצר שהפיק במסגרת הלימודים התגלגל לתחרות סרטי סטודנטים בינלאומית וזיכתה את התסריטאי ואותו בפרס הוליוודי.

על איזה סרט מדובר?

"המרצה שלנו שהוא מרצה גם במגמת הבימוי העלילתי הביא את התסריטאים שסיפרו לנו על הרעיונות שלהם לתסריטים ואנחנו, כצלמים ועורכים, הקשבנו וראינו אם אנחנו מתחברים למשהו. טל בוחבוט, כתב תסריט מדליק, סיפור על נקמה נשית ביום האהבה, נדלקתי על זה ואמרתי לו שאני אצלם ואערוך לו את הסרט. זה היה במסגרת סרט הגשה לסוף סמסטר." שיתוף הפעולה הזה הוליד את 'LAST NIGHT' , סרט אימה בן חמש דקות במסגרת הדרישה לסרט קצר, ללא דיאלוג.  "זו היתה חוויה לעשות את הסרט. אמנם לקח לנו, כי אנחנו סטודנטים, חודשיים, כשלצוות מקצועי יכול להיות שהיה לוקח יומיים, אבל זה היה כיף גדול". הוא אומר וממשיך לתאר "הסרט הוא סרט אימה קצרצר עם דם וסכינים. הסיפור הוא על נקמה נשית ביום האהבה. מדובר בדייט, כשמהר מאד מתגלה שהבחורה היא סוג של רוח רפאים. יש גם בסוף טוויסט שלא אגלה כדי לא להרוס את הסוף.  "עבדנו עם תוכנית עריכה מיוחדת כדי ליצור את האפקטים. פעם  אפקטים היה ממש מקצוע אבל היום יש מחשב ואת רוב העבודה עושים איתו. ברור שיש גם דם מזויף שקנינו בגרושים באיביי, אבל בגדול הרוב זה עבודת מחשב. "

טוויסט בעלילה

בתחילת הסמסטר השני החל טל בוחבוט לשלוח את הסרט לתחרויות שונות, סתם בשביל הכיף. התוצאה הפתיעה את שניהם. "סיימנו את העבודה והתחלנו את הסמסטר השני"  מספר בן שלמה. "יום אחד הוא כותב לי הודעה שהתקבלנו לפסטיבל הבינלאומי של הוליווד לסרטים עצמאים. הקטגוריה שאנחנו התחרינו בה נקראה סרטי אימה של סטודנטים. מדובר בפסטיבל יחסית חדש שמטרתו לפרגן לקולנוע עצמאי, כזה שמשיג תקציב עצמאי, כלומר לא אולפן גדול."

 

"זה אמנם שטיח אדום וכל זה. אבל בכל זאת מדובר בנסיעה לארצות הברית ואנחנו רק סטודנטים"

שלושה שבועות אחרי,  קיבלו השניים את הבשורה שזכו במקום הראשון. "שמחנו מאד. חגגנו ממש. אנחנו בסך הכל סטודנטים שנה א' באמצע סמסטר. זה היה כיף וממש מחמיא. יש הרבה סטודנטים שזוכים להקרנות בחו"ל אבל בדרך כלל מדובר בסרטי גמר וגם לא בהכרח בזכייה בתחרויות. "

בינואר 2017 יתקיים טקס הזכייה באולפני הוליווד עצמם, אבל לא בטוח שבוחבוט ובן שלמה יסעו לקבל את הפסלון. "זה אמנם שטיח אדום וכל זה" אומר בן שלמה, "אבל בכל זאת מדובר בנסיעה לארצות הברית ואנחנו רק סטודנטים וזה עולה הרבה כסף, מה גם שהם לא משלמים את כרטיס הטיסה."

אבל זו הוליווד, זה לא החלום?

"אם היית שואלת אותי בגיל 19 הייתי אומר לך שהוליווד זה החלום" אומר בן שלמה, "אבל היום אני חושב שאני רוצה להתמקד בארץ. החלום הגדול שלי זה לביים סדרות ישראליות או תוכניות טלוויזיה. אני רוצה לדעת שאני עושה את מה שאני אוהב, להצליח לפרנס משפחה בכבוד. אני רואה את עצמי מקים את המשפחה בארץ , אוהב את התרבות ואת ההומור הישראלי ולכן לא רואה סיבה לחלום ישר על חו"ל."

אבל אין כסף בתעשייה הארץ  

"אני חושב שככל שהטכנולוגיה התקדמה, הצילום בארץ נעשה יותר נגיש והקולנוע הישראלי ממש התקדם. אפשר לראות את זה בסרטים שמוציאים. גם בתחום הטלויזיה, אנחנו מוכרים סדרות לחו"ל. אני חש שיש התקדמות. השחקנים הישראלים לא יורדים ברמה שלהם משחקנים מחו"ל. אני מכיר שחקנים ישראלים שהם מדהימים, יש להם ניואנסים מדהימים, אבל מה לעשות שאין הרבה משרות בארץ.  קשה עד שלפעמים אנשים מוותרים על החלום. אני מקווה שזה לא יקרה לי. נכון, לאמנים וספורטאים בארץ קצת קשה מבחינת פרנסה אבל אם לא תאמין, כבר הסיכוי ירד. נכון, אין כסף בשום מקום, אבל אנחנו מוציאים תוצרים טובים. הקולנוע הישראלי זה הרבה עניין של תקציבים אבל יש קרנות קולנוע ומי שרוצה להפיק סרט, יכול לזכות בקרן.  תמיד שאלו אותי למה אתה הולך ללמוד קולנוע, אין שם כסף.  אני מאמין שמסתדרים ושחשוב לעשות משהו שהוא נותן לך הגשמה עצמית, שאתה קם אליו בבוקר עם חיוך. אם אתה תעבוד במשהו שגורם לך אושר אז אתה תהיה מאושר בכל החלקים בחיים. זה משפיע אחד על השני ואני מאד מאמין בזה. בשביל להרוויח עשרים אלף ש"ח אני לא אעבוד בעבודה אפורה שאהיה כבוי בה, מעדיף להרוויח פחות ושהאנרגיות שלי ושל הסובבים שלי יהיו טובות." 

מתעד את הספורטאים

כמי שספורט וקולנוע הם שני תחומים הקרובים לליבו, לא מפתיע שבן שלמה בחר לשלב בין השניים. לקראת האולימפיאדה האחרונה, הוא צילם וערך סרטים דוקומנטרים על חבריו הספורטאים, סרטים שנקנו ע"י הערוץ הראשון ושודרו לאחרונה. " לפני האולימפיאדה פניתי ליעקב (תומרקין –  י.ל) והצעתי לו לעשות עליו סרט. ליוויתי אותו למשך יום, צילמתי, ערכתי והעליתי לפייסבוק. יעקב שיתף אותו ואח"כ גם הוועד האולמיפי שיתפו אותו,  וגם ספידו, שהם הספונסרים שלו. כעבור חצי שנה, קיבלתי פנייה מהערוץ הראשון  בה הם ביקשו לרכוש את הסרט לשידור לקראת האולימפיאדה. " בעקבות הסרטון, לא איחרה להגיע גם הצעת העבודה בטלוויזיה ובן שלמה צילם וערך סרטים קצרים לספורטאים נוספים. היום הוא עושה כתבות וסרטים קצרים לערוץ לפי הזמנה ומתרגש מהאפשרות הזו. " התחלתי לשתף גם חברים שהם סטודנטים בדבר הזה. זה מגניב שאנחנו סטודנטים וכבר עושים כתבות לערוץ אחד, גם מבחינת החשיפה וגם המוניטין. אני עושה תחקיר, מצלם ועורך. זו דריסת רגל בתעשייה וזה מאד מחמיא שרוצים לקנות סרט שלך. החברים שלי עפים על זה אבל חשוב לי מאד להישאר צנוע ולא להתלהב יותר מדי."

אתה צופה בהרבה סרטים בקולנוע?

"אני משתדל לראות סרט פעם בשבוע, שבועיים. זה מה שכיף בקולנוע, ברגע שיש לך שעתיים פנויות אתה יכול להיות שם בתוך החוויה הקולנועית. אני אוהב קומדיות, אוהב אקשן, אוהב מתח, יש גם דרמות טובות. אני בוחר סרטים לפי במאים וצלמים."

אתה רואה סרטים בצורה שונה מקהל ממוצע?

" בטח. החברים  שלי רבים מי לא ישב לידי כי או שאני הורס את הסרט או שמדבר בכללי יותר מדי. אני חושב שכל קולנוען רואה סרט אחרת. אתה שם לב יותר לסאב טקסט, אתה לומד להעריך דברים.  יודע איפה שמו לך מסך ירוק, אתה אומר פה העמידו פנס כזה, עבדו עלינו שזה אור שמש אתה רואה את הסט שנמצא מאחורה אז אתה רואה את הסרט אחרת לגמרי." 

על איזה סרט את ממליץ?

"'קליק' עם אדם סנדלר. זו  קומדיה מצחיקה שמדברת על הקונפליקט של הגיבור בין להתקדם בקריירה לבין המשפחה. זה משהו שמאד מאפיין את האנשים בחברה המערבית והמסר והכל ביחד פשוט ויפה".

 

"אני לא רואה סיבה לחלום ישר על חו"ל"

איפה נראה אותך עוד עשרים שנה?

"כרגע רק התחלתי, אבל אני מקווה שבגיל ארבעים או חמישים, אהיה במאי מצליח ומוכר, שאקבל הצעה לעשות סרט בחו"ל או בארץ עם הפקה שמיליונים של אנשים יראו את זה ותהיה לי השפעה עולמית. לקולנוע יש השפעה ענקית, אנשים לא מבינים עד כמה. לאנשים יש פוביה ממים עמוקים בגלל מלתעות של שפילברג. היום בן אדם פותח אינטרנט, רואה סרט,  מהפכות קורות מחשיפה לרשתות ולמדיה יש השפעה. אתה יכול לקחת את זה לכאן או לכאן. אני רוצה להיות במקום הזה שאתה בעמדת החלטה ועושה סרט שהרבה אנשים רואים, להעלות דברים חשובים למודעות. זו הדרך שלי  להשפיע על העולם." 

עמית בן שלמה. "אני מביים כמו שפיקדתי על חיילים". צילום אינגריד מולר

2016-09-11 01:00:00
2016-09-11 01:00:00

כתבות נוספות

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

המשך קריאה »

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

המשך קריאה »

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך