הוליווד, סיפור אהבה

מיכל סופר זמרני

"יחי הקיסר!". תסריט ובימוי: ג'ואל ואית'ן כהן. שחקנים: ג'וש ברולין, ג'ורג' קלוני, סקרלט ג'והנסן, צ'אנינג טייטום, אלדן ארנרייך, טילדה סווינטון, ג'ונה היל, פרנסס מקדורמנד, רייף פיינס. ארה"ב, 2016. 106 דקות. 5 כוכבים.

סרטם החדש של האחים כהן, שהואשמו לא פעם בניהיליזם, נפתח בכנסיה. גיבור הסרט יושב בתא הווידוי ומגולל את חטאיו: הוא שיקר היום לאשתו, הוא עישן סיגריה. אחר כך הוא הולך לדפוק מכות לשחקנית בעיצומו של סשן צילומי עירום. הגיבור הוא אדי מניקס (ג'וש ברולין), פיקסר – כלומר זה שפותר בעיות – של אולפן הוליוודי גדול בשם "קפיטול". במהלך היממה הקרובה, בה ילווה הסרט את מניקס, הוא יאלץ להתמודד, בין השאר, עם שחקן שנחטף, עם שחקנית לא נשואה שנכנסה להריון, עם מיתוג מחדש של כוכב מערבונים ועם צמד רכילאיות מטרידות (את שתיהן מגלמת טילדה סווינטון).

בעוד מניקס עובר ממשבר למשבר, משחקן לשחקן ומאולפן לאולפן, מתגלה לפנינו אחד מסרטי המחווה היפים ביותר שנעשו בהוליווד על הוליווד. באולפן אחד מצטלם סרט ריקוד-במים, עם רקדנית-שחיינית זוהרת, בסגנון אסתר וויליאמס. באולפן אחר מצטלם מיוזיקל-מלחים בסגנון "הרימו עוגן", וצ'אנינג טייטום (שמסרט לסרט מפעים לגלות עד כמה הבחור היפה הזה מוכשר) נכנס לנעליו השרות והמרקדות של ג'ין קלי. באולפן שלישי מצטלם אפוס היסטורי בסגנון "בן חור" המתיימר, לא פחות, לספר את סיפורו של ישו. בסצינה משעשעת במיוחד מניקס מכנס סימפוזיון שמורכב מרב וממספר כמרים כדי לוודא שהסרט לא פוגע באף דת.

אבל על אף נוכחותם של אנשי הדת, ועל אף הליכתו האדוקה של מניקס לכנסיה, ברור לחלוטין מה הדת האמיתית פה: הקולנוע. וכל אחת מהסצינות הקולנועיות להן אנו עדים, דרך עיניו של אדי שמכבה שריפות בשטח, היא מופת של כתיבה, בימוי, צילום ועריכה. חובבי הקולנוע יתענגו על עומס הדימויים הזה ועל משחק הרפרנסים, אבל גם עבור מי שלא בקיא בקולנוע של שנות החמישים, מדובר בחוויה אסתטית יוצאת מן הכלל, ובפרט כשהיא מתובלת בדיאלוגים השנונים של האחים כהן, מטובי התסריטאים בהוליווד כיום. בפני אדי, ישו ההוליוודי שמעמיס על כתפיו את חטאיהם של כוכבי האולפנים, עומדת האפשרות לעזוב את האולפן ולקחת על עצמו משרה קלה ורווחית ביותר בתאגיד תעופה גדול. הוא מתלבט על זה לאורך הסרט, אבל לנו, הצופים, ברור לחלוטין מה תהיה תשובתו: אדי לא יכול לעזוב. הוא מאמין אמיתי.

עם זאת, ועם כל האהבה לדת הקולנוע, אין פירוש הדבר שכמו כל הדתות – אין מדובר בדת מגוחכת. כמה שהסצינות הקולנועיות מרהיבות, כך האנשים שיוצרים אותם הם אידיוטים וחדלי אישים. מבחר מרשים של שחקנים מבזיקים לסצינה בודדת אחת כדי להיטיב ולתאר את הוליווד בטמטומה: רייף פיינס מגלם את הבמאי הארטיסטי לורנס לורנץ, שמנסה לאלף את כוכב המערבונים הובי דויל (אלדן ארנרייך הנהדר), שמפליא לקפץ מעל גבו של סוס אבל לא מסוגל לומר שני משפטים דרמטיים ברצף. פרנסיס מקדומנט היא העורכת שבסצינה מצחיקה מאוד פותרת את הבעיה הזאת, תוך שהיא כמעט מתה על חרבה. סקרלט ג'והנסן היא כוכבת סרטי המים הנאווה, בעלת הפה המלוכלך והבטן ההריונית, ואבי ילדה הוא במאי סרטים נשוי מאוד. אבל השיא הוא בדמותו של הכוכב הגדול ברייד וויטלוק (ג'ורג' קלוני), שנחטף ע"י חבורה של תסריטאים קומוניסטים המכנים את עצמם "העתיד" ומרשה להם בהתלהבות לשטוף לו את המוח.

ופה נכנסת לתמונה הדת השלישית המיוצגת בסרט, הלוא היא הקפיטליזם. עלילת "יחי הקיסר!" ממוקמת ב-1951, עמוק בתוך ציד המכשפות של הסנטור מקא'רתי, ואחרי שכמה וכמה יוצרים הוליוודיים כבר הואשמו בקומוניזם, הוכנסו לרשימה השחורה, ישבו בכלא בשל ביזוי הקונגרס והורחקו מעבודתם בכל האולפנים שמכבדים את עצמם. השבוע יוצא לאקרנים "טרמבו" בכיכובו של בריאן קרנסטון, המגולל את סיפורו של המפורסם בתסריטאים שעברו את התופת ההיא. העלילה של "יחי הקיסר!" מתרחשת אמנם באולפנים מומצאים (אותם אולפנים שכבר הופיעו בסרטם של האחים כהן "ברטון פינק"), ודמויותיה, על אך שהן מבוססות על אנשים אמיתיים, בדיוניות. אולם שתי דמויות מופיעות פה בשמן האמיתי והמלא: הראשון הוא אדי מניקס, שבאמת היה פיקסר באולפני MGM, וככל הנראה גם טיפוס נכלולי ולא נעים בכלל. השני הוא הרברט מרקוזה, פילוסוף יהודי-אמריקאי ממוצא גרמני שהשתייך לאסכולת פרנפקורט, שעל אף עמדותיו המרקסיסטיות גרס כי הפיכה חברתית היא בלתי אפשרית בחברה הקפיטליסטית המודרנית. אותה מרקוזה יושב בסרט עם חבורת תסריטאים, בדיוניים כולם, ומשוחח איתם על פילוסופיה ועל כוח לעם ועל הצורך במהפכה חברתית. אבל מתחת לרעיונות היפים הללו מסתתרת מרירותם של אלה שהשיטה הקפיטליסטית השתמשה בהם וזרקה אותם. אלה שעל בסיס יצירותיהם וכישרונם מרוויחים האולפנים מיליארדים, אבל הם עצמם לא זוכים בנתח מין העוגה, כי אין להם גזרה נהדרת וחיוך של אוסקרים, ואותם אי אפשר לדחוס לטוקסידו ולסדר להם דייט עם כוכבת לטינית לוהטת.

 

כתבות נוספות

לחגוג את חייו, אחרי מותו

לפני חודש וחצי הלך לעולמו גדי אייזקס, חייל בן 19 ממודיעין, ובמוצאי שבת יקיימו חבריו מסיבה לזכרו: "כשדיברנו לפני הגיוס מה יקרה אם ניהרג בצבא, גדי רצה שאחרי האבל נחגוג"

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

לחגוג את חייו, אחרי מותו

לפני חודש וחצי הלך לעולמו גדי אייזקס, חייל בן 19 ממודיעין, ובמוצאי שבת יקיימו חבריו מסיבה לזכרו: "כשדיברנו לפני הגיוס מה יקרה אם ניהרג בצבא, גדי רצה שאחרי האבל נחגוג"

המשך קריאה »

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

המשך קריאה »

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »