ראיין כוכב עליון
אם אתה שחקן הוליוודי יליד קנדה שנמצא בשטח כבר די הרבה זמן, ומוכר ומוערך, ובזוגיות עם שחקנית יפה ומצליחה לא פחות; ואם השנה הגעת לשיא שלך, הפצצת עם שלושה סרטים מצליחים, המשכורת שלך חצתה את רף מיליון הדולר ובמקביל הפכת אב לשתי בנות – כנראה שקוראים לך ראיין. ראיין גוסלינג וראיין ריינולדס התחילו שניהם לשחק עוד כשהיו בני נוער – הראשון כשחקן אורח בסדרות טלוויזיה שונות והשני באופרת הסבון הקנדית "הילסייד" – וכיכבו בסדרת טלוויזיה מצליחה למדי לפני שעברו למסך הגדול. שניהם פילסו את דרכם למעלה לאט, והתמקצעו: גוסלינג בדרמות ובסרטי אינדי מוערכים כמו "לארס והבחורה האמיתית", "בלו ולנטיין" ו"חצי נלסון", עליו היה מועמד לאוסקר; ריינולדס בקומדיות וסרטי מתח ופעולה כמו "בטוח, אולי", "ההצעה" ו"קבור". שניהם היו מועמדים לפרסים שונים על עובדתם; גוסלינג, באופן טבעי, היה מועמד לפרסים רבים יותר, ובשנת 2012 היה מועמד לגלובוס הזהב פעמיים: לשחקן הטוב ביותר בדרמה על "משחקי שלטון" ולשחקן הטוב ביותר בקומדיה/מוזיקלי על "טיפש, מטורף, מאוהב".
השנה, שניהם כיכבו אצלנו על המסכים בשלושה סרטים: גוסלינג ב"מכונת הכסף" עטור האוסקרים, שיצא בארה"ב ב-2015, ב"בלשים בע"מ" הכייפי לצד ראסל קרואו ובמיוזיקל "לה לה לנד", המוביל במועמדויות לפרסי גלובוס הזהב. ריינולדס כיכב ב"מה שקורה במיסיסיפי" העצמאי והמשובח – גם הוא מבציר 2015 – במותחן "קרימינל" וב"דדפול" המעולה. "דדפול" הוא דמות הקומיקס השלישית שריינולדס נכנס לנעליה (הוא כיכב ב"גרין לנטרן" הכושל ובתפקיד הערפד חניבעל קינג ב"בלייד: טרינטיטי"), והרביעית אם סופרים גם את תפקידו כגיבור על דמיוני ב"Paper man" משנת 2009. זו הפעם הראשונה שהוא מקבל מועמדות לגלובוס הזהב. כדי לאחוז בידו את הפסלון בפועל הוא יצטרך לעשות דדפול ולכסח את הצורה לראיין השני, שמתמודד מולו ראש בראש בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בקומדיה/מוזיקלי. קיים סיכוי סביר ששניהם יקטפו מועמדויות גם לאוסקר – מועמדותו של גוסלינג היא בגדר עובדה מוגמרת, מועמדותו של ריינולדס תהיה הפתעה נעימה, היות ונדיר מאוד לראות סרטי קומיקס בישורת האחרונה של האקדמיה. ובכל מקרה, שניהם יפסידו אותו לקייסי אפלק.
מארוול רולס
בזירת האיגרוף הקולנועית בה מתגוששים שני יקומי הקומיקס – זה של די.סי וזה של מארוול – ניצחה השנה מארוול בנוקאאוט. אחרי ששלטה בזירה לבדה במשך שנים החל מסוף שנות השבעים, עם גיבור העל הקולנועי הראשון סופרמן, ואחרי שהמציאה את הז'אנר מחדש עם סדרת סרטי האביר האפל של כריסטופר נולאן, שנגמרה בשנת 2012, נראה כי די.סי הולכת אחורה בכל הקשור ליקום הקולנועי שלה. בעוד מארוול בועטים, מאורגנים על היקום הקולנועי שלהם ומנפקים לנו, החל משנת 2008, בין סרט אחד לשלושה בשנה (להוציא שנת 2009) – בדי.סי נרדמו בשמירה, מחובקים עם צמד פרסי האוסקר שהוענקו להם על "האביר האפל" (להית' לדג'ר המנוח, ולעריכת הסאונד). היינו צריכים להגיע עד 2012, ועד ההצלחה ההיסטרית של "הנוקמים", שזכה לביקורות מהללות וממוקם נכון להיום במקום החמישי ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר בכל הזמנים, כדי שדי.סי יזכרו שרגע, גם לנו יש קבוצה של גיבורי על שפועלים ביחד, ואולי כדאי שנעשה עם זה משהו.
אלא שבדי.סי לא לקחו בחשבון שכדי שמהלך כזה יצליח, את המעבר מהקומיקס למסך הגדול צריכים לבצע, בראש ובראשונה, קולנוענים מצוינים. כמו שכריסטופר נולאן לקח את דמותו של באטמן והפך אותו לשלו; כמו המרקחת המענגת שרקם ג'וס ווידון משלל גיבורי העל שהופקדו בידיו ב"הנוקמים". לא ברור מה גרם להם להפקיד את הסרט הראשון בסדרה, "איש הפלדה" משנת 2013, דווקא בידיו הלא מיומנות של זאק סניידר, שיודע לביים יופי של סצינות אקשן אבל אין לו שום מושג איך ליצור דמויות עגולות או לספר סיפור מעניין. עם זאת, הסרט הרוויח מספיק כדי לקדם את רעיון היקום הקולנועי ולמנות את סניידר לבמאי גם של הסרט הבא בתור: "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", שיצא השנה. וכאן הגיעה הנפילה, והיא הייתה כואבת: הסרט זכה לביקורות קטלניות, נדחה בשאט נפש על ידי המעריצים ועבר על החוק האחד הבלתי כתוב של סרטי הקומיקס – לא משנה מה אתה עושה לגיבורים שלך, תדאג שלקהל יהיה כיף. ובכן, לקהל היה לא כיף, והסרט התרסק בקופות ונכנס למקום הרביעי והלא מכובד ברשימת הנפילות הגדולות בהכנסות של סרט בין השבוע הראשון לשני. "יחידת המתאבדים", שיצא בהמשך השנה ואמור היה להיות התשובה הניצחת ל"הנוקמים" – עם כוכבים כמו וויל סמית', ג'ראד לטו ומרגו רובי – קיבל ציון מעליב של 26% טריות באתר הביקורות Rotten Tomatoes, ונכון לרגע כתיבת שורות אלו לא הצליח אפילו להכפיל את סכום ההפקה, שעמד על 175 מיליון דולר. ובזמן שכל זה קרה, מארוול סיפקו לנו שלושה סרטים, כל אחד נהדר יותר מקודמו: "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" הראה לדי.סי איך משסים גיבורי על זה בזה בסטייל; "דוקטור סטריינג'" המרהיב ויזואלית עורר באזז אוסקר לפחות בשתי קטגוריות: העיצוב האמנותי ושחקנית המשנה טילדה סווינטון; אבל היה זה דווקא "דדפול", השנון והכייפי והאלים להחריד, שהפתיע ורשם לעצמו שתי מועמדויות לגלובוס הזהב: בקטגוריית הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר וכאמור – לשחקן הראשי, ראיין ריינולדס.
המשך לא חייב לבוא
טוב, זה ידוע שכבר כמה שנים, במקביל לפריחה המענגת שחווה שוק הטלוויזיה האמריקאי, המנפק לנו סדרות נפלאות בקצב מסחרר, חווה שוק הקולנוע משבר יצירתי מתמשך. זה לא מקרי שחליפת גיבור על הפך להיות תו התקן הרשמי של שחקני השורה הראשונה בהוליווד: כשמרבית התסריטים בינוניים במקרה הטוב, ואת הפרס החשוב ביותר בתעשייה קוטפים סרטים לא מלהיבים כמו "12 שנים של עבדות" או "ספוטלייט", דמות עם עולם עשיר וסיפור מעוגן ממקור חיצוני הופכת לדבר נחשק. שלא לדבר על הכסף שעושים הסרטים האלה, מאז שהפכו – באדיבות כריסטופר נולאן – מבידור קיץ מטופש לילדים לסרטי אקשן איכותיים שמערבים גם קומדיה משובחת, או דרמה טובה. כל זה לא תירוץ למבול סרטי ההמשך המיותרים לחלוטין, שאיש לא ציפה להם, שנחתו עלינו השנה. רשימה חלקית ביותר: "זולנדר 2", "החתונה היוונית שלי 2", "הצייד: מלחמת החורף", "שכנים 2", "האשליה 2", "היום השלישי 2", "לזמן את הרוע 2", "צבי הנינג'ה 2", "ברידג'יט ג'ונס בייבי", ובקטגוריית האנימציה – "קונג פו פנדה 3" ו"עידן הקרח 5". ובעוד אפשר להבין סרטי המשך בסדרה כמו "סטארטרק", או בסרט אקשן סטייל "ג'ייסון בורן" או "ג'ק ריצ'ר" – מי לעזאזל חיכה בנשימה עצורה להמשך עלילותיה של משפחת פורטוקלוס, של חבורת הפושעים מאחזי העיניים בהנהגתו של דילן רודס או של הדוגמן הסתום דרק זולנדר? יש הצלחות שאי אפשר לשחזר, ודמויות, ולא משנה כמה אהובות ומצליחות הן היו, שעדיף פשוט להשאיר בזמן – ובסרט – שלהן.
היו שלום ותודה בעבור הדגים
סיכום שנת 2016 מהווה עבור כותבת שורות אלו גם דברי סיכום ופרידה מהטור הזה. אחרי למעלה מעשר שנים כמבקרת הקולנוע של מודיעין ניוז, הגיע זמני להמשיך הלאה. ובהשראת נאומי התודה של האוסקר, אני רוצה להודות להורי שהביאוני עד הלום; למגזין, שאפשר לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת ולקרוא לזה מקצוע; לענת גבריאלי, העורכת הנהדרת, שידעה להוציא ממני את המיטב; ולכל מי שקרא והגיב, ובפרט לגברת האלמונית שהתקשרה נסערת למערכת אחרי הביקורת שלי על "תיאוריית הכאוס" (בכיכובו של ראיין ריינולדס, אגב) ושאלה אם הכל בסדר אצלי: הכל מצוין, תודה רבה שהתעניינת.
