הסנוניות מסיימות שנה נוספת של סלטות, שפגטים ופירמידות. קטנות גודלות, גדולות עוזבות, מי שלא עובדת בזוג, תעבוד בשלשה, או מקסימום תקבל פס. אקרובטיקה. המדליות נערמות, אבל אף אחת לא נחה על זרי הדפנה, אחרי שנכבש יעד אחד, קופצים מייד לקטגוריה הבאה. מי שלא עומד במתח של התחרויות, קיבל הזדמנות להציץ באיכויות של המתעמלות בלי הלחץ של השופטים.
רותי ואופיר זוהר, מנהלי בית הספר לאקרובטיקה סנונית, ערכו לאורך כשבועיים סדרה של מופעי סיום של כל המרכזים של סנונית במודיעין, מכבים, לפיד, כפר האורנים, ראש העין ושוהם. המופעים סכמו שנת פעילות עניפה, וכללו הופעות של כל הקבוצות, בכל הגילאים, לצד הנבחרות הייצוגיות, ומופעים של זוגות ושלשות תחרותיים כמו גם מתעמלי פס קרקע, שהשתתפו באליפות ישראל האחרונה, וזיכו את מועדון סנונית ואת העיר מודיעין במדליות רבות.
המופע האחרון בסדרה היה שונה מקודמיו. בסנונית בחרו לפתוח את המופע לקהל הרחב, שהוזמן להגיע ולתרום את דמי הכניסה לטובת משפחתו של אחד המתעמלים. היציעים באולם הספורט העירוני היו מלאים עד אפס מקום, ואנשים שהגיעו לראות, לתרום, ולעשות למען משפחה יקרה שנקלעה למצב לא פשוט. רותי זוהר הביעה התרגשות רבה מההירתמות של משפחות סנונית ושל הציבור הרחב.
מחווה מרגשת ביותר הייתה של האלוף האולימפי שלנו, אלכס שטילוב, בנה של מאמנת נבחרת סנונית, אלה שטילוב, ובן זוגה של מאמנת ההתעמלות האמנותית בסנונית, אלה קליכמן. אך לפני כחודש הוא זכה במדליית הארד באליפות אירופה, אבל אלכ שטילוב לא הרים את האף והגיע במיוחד לטקס הסיום, כדי להעניק גביע ענקי לבוגרת סנונית, שבערב זה סיימה 14 שנה בסנונית, כמתעמלת, כמדריכה וכמאמנת, וכעת משסיימה את לימודיה, יוצאת לדרך חדשה.
הגביע העצום והמתעמל הענק היוו סיום הולם לערב גדול, שהוכיח שסנונית זו משפחה אחת גדולה.
(צילום יח"צ)