25 משפחות של עולים חדשים נחתו ביום שלישי שעבר בנתב"ג ומשם הגיעו הישר למודיעין בה בחרו לגור. העולים, מצפון אמריקה, הגיעו בטיסה מיוחדת של ארגון "נפש בנפש", בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית וקרן קיימת לישראל. מבין 218 העולים, בהם כ-30 משפחות וכ-50 רווקים ורווקות, בחרו כאמור 25 משפחות להתגורר כאן בעיר. זו השנה השמינית שארגון "נפש בנפש" מארגן טיסות מיוחדות לעולים חדשים.
את פני העולים קיבלו בנתב"ג שרת הקליטה, יו"ר הסוכנות, נציגי קק"ל, הנהלת "נפש בנפש", וגם נציגי מחלקת הקליטה העירונית ומינהל החינוך. העולים הנרגשים והקהל רקדו ושרו עם נציגי תנועות הנוער והחיילים והחיילות לצלילי תזמורת חיה שניגנה שירי ארץ ישראל.
במהלך חודשי הקיץ צפויים אלפי עולים להגיע לישראל ממדינות שונות ולפי רוזיטה ברלין, מנהלת מחלקת הקליטה, "בחודשים הקרובים יגיעו לעיר עוד כ-60 משפחות דוברות אנגלית וכ-30 משפחות דוברות צרפתית". באוגוסט תפעיל המחלקה, במחיר מסובסד, קייטנה של שלושה שבועות לילדי העולים החדשים.
ממשיך לעבוד בארה"ב, דרך המחשב
אחת המשפחות "הטריות" שהגיעו השבוע לעיר היא משפחת קספר, מארה (31) ובנימין (32) כבר נמצאים בדירתם החדשה בשכונת מוריה אותה רכשו עוד לפני שהגיעו לישראל. "למעשה באנו מוכנים כבר לעליה", הם אומרים. לבני הזוג קספר, שהגיעו מלונג איילנד, ארבעה ילדים בני תשע, שש, שלוש ותינוק בן שנה.
מארה, מדוע עליתם?
"שאלה פשוטה מאד: אנחנו ציונים. וישראל זה הבית שלנו, ככה הרגשנו כל השנים וכך עכשיו".
מדוע עכשיו ולא לפני?
"כל שנה אנחנו באים לכאן. להורי יש דירה בירושלים וכל שנה אמרנו השנה נעלה עד שהרגשנו שזה נכון וגם הילדים גדלים וידענו שאם לא נעלה עכשיו אנחנו עלולים לפספס".
כלומר הכרתם טוב את ישראל, אין הפתעות?
"יחסית אנחנו מכירים טוב את ישראל. היינו כאן הרבה כך שידענו לקראת מה אנחנו באים".
והסיבה שבאתם דווקא למודיעין?
"זאת עיר נפלאה, ירוקה, מתוכננת טוב ובאמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, קרוב לכל מקום וזה נראה לנו הכי מתאים. כאן הלוקיישן שיחק תפקיד חשוב וכמובן גם חברים שיש לנו".
ומה לגבי הקהילה דוברי האנגלית בעיר?
"כמובן שזה עזר להחלטה לבוא לכאן. יש לנו חברים טובים מאד שהמליצו על שכונת בוכמן, וכך הגענו לרחוב יוסף".
מה לגבי עבודה?
"בנימין בעלי עוסק בנדל"ן בינלאומי ועובד עם הלקוחות שלו בארצות הברית. זה יתרון גדול בעידן המחשבים. אני במקצועי בתחום הפיננסים אבל כרגע בבית עם הילדים".
התרגלת כבר למזג האוויר שלנו?
"כן זה בסדר".
ולנהגים?
"גם לנהיגה בישראל התרגלתי כי כשבאנו כל שנה לביקור לקחנו רכב ונהגנו".
מה לגבי השפה?
"הילדים יודעים עברית. לא כמו ישראלים אבל מסתדרים. גם אני ובעלי מבינים יותר ומדברים פחות טוב אבל זה יסתדר. אתמול היינו בבר בי קיו אצל שכנים. הילדים שלהם דיברו עברית, שלנו דיברו אנגלית, וכולם הבינו אלה את אלה. זאת לא בעיה".
הילדים כבר רשומים לבתי ספר?
"כן. הם ילמדו בבית ספר אריאל בשכונה. כולנו מחכים בהתרגשות גדולה לתחילת הלימודים".
"אומרים להם שמודיעין לא זולה"
שולמית רזניק, רכזת העולים במחלקת הקליטה בעירייה שקיבלה את פני העולים בנתב"ג ביחד עם נציגי העירייה, מסבירה: "ההתעניינות במודיעין בקרב עולים חדשים הולכת וגדלה וזה טוב. אנחנו נתפסים בעיני העולים כעיר חיובית שטוב לחיות בה ואנחנו משתדלים לקיים את הדברים".
את יכולה לאפיין את העלייה למודיעין?
"העלייה לעיר מאופיינת בדרך כלל במשפחות ועם הרבה ילדים. רוב העולים מגיעים מצפון אמריקה, אחריה צרפת ואחר כך אוקראינה ומדינות אחרות. מדובר בעיקר במשפחות שמגיעות מצפון אמריקה שהן משפחות ציוניות, דתיים לאומיים, צעירים ברובם, ומבוססות כלכלית".
מחירי הדיור הגבוהים בעיר לא מפחידים אותם?
"העולים מגיעים למודיעין מוכנים בדרך כלל. רובם כבר עשו ביקור פיילוט מוקדם. ראו את העיר ונפגשו עם אנשים. לחלקם יש כאן משפחה או חברים. הם יודעים לקראת מה הם באים. אנחנו מצידנו אומרים להם שמודיעין עיר לא זולה למגורים כך שבנקודה הזאת, של מחירי הנדל"ן, אין להם הפתעות. אנחנו מקפידים מאד שהם יידעו בדיוק לקראת מה הם באים, כי אנחנו ממש לא רוצים שיגיעו לכאן עולים ואחרי תקופה יעברו למקום אחר זול יותר, רק כי הם לא ידעו מה המחירים כאן".
אתם מלוים את העולים בתקופה הראשונה?
"ודאי. עכשיו אני בעיצומו של סבב פגישות עם המשפחות שהגיעו לכאן בשבוע שעבר, למרות שהם באו מוכנות, בכל זאת צריך לרדת לפרטים. אני מסבירה להם עם איזה רשויות הם צריכים להיפגש, מה להביא, איזו פרוצדורה הם צריכים לעבור. אנחנו מלווים אותם בהמשך ולאורך השנה גם בפעילויות תרבות, במסגרת חברתית משותפת. לא משאירים אותם לבד".
מאה עשרים משפחות בקיץ אחד זה יוצא דופן לעיר?
"זה בהחלט שיא של השנים האחרונות. אבל מרכיב העליה מצפון אמריקה הוא קבוע ועומד על כשישים משפחות בכל קיץ. מה שהשתנה השנה זה הגידול במספר העולים מצרפת, בעיקר על רקע האנטישמיות והפיגועים. גם מאוקראינה המספרים פחות או יותר קבועים".
תארי מסלול עלייה של משפחה.
"זה מתחיל בדרך כלל חצי שנה ואפילו יותר לפני העלייה עצמה, כשהם מתענינים ואז בסוכנות או במוסדות אחרים שואלים 'להיכן'. כל מי שאומר ששמע על מודיעין למשל, מעבירים אלינו את הפרטים של המשפחה ואנחנו יוצרים איתם קשר. בדרך כלל כמה חודשים לפני העלייה מגיע מישהו מהמשפחה לביקור הכנה, לבדיקה של נושא המגורים, השכונה, לעשות סיור בעיר, לבדוק את מערכת החינוך. לרבים יש כבר משפחה כאן וחברים, אז הם עושים את עבודת ההכנה עוד לפני העליה כך כשהם נוחתים הכל מוכן כאן."
וכשהם מגיעים כאן יש להם עבודה?
"לרובם כן. היום, בעידן האינטרנט, יש הרבה עולים שממשיכים לעבוד בעבודה שלהם שהיתה בארצות הברית פשוט בעזרת המחשב. חלקם במהלך ביקור ההכנה כבר נפגשים עם מעסיקים, אבל יש גם כאלה שבאים והולכים לחצי שנה לאולפן ותוך כדי מחפשים עבודה".
בתמונה: משפחת קספר. "ישראל זה הבית שלנו"
