לפני מספר שבועות סערו הרוחות בבית הספר היסודי "מעוז המכבים" לאחר שתלמידי כיתות ה'-ו' התבקשו לענות על סקר שנועד לבדוק את רמת הידע שלהם בענייני יהדות. הסקר נערך מטעם קרן תל"י (תגבור לימודי יהדות) וכלל שאלות שהוגדרו על ידי ההורים כ"פולשניות".
הכל החל כאשר הגיעו לכיתות סוקרים שהעבירו בין התלמידים את השאלון. אחת האימהות סיפרה ל"מודיעין News" כי השאלון הכיל שאלות עם מדרג מ-1 עד 5 והתלמידים התבקשו לסמן על פי המדרג עד כמה הם מסכימים או יודעים עם השאלות/קביעות. היו שם לדוגמה סעיפים כמו "אני מתפלל בכל ערב", "אצלי בבית אוכלים רק כשר", "כשאגיע לגיל מצוות אקיים את כל המצוות" ו"עד כמה יהודי בעיניך להשתטח על קברי צדיקים?"
אותו מקרה הוא רק דוגמה אחת המשקפת תהליך שלטענת המתנגדים לו מתרחש במערכת החינוך הממלכתית, המערכת בה לומדים התלמידים החילוניים בישראל. בראש המתנגדים עומדת התארגנות הורים בשם "הפורום החילוני", שיצאו למאבק למה שנקרא בעיניהם "ההדתה" של בתי הספר. בתחילת חודש דצמבר נערך כינוס חירום בהשתתפות אישי ציבור ו-400 הורים. חברי "הפורום החילוני" מבטיחים שזו רק תחילתו של מאבק להכרה בחינוך החילוני כזרם נפרד.
בכנס הוחלט על הקמת צוותים אופרטיביים שיפעלו להקמת זרם חינוך חדש: ממלכתי-חילוני, שיתפצל מהזרם הממלכתי-כללי הקיים כיום. "אני לא רוצה לכפות את ערכי על אף אחד״, אמר רם פרומן, יו"ר הפורום החילוני. ״אני רוצה לתת לילדי את החינוך שאני רואה כראוי. על הציבור החילוני להבין שהוא מיעוט ושבמדינת ישראל למיעוטים יש יותר כח מאשר לרוב הדומם. בפורום החילוני לקחנו על עצמנו להנהיג את המיעוט הזה. השלב הראשון הוא לעורר את התודעה החילונית תוך כדי שאנחנו נלחמים בהדתה ומקימים זרם חילוני".
על פי הנחות ההורים המתלוננים, אותו תהליך "הדתה" שמציף לדבריהם את מערכת החינוך מגיע היישר מהדמות העומדת בראשה – שר החינוך נפתלי בנט. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת אמר בנט בישיבת ועדת החינוך של הכנסת את הדברים הבאים: "אני לא מאמין בטשטוש זהויות, אני מאמין בהעצמת הזהויות. הערכים הם מעל הכל … כל ילד במדינה צריך להכיר את המורשת שממנה הוא בא. ילד יהודי צריך לדעת מי הם אברהם ויצחק ויעקב, ודוד המלך והרמב"ם וחנה סנש וש"י עגנון ויוני נתניהו. שיפתח סידור לפני שהוא מתגייס לצבא. כל ילד צריך לפתוח סידור".
התלונות והעדויות שמביאים חברי "הפורום החילוני" מגוונות ונשענות אף על שלל פרסומים בכלי התקשורת בשנים האחרונות. לדבריהם, מקצועות המדעים המדוייקים ומדעי הרוח נלמדים ברמה בלתי מספקת, לימודי התרבות והאמנות נדחקו לגמרי, ופילוסופיה, כלכלה ושפות נלמדים רק במגמות ספציפיות ובבתי ספר מסוימים.
באתר האינטרנט שלהם מפורט התהליך העובר על מערכת החינוך לארבעה תחומים: שינוי תוכניות הליבה עם הוספת מקצוע הנקרא "מורשת ישראל" בו נלמדים עיקרי הדת היהודית, הדתה סמויה בספרי הלימוד, כניסת עמותות דתיות לתוך מערכת החינוך הממלכתית וקיום טקסים דתיים בגני הילדים ובתי הספר.
* * *
החיכוך הנוכחי סביב ההדתה של מערכת החינוך בידי השר הממונה, כחלק ממדיניות מפלגתו "הבית היהודי", הוא רק נדבך נוסף בהתנגשות המחריפה והולכת בשנים האחרונות בין דתיים וחילוניים בישראל. הלכנו השבוע לפגוש את מנהיגי קהילת יזמ"ה במודיעין, המשתייכים לתנועה ליהדות מתקדמת – התנועה הרפורמית – ומהווים למעשה את "נקודת האמצע" בין היהודים החילוניים לדתיים. בשילוב בין המסורת היהובאתר התנועה ליהדות מתקדמת מגדירים את משנתם אנשי התנועה כך: "אנו מאמינים בשילוב בין המסורת היהודית ובין מציאות החיים המודרנית ובזכותו של היחיד לעצב את אורח חייו היהודי על בסיס של לימוד ומחשבה. היהדות הרפורמית שמה דגש על המצוות שבין אדם לחברו, סובלנות דתית ושוויון מלא בין נשים וגברים בבית הכנסת ומחוצה לו".
הרוח של קהילת יזמ"ה במודיעין מוגדרת אף היא במילים דומות: "יזמ"ה מבקשת להציע אפשרות יהודית מתקדמת ופלורליסטית. לעודד את הציבור לקחת יוזמה ולהגדיר את זהותו היהודית ברוח 'יהדות זמננו מורשת העם'. להפוך את היהדות למשמעותית ובעלת ערך בחיי הציבור הישראלי גם במאה העשרים ואחת, לראות ביהדות את היופי, הקדושה והרוחניות שגם האדם המודרני זקוק להם בחייו. כמו כן אנו מבקשים לחזק את הקשר של תושבי מודיעין והסביבה לקהילה החמה והפעילה, תוך כדי טיפוח ועידוד תחושת השייכות של הפרט לקהילה. הפעילות המגוונת שיזמ"ה מציעה נבנית מתוך דגש על הקניית ערכים יהודים של שוויון, פלורליזם, צדק חברתי , אהבת האדם, סובלנות, קבלת השונה ועוד. רוב הפעילות שיזמ"ה מציעה פתוחה לקהל הרחב. הקהל הבא בשערי יזמ"ה חפשי לבחור בפעילות המתאימה לו ולשלב בין התחומים השונים. הפעילויות מכוונות לגילאים החל משנתיים וכלה בגיל השלישי".
* * *
השבוע הגענו אל משרדי הקהילה שם פגשנו את הרב פיליפ ניידל (המשמש כרב במקביל לשתי רבות הקהילה) ואת המנכ"ל אייל רונדר, שסיפרו על הדרך בה מתווכת היהדות וערכיה במערכת החינוך שלהם.
רונדר: "קהילת יזמ"ה התחילה בעצם ממערכת החינוך. הגענו לעיר כפליטי ירושלים והקמנו גן ילדים משום שחיפשנו מקום שמשלב מסורת, שיוויוניות, קבלה, כבוד הדדי וערכים יהודיים".
ניידל: "בניגוד לבתי הספר הממלכתיים אצלנו יש מקום לתפילות, למנהגי החגים וגם מקום ללמוד מן המקורות. אני איש דתי במובן שהדת חשובה לי, גם רוחנית, אבל אני לא שומר את כל המצוות וגם לא חובש כיפה כשאני מחוץ לבית הספר".
רונדר: "תפיסת העולם שלנו היא שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. זאת אמירה ברורה שמאפשרת לכל אדם הרוצה להעשיר את עצמו למצוא מקום בו יוכל להיות יהודי בדרכו. אנחנו כמערכת חינוך לא בודקים בכניסה את מי שרוצה להצטרף ושואלים אם הוא דתי או חילוני או חצי דתי. אנחנו לא מחפשים הגדרות. כל יהודי שרואה לנכון להצטרף אלינו מוזמן".
איך אתם רואים את הטענות נגד ה"הדתה" של מערכת החינוך שאמורה להיות חילונית בהגדרתה?
רונדר: "אני חושב שיהדות לא צריך לכפות ובמקביל כן חושב שיש ערכים ביהדות שטוב שילמדו עליהם, כמו עזרה לזולת, תיקון עולם ושיוויוניות. אני חושב שערכי היהדות האלה צריכים להילמד בכל מקום".
ניידל: "אני גם חושב שמה שחשוב יותר הוא ללמוד איך מיישמים את הערכים האלו בפועל. אני גם יודע שגם בחינוך הממלכתי יש ערכים".
רונדר: "לטעמי אם עד כה לא היו בכלל תכנים יהודיים במערכת החינוך הממלכתית וכעת הם מונחתים מלמעלה ללא שיח כלשהו, אז זאת סוג של כפייה. לטעמי כפייה זה לא דבר נכון לעשות. זה יכול להמאיס ולהשניא. אני חושב שלערכים יהודיים יש מקום גם במערכת החינוך הממלכתית, אבל לא בכפייה".
איזה מידע לגבי היהדות צריך לדעתכם כל תלמיד חילוני כיום להכיר?
רונדר: "אני חושב שכל תלמיד יהודי צריך להיחשף למקורות היהודים בשילוב עם ערכים אוניברסליים. תלמידים כן צריכים לטעמי להיחשף לרמב"ם או כל הוגה דעות יהודי דתי אחר. עצם זה שילמדו שביהדות יש זרמים שונים ומקום לכולם, זה כבר חשוב. קח למשל את 'מעמד הבוקר' שאנחנו עושים מדי יום בכל כיתה, שזה בעצם שילוב בין הסידור לבין היומיום. שילוב בין הסידור לשיר של אריק איינשטיין או מה שקורה בעולם. אם למשל יש רעידת אדמה במקום כלשהו בעולם, אז צריך לתת על זה את הדעת. אנשים נהרגים כעת בסוריה, מרחק של מאה קילומטר מאיתנו. צריך לדבר על זה, לתת את הדעת בנושא. לא חייבים אמנם לשאת תפילות, למרות שאצלנו כן מתפללים לשלום העולם כולו ולא רק ישראל. יש דברים שילד במדינת ישראל כן צריך להיחשף אליהם. הוא כן צריך להרגיש בנוח לפתוח סידור ולא שזה יהיה דבר זר עבורו. במקביל, הוא גם כן צריך לדעת מה קורה בסוריה".
אחת הטענות של המתנגדים להדתה היא שהתכנים הדתיים כן באים על חשבון ערכים וידע אוניברסליים.
רונדר: "אני חושב שאנחנו דוגמה מצויינת לשילוב בין שני העולמות האלה. אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיו את מקסימום הכלים לחיים. שיקבלו כלים גם מן המקורות היהודיים וגם ערכים וידע אחרים כדי שיוכלו לצאת החוצה לחיים ולאחר מכן לא ירגישו זרים בבית כנסת רפורמי או אורתודוקסי".
נראה שאתם נמצאים איכשהו מחוץ להתנגשות הזאת בין הדתיים לחילוניים…
רונדר: "כן, אפשר להגיד שכן. אני מאמין שגם לדתי האורתודוקסי יש משמעות בתפיסת העולם שלו וגם מסתכל על החילוני שרוצה לטעום מהיהדות במקביל לערכים שהוא מביא עימו וחושב שהתנועה הרפורמית מציעה המון אפשרויות".
ניידל: "יש אנשים שפשוט רוצים להיות דתיים, אבל לא ממקום שבו הוגדרו התבניות עבורם. הם לא רוצים שיגידו להם שהם צריכים להיות כאלו או אחרים, אלא לשלב גם וגם. אני די חדש בקהילה, אבל מה שגיליתי כאן זה שאנחנו מייצרים כאן דורות חדשים של ילדים שזה יהיה הבסיס שלהם, השילוב הזה. דורות שילמדו מראש שיש אופציה להיות יהודי גם בלי להיות אורתודוקסי מוחלט או חילוני מוחלט. שיש להם אוטונומיה לבחור לעשות את מה שהם רוצים לעשות".
מנקודת המבט הייחודית שלכם – איך נראה לכם שההתנגשות בין דתיים לחילוניים בישראל תסתיים?
רונדר: "בראייה פרקטית אני לא מאמין שתהייה כפייה בסופו של דבר. כשיש התנגשות אנשים מחפשים מוצא, כמו מים שימצאו ערוץ לזרום בו. ככה ימצאו את הערוץ למימוש עצמי דרך גופים כמונו שאומרים לך 'אל תחליט, תבוא איך שאתה ותהיה מי שאתה'. אני נורא מקווה שלא תהיה כפייה ואם בכל זאת תהיה, אז אני מאמין שאנשים יחפשו את המקומות שיאפשרו להם להיות מי שהם".
ניידר: "באים אלי זוגות חילוניים שרוצים שאחתן אותם, שרוצים טקס שיהיה בהקשר של המסורת היהודית אבל לא דרך הרבנות האורתודוקסית. הם רוצים למצוא מקום בו נוח להם להיות יהודים. אני מקווה שאם ככה זה יימשך אצלם במשפחה שהקימו, אז הם באמת ימצאו את המקום שלהם כיהודים".
רונדר: "אני באמת חושב שגופים כמונו מצמצמים התנגשויות. אני לא מרגיש שאני הפתרון, אבל כן יש פה מקום לכולם. כולם יכולים להיות חלק מקהילה עם שורשים ביהדות אבל גם עם עשייה יומיומית והשתלבות בעולם. אני לא רואה בהתנגשויות משהו שמצמיח".
בתמונה קבלת שבת בקהילת יזמ"ה. לא לבדוק בציציות (צילום קהילת יזמ"ה)
