אתם בטוחים שהילדים שלכם מספרים לכם הכל? האם בתכם תפנה לאם המשפחה כשתחליט לקיים לראשונה יחסי מין מלאים, או שהבן ירגיש בנוח לברר עם האב שאלות מציקות כמו מימדי איבר מינו ומה בדיוק צריך לעשות באינטימיות עם החברה?
יש הורים שטוענים ש"גם לנו לא הסבירו, הילדים יסתדרו בדיוק כמונו" ויש כאלו שסומכים על הילד שילמד הכל בעצמו, כי היום המידע נגיש והילד כבר לבטח שמע מחברים, קרא באינטרנט או לפחות למד מאתרי הפורנוגרפיה. למרבה הצער, מסתבר שרבים מההורים, גם בעידן המודרני בו אנו חיים, מסגלים את דפוס התנהגות בת-היענה ומשתדלים לדלג על החלק המביך אך הכל כך חשוב של חינוך למיניות בריאה.
כסטודנטית ללימודי חינוך למיניות (מטעם האגודה הישראלית לתכנון המשפחה), נחשפתי לבעייתיות הניצבת בפני המתבגרים ובני נוער מול שפע המידע הזורם אליהם מכל עבר. בסופו של דבר חשיפתם לכל כך הרבה מידע בלתי מסונן אינה תורמת במאום להרגעת הלחץ וההתרגשות הטבעית, מול המפגש המיני הראשון עם בן/בת הזוג.
פעילותה של רשת מרכזי הייעוץ "דלת פתוחה", המסונפת לאגודה הישראלית לתכנון המשפחה, מאפשרת היום לבני הנוער להתייעץ ולשאול כל שאלה המטרידה אותם בתחום המיניות, אם זה בטלפון, באתר האינטרנט או בייעוץ אישי פנים מול פנים. הנשים המתנדבות במרכז מתייצבות פעמיים בחודש, למשך אחר צהריים ארוך, ומקדישות את הזמן למען אותם בני הנוער והצעירים, שלא מצאו את האפשרות לשתף את הקרובים להם בבעיותיהם האינטימיות ביותר. שרון אורשלימי מנהלת סניף תל אביב מסבירה כי "דלת פתוחה" מאפשרת לנוער לבוא ולדבר על הנושאים הכי כמוסים שלהם/ן: מיניות וזוגיות. "כיום יש תפיסה שהנוער לכאורה יודע הכל בגלל האינטרנט והפתיחות, אבל ההיפך הוא הנכון. היום יש כל כך הרבה מידע מוטעה ומטעה שהנוער כבר לא יודע מה נכון. לצערי לא כל בתי הספר ולא כל ההורים עושים חינוך למיניות בריאה למתבגרים שלהם/ן ואנחנו רואות את התוצאות של זה, אם מדובר ביחסי מין ללא אמצעי מניעה, בחשש להריון או בהריון לא מתוכנן, ואם מדובר באלימות מינית, קיום יחסי מין כמו שרואים בפורנו שאין בהם הדדיות, כבוד ותקשורת".
מגיעים אליכם גם פניות של בני נוער ממודיעין?
אורשלימי: "ב-2012 הייתה פנייה אחת בלבד של נערה בת 18 ממודיעין לשיחת ייעוץ פנים מול פנים. בשנה האחרונה היו כבר תשע פניות של נוער ממודיעין לשיחה פנים מול פנים, שש נערות ושלושה נערים, בגילאים 15 – 17, מדובר בעלייה של 900%".
פנינו לעירית מודיעין כדי להבין מה באמת קורה עם בני נוער שזקוקים לסיוע וזאת תגובתה: "האגף לשירותים חברתיים מקיים קשר רציף ושוטף עם כלל הגורמים בעיר הנמצאים במגע עם בני נוער ובהם יועצות בתי ספר, מחלקת הנוער של המתנ"ס ואחרים.
נערות הנמצאות בקושי רגשי, משפחתי או אחר פונות באופן עצמאי או מופנות על ידי המסגרות השונות לטיפול ביחידה לנערות באגף. בנוסף, בשיתוף פעולה עם בתי הספר התיכוניים והרשות העירונית למלחמה בסמים פועלות קבוצות פסיכודרמה לאיתור וטיפול בנערות במסגרות התיכון. האגף מפעיל גם פרויקט של בית חם בשיתוף ויצ"ו לטובת חלק מהנערות.
הטיפול בנערות בהקשר זה מבוצע באופן דיסקרטי, תוך שמירה על התהליך הטיפולי הכולל בנערה. הנערות הפונות לאגף, זוכות לליווי וטיפול במהלכים של פניה לבדיקות הריון, בדיקות אחרי פגיעות מיניות וכיוצא בזה. במהלך 5 השנים האחרונות נדרש האגף לסייע ל 3 נערות במהלך של הפסקת הריון וכן סייע לנערות בהקשרים של פגיעות והטרדות מיניות. בנוסף, האגף מספק יעוץ להורים בתיווך והפניה לגורמים מטפלים אחרים בנושאים אלה".
מפחדת שהמשפחה תגלה
לאחרונה התחלתי להתנדב במרכז הייעוץ בתל אביב, לאחר שעברתי הכשרה כיועצת בתחום החינוך המיני. שום דבר בהכשרה אינו מכין באמת להתרגשות כשמגיעה שיחת הטלפון הראשונה שלך, ומעבר לקו נשמע קול צעיר ומהוסס שכל עולמו עומד להתרסק ואת היחידה היכולה לענות לשאלות הקשות שהוא לא יודע את מי לשאול. "האם איבר המין שלי מספיק ארוך?". למרכז גם מגיעות שאלות בנוסח "אני מפחד שאני מאונן יותר מדיי", "קיימתי עם החבר שלי סקס יבש, האם אני בהריון?", "המחזור שלי מאחר, מה לעשות?" "הקונדום שלנו נקרא בזמן קיום יחסי מין, האם לקחת את גלולת היום שאחרי?". והייתה גם פנייה כזו: "אני בת 18, יש לי חבר קבוע כבר 3 שנים. לאחרונה קיימנו יחסים לא מוגנים והמחזור מאחר לי כבר כמה ימים (לא שיתפתי אותו בזה). עשיתי בדיקת הריון ויצא חיובי ומחר יש לי תור לבדיקת דם. אני מפחדת רצח שזה באמת נכון ועוד יותר שהמשפחה תגלה. בבקשה אין לי עם מי לדבר על זה. תעזרו לי". אף אחת מהאמהות לא היתה רוצה שזו תהיה בתה, אך לאותה נערה נואשת יש הורים שברגע הקשה לה מכל אינם עומדים לצידה.
לפני כמה זמן, לדוגמא, הגיעה אלי שיחה טלפונית מנערה בעלת קול דקיק, שלחשה באזניי שהיא רוצה להתייעץ לגבי מקרה שהיא בטוחה שמעולם לא נתקלתי בו ואין לה את מי לשאול. לאחר שהתחייבתי שהשיחה דיסקרטית לגמרי, שהיא לא צריכה לחשוף בפניי את פרטיה ואני ממש לא מובכת מפרטים אינטימיים, היא חשפה בפניי כי היא מקיימת עם בן זוגה הצעיר יחסי מין אנאליים (בפי הטבעת ג.מ) כואבים על מנת להימנע מכניסה להריון. בשיחה מרגיעה, נטולת שיפוטיות, המלצתי לנערה להשתמש באמצעי מניעה נוח ויעיל יותר, להתחיל את דרכה המינית ביחסי מין ואגינאליים ההולמים את ניסיונה המיני, ולהשאיר את החוויה האנאלית לשלב מתקדם יותר בדרכה המינית. אנחת הרווחה של הנערה לאחר שהבינה כי מצאה אוזן קשבת, רק העצימה את הסיפוק שחשתי מהתרומה שלי לאותה נערה.
דואגים גם לחברה
במשמרת הבאה שלי הופתעתי מכמות הפניות של בני המין הגברי, בשאלות המטרידות אותם עצמם אך גם בשם חברותיהם, המתביישות לעיתים לפנות לייעוץ. נער שמתקשר לברר לגבי האיחור במחזור של חברתו, אחר שמבקש להתייעץ לגבי כאבים של חברתו בזמן קיום יחסי מין, ועוד אחד שממש מתלבט לגבי זהותו המינית. "יש לי חברה כבר שנתיים, אני מאד אוהב אותה ואנחנו מקיימים יחסי מין מספקים", מתוודה באזניי תיכוניסט מאזור המרכז, "הבעיה שאני ממש מתגרה בכל פעם שאני חושב על גברים. האם אני הומו? " לאחר דברי הרגעה על מהותן וחיוניותן של הפנטזיות אני מפנה אותו לבירור נוסף בעמותת הלהט''ב (אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל). פונה אחר דווקא בתחילת שנות ה- 20 לחייו, חושש שמא הוא מאונן יותר מדיי. לאחר דברי הרגעה והסבר בדבר טבעיותם של מעשיו, אני מבררת עמו עד כמה האוננות באה על חשבון חיי החברה שלו והאם היא פוגעת באורח חייו התקין. כל עוד הוא מקיים חיים מלאים הכוללים לימודים, עבודה וחיי חברה תקינים, אין שום נזק ואיסור להמשיך בשלו.
אבל באותה משמרת גם הגיעה שיחה מפתיעה מכל. "אני בחור מבית דתי, הוריי מאד אדוקים ואין בביתנו טלוויזיה או מחשב ומעולם לא ראיתי אשה ערומה. הוריי אינם יודעים שיש לי בת זוג חילונית ואנחנו מתנשקים בכל פעם שאנחנו נפגשים. לאחרונה היא ביקשה ממני שנקיים יחסי מין אבל אני ממש לא יודע מה עושים. את יכולה להסביר לי?" השאלה האחרונה העלתה בי את החשש שאולי מדובר במטרידן טלפוני, אחד מאלו המתקשרים לעיתים לקו החם ומבקשים להתענג על המידע שתתרומנה המתנדבות. אני מעבירה אותו לרגע למנוסה ממני, שרון אורשלימי, מנהלת הסניף, שמאשרת כי מדובר בשאלה אמיתית והבחור אכן מבקש עידוד והדרכה. אני מבררת איתו מה הוא יודע ואחר כך מסבירה לו על האנטומיה הנשית שהוא עומד לגלות ומכוונת אותו להתחיל בחיי המין שלו עם בת זוגו תוך פיתוח תקשורת מילולית בריאה. לאחר כמה רעיונות יצירתיים למגע מענג ומפנק והסברים בשפה מקצועית למונחים העממיים שהוא מכיר מהרחוב, הבחור מודיע לי שעכשיו הוא כבר ממש פחות חושש והנה הוא כבר בדרכו לחברתו ליישם את כל הרעיונות שפתאום נשמעים לו מאד מענגים ומהנים. אני לא שוכחת להמליץ לו בחום להצטייד באמצעי מניעה ולקיים יחסים בוגרים ואחראיים ללא לחץ וחששות.
ככה זה כשיש שניים
במקביל לייעוץ בסניף התל-אביבי של "דלת פתוחה" ישנם גם ימי קבלה של רופא/ת נשים הבודקת ומתאימה בעת הצורך אמצעי מניעה לנערות גם ללא ידיעת הוריהן. אני נכנסת לשיחת ייעוץ עם נער ונערה בני 17. הם חברים כבר כמה חודשים ומעוניינים להתחיל לקיים יחסי מין מלאים. חשוב לברר האם הצורך הדדי, האם לא מופעל על הנערה לחץ לקיום יחסי המין והאם הקשר ביניהם מתבסס על אמון ותקשורת פתוחה. אני ממליצה על אפשרויות שונות לשימוש באמצעי מניעה, מבררת האם אין צורך לעבור בדיקות לגילוי מחלות מין בעקבות יחסים קודמים ומדריכה אותם בצעדים קטנים כיצד להיכנס לעולם המיניות המופלא.
זוג צעיר אחר ממתין בחדר ההמתנה. הם הגיעו לבדיקת הרופאה מאחר והנערה בת ה- 15 סובלת זה זמן מה מכאבים בעת קיום יחסי מין וחוששת שנדבקה בדלקת באיברי המין. הרופאה הלבבית שבדקה את הנערה שללה את הדלקת, מה שהחזיר את הזוג לשיחת ייעוץ מקיפה ומרגיעה. אני שמחה לזהות את הקשר החם ביניהם והדאגה הכנה של הנער לחברתו. אף על פי שהשיחה עשויה להיות מביכה, הם קיבלו החלטה משותפת להגיע לייעוץ. לאחר בירור של אופי הקשר המיני ביניהם, אני מנדבת להם טיפים להתקדמות איטית באופי הקשר המיני, מדריכה את הנערה כיצד להקל על ההתכווצות הגורמת לכאבים, ומציידת אותה בדוגמיות של חמרי סיכה. כמו כן אני ממליצה להם לנסות לעבור לשימוש בגלולות כאמצעי מניעה בטוח יותר. שניהם יוצאים מהמקום מחובקים ואני חשה שהענקתי ליקום עוד זוג מאושר, רגוע ומלא אהבה.
הפסקת היריון עם מלווה
כשמנהלת הסניף העבירה הודעה למתנדבות, "מי פנויה מחר בבוקר ללוות נערה להפסקת הריון?" התנדבתי מיד. באחד מבקרי השבוע התייצבתי בבית החולים ללוות את הנערה לוועדה להפסקת הריון. היא אמנם כבר בת 18, ממש לפני גיוס, אך קטנה ושברירית כמו ילדה קטנה. וכשאני מבינה שאף אחד מבני משפחתה אינו יודע על התקלה שארעה לה אני מודעת לחשיבות העצומה שלי כמבוגר האחראי שיעזור לה לעבור את התהליך הלא פשוט הזה. כמובן שאיני מתערבת בשיקולי הנערה להפסיק את ההריון. הבחירה היא שלה בלבד. אני יודעת שגם אם היתה בוחרת להמשיך בהריון הייתי מתייצבת לצידה ללוות אותה בדרך הארוכה ובמציאת פתרונות להתמודדות עם המצב ועם המשפחה מסביב. בחדר ההמתנה יושבים לרוב זוגות, רובם מבוגרים יותר ורק אני עם הקטנה שלצידי, שאינה מבינה מה גורם לאנשים מבוגרים להגיע לעשות הפלה. הביורוקרטיה המתישה אינה מתחשבת במצבי הרוח של אשה הרה, גם אם זו נערה בודדה ללא תמיכה מהבית. וכשהרופאים בוועדה קובעים כי היא מופנית להפסקת הריון תרופתית ביום שאחרי, רק העירנות שלי, המנוסה, עולה על כך שהם מפנים אותה למכון פרטי הפועל רק ביום שישי, מה שכרוך בתשלום של אלפי שקלים. "אבל הנערה עוד לא בת 19", אני מקשה על הרופאים, "ומגיעה לה הפלה על חשבון קופת החולים ללא עלות נוספת". "אם כך", הם מיתרצים, "נקבע לה תור בבית החולים בשבוע הבא".
במשך השבוע נשמר הקשר החשאי והמעודד עם הנערה. אני שואלת לשלומה, נחשפת להתקפי הרעב והבחילות ומתזכרת אותה לגבי כל הטפסים שעליה להשיג לקראת ההליך. וכשאנו נפגשות שוב כעבור מספר ימים בבית החולים והיא מגיעה לאחר צום ממושך, אני האדם היחיד שהיא יכולה לבכות על כתפיו לאחר שבית החולים פישל ולא הודיע לה על דחיית ההליך בגלל מחסור בחדרי ניתוח. הזעם על ההתנהלות של המקום מעלה בעיניי דמעות אבל אני משתדלת להיות חזקה ולהרגיע אותה.
סוף שבוע נוסף שעובר מפגיש אותנו בשלישית לקראת ההליך, כשהפעם אני זו שעומדת לצידה, מלטפת את ראשה ומרגיעה אותה. בכל שלב ושלב שאני לצידה אני מודה על הזכות שיש לי לשמש מעין אמא ומלווה לנערה שלא התאפשר לה לשתף את הוריה. אני לא מסוגלת לדמיין כיצד היתה מתמודדת עם החוויה הטראומטית הזו ללא עזרת מתנדבת של "דלת פתוחה". לאחר תום התהליך אני מקפידה להסביר לנערה על שימוש אחראי באמצעי מניעה ודואגת לכך שהרופאה בבית החולים תצייד אותה במרשם לגלולות בו במקום. כשהיא משוחררת לבסוף לביתה, אני מרגישה את ההקלה בכל הגוף והלב המתרחב, ואני יודעת שאין דבר שממלא ומרומם יותר מאשר הנתינה מהלב.
יש לכם דלת פתוחה
"דלת פתוחה" הינה רשת ארצית של מרכזי מידע, ייעוץ וטיפול לנוער, צעירים והוריהם בנושאים השונים של גיל ההתבגרות, זוגיות, אהבה, מניעת אלימות על רקע מיני והתנהגות מינית בריאה ואחראית. היא משמשת מקום פתוח ובטוח לבני נוער, במיוחד לנוער במצוקה, שאין לה תחליף בשירותים הקיימים. היא משרתת יהודים וערבים, חילונים ודתיים, וותיקים ועולים חדשים, במגוון שפות מתוך רגישות תרבותית ונגישות לבעלי נכות. השירות ניתן חינם, באנונימיות ובמקצועיות, במפגשים אישיים, בטלפון, באינטרנט ובפעילויות חינוכיות בקהילה. נותני השירות הן נשות ואנשי מקצוע, רובן/ם מתנדבות/ים, אשר מקבלות/ים הכשרה ייחודית וליווי מקצועי.
צוות המרכז בתל אביב כולל יועצות מקצועיות ומנוסות, רופא ורופאת נשים. במקום ניתן לבצע בדיקות גניקולוגיות בתיאום מראש, להתאים אמצעי מניעה ואף לקבלם חינם/ בדלת הפתוחה קיימת אפשרות לבצע בדיקות הריון עבור נערות החוששות מהריון ואף מתלבטות לגבי תהליך הפסקת הריון. כל השירותים ניתנים באווירה נעימה ודיסקרטית וללא תשלום.