"מערכת החינוך הפכה לשק החבטות של החברה"

ערן קמינסקי
2015-06-18 01:00:00
2035-11-25 01:13:00

רגע לפני מסיבות הסיום והחופש הגדול תפסנו את בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעיריית מודיעין, לשיחת סיכום שנה. שנה רגועה יחסית עברה על מינהל החינוך במודיעין. בלי מאבקים מתוקשרים כמעט או אתגרים לוגיסטיים מורכבים כמו בשנים עברו. למרות העובדה כי נראה שמערכת החינוך הישראלית נתפשת בתקשורת ובציבור כמערכת כושלת, בתיה שוכן נשמעת אופטימית וחדורת שליחות. ועם זאת גם מפוכחת דיו בכדי להודות בפגמיה של המערכת בארץ בכלל ובמודיעין בפרט.

מה נתנו לנו הרפורמות?

עוד לפני שאנחנו מתחילים, באופן כללי את אופטימית לגבי מה שקורה כאן?

"אם אני אופטימית? כן. אני גם אדם אופטימי מטבעי. יש קשיים בדרך, אבל זה חלק ממה שעוברים כדי להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. חינוך הוא תחום מורכב אבל מרתק. בעצם חינוך בונה חברה. אנחנו מקבלים ילדים בשלב מאוד צעיר ויש הזדמנות להצמיח ולהביא לתוצאות ברמה האישית וברמת החברה".

נראה שמערכת החינוך הממלכתית לא נתפשת בידי הציבור כהצלחה גדולה. את מודעת לזה?

"מערכת החינוך בישראל הפכה להיות שק החבטות של החברה. יש נטייה לשכוח שכולנו גדלנו בתוכה ויש פה עניין של השקפת עולם ובחירה מה לראות. אם בבוקר יש לי ברכב פנצ'ר מכעיס, אז יש לי בחירה אם להתמודד הלאה או להפוך את היום לשחור. ולא שאין בעיות ואתגרים וגם אני מתעצבנת לפעמים. אבל זאת המערכת שלנו".

את מרגישה שיש התקדמות קבועה או שהמערכת תקועה באותו מצב?

"המערכת כל הזמן בהתקדמות. זה לא נכון להגיד שאין התקדמות. היתה נטייה להסתכל על כל הרפורמות שנעשו, כמו 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה', בהסתכלות של 'עכשיו הכל יהיה אחרת. עכשיו תהיה למידה משמעותית'. זה לא יהיה אחרת. קודם לא הייתה למידה משמעותית? כל הזמן המערכת בלמידה, ניסוי וטעייה. בסך הכל כשאתה מסתכל על ילד שנכנס למערכת בגיל שלוש ויצא ממנה בסוף י"ב, הוא לא התקדם?".

חלק מהבעיה היא שההתקדמות שלו תלויה גם בהיכן הוא לומד…

"נכון, זה תלוי גם במיקום ובבית ממנו הוא מגיע. זה משפיע על קצב ההתקדמות ועל הפערים שיש. בסופו של דבר כוונת כולם היא לצמצם פערים ולהביא את כולם הכי גבוה שהם יכולים, אבל אין נוסחת קסם לכולם".

איך את מרגישה עם הטענה הרווחת שמערכת החינוך מתפקדת למעשה כפס ייצור?

"ברור שהמערכת כמערכת היא מעין פס ייצור, אבל ניתן לזה מענה ברמה המקומית. אנחנו עושים ומנסים להביא לילד את האפשרות ללמוד בדרך שמתאימה לו ותביא להצלחות".

מגדר, מדעים ומה שביניהם

בשיחה שקיימנו עם שוכן לפני פתיחת שנת הלימודים סימנה ראש מנהל החינוך כמטרה את תגבור לימודי המדעים והחינוך הטכנולוגי בעיר בכלל ואת שילוב התלמידות בתחום בפרט. השבוע נשמעה שוכן מסופקת מההתקדמות בנושא:

"פתחנו השנה בארבעה בית ספר מגמת סייבר. פתחנו מגמת חשמל בברנקו וייס. בעירוני ג' הסטנו קבוצה ממדעי המחשב לסייבר ובעירוני ד' יש אוריינטציה מאוד ברורה למדעים, טכנולוגיה והנדסה. במשך שנים היתה רק  כיתה אחת – מדעית/הנדסית – שמתחילה בכיתה ז' וממשיכה עד י"ב. השנה היה יותר ביקוש והנחיתי לפתוח בשנה הבאה שתי כיתות. תפיסת העולם היא לאפשר את זה למי שיכול ורוצה כדי לקדם תלמידים ולמשוך אותם למעלה. מספר הקבוצות בתחום שנפתחות הוא בהתאם לביקוש".

היתה התקדמות השנה בשילוב בנות בחינוך הטכנולוגי והמדעי?

"הבעיה הזאת עדיין קיימת ברמת החברה. יש עדיין תחומים שנחשבים גבריים ואחרים כנשיים. עניין המגדר נמצא בכל מקום והתחום הטכנולוגי היה שמור רק לעולם הגברי עד לפני מספר שנים. כשאני למדתי הנדסת חשמל בטכניון היינו עשר בנות מתוך שלוש מאות סטודנטים. היום המצב משתנה ויש פה שינוי תפיסתי של כל החברה. לא רק אצל הבנות בבתי הספר אלא גם אצל המורים וההורים. אנחנו מתחילים כיום לחשוף תלמידים לתחום כבר בבית הספר היסודי, אנחנו מעודדים לבוא ולהכיר את העתודה הטכנולוגית ועושים עבודת רצפים מאוד הדוקה במעבר לתיכונים כמו במקרה של בית הספר היובל שמזין לתיכון עירוני א'. היום בעתודה הטכנולוגית למעלה מחמישים אחוז מהתלמידים הן בנות. זה היה תהליך והמחשבה היא למה לא לנסות? תבואי ותטעמי מזה. לרדת תמיד אפשר".

ההורים שמתלוננים הם החיישנים

איך את מסכמת את השנה?

"בסך הכל המערכת עובדת. העבודה האמיתית נעשית בשטח, בבתי הספר ויש אנשים מאוד מקצועיים. אנחנו במנהל החינוך מתווים את המדיניות ועובדים מאוד מתוכנן ומדוייק".

נשמעות במודיעין גם תלונות על בתי ספר שבשם המצוינות מוותרים למעשה על התלמידים החלשים.

"אנחנו לא מוותרים על התלמידים החלשים, זה הלך רוח בציבור ולא אצלנו. אנחנו כן שואפים למצוינות, אבל החוכמה הגדולה היא לא לאבד תלמידים ואם יש תלמיד שמתאים לו יותר ללמוד בבית ספר אחר, אז אנחנו נעזור לו להיקלט. חשוב מאוד שכל התלמידים שלנו יסיימו את המערכת. הזכאות לבגרות היא לא המטרה, היא התוצאה. ולגבי ההורים שמתלוננים, מבחינתי הם החיישנים שלי בשטח שאומרים לי שאולי יש כאן משהו שלא עובד ואני צריכה לבדוק אותו. לפעמים זה נפתר ברמה הפרטנית ולפעמים מצביע על בעיה שקיימת שכל המערכת".

שוק השיעורים הפרטיים הולך וגדל. יכול להיות שהמערכת לא מצליחה לתת מענה ראוי?

"שיעורים פרטיים תמיד היו ותמיד יהיו. היום המערכת הביאה משאב של השעות הפרטניות שלפני זה לא היו. היום המורים יושבים עם התלמידים החלשים בקבוצות קטנות כמה שעות בשבוע. אנחנו מנצלים את השעות הפרטניות בהרבה מישורים. מהלימודי ועד הרגשי. אבל יש פה גם עניין של תלמידים שמוותרים על השעות האלו כדי שלא להישאר בבית הספר אחרי הלימודים. אתה יודע שמדי שנה אנחנו מאפשרים, במהלך חופשת הקיץ וגם במשך השנה, קורסים של שלושים שעות בעלות מסובסדת של 300 שקל? והביקוש לקורסים הוא בעיקר לקראת עונת הבגרויות והמעברים בין שנתונים כדי לשדרג הקבצה. יש פה גם עניין של סטטוס. להגיד שלוקחים שיעורים פרטיים".

את חיה בשלום עם המענה שהמערכת נותנת לכלל התלמידים?

"המערכת לא מסוגלת למלא את כל הצרכים, זאת עובדה. חלק גדול מהסיפור הוא המשאב האנושי מאחר ויש קושי גדול לגייס היום מורים ברמה גבוהה ומעלה".

צפוף בכיתות? אין מה לעשות

השיחה עם שוכן נערכת בדיוק בימים בהם מחאת ההורים נגד הצפיפות בכיתות תופסת תאוצה, במודיעין ובכלל בארץ. בשבוע שעבר השביתו הורי "אסיף" את הלימודים במחאה על הכוונה לאחד כיתות בשנה הבאה ובכך להגדיל משמעותית את מספר התלמידים בכל כיתה. השבוע הצטרפו גם הורי "אלונים" למאבק מאותה סיבה. וכפי שהדברים נראים בשעת הדפסת העיתון – הנהגת ההורים העירונית קוראת למעשה לכל תלמידי היסודיים להצטרף לשביתה, שתתקיים בשבוע הבא. בתיה שוכן מסתכלת על הדברים מפרספקטיבה אחרת לגמרי מזאת של ההורים המודאגים.

"נגיד ומחר מחליטים ליישם את ההמלצות שלא יהיו יותר מ-32 תלמידים בכיתה. אתה יודע מה יקרה? תהיה קריסה של המערכת. מאיפה יביאו מספיק מורים? איכות הלמידה מקבילה לאיכות המורים. אז רוצים לקדם וזה בסדר, אבל זה לא בסדר אם זה נעשה בדרך לא נכונה. אם הייתי יכולה, היום הייתי מוציאה מהמערכת שלושים אחוז מהמורים. אז אם תקן 32 יבוצע ללא מענה, הוא רק יזיק".

יישום התקן לא יוכל לשפר את המצב במודיעין?

"במודיעין יש אוכלוסיה איכותית וזה כן ישפר. אבל מה יקרה בפריפריה? שם יש מורים פחות איכותיים כי לא מצליחים למשוך לפריפריה את אותם מורים איכותיים. קח לדוגמא את אילת. משכורות המורים באילת גבוהות פי אחד וחצי ממשכורות המורים במקומות אחרים. מממנים להם כרטיסי טיסה ועדיין לא מצליחים להביא אותם לאילת".

ואיך את רואה את מצבה של מודיעין מבחינת הצפיפות בכיתות?

"המצב במודיעין הוא באמת סביר באופן יחסי. יש כיתות ספורות עם יותר מ-35 תלמידים. וודאי שהייתי שמחה אם היו רק 25 תלמידים בכיתה. אז גם לא היה צורך בחלק מהכיתות המיוחדות כי היה יותר מענה לתלמיד. אבל בשביל זה אני גם צריכה שיהיו לי מספיק מורים לזה. ועדיין, כשאני רואה כיתה של 37 תלמידים זה עושה לי קוועטץ' בבטן, אבל אי אפשר לתת מענה לכל מקרה".

את רואה את השנה שמסתיימת עכשיו כמוצלחת?

"כן. הצלחנו לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו כמו פתיחת עוד מגמות, קידמנו את נושא הזהות הישראלית, בתי הספר שלנו זכו בכמה וכמה פרסים של משרד החינוך. אנחנו עובדים קשה בשביל זה".

מה המטרות העיקריות לשנה הבאה?

"חלק מהמטרות עליהן עבדנו השנה הן מטרות לטווח ארוך ונמשיך לעבוד עליהן גם השנה. יש נושאים כמו קידום לימודי המתמטיקה בעיר, המרכז לאנגלית, להרחיב ולהעמיק את נושא הזהות הישראלית גם לחטיבות הצעירות וגני הילדים, קידום לימודי המדעים וטכנולוגיה ופיתוח מרחב המצויינות עם שיפוץ המבנה והכנסת תוכניות חדשות כמו תעשיית החלל והדפסת תלת מימד". 

בתמונה: בתיה שוכן. "שיעורים פרטיים תמיד היו ותמיד יהיו" (צילום דובר העיריה)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »