מתכון משופר

אלדד אריה, ברצלונה
2015-09-08 01:00:00
2015-09-08 01:00:00

ההזמנה לאירוע ההשקה של סיאט איביזה "החדשה" קצת הפתיעה אותי. נכון שציפינו לאיביזה חדשה שתחליף את זו הנוכחית (דור רביעי), שנמצאת אתנו מאז 2008, אבל את ההשקה מקדים בדרך כלל הליך ארוך של הדלפות וטיזרים, והפעם לא היה כמעט כלום. ובעצם, זו רק מתיחת פנים, לשמור על רלוונטיות הדגם עד הגעת הדור החמישי, מתישהו במהלך 2017. ובכל זאת, השקט הזה מוזר בהתחשב בעובדה כי מדובר בדגם החשוב בהיצע של סיאט, שמכר למעלה מחמישה מיליון מכוניות ברחבי הגלובוס. אצלנו, הוצעה האיביזה במבצעים שונים לאורך השנים, אשר הנגישו אותה לקהל רחב מתמיד. בולטת במיוחד הייתה גרסה אוטומטית מוזלת ("במבצע מתמשך") שהוצגה כאן בשנה האחרונה והייתה ראשונה להציע סופרמיני-אוטומטית בפחות מ-80,000 שקלים; ההצלחה הייתה בהתאם.  

שלושה מי יודע?

עיקר גאוותה של סיאט, לפחות על פי אירוע ההשקה, הוא מערך המולטימדיה החדש (כי אביזרי בטיחות חכמים – אין). מדובר במסך מגע, שמעבר לאפשרויות המקובלות – ניווט, שמע, בלוטות' – מאפשר שיקוף של מכשירי אנדרואיד ואפל. מתחת לעדכון הקוסמטי האופייני – פנסים חדשים סביב, חישוקים וגווני צבע חדשים בחוץ; חומרים משופרים בפנים – ביצעה סיאט כמה עדכונים טכניים מהותיים: מערך המתלים (קפיצים, בולמים, מוטות מייצבים) עבר כיול מחודש. כך גם מערך ההיגוי. מגוון מנועים חדשים, דיזל ובנזין, יאכלסו את תא המנוע, כשזה שרלוונטי עבורנו – ומפאת קוצר היריעה והעובדה שרק אותו דגמנו, יהיה היחיד אליו נתייחס – הינו בנפח 999 סמ"ק מוגדש טורבו. מדובר בגרסה מוגדשת של מנוע ה–3 ציל' שפגשנו כבר במכוניות המיני של הקונצרן. תוספת המגדש ארגנה תוספת נאה להספק – 110 כ"ס (יש גם גרסה עם 95 כ"ס), ולמומנט – 20.4 קג"מ נאים לא פחות. תיבה דו–מצמדית עם שבעה הילוכים, או ידנית עם חמישה, אחראית על העברת הכח, ויש גם מערכת דימום מנוע בעצירה.

אם מבחוץ צריך שנייה כדי להפנים שמדובר בגרסה חדשה, בתוך תא הנוסעים זה ניכר יותר – מוכר אך משופר. עיקר השדרוג הינו בחלק העליון של הדשבורד, שקיבל עתה פלסטיק רך למגע ונאה למראה, כשבמרכזו ממוקמת מערכת המולטימדיה החדשה. ריפוד נעים בדלתות הפך את מנוחת המרפק לנעימה הרבה יותר, לעומת הפלסטיק הזול והקשיח שהוצע עד עתה. חבל שבדלתות מאחור הפלסטיק הקשיח נשאר – מה שגרם לי לתהות אם הריפוד הנעים הוא לא חלק מרמת אבזור, שאולי לא תגיע אלינו. המרחב הפנימי, כצפוי, נשאר כשהיה, מה שאומר שהוא בסדר ותו לא, ויש כבר טובות יותר בקטגוריה בתחום זה. בסיס המושבים קצר ותמיכת המותניים לא מספקת, אבל הם נוחים בסה"כ. 

הידיים אוחזות בהגה, הרגליים מונחות על הדוושות, ועדיין, כמעט ולא מועברות אליי וויברציות מיחידת ההנעה. מרשים. המנוע הקטן הזה מזיז את המרכב הלא ממש קטן הזה בזריזות מפתיעה. שיא המומנט אמנם מגיע החל מ–2000 סל"ד, אבל גם מתחת לזה יש למנוע מספיק גמישות ויכולת האצה. הוסיפו לזאת את תיבת ה–DSG המוכרת והמצוינת, שגם במהירות זחילה עבדה בצורה חלקה, בניגוד למקובל במשפחה, ותקבלו יחידת הנעה מאוד אפקטיבית. תגובת הדוושה טובה, והמנוע מגיב עם משיכה אחידה וליניארית עד לאזור ה–5000 סל"ד, שם הוא מתחיל להרגיש מעט מחוספס – גם בתחושות וגם בצליל. מעבר לגרסה הידנית מגלה דוושת מצמד רכה וקלה לשילוב, מהלך הידית קצת ארוך אך יש בה מעט "קליקיות" חביבה. גם כאן השילוב למנוע טוב, עם הילוך ראשון קצר וחזק, וחלוקה מוצלחת של יתר ארבעת ההילוכים. בשני המקרים שיוט נינוח על 100 קמ"ש מניב כ–2200 סל"ד, סביר. צריכת הדלק בגרסה האוטומטית עמדה בסוף מסלול הנסיעה – שיוט נינוח בכבישים מהירים, כבישים הרריים, וגם לא מעט תנועה עירונית צפופה, כולל פקקים – על כ-12.3 ק"מ לליטר. נשמע לא מרשים, אך להערכתי אפשר לקבל יותר בנהיגה ישראלית "נורמאלית". דוושת הבלם נוקשה מידי, עם מעט תחושה במהלך הראשון (מתרגלים), אך עוצמתם ראויה, והם תפקדו בצורה טובה.

נוחות הנסיעה הייתה לא רעה על הכבישים האיכותיים בהם נהגנו, עם מעט מדי פרעות אספלט מכדי שנוכל ללמוד את כיול המתלים החדש לעומק. כן נוכל לומר שעל פסי האטה ומכסי ביוב היא עברה בשלום. תא הנוסעים שקט יחסית עד למהירויות חוקיות, למעט תהודה מאזור בתי הגלגלים. באופן מוזר, הגרסה הידנית הרגישה מעט יותר קשיחה ופחות סופגת. ההיגוי אכן טוב יותר מבעבר, עם מהירות תגובה טובה ומספיק דיוק, אבל כמו רבים וטובים בימינו משקלו קל מידי לטעמי, בפרט סביב המרכז (שם תמצאו גם שטח מת גדול יחסית). הנאה מנהיגה? בהחלט. לא שהאיביזה הפכה להוט–האצ' מושחזת, אבל הרבה אחיזה יש (צמיגי 215/45-16). תגובותיה צפויות, גם בנהיגה אגרסיבית, כך שניתן לתפוס אתה קצב במעלה כביש הררי (המנוע הקטן שותף נאמן גם כאן). תשברו את האחיזה והיא תרחיב קו בצורה צפויה (חריקות הצמיגים יודיעו לכם את מה שההגה לא), וגם הרפיה חדה מהדוושה לא תגרום לחלק האחורי לסטות מדרך הישר, אבל כן תהדק את קו הפנייה.

להעביר שנתיים

סיאט איביזה היא מכונית וותיקה, אין מה לעשות. גם עדכון משמעותי ומוצלח – וזה בדיוק מה שהיא קיבלה – לא יכול להסתיר את גילה. היא עדיין פונה יותר לצעירים,  למרות שסיאט אוהבת להזכיר כי הגיל הממוצע של רוכשי האיביזה בעולם עומד על 43. ואם היבואנית תשכיל להמשיך להביאה במחירים תחרותיים כמו עד עכשיו, ובמגוון גרסאות אבזור צעירות, יש לה סיכוי טוב להמשיך ולהיות שחקנית משמעותית בזירת הסופרמיני הצפופה.

נתוני יצרן

סיאט איביזה 1.0 ל' טורבו אוטו' (ידנית)

מנוע טורבו, 3 ציל', קדמי, רוחבי, 999 סמ"ק, תזמון 12 שס', גל זיזים כפול, תזמון משתנה, הספק/סל"ד 110 כ"ס/5000-5500, מומנט/סל"ד 20.4 קג"מ/2000-3500, תמסורת הנעה קדמית, דו-מצמדית, 7 היל' (ידנית, 5 היל'), קוטר סיבוב (בין מדרכות) 10 מ', מתלים קדמיים מקפרסון, מוט מייצב, מתלים אחוריים קורת פיתול, בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים, צמיגים 215/45-16 (DUNLOP SP SPORT MAX), בסיס גלגלים 246.9 ס"מ, אxרxג 406.1x169.3x144.5 ס"מ, משקל 1140 ק"ג (1109 ק"ג), תא מטען 292 ל', מיכל דלק 40 ל', מהירות מרבית (יצרן) 197 קמ"ש, 0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 9.3 שנ' (9.2 שנ'), צריכת דלק (יצרן) 22.7 ק"מ/ל' (23.2 ק"מ/ל'), מחיר טרם נקבע, ציון מבחן ריסוק (E-NCAP) 5 כוכבים, בטיחות מבוגרים 82%, בטיחות ילדים 77%, הולכי רגל 59%

הכתבה באדיבות מגזין אוטו

 (צילום: יצרנית, מגזין אוטו )

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »