הערכות בקרב אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן והמשפט הן שלא תהיה פגיעה ברוכשי הדירות בפרויקט "ציפור בלב" שמקימה חברת ב.יאיר במודיעין. זוהי החברה שראשיה נעצרו בחשד להלבנת כספים לכאורה בהיקף של 60 מיליון שקל עבור אירגון הפשיעה של משפחת אברג'יל. העבודות באתר ברחוב תשרי, בהיקף של 103 יחידות דיור, נמשכות כרגיל.
בבוקר שבו הסיר בית המשפט בראשון לציון את צו איסור הפירסום על שמה של החברה עבדו באתר כרגיל. מהתרשמות קצרה בשטח נראה שהפועלים הגיעו כרגיל לעבודה, מלאכת יציקת הבטון נמשכה כרגיל והאתר כולו שקק חיים ופועלים.
האתר בשכונת הכרמים משתרע על פני עשרה דונם ובו כאמור יקומו 103יחידות דיור, שמרביתן נמצאת בשלבי בניה מתקדמים. בינואר 2011 זכתה ב. יאיר במכרז שהוצא ע"י משרד הבינוי והשיכון במסגרת פרוייקט "מחיר למשתכן", כלומר במחירים נמוכים ממחירי השוק.
החברה שילמה עבור המגרש סכום של 14.5 מיליון שקל ועוד 17.7 מיליון שקל עבור עבודות הפיתוח. במקום מתוכננים לקום 14 בנייני מגורים. כל אחד כולל עד שמונה דירות ובתמהיל מגוון הכולל דירות שלושה חדרים, ארבעה, חמישה ודופלקסים בני שישה חדרים, כאשר מתוך 103 הדירות 52 נמכרו בהגרלה לזכאים על פי פרוייקט "מחיר למשתכן" והשאר במחירי השוק.
ב.יאיר כבר בנתה בעבר במודיעין, בשכונת מוריה. לא ברור אם בעתיד החברה תיגש לעוד מכרזים בעיר, הכל תלוי בתוצאות החקירה, מכיוון שהתעניינות של קונים פוטנציאליים ומוכנות לשלם לחברה כספים על חשבון רכישת דירה ודאי ייפגעו אם ב. יאיר לא תצא נקיה וחלקה מהפרשה.
מייסד החברה שנעצר הוא יאיר ביטון – קבלן ירושלמי שהחל את דרכו כקבלן שיפוצים קטן ובשנות התשעים החל להתרחב כקבלן ביצוע לחברות יזמיות. מרבית הפרוייקטים של ב.יאיר היו בירושלים, בעיקר בשכונות גילה ותלפיות. פרוייקט הדגל של החברה היא "משכנות האומה" במסגרתו בונה החברה מאות יחידות דיור על השטח שבו שכן בעבר משרד החוץ מול בנייני האומה.
קשר נוסף של ב.יאיר למודיעין הוא רואה החשבון אייל הנדלר, כיום חבר מועצת העיר, שכיהן כמנכ"ל החברה משנת 2006 ועד לשנת 2012. לפני כן שימש כרואה חשבון של החברה במשך מספר שנים. הנדלר סירב להתייחס להתפתחויות האחרונות בחברה.
עו"ד סיגלית הנדשר פרקש, המתמחה בדיני בניה, אמרה כי "אם הרוכשים פעלו על פי החוזה הכסף שלהם מוגן. כיום, על פי חוק המכר, יש בנק מלווה וחשבון בנק שמיועד לפרוייקט ורוכשי הדירות צריכים להפקיד את כספי הרכישה לחשבון הזה. אם הם נהגו כך ושילמו לתוך החשבון את הכסף, הרי שכספם מוגן בערבות בנקאית. אם הם התפתו לשלם ישירות לקבלן את הכספים, כמו שהיה במקרה של חברת חפציבה, הם בבעיה".
(צילום ארכיון)
