כמה טוב שבאת הביתה

איילת לוין
2014-11-04 00:00:00
2014-11-04 00:00:00

סתיו סליבנצב (26) חזר הביתה, למודיעין, לאחר שנה וחודשיים בהן שהה בהודו שלא מרצונו בעקבות מעצר במשטרת מומביי, שהוביל להוצאת איסור יציאה מהמדינה עד להודעה חדשה.

כששוחרר מהמעצר נאסר עליו לעזוב לא רק את הודו אלא את מומבייאחר כך האיסור הזה הותר. במהלך שהותו שם הוא נכח בדיונים רבים בגין התיק שלו, אך כל פעם הדיון נדחה לרוב מבלי שום הסברים ומקום לדיון אמיתי. נלקחו ממנו הדרכון והוויזה בלעדיהם לא היה יכול לטייל ולשהות במלונות או בגסטהאוסים שפחדו להסתבך עם המשטרה. בין דיון לדיון היה עליו לשלם שוחד לשוטרים כדי שיתאפשר לו לצאת ממומביי. רק לאחר ששילם שוחד, חודשיים אחרי מעצרו, נתנו לו השוטרים צילום של הדרכון והוויזה, מה שסייע לו מעט לצאת מהעיר ולהתאוורר. בכל התקופה הזו, למעלה משנה, מספר סתיו כי הוא היה צריך להתמודד מול מערכת המשפט ההודית לבדו: "הרגשתי שלאף אחד לא אכפת ממני, לא בהודו – לא עורך הדין ההודי, בטח שלא השופטים, וגם לא בארץ. נכון, כשרק נעצרתי הגיע מישהו מהשגרירות עם האישורים הנדרשים מאמא שלי ובהמשך שלחו מהשגרירות מכתב, אבל בגדול, במשך כל השנה וחודשיים הרגשתי שזה אני נגד מערכת המשפט ההודית".

במשפט, בלי נעליים

סליבנצב נעצר ביום הראשון שנחת בהודו בעיר מומביי, ב-2 לספטמבר 2013. כף רגלו לא הספיקה לדרוך על אדמתה מחוץ לשדה תעופה והוא נלקח לחקירה בעקבות שלושה קליעי M-16 שנמצאו בתרמיל שלו. אלה נשכחו שם מתקופת המילואים האחרונה לפני הטיול, בצנחנים. זאת למרות שבשדה תעופה בישראל הוא עבר ללא כל בעיה את הסריקות והבדיקות הביטחוניות.

הוא הגיע להודו עם שלושה חברים ותכנן לטייל שלושה חודשים. במקום, הוא נעצר ולאחר מכן בילה שם חודשים רבים, הרבה מעבר למה שתכנן ולא מהסיבות הטובות. ביום בו נלקח למעצר יצרו קשר עם המשפחה משגרירות ישראל בהודו ועדכנו אותם במצבו. לאחר מספר לילות ללא שינה של ההורים והעברת המסמכים הדרושים שהתבקשו להעביר על ידי השגרירות, שכירת עו"ד בעזרת בית חב"ד ותשלום דמי ערבות, סתיו שוחרר למעצר בית עד תום ההליכים ונאסר עליו לצאת ממומביי.

"כשעצרו אותי והכניסו אותי לתא המעצר בתחנת המשטרה בצמוד לשדה תעופה לא אמרו לי דבר ולא הסבירו מה הולך לקרות. פשוט הכניסו לתא. החוסר וודאות היה הכי קשה. אחרי יומיים לקחו אותי לבית המשפט. הגעתי בלי נעליים. כולם דיברו ביניהם בהודית ואף אחד לא תירגם עבורי והחזירו אותי לתא. לא ידעתי אם ישחררו אותי או לא. אחרי יומיים החברים הגיעו לבקר אותי והביאו לי אוכל מבית חב"ד אבל משום מה השוטרים לא הסכימו שאוכל אותו. גם ככה לא היה לי תיאבון. אחרי ארבעה ימים שוחררתי בערבות".

"אני והודו סיימנו"
המשפט של סתיו נדחה שוב ושוב. הוא הוזמן מספר פעמים לדיון בבית המשפט בהאשמות המיוחסות לו, ושום דבר לא זז. ב-16.10 הגיע סתיו לדיון נוסף בבית המשפט, השופט אמר לו: "תחזור לבית המשפט עם סכום מסויים ותקבל אישור יציאה או שתבוא בלי ונראה מה נעשה איתך. גם התובעת ביקשה שוחד. חזרתי עם הכסף וקיבלתי את האישור", נזכר סתיו.

ממה הכי חששת במהלך שהותך בהודו?

"היה לי ברור שזה חייב להיגמר מתישהו. מה שהכי הדאיג אותי שזה יכול להימשך שנתיים, שלוש ואולי גם חמש שנים. הרגשתי שלא שמים עלי, אז מה ימנע מהם להשאיר אותי שם כמה שנים?!"

הצלחת ליהנות גם בזמן שהיית שם?

"הצלחתי לנצל את המצב שנקלעתי אליו גם לטובה. טיילתי קצת. שבוע פה, שבוע שם. אם הייתי צריך להישאר רק במומביי הייתי משתגע. אבל זה לא היה פשוט. במשך חצי שנה הייתי שוהה בלתי חוקי. לפני שנגמרה לי הוויזה אמרתי את זה לשופט אבל לא היה אכפת לו, הוא אמר לי 'הכל בסדר'. לא יכולתי לישון בשום מקום בלי הויזה. בית חב"ד עזרו לי ותקופה ישנתי בגסטהאוס של יהודי שזלל ממני כסף אבל לא הייתה לי ברירה. כל פעם מצאתי פתרון זמני אחר". 

איך הגבת באותו יום שהתקבלה ההחלטה על ידי השופט לאפשר לך לחזור לישראל?

"הודעתי רק להורים ולחברה שלי. הייתי מאופק. חששתי מהמעבר בשדה תעופה, שיגידו לי שחסר איזה טופס ושוב ישאירו אותי. הגעתי לשם בלחץ ומחלקת ההגירה באמת עיכבה אותי במשך שלוש שעות, זה היה מורט עצבים, אבל לבסוף עליתי על המטוס".

איך הרגשת כשחזרת הביתה?

"אין כמו הבית. רציתי לסיים את זה כמה שיותר מהר ולחזור לחיים שלי ולבסוף זה קרה. כשחזרתי רק המשפחה והחברה ידעה, הם עשו לי קבלת פנים חמה וכשהחברים שמעו שחזרתי הגיעו לבקר".

יש סיכוי שתחזור להודו?

"אסור לי לחזור לשם. אני והודו סיימנו".

מה התוכניות עכשיו?

"לעבוד. העיקר שתהיה עבודה שמכניסה היטב. אני חייב לעזור להורים כספית, להחזיר את ההלוואות".

לדברי אולגה אמו, השהות של בנה בהודו שכללה טיפול בשחרורו, שוחד, תנאי המחיה והיות ולא יכול היה לעבוד הגיע ל-80,000 שקלים שיכלו לשלם באמצעות הלוואות.

"עכשיו הכל בסדר. סתיו חזר הביתה וזה כיף גדול. הוא מרגיש אשם על ההוצאות הכספיות שנדרשו מאיתנו ועל כל הסרט הזה שהיינו בו. יום אחרי שהוא נחת הוא כבר התחיל לשלוח קורות חיים". 

בתמונה: סתיו. השבוע בביתו. צילום איילת לוין

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »