טופ שיר

ערן קמינסקי
2015-08-18 01:00:00
2015-08-18 01:00:00

מה שהתחיל בחרוז בודד שחרז לבנו הפעוט אורן קוזלובסקי, עיתונאי רכב ותיק ותושב מודיעין, התגלגל בדרך מפתיעה להיות ספר הילדים "האוטו של אמא ואבא", אותו הוציא בהוצאה עצמית ומכר עד היום בלמעלה מ-7,000 עותקים.

קוזלובסקי, 43, הוא אב לשניים ואחד מעיתונאי הרכב הוותיקים בארץ. כשנולד התברר כי הוא סובל ממחלת הראות סיסטיק פיברוזיס, שבאותה תקופה נהגו הרופאים לנבא לילדים החולים בה תוחלת חיים של 6-12 שנים. "ההורים שלי החליטו שהם יגדלו ילד בריא, והמערכת לא ידעה לקבל את זה. השירות הפסיכולוגי בתל השומר לא הבין למה הם לוחצים עליי להוציא ציונים טובים, כי עדיף שאיהנה בזמן הקצר שיש לי לחיות".

קוזלובסקי חי חיים מלאים, אך בשלב מסויים הגיעה הידרדרות במצבו ואיתה גם השתלת ריאה, שהתבצעה ממש ברגע האחרון. "ההידרדרות במצבי התחלקה לשניים – הידרדרות איטית שלא כל כך מרגישים, ואתה חושב שאתה בסדר ושלא צריך להקשיב לרופאים, ו'בום' שמגיע בוקר אחד, כשאתה מנסה ללבוש מכנסיים ואין לך אוויר ואתה לא יכול להתכופף. נסעתי ישר לבית החולים, בלי לספר לאף אחד. המשקל שלי ירד ל-44 קילו. הגיע השלב הקריטי והמתנתי להשתלת ריאות. המשכתי לנסוע באופנוע לכל מקום, רכבתי במסלול מרוצים עם חמצן ואינפוזיה. תמיד היה לי ברור שיהיה בסדר, שזה ייגמר טוב. שלושה שבועות אחרי ההשתלה כבר נסעתי על האופנוע לבדיקות בבילינסון".  

אפשר "סיפור רמזור"?

לאחר השתלת הריאה השתנתה גם תפיסתו של אורן לגבי הרצון להיות אב. "לפני ההשתלה לא רציתי ילדים. חשבתי לעצמי 'מה, אני אמות ואשאיר אותם יתומים?'  והיו לי עוד כל מיני פחדים ותירוצים. אחרי ההשתלה, ועם כל אסירות התודה לאשתי ולחיים החדשים, החלטתי לזרום איתה ושעושים ילד. הבן שלנו נולד בשבוע 26 ובילינו איתו שלושה חודשים בפגייה. בזמן הזה כל הזמן אמרו לנו לדבר איתו, לא משנה על מה, העיקר שישמע אותנו בתוך האינקובטור. אז התחלתי מלהסביר לו איך מחליפים שרשרת טיימינג ואחר כך נכנסו גם חרוזים".  

ואיך הגענו מזה לספר?

"אני עיתונאי רכב וכותב גם על נושאי בטיחות בדרכים, ובגיל שנה חיפשתי ספרים בנושא להקריא לבן שלי. לא מצאתי משהו שיהיה מספיק חינוכי וגם בחריזה שרציתי, שתעזור לגרות את הילד לדבר, אז לאט לאט התחילו להצטבר לי חרוזים שהמצאתי כמו 'תמרור אדום, פס לבן – אסור להיכנס מכאן'. כשהבן שלי גדל הוא כבר התחיל לבקש ממני 'סיפור רמזור', או 'סיפור אוטו', עד שאשתי אמרה לי שאכתוב לה את החרוזים שלי כדי שתוכל להקריא לו בזמן שהיא איתו".

מכאן הדברים מתחילים להתפתח כאשר קוזלובסקי מאגד את החרוזים ומחלק אותם לנושאים כמו כניסה לרכב, יוצאים לפיקניק והולכים לגן דרך מעבר החצייה. כשבנו מגיע לגיל שלוש הוא מחליט להוציא לאור ספר ילדים, שומע את תג המחיר שהוצאות הספרים דורשות ומחליט לעשות את זה בכוחות עצמו. "אמרתי לעצמי שספר למבוגרים כבר כתבתי, עכשיו אכתוב לילדים. חיפשתי מאייר ורציתי שזה יהיה ברוח הספרים עליהם גדלתי, כמו ספריו של לוין קיפניס. נוצרו סקיצות של איורים של הבן שלי בסיטואציות במכונית וכשהיה משהו מוחשי פניתי להוצאת ספרים. הם דרשו שלושים אלף שקל, אז התחלתי לחשוב איך אעשה את זה לבד".

"מכסה את החובות"

קוזלובסקי מצא איש מקצוע שיבצע עבורו את העריכה הלשונית בעשירית המחיר אותו דרשו הוצאות הספרים, עשה לחרוזים בספר עריכה מוזיקלית והתחיל לחפש דרכים לשווק את הספר. "היות ואני בא מעולם הרכב, התחלתי לבדוק אצל היבואנים מי ירצה לתת לספר חסות. רציתי שהספר יהיה בכל תא כפפות. כמו שיש שם את ספר הרכב. באותה תקופה חברת יונדאי מכרה הכי הרבה מכוניות משפחתיות והצעתי להם את הרעיון. הם התלהבו, אבל היו צריכים אישורים מהחברה הבינלאומית ואז התחיל תהליך ארוך עם כל מיני דרישות, כמו שהצבעים בכריכה לא ירדו במקרה שילד ילקק אותה, שהכריכה תהיה כמו באירופה, צבעוניות מסוימת שלא תסיט את תשומת לב הנהג ועוד".

בסופו של דבר רכש יבואן יונדאי 3,300 עותקים מהספר ואפשר לאורן לייצר אלפיים נוספים. בשלב הבא קוזלובסקי חיפש תצוגות ואירועי רכב למיניהם בהם יוכל להעמיד דוכן. אנשי "אוטומוטור" הסכימו, בתנאי שיעביר גם פעילויות לילדים במקביל. "מכרתי ככה בשבוע מה שאחרים מוכרים בחנויות הספרים בחצי שנה. פתאום הגיעו הורים וילדים שהתלהבו. אמא שהגיעה והקריאה לבן שלה ואחר כך חזרה וקנתה עוד עותקים גם למשפחה, אב שקנה עותק אחד ואחר כך חזר לקנות עוד חמישה. עשינו אירועי הקראה בגני ילדים ויש עכשיו מוסכים שמזמינים את הספר כמתנה לחגים ללקוחות שלהם. עד עכשיו מכרנו 7,200 עותקים ופתאום מצאתי את עצמי מכסה את החובות שהיו לי מסתם משהו נחמד".

גירסת החינם – ביוטיוב

את הספר של קוזלובסקי ניתן למצוא למכירה גם באינטרנט, שם הוא נמכר במחיר של 29-35 שקל, תלוי במבצע ובהסדר שיש לו עם האתר. "זה נורא נחמד, מישהו מקליבלנד קנה עותק ופתאום תוך חודש הגיעו מהקהילה היהודית שם עשרות הזמנות. פתאום יש לי מלא הזמנות מאנגליה".

בינתיים כתב קוזלובסקי שישה ספרים נוספים בסדרה, שחלקם כבר נמצאים בתהליכי איור ועריכה והראשון מביניהם צפוי לצאת לאור בעוד שנה. "העליתי גם ליוטיוב הקראה חינמית של הספר, כי חשוב לי שגם מי שלא יכול לקנות עותק יוכל להיחשף לספר. תרבות נהיגה זה קודם כל תרבות. אתה לא יכול לצפות מאנשים שיוותרו לנהגים אחרים בכביש אם לא גדלו על זה. אנחנו מתייחסים כמובן מאליו לחוקים מסוימים, אבל בכלל לא שמים לב שבעצמנו אנחנו לא מיישמים אותם ואז אתה שומע על פגיעה כי הילד לא נחגר ודברים כאלה. אם הילדים של היום יקבלו חינוך לתרבות נהיגה ובטיחות בדרכים כבר מגיל אפס, אז יש סיכוי שבעוד כמה שנים הם יהיו מחוברים לנושא יותר מאיתנו". 

(צילום פרטי)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »