יש נושאים שכשמחליטים לגעת בהם יודעים שהם סוג של מלכודת, וקשה מאוד לצאת איתם טוב. כי איך אפשר להעלות הצגה על אנשים בעלי מומים ונכויות שונות או בלשון מכובסת אנשים בעלי צרכים מיוחדים מבלי להיתפס כמי שצוחקים עליהם. את הפתרון מצא גור קורן שכתב את המחזה על אנשים מוגבלים שבו הם אלה שמגחכים על עצמם ועלינו (ה"לא מוגבלים") ואנחנו צוחקים איתם (ולא עליהם). גלעד קמחי הבמאי שנזקק לרגישות המיוחדת מרים את הכפפה וצולח יפה את המשוכה. התוצאה דרמה טובה שאינה מזלזלת ופוגענית, אבל עדיין משעשעת ומצחיקה, ובעיקר מספקת הצצה לחייהם של אנשים אלו, המתמודדים עם מוגבלותם באופן אמפטי ומעורר מחשבה.
עלילת המחזה מפגישה בין משפחת פשע שמתלבשת על קבוצת תיאטרון קהילתי של מוגבלים במטרה להבריח סמים: במשפחה שבבעלותה עסק של סלון כלות, אב המשפחה טוביה ג'ורנו (יורם טולדנו) מנסה לשמר את העסק שהקים חמו, מבריח סמים מדופלם. הוא צריך להוכיח לאשתו (ענת מגן שבו) ובנו צוריאל (יניב ביטון), שהוא לא נופל בביצועיו מחמו המאפיונר והעסק בידיים טובות. אבל זה לא תמיד מצליח לו, ועסקת הברחה גדולה למקדוניה נכשלת. בפלנטה אחרת באותו יקום, מתאמנת קבוצת תיאטרון של צעירים בעלי מוגבלויות שונות (אספרגר, פיגור שכלי, עיוורון ועוד) בהעלאת המחזה "רומיאו ויוליה". הם היו אמורים לנסוע למקדוניה עם ההצגה אבל קיצוץ בתקציב הרווחה והתרבות משבית את התוכנית (מוכר וכואב). מפגש העולמות קורה כשחברי הקבוצה יוצאים למסע התרמה. טוביה, שתיאטרון ותרומה לנזקקים, אינם כוס התה שלו, מבין את הפוטנציאל שנפל לידיו, והופך לספונסר של הקבוצה כדי שהיא תגיע עם הסמים שלו למקדוניה. באמצע יש גם סיפור התאהבות בין אסתר העיוורת (אפרת בוימולד) לצוריאל הבן (ממשפחת הפשע) כאנלוגיה לעלילת המחזה השקספירי, יש תיאטרון בתוך תיאטרון, ושלל סצנות משעשעות ונוגעות ללב מחדר החזרות של התיאטרון הקבוצתי. קבוצת השחקנים הגדולה שמרכיבה את הקאסט, אלו המוכרים יותר (יורם טולדנו, ענת מגן שבו, אפרת בוימולד), ואלו שפחות (בהם אופיר וייל, חי מאור, יניב לוי, ונדב נייטס הנהדרים) משכנעים ועושים עבודה מצוינת ומרגשת. בשורה התחתונה: מחזה יפה שיוצא משגרת הנושאים הנדושה ועושה זאת ברגישות והצלחה רבה.
המוגבלים
מאת: גור קורן. בימוי: גלעד קמחי. שחקנים: יורם טולדנו, ענת מגן –שבו, יניב ביטון, אפרת בוימולד, נדב נייטס, אורנה רוטברג, יניב לוי, דיקלה הדר, אופיר וייל, ליאור גרטי, חי מאור, אורטל אוחיון, ואלעד חברוני. תפאורה: לילי בן נחשון. תלבושות: אולה שבצוב. מוסיקה: אמיר לקנר. תאורה: קרן גרנק. תיאטרון בית לסין.
צילום דניאל קמינסקי
