נועה עכשיו בשדה בין דשא לאבן

איילת לוין
2014-10-13 01:00:00
2014-10-13 01:00:00

בערב ראש השנה הלכה לעולמה נועה תהילה כפיר, חמישה ימים לפני יום הולדתה ה-14. נועה נאבקה במחלת הסרטן במשך שלוש שנים, עד שגופה הקטן נכנע. ילדה שקטה וחכמה, אצילית ועדינה עם חיוך תמידי על השפתיים וטובת לב. נועה הותירה אחריה הורים (מיכל ואלי) אוהבים וארבעה אחים צעירים ממנה.

הוריה מספרים כי נועה מאד אהבה לעסוק בפעילות ספורטיבית: רכיבה על סוסים, התעמלות קרקע ומכשירים ורכיבה על אופניים. כבר מגיל צעיר גילתה חיבה וכשרון לציור.

כשהייתה בכיתה ו', בבית ספר "משואות נריה", לקראת יום הולדתה ה-11 התגלה גידול בראשה (סרטן מסוג אפנדימומה). בשבועות שקדמו לאבחון היא הייתה מקיאה בתדירות גבוהה וההקאות הלכו וגברו עד שהפכו לעניין יומיומי. בבדיקות דם רגילות דבר לא התגלה ורק לאחר שהופנתה לרופאת עיניים, שחשדה כי יש לה לחץ במוח והפנתה אותה לבדיקות נרחבות – התגלה הגידול בראשה. הכל קרה במהירות ובתוך שלושה ימים נועה עברה את הניתוח הראשון להוצאת הגידול בראשה ולאחריו טיפולי הקרנות. כתוצאה מהניתוח חצי מפניה הפכו משותקות ובהמשך היא עברה גם ניתוח שלב א' לשחזור עצב הפנים. למעט השיתוק החלקי בפניה לאחר מספר חודשים נועה חזרה ללימודים והייתה נחושה להראות שהיא ילדה "רגילה" והשקיעה את מיטב מאמציה בלימודים כדי להוכיח זאת.

"היא לא אהבה לדבר על המחלה ואנחנו ניסינו לשדר אופטימיות", סיפרו השבוע הוריה. "כשהמחלה רק התגלתה היא שאלה 'למה זה קרה לי?' אבל מהר מאד היא קיבלה את העובדה שלא נוכל להבין את החשבון של הקדוש ברוך הוא וגם היא הייתה אופטימית לגבי העתיד לבוא".

הגידול נסוג – וחזר

במשך כשנה אכן העתיד נראה אופטימי. הסרטן היה בהפוגה, נועה חגגה בזמן הזה בת מצווה ותכננה לעבור את המשך סדרת הטיפולים לשיקום פניה כדי שבתמונת מחזור בסוף כיתה ט' היא תיראה כפי שהייתה לפני המחלה. "זה הדבר שהכי הפריע לה, כמו כל ילדה בת גילה, המראה שלה", אומרים הוריה. ואז בבדיקת MRI שגרתית, בפסח לפני כשנה וחצי, ללא התרעה מוקדמת, חזר הגידול בראשה. במהלך השנה וחצי האחרונות היא עברה ארבעה ניתוחים נוספים. האחרון – ביולי השנה.

"מאז שחלתה גילינו גם שנחישות הייתה אחת מתכונותיה הבולטות", מספרים הוריה. "היא עשתה הכל כדי להראות שהיא לא זקוקה ליחס מיוחד ולא רצתה הקלות. את כיתה ח' היא סיימה בהצטיינות. לא אנחנו דחפנו אותה להשקיע כל כך בלימודים, היא רצתה את זה. להיפך, היו פעמים כמו למשל כשחזרנו מ-MRI מאוחר בלילה, במקום ללכת לישון היא הייתה מתכוננת למבחן או קמה במיוחד בשש בבוקר כדי להגיע מוכנה. למרות שהייתי אומר לה שתנוח".

מרגע גילוי המחלה המשפחה גילתה גם את עמותת "זכרון מנחם" ועמותת "חיינו" שבזכותם נועה טיילה ברחבי הארץ והעולם. היא נסעה איתם לאילת, לצרפת ולאנגליה, מה שאפשר לה לצבור חוויות מהנות בגילה הצעיר ובעיקר למנוע ממנה ומילדים כמוה לחשוב על מצבם. מיכל: "היה לנו קשה לתת לה לנסוע בלעדינו. אחד הטיולים היה תוך כדי שקיבלה טיפולים, אבל הם מקבלים ליווי צמוד ויש צוות רפואי. אחרי היום הראשון בטיול הראשון היא אמרה לי 'אמא אין לי כוח'. הם משקיעים בהמון מסיבות, רעש והילולה כדי שלא יהיה להם זמן לחשוב ואני שמחה שהייתה לה ההזדמנות ליהנות מחוויות אלה. תמיד בטיולים היא הייתה דואגת וחושבת על אחיה וחברותיה והייתה חוזרת עם מתנות עבורם".

איך נועה הייתה אחרי שאובחנה המחלה?

"היא נעשתה בוגרת יותר, הילדים האלה מתבגרים במהירות גבוהה. נהיה משהו מיוחד באישיות שלה. תמיד היא הייתה ילדה חכמה וגם אחרי שחלתה כשהיא כן הייתה מדברת תמיד היו אלה מילות טעם וחוכמה. מאז שחלתה היא הפכה לתולעת ספרים, בעיקר של ספרי פנטזיה. בשנה האחרונה הייתה לה מחברת של איורים והיא ציירה בה יותר מתמיד ובכישרון ודיוק גדול יותר. היא השקיעה המון בלימודים ואף ניסתה לחזור לספורט ככל שיכלה. במהלך הטיולים מטעם העמותות היא גילתה גם אהבה לטיפוס, היא מאד אהבה ללכת לפארק חבלים ולטפס על קירות וחזרה לרכב על אופניים. לפני כל ניתוח היינו קונים לה מתנה שהיא תוכל להשתמש בה כשתעבור אותו בשלום ואחת המתנות היו אופני הרים. הספקנו בשנה שעברה גם לעשות טיול עם כל המשפחה לאיטליה ושוויץ כשבמהלכו כתבנו יומן מסע. נועה הייתה הכותבת הראשית. גם בטיולים שהיא יצאה אליהם לבד היא כתבה יומן מסע. היא הייתה ילדה יצירתית שאהבה לכתוב ולצייר. במאי שנה שעברה היא יצאה לטיול האחרון שלה מטעם עמותת 'חיינו' עם 14 בנות נוספות לדרום אפריקה. היא מאד נהנתה שם, זה היה עבורה טיול של 'פעם בחיים', על כל המשתמע מכך".

למה צחקה נועה?

בחודשים האחרונים לחייה מצבה של נועה הורע עד למצב שהיא נעזרה בכסא גלגלים. למרות מצבה הקשה היא החליטה לחזור ללימודים ולהתחיל את כיתה ט' יחד עם כולם, בחודש שעבר. כעבור שבוע היא אושפזה בבית החולים. כל בנות כיתתה הכינו קלסר ברכות עבורה. "נועה הייתה כבר במצב מאד קשה. בחלק גדול מהזמן היא הייתה ללא הכרה ומונשמת. לא ידעתי אם היא תתעורר. באחד הלילות, לפנות בוקר, היא התעוררה והקראתי לה את הברכות, ברכה, אחרי ברכה ועוד ברכה. אחת הבנות כתבה בדיחה שהתייחסה לנועה ועל כך שהיא חסרה בשיעורי אנגלית כי בלעדיה אף אחת לא מספקת תשובות למורה. היא צחקה ככה שאפילו המסכה שלה זזה. מתנות אי אפשר לקחת איתך הלאה, אבל זה היה לי מאד חשוב, היא הלכה בידיעה שכולם אהבו אותה ושהיה אכפת להם ממנה. הבאנו את הילדים שלנו גם להיפרד ממנה, היא כבר בקושי הייתה בהכרה. אבל הם הספיקו לחבק אותה ולומר לה מילות פרידה. יום למחרת היא נפטרה". 

בתמונה: נועה תהילה. ההקרנות גרמו גם לשיתוק עצבי בפניה היפות (צילום באדיבות המשפחה)

כתבות נוספות

עוד דירות קטנות במרכז העיר

ועדת המשנה לתכנון ובניה של עיריית מודיעין אישרה להפקדה את התכנית להקמת 42 יחידות דיור חדשות במקום מבנה בזק ההיסטורי, כאשר 60% מהן יהיו בגודל של עד ל-80 מ"ר

עברו למרכז

חברת פירספוט, המספקת סקירות וחוות דעות על מוצרים טכנולוגיים לחברות ענק בעולם, העבירה לאחרונה את משרדיה מהפארק הטכנולוגי לבניין דונה 2 במע"ר

ברחה וניגחה

תושבת רחובות שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קלה באזור מודיעין נמלטה מהמקום, פגעה במספר רכבים, ביניהם גם ניידת משטרה, ונעצרה לבסוף רק בכביש 6

צפירת אמת

פרשת החיילות-סוהרות שהוקרבו בידי שירות בתי הסוהר כדי להשיג "שקט תעשייתי" היא מהחמורות שידעה המדינה

עוד דירות קטנות במרכז העיר

ועדת המשנה לתכנון ובניה של עיריית מודיעין אישרה להפקדה את התכנית להקמת 42 יחידות דיור חדשות במקום מבנה בזק ההיסטורי, כאשר 60% מהן יהיו בגודל של עד ל-80 מ"ר

המשך קריאה »

עברו למרכז

חברת פירספוט, המספקת סקירות וחוות דעות על מוצרים טכנולוגיים לחברות ענק בעולם, העבירה לאחרונה את משרדיה מהפארק הטכנולוגי לבניין דונה 2 במע"ר

המשך קריאה »

ברחה וניגחה

תושבת רחובות שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קלה באזור מודיעין נמלטה מהמקום, פגעה במספר רכבים, ביניהם גם ניידת משטרה, ונעצרה לבסוף רק בכביש 6

המשך קריאה »

צפירת אמת

פרשת החיילות-סוהרות שהוקרבו בידי שירות בתי הסוהר כדי להשיג "שקט תעשייתי" היא מהחמורות שידעה המדינה

המשך קריאה »