נעם לין, בן 17 וחצי ממודיעין, היה בן 11 כששימש לתקופה קצרה ככתב צעיר בעיתון "אותיות". כשהתייאש מלמצוא נושא לכתבה הציעה לו אמו לכתוב על כנס "מיתופיה" שהתקיים באותה תקופה. "הלכתי לשם עם פנקס, מתלהב כולי, פניתי למארגנים ושאלתי שאלות לפני ואחרי הכנס. הגעתי לשם בלי ציפיות, לטוב ולרע אפילו לא ממש קראתי על הכנס, וכשנכנסתי להרצאות עצמן גיליתי משהו."

בגלל התוכן

מה שנעם גילה, גרם לו להישאר מרותק להרצאה. "ראיתי שזה כמו שיעור מעולה עם מורה מעולה, על נושא שאתה בחרת להיכנס אליו. נניח שיש תלמיד שלא אוהב חשבון, ויכול לבחור נושא ומורה שילמד כל נושא שיבחר ויענה על שאלות מתוך רצון. כל שיעור כזה נשאר אצלך בראש בגלל החוויה הכוללת הזו. כשתפתח את הספר שעליו הייתה ההרצאה אתה תחשוב על זה. זה ייתן לך דברים אחרים. אם היו שיעורים כאלה בבית הספר, אותם תזכרו לטובה. לכן היה חשוב הראש הנקי הזה שנכנסתי אתו. בתור ילד בן 11 אתה מגיע לעולם לכאורה של מבוגרים. היה להם זמן לקרוא יותר ספרים, בממוצע קראו יותר ממני ולכן בממוצע, בצד ההרצאות בכנס אתה נכנס לעולם מבוגרים."

הטבילה הראשונה שלי בעולם הזה הייתה מכיוון תוכן וזה גרם לי לחשוב בכיוון הזה. אני חושב שאדם שהוא מכוון תוכן מראש, יש יותר סיכוי שירצה להיות חלק מהעולם הזה ומעולם הקהילות. אדם שנכנס מכוון חברתי יישאר במעגל המצומצם אבל לא יגיע לקהילות המרכזיות. כמו קהילת טולקין או העמותה למדע בדיוני ופנטזיה בישראל, או קהילת טרי פראצ'ט שדורשות כולן מכנה משותף בסיסי. אם לא מגיעים מכוונים קשה לי לראות איך תגיע הלאה."

חברים מאותו ג'אנר

מִיתוֹפְּיָה הוא כנס ספרותי המוקדש לספרות בכלל ולספרות פנטזיה בפרט שמתקיים כבר 11 שנים מדי אוגוסט. בכנס נערכות הרצאות שיתמקדו בעיקר בספר "שר הטבעות" ובכלל יצירתו של ג'.ר.ר טולקין, וגם בסדרת ספרי "הארי פוטר" מאת ג'יי. קיי. רולינג, ספרי "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' מרטין, ובספרי פנטזיה נוספים. בנוסף להרצאות, בכנס יש גם פעילויות אחרות והוא גם מקום מפגש לחובבי ספרות פנטזיה מכל הגילאים. כנסי מיתופיה הם תולדה של שיתוף פעולה בין שתי קהילות ספרותיות: קהילת טולקין הישראלית וקהילת הארי פוטר לבוגרים המשתפים פעולה על מנת לגרום למציאות להפוך לדמיון. השבוע (25.8) יתקיים הכנס בספרייה המרכזית במודיעין.

בעקבות התכנים וההרצאות ששמע הכיר לין גם את האנשים. "בגלל האופי של הכנס הזה, האינטראקציה עם אנשים באה בעקבות ההרצאות. דיברתי עם אנשים על ההרצאות. הכרתי את האנשים שהגיעו. עכשיו כבר התלהבתי לא רק מההרצאות אלא גם מהאנשים. אלה אנשים שחושבים אחרת, ידע חשוב להם, אינטראקציה עם אחרים חשובה להם, כשהכרתי את האנשים נכנסתי לאט לאט לעולם הקהילה. רציתי להכיר את המארגנים. להיות חלק מהם. זה הפוך ממה שאני רואה שקורה לא מעט היום. היום נוער הולך הפוך. יש להם חברים ולכן יילכו יחד. המניע הראשוני הוא (ואני מכליל) המניע החברתי ומזה העניין ואז מתוך זה מגיעים או לא להרצאות. אצלי מתוך הנושא המשותף הגעתי לאנשים."

בעקבות החוויה נכנס נעם לעולם הפנטזיה של טולקין. "אז עדיין לא קראתי את שר הטבעות. מארגני הכנס הם קהילת טולקין, וזה גרם לי להשלים סוף סוף את שר הטבעות. היכרתי אנשים שחושבים כמוני, וזה היה כמו חבר שממליץ על ספר. אחר כך קראתי בפורום ונכנסתי לעניינים. התחלתי לדבר על הנושאים שמעניינים אותי בספר, והתחילו אינטראקציות. זו קהילה שאנשים מכהנים בה ללא משכורת. מה שמחזיק את הקהילה הוא החברות בין האנשים. אנחנו נפגשים לפיקניקים, טיולים, אנחנו מגובשים בתור אנשים. אחרי שנכנסתי לקהילה כחבר רציתי לקחת חלק בהווי. אתה קולט את ההווי, אבל לאט לאט אתה מתחיל גם ליצור אותו. כבר אז התחלתי לחשוב איך אני משתלב ומה אני עושה שם.  אנשים מגיעים להמון כנסים במהלך השנה כמו ועידת ריוונדל בחנוכה, כנס עולמות בסוכות, אבל יש עוד כנסים. אנשים מגיעים לזה ולא כולם חושבים מי ארגן את זה. לי היה חשוב לדעת כבר בכנס הראשון. בגלל שכבר הייתי חלק מההווי, עניינו אותי הנושאים. לא רק איך נהנים מההרצאה אלא איך אוספים הרצאות טובות? איך מזהים מה נכון לקהל? יש קטע לוגיסטי, אבל הפן התוכני עניין אותי. איך אני מעביר את החוויה שהייתה לי כמאזין בהרצאה, הרגע הזה שהייתי בן 11, איך אני מעביר את זה למישהו אחר? איך אני מוצא הרצאה שתביא את השונה הפעם? הגיע שלב שאמרתי לעצמי שזה מספיק מעניין כדי שאנסה את זה."

חלק מהצוות

לפני שנתיים זה קרה. נעם החליט שהוא הופך להיות חלק מהצוות המארגן. "בסוף הכנס לפני שנתיים הודעתי שאני רוצה לנסות להיות חלק מצוות התוכן כמתלמד. רציתי לתרום. בשנה שעברה הייתי מתלמד בצוות תוכן מאוד מצומצם. אנחנו לא הרבה אנשים. שניים שלושה. המשכתי עם זה השנה כחלק מהצוות באופן מלא וזה מאוד מספק. העבודה עם אנשים  מדהימים, עם מרצים מדהימים שמאוד אכפת להם לתת את המעניין, החדשני וליצור משהו אחר ולא בנאלי ומשעמם. עכשיו אני חושב להמשיך לכנסים אחרים ולראות איך אני יכול עוד לתרום."

לאלו קהילות אתה מחובר?

"התחלתי עם קהילת טולקין. זו הקהילה שמארגנת את "מיתופיה", כבר 11 שנה. אני איתם כבר חמש או שש שנים. אני כן מרגיש חלק מקהילות אחרות, אבל לא באותה רמה, רק ברמת הדיונים וההתעניינות. בקהילת טולקין מחבר ומחזק עניין החברות. ההתעניינות בטולקין היא המקור, אבל אנחנו גם חברים. אני מתעניין בקהילת טרי פראצ'ט. אני קצת מתעניין באגודה למד"ב ופנטזיה. יש עוד קהילות בת מאוד קטנות שאני לא חלק מהן."

מה עושים בכנסים הללו?

"לכל כנס יש את הצד של בתוך ההרצאה ומחוץ. בתוך יש את התוכן, המרצים, בחוץ יש הווי של אנשים שמדברים אחד עם השני, מה שאין בהרצאות. בחוץ מחליפים חוויות. יש דוכנים. בכל כנס יש את האחוז שכל אדם נותן לכל צד. יש כנסים שיש בהם מהכול, אבל האדם שבא בוחר כמה דגש לתת על כל דבר. חלק מהזמן נטייל, חלק נטייל בין דוכנים, חלק בהרצאות".

ספר לי על הכנס עצמו.

"מיתופיה הוא כנס שנמשך יום שלם. בניגוד לכנסים של כמה ימים, אנחנו נותנים מראש יום אחד. התכנים ברמה מאוד גבוהה. כל תוכן נבחן כמה פעמים. תכננו מראש את ההפסקות בצורה מיטבית. יש הפסקות קטנות לאורך היום והפסקות ארוכות יותר בארוחות. כדי לשמר את האינטימיות הפסקות הצהריים והערב המרוכזות שומרות על אנשים יחד. יש לנו חדר של פינת הירגעות. זו פינת התרעננות שפותרת המון."

למה דווקא הספרייה המרכזית?

"הספרייה המרכזית היא מקום מעולה לכנסים. יש שם מדשאות, חניה, מרכזים מסביב וכן הלאה, אבל חוץ מזה כנס בספריה זו אמירה. כמו לשחק כדורגל על מגרש. אתה מדבר על הספרים במקום שבו שאתה חי אותם. זה מוסיף המון לאווירה. מודיעין כמיקום מאוד נוחה להגעה מכל הארץ, והספרייה מאוד קרובה לרכבת. זה מיקום מרכזי בין ירושלים לתל אביב, שם נורא עמוס, מודיעין שקטה ואינטימית וזה נותן אפשרות ליצור כנס איכותי כזה. האנשים מגיעים אפילו שזה לא במרכז. מגיעים מהצפון, ואפילו מאילת. יש לנו מרצה מאילת שמגיע. אני חושב שמודיעין היא מקום מצוין, והספרייה מקום מושלם."

אילו תכנים יהיו השנה בכנס?

"הכנס מתרכז כבר 11 שנים בכתבי טולקין והארי פוטר. אלה שתי העמותות המארגנות. השנה הצטרפה קהילת בת בשם "הצב נוע ינוע" של נעה פורת. זו קהילת חובבי טרי פראצ'ט שמצטרפת כחברה מן המניין ולוקחת חלק. יהיו תכנים בשלושת הנושאים האלה, אבל יהיו גם הרצאות בנושאי מדע, מיתולוגיה, פרסית ואכדית, הנושא העיקרי הוא ספרות ומיתולוגיות. אפשר למצוא הרצאה על D&D, הרצאה על מאגיה וחסידות, הדבר שאנחנו באמת מנסים לעשות זה לדאוג שההרצאות יהיו מיוחדות. חוץ מהחידון או מופע ההקראות שאנחנו תמיד שמחים לארח, כששחקנים עולים וממחיזים קטעים מספרים, בנושא מוות (דמות בספריו של פראצ'ט – גח"ע) למשל. בית  המדרש הפוטריסטי בנוי כמו בית מדרש, דרך הלימוד בו היא כמו בישיבה תיכונית. לומדים בחברותות מדפי מקורות. בדיוק כמו שיעור יהודי. לוקחים כתבים יהודיים שעוסקים בנבואה ומקשרים לאותו נושא בהארי פוטר. הדיונים הם באותו אופן. אירוע מאוד מומלץ שהצליח מאוד בשנה שעברה. בשנה שעברה זה היה על בחירה וגורל. אירוע הסיום תמיד הומוריסטי ומצחיק."

איפה דור ההמשך?

אבל יש גם דבר אחד שמציק עדיין לנעם."אחד הדברים שהיה תמיד מוזר לי הוא שהמבוגרים תמיד מהווים את הרוב בכנס כי הם יותר זמן בעולם הזה. היה תמיד מוזר לאנשים שאני שם עם מבוגרים ממני בהרבה. מאוד הייתי רוצה לראות עוד אנשים שלוקחים את הצד הזה. הרבה נוער הולך לכנסים, אבל הנוער לא לוקח צעד קדימה ונכנס לקהילה ממש. אני לא מבין את זה. אתה יכול לאהוב ספר ולא להיות חלק מקהילה, אבל ההגדרה של להיכנס ולהיות חלק מעולם הכנסים והקהילות היא דרגה שונה ברמת המחויבות. תודעתית זה דורש יותר השקעה מלקרוא וליהנות. כשאפצח את זה, זה יוכל רק להוסיף. התכנים יהיו מותאמים יותר לכולם, יהיו נקודות מבט חדשות. תמיד צריך דור המשך, ויש אותו. פשוט צריך שיגיע."

דור ההמשך שעליו מדבר נעם כבר קיים, ואפילו מתחיל ללכת לכנסים. נטע, יותם ואורי, שלושה ילדים ממודיעין, מתכוונים להגיע לכנס הקרוב. ותודה להארי פוטר שהביאנו עד הלום.

נטע כהן ( 10.5) עולה לכיתה ה'. היא מתכוונת ללכת לכנס ולהשתתף בסדנאות יצירה, ובחידון הפאנדומים המשולש. כשאני שואל אותה מה מעניין אותה במיוחד ב"מיתופיה" היא אומרת: "יש אנשים כמוני שהתחילו לקרוא את הארי פוטר והתאהבו בזה כמוני. יש המון הרצאות, חידונים, ובעיקר נעים לי לדעת שיש עוד פוטריסטים בעולם חוץ ממני."

אך את מסתדרת עם פוטריסטים אחרים בכנס?

"יש שם הרבה שהם יותר מבוגרים ממני, קשה לי לדבר איתם אבל יש כאלה בגילי שאין לי בעיה לדבר איתם על הנושאים ב"מיתופיה". מה קרה בספר הזה ומה קרה בספר ההוא, ואיך הסרטים שיבשו את הספרים."

קראת את כל הסדרה?

"עכשיו אני קוראת את השמיני. הוא ממש טוב, מספר על הבן של הארי. זה מתאר את אפקט הפרפר ומה היה יכול לקרות בכל מיני מקרים.

ומה אהבת יותר, את הספרים או הסרטים?

"גם וגם."

קראת עוד ספרי פנטזיה או מדע בדיוני?

"קראתי רק פוטר. ניסיתי את ההוביט והוא יותר מדי ארוך ולא ממש עניין אותי."

גם אמה של נטע תומכת מאוד. "אני פחות מחוברת לעולם הזה, אבל היא מאוד התחברה להארי פוטר כבר מכיתה ב'. קראה את כל הסדרה ועכשיו קוראת גם באנגלית. היא כל כולה שם. היא ביקרה ב"מיתופיה" לפני שנתיים בפעם הראשונה וממש נהנתה ושמחה שיש לה עם מי לחלוק. עוד אנשים  שמכירים את ההומור והתוכן. היא הייתה הכי צעירה, אבל התחברה, היא השתתפה בסדנאות והופתעתי מכמה שהבינה את האנקדוטות. אני רואה את זה מאוד בחיוב."

יותם סנואני ( 11) שעולה לכיתה ו' בביה"ס יחד נמשך לספרות הפנטזיה בגלל המתח: "אני אוהב את זה שלפעמים זה מותח ואתה לא רוצה להפסיק לקרוא את זה. בדרך כלל אני קורא הארי פוטר, פרסי ג'קסון, יש לי כמה ספרים באייפד. בהארי פוטר אני אוהב את הארי. הוא אמיץ ולא מפחד לקחת סיכונים. אני אוהב את הספר כי אני יכול לפתוח בכל עמוד וזה ימשיך להיות מעניין גם אם אפתח באמצע הספר. התחלתי לקרוא את הארי פוטר בגיל 9.

גם אחיו אורי סנואני (כמעט 13) העולה לכיתה ז' בביה"ס יחד בעניין. "אני אוהב מחשב וספרים. בעיקר אני אוהב את הסדרה של פרסי ג'קסון. את הארי פוטר אהבתי כשהייתי יותר קטן. במיתופיה אני עומד לשמוע הרצאות על הארי פוטר ועל כל מיני נושאים נוספים. ממיתופיה קודמת אני זוכר במיוחד הרצאה על אבירים. אהבתי את איך שהוא הסביר את התוכן. לא כל כך יצא לי לדבר עם אחרים כי כולם היו יותר מבוגרים."

מה אתה אוהב במיתופיה?

"אני אוהב את האווירה. כל הדברים, החנויות, המשחקים, התחפושות, השיחות על הספרים. במיתופיה הקרוב יש הרצאה על הארי פוטר  שתהיה מעניינת."

ואיזה ספרים אתה אוהב במיוחד?

"אני אוהב את 39 רמזים וארטמיס פאול. בפנטזיה אני אוהב את העלילה המעניינת, ואת זה שיש ילד רגיל שמגלה שיש לו כוחות."

בתמונה נעם לין. התחבר לזה בגלל התוכן. צילום אינגריד מולר