בלי השקה מפוארת או מסע יחסי ציבור מפרגן מקרינה בימים אלה רשות השידור את אחת מסדרות הדגל שלה אי פעם. הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" עוסקת בתולדות ארץ ישראל והיא כנראה "שירת הברבור" של המחלקה התיעודית של רשות השידור, רגע לפני שהיא נסגרת. באחד האיזכורים לסדרה היה מי שכינה אותה "הנס האחרון של רשות השידור".

הסדרה היא היצירה השלישית במסגרת סדרות התעודה האפיות של הערוץ הראשון לאורך כמעט חמישים שנות פעילותו. הראשונה היתה "עמוד האש" המיתולוגית עליה גדל דור שלם של ילדים החל משנת 1981 שעסק בתולדות הציונות. אחריה הגיעה "תקומה" מ-1998, שגוללה את דברי הימים של מדינת ישראל. אקורד הסיום, בדמות "והארץ הייתה תוהו ובוהו", מספר באופן כרונולוגי במשך 15 פרקים את סיפורה של ארץ ישראל מאז ימי קדם ועד לתקופה העות'מאנית.

עד כה שודרו 13 פרקים המביאים את סיפורה של פיסת האדמה הקטנה שלנו, אשר מהווה מזה אלפי שנים מוקד אסטרטגי של תנועה, מלחמות בין אימפריות והתפתחות תרבותית ומדעית ענפה, שמשפיעה על חיינו עד היום. בין הדיונים על הבדלי הגרסאות בין הציר המחקרי (ההיסטורי והארכיאולוגי) לסיפור המקראי, מספרת הסדרה את ראשית האדם בעולם כולו ובאזור המזרח התיכון בפרט, את גל היציאה מאפריקה ושרידי החיים הקדומים באזור ארץ ישראל, היווצרות היריבויות האנושיות הראשונות ואת ניצני האמונה והפולחן הדתי.

* * *

האיש המרכזי העומד מאחורי הפקת הענק הזאת הוא איתי לנדסברג-נבו מרעות – מנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון (ראו מסגרת). פגשנו אותו השבוע כדי לשמוע על הסדרה, על הבחירה לספר את ההיסטוריה של ארצנו מבלי להימנע מכניסה לפינות רגישות בסוגיה פוליטית-אמונית, וכיצד בכלל מתחילים את סיפורן של אלפי שנות היסטוריה בארץ ישראל.

"הרעיון התחיל להתגלגל במחלקת התעודה כבר לפני 17 שנים", מספר לנדסברג. "מי שהעלה אותו היה יהודה קווה, שהיה במאי אצלנו, ופרופסור רוני רייך. זה עבר כמה מנהלים עד שאני נכנסתי לתפקידי בשנת 2002. גם אני קיבלתי את זה מהמנהלים שקדמו לי ובעצם לפני משהו כמו שמונה שנים התחלתי לנסות לקדם את זה דרך שלושה מנכ"לים".

מכניסת לנדסברג לתפקיד מנהל מחלקת התעודה ועד ליציאה לדרך להפקת הסדרה חלפו חמש שנים, בהן הניסיון ליצור את הסדרה הקביל למאבקים ברשות השידור על רקע מחויבויותיה ליצירת ושידור תוכן מקורי. "עד 2011 היו מאבקים בתוך הרשות ובמצב כזה אי אפשר היה לאשר סדרה כזאת, שעלותה שמונה מיליון שקל, שהם חצי מיליון שקל לכל פרק. ב-2011 נתנה החלטת בג"ץ לגבי פרישת ההשקעה על פני חמש שנים, שנה מאוחר יותר הוצאנו קול קורא להפקת הסדרה ובשנת 2013 אישרנו את הסדרה ויצאנו לדרך. מבחינתי זה היה מאבק שנמשך חמש שנים".

איך ניגשים בכלל להתחיל לספר את תולדות הארץ הזאת?

"ככה (צוחק ומצביע על קלסר עבה שהביא עימו). במקרה הזה זאת הייתה ההחלטה שלי שהסדרה הזאת תשלים את הטרילוגיה שהתחלנו עם 'עמוד האש' שסיפרה את תולדות הציונות ו'תקומה' שעסקה בתולדות מדינת ישראל. רצינו לספר את הסיפור דרך התרבויות שהיו כאן, העמים, השפות, המלחמות וגם ההיסטוריה של התפתחות השפה, התרבות והטכנולוגיה. אפילו דרך התפתחות המזון, כשעד היום אנחנו אוכלים מיני מזון שהומצאו לפני עשרת אלפים שנים. אני חושב שמבחינה זו הסדרה מנסה להסתכל על ההיסטוריה לא רק במובן של המלחמות והדת, אלא בגובה העיניים של האנשים שחיו כאן. אנשים שחיו כמונו ויצרו כאן חברה, נלחמו על המקום הזה והולידו כאן ילדים, כתבו את ההיסטוריה והשאירו לנו הרבה מאוד היסטוריה שעליה בעצם אנחנו גדלים ועליה אנחנו נאבקים ומתווכחים עד היום".

בעידן בו הימין שולט פוליטית והשיח הציבורי מתאפיין בעיקר בהתלהמות אוטומטית (משני צידי המתרס), בחרו לנדסברג ויוצרי הסדרה להתעלם לחלוטין משיקולים אלה ולספר את סיפורה של ארץ ישראל כפי שנכתב היסטורית. כך, מבלי לחשוש לדרוך על אצבעותיו של מישהו, עוסקת הסדרה גם בנושאים נפיצים כמו שנות השלטון המוסלמי בארץ והדרך בה התקדשה הארץ עבורם, בשאלה האם דוד המלך היה שליט רב עוצמה או ברון כפרי ששלט באזור מצומצם, ועוד ועוד נושאים מורכבים.

"הפוליטיקה כיום מושפעת מההיסטוריה", אומר לנדסברג. "כשהתחלנו לשדר זה יצא בדיוק על החלטת אונסקו לגבי הר הבית, וישר הוציאו לפרסום איזה פפירוס שהתגלה ועליו המילה 'ירושלם'. כל אחד לוקח את מה ששלו כדי להסביר את עמדותיו היום. אם זה אנחנו הישראלים, או המוסלמים שנתלים בצלאח א-דין. רצינו פעם אחת לעשות סדר בהיסטוריה ולתאר את תולדות הארץ בכל ההיבטים. זאת מטרת הסדרה".

היו נקודות שחשבתם כי אולי כדאי להימנע מהעיסוק בהן?

"השבוע למשל משודר פרק חוצה תקופות העוסק בקדשות ארץ ישראל, אולי הפרק היחידי בסדרה שלא עוסק בממצא הארכיאולוגי אלא בהתפתחות האמונה והקדושה. הפרק הקודם, שעסק בתקופה הצלבנית, מסתיים בהתקפת דעאש בפריז על רקע הקריאות לג'יאהד שהתחילו בתקופת צלאח א-דין. אני חושב שכל הנושאים הכי רגישים נידונים בפרקים, חלקם גם באמירות של ארכיאולוגים שרגישות לאנשי הדת. כמו למשל לגבי המלך דוד".

אתה מרגיש שהצלחתם להביא איזון בדעות המוצגות בסוגיות כאלו?

"אני לא מתעסק באיזון. אמרתי ליוצרים שבכל מקום בו יש ויכוח מדעי בין ארכיאולוגים על פרשנות הממצאים, אנחנו נביא את הדעות לכאן ולכאן. גם במקרה של מלכות דוד".

* * *

"והארץ הייתה" היא בפירוש סדרה המיועדת לא רק לחובבי ההיסטוריה המושבעים שבינינו. בימים בהם השאלה כיצד אנו מציגים את ההיסטוריה מגיעה גם אל מערכת החינוך, מציגה "והארץ" כמות עצומה של מידע וידע, אותו רובנו לא לגמרי מכירים. לנדסברג: "בפרק הראשון למשל אנו מפרטים בפעם הראשונה מה פירוש המושג 'זכות אבות'. לפני עשרת אלפים שנה היו קוברים את אב המשפחה שמת ממש במקום המגורים שלהם. אחרי שנה היו תולים את גולגלתו בכניסה לשטח ומשם הביטוי הגיע. כמה אנשים יודעים את זה? הרי רוב מי שגדל בארץ מתייחס למושג זכות אבות' כאל משהו שפוליטיקאי כלשהו הכריז בכנסת. נושאים כאלה יש למכביר בסדרה וגם את הנושאים הקונטרוברסליים אנחנו מעמידים באור של העובדות והמיתוסים עליהם גדלנו. כמו ממלכת יהודה מול ממלכת ישראל, שיבת ציון, מיתוס מצדה ועוד שאלות מעניינות שנמשכות עד ימינו".

היו בכל זאת נושאים בהם לא עסקתם?

"לא, לא היו. בהתחלה היו חלק מיוצרי הסדרה שחשבו שהסדרה היא על תולדות העם היהודי בארץ ישראל, אבל היא לא. משחר ההיסטוריה זאת הייתה ארץ מעבר בין עמים ואימפריות וכאן גם צמח הסיפור האנושי עליו נשענות שלוש הדתות המונתאיסטיות הגדולות – סיפורו של אברהם אבינו ועקידת יצחק".

איך נראית מבחינתך החשיבות של הסדרה?

"אנחנו מתרגמים עכשיו את הסדרה לערבית ולאנגלית, ואני מקווה שבהמשך היא תתורגם לעוד שפות. הכוונה היא שזה יחלחל לכמה שיותר אנשים במזרח התיכון, מפני שזה הסיפור האמיתי שלא בנוי על מיתוסים ואמונות שנכתבו שנים רבות אחרי האירועים עצמם. עכשיו אנחנו כותבים את ההיסטוריה לדורות הבאים, לדור שמחובר למחשב ולאינטרנט. בעצם אנחנו עושים סדרה שכותבת ומתעדת את ההיסטוריה על פי הממצאים הארכיאולוגיים והפרשנות שנותנים להם היסטוריונים וחוקרים בימינו. זה יהווה את הבסיס ללימוד היסטוריה לדורות הבאים".

נראה לך שיום אחד ישתמשו בסדרה כדי ללמד היסטוריה בבתי הספר?

"בוא נראה אם בנט יאשר. יש חלקים שהוא לא יאהב, כאלה שמספרים על חשיבות הארץ גם לדתות אחרות. חלקים שההיסטוריה מספרת סיפור אחר מזה שהוא היה רוצה לספר. אני חושב שבמובן הזה הסדרה מניחה תשתית מעניינת לדיון ציבורי וגם לוויכוח היסטורי וגם פוליטי. אני מקווה רק שיהיה לאור העובדות ההיסטוריות. אתה יודע מה, זה לא משנה אם ילמדו את הסדרה במערכת החינוך מפני שעכשיו הכל נמצא בפייסבוק וביוטיוב וכל ילד שירצה לצפות יוכל להיכנס ולראות. אני יודע שכבר יש בתי ספר בהם צופים בסדרה מדי שבוע עם התלמידים או הסטודנטים. גם מי שהסדרה מנפצת להם מיתוסים ואידיאולוגיות לא יימלטו מזה שהסדרה נגישה".

* * *

לאורך פרקי הסדרה, החל מהתקופות הפרי היסטוריות ועד לימי הצלבנים, ימצאו את עצמם חובבי ההיסטוריה המושבעים שבין הקוראים מתרגשים למראה הממצאים הנדירים, כמו למשל חרבו של אחד ממלכי הצלבנים, שחלקם נחשפים לציבור בפעם הראשונה דרך הסדרה. "יש שם שתיים-שלוש נקודות מאוד מאוד מעניינות בהן אנחנו מבקרים. הראשונה היא מחסן של רשות העתיקות בבית שמש, אליו אתה נכנס ופשוט מדלג עשרת אלפים שנה אחורה בזמן. יש שם עולם שלם שהציבור כמעט ולא רואה אותו. משם דילגנו למעבדות של רשות העתיקות בהר חוצבים, שם מנקים מתכות ואתה רואה מטבעות בני אלפי שנים עדיין מבריקים מזהב. אתה רואה שם כלים מימי אברהם אבינו, כלים המוזכרים במקרא. רואה את עשרת הדברות כתובות על מגילות מאזור קומראן, שלד של פיל במוזיאון רוקפלר. כל הדברים האלה נורא מעניינים. אנחנו בחיים כאן בארץ ולהכיר את ההיסטוריה שלה זה דבר בסיסי. אתה חי פה, מתווכח, נלחם. לפחות תכיר את הבסיס של כל זה".

אם יש פגם אחד משמעותי במיוחד בסדרה, הוא היעדרה של המחשה גרפית בעזרת אנימציה ממחושבת מתקדמת של אותם ימים והאירועים הדרמטיים. בטיפול מושקע יותר הייתה יכולה "והארץ הייתה" לעמוד בקנה אחד עם סדרות הדגל של ערוצים כמו ערוץ ההיסטוריה או דיסקברי.

למה זה בעצם?

"יש פרקים עם יותר אנימציה ויש כאלו עם פחות. השקענו בסדרה את הסטנדרט הכי גבוה שרשות השידור משקיעה בתעודה. אם היינו מגייסים עוד מיליון או שניים לכל פרק ומתקרבים לסכומים שה-BBC משקיעה, אז זה היה נראה כמו סדרה של ה-BBC. אתה נמצא בעידן בו מה שאתה רואה ב'משחקי הכס' עולה מיליונים לכל פרק. עשינו כמה טריילרים ושלחנו אותם לכמה גופי שידור בעולם וניסינו לעניין אותם, אבל כל גוף כזה צריך גם לראות במה הקהל שלו מתעניין. אנחנו מוכנים כבר לשווק את הסדרה לכל מדינה שתרצה. אין לנו בעיה לערוך את הסדרה עבור קהל גרמני או סיני. זה ייקח זמן. את 'תקומה' ו'עמוד האש' אנחנו עד היום עדיין מוכרים בעולם".

איך אתה מרגיש עם האמירה שזהו "הנס האחרון של רשות השידור" לפני פירוקה?

"אנחנו עושים היום עוד המון סדרות שיישארו על המדף. סדרה על תולדות יהדות אתיופיה, על הרמטכ"לים, הרמב"ם והרב קוק ויש עוד 10-15 סרטים שנמצאים בתהליך העשייה כרגע ועוסקים בנושאים חשובים, כמו מאבק של נשים בדואיות באלימות כלפיהן אצלן במגזר. זה חשוב, אלה נושאים שחשובים למציאות הישראלית. מבחינתי אם אנחנו משאירים אחרינו מורשת אז שתהיה צרובה בזיכרון ובארכיון".

היסטוריה על המסך

מאז הפיק את "מסע הבחירות של מאיר אריאל" לפני כמעט 30 שנה, ערך איתי לנדסברג-נבו והפיק את רוב תוכניות הדגל של הערוץ הראשון

איתי לנדסברג נולד וגדל בקיבוץ תל יוסף. בשנת 1975 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני, ממנה השתחרר כמפקד פלוגה. לאחר שסיים לימודים לתואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ב-1988 הפיק את הסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל".

בשנת החל 1989 לעבוד בטלוויזיה החינוכית ומשנת 1991 שימש ככתב בתוכנית "כלבוטק" במשך ארבע שנים. בתפקידו הבא שימש ככתב ב"מבט שני" וב"יומן" בערוץ הראשון. בהמשך שימש כעורך של התוכנית "פוליטיקה". בשנת 2002 מונה לנדסברג לעורך ומפיק התוכנית "מבט שני" ובשנת 2003 מונה במקביל לתפקיד מנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון. בשנת 2006 הוענק לו פרס סוקולוב על פועלו בתחום התקשורת אלקטרונית והתחקיר העיתונאי.

בשירות מילואים לחם לנדסברג במלחמת לבנון הראשונה, באינתיפאדה הראשונה ובשנייה וכן במבצע חומת מגן. לנדסברג הוא סא"ל במיל' ושימש כמג"ד וכסגן מפקד חטיבת עציוני. לאורך השנים לנדסברג דאג לקדם סוגיות הקשורות לנושא שירות המילואים בישראל, היה ממקימי פורום מג"דים, מח"טים וטייס מילואים בשנת 1996 ואף עמד בראשו. לנדסברג היה ממובילי מאבק אנשי המילואים לקבלת תנאי ביטוח חיים טובים יותר.

בשנת 2001 ובשנת 2002 הגיש לנדסברג תביעת דיבה כנגד מנכ"ל הערוץ הראשון, יוסף בראל, אשר לטענתו כינה אותו במהלך ראיון שנערך עמו "סרבן מצפוני המסרב לשרת במילואים בשטחי איו"ש ואוגדת עזה".

בתמונה: לנדסברג. האיש המרכזי מאחורי הסדרה (צילום פרטי)