בתחילת החודש הוכתרה הנבחרת הישראלית כזוכה ב"אליפות העולם" בצפרות שנערכה בארצות הברית. בין שלושת חברי הנבחרת נמצא גם הצפר יהונתן מירב ממושב שילת.

הנבחרת הישראלית, המורכבת מצפרי החברה להגנת הטבע, משתתפת בתחרות זו השנה הרביעית ברציפות. בשנת 2015 זכו הישראלים במקום הראשון, שנה לאחר מכן במקום השני והשנה כאמור שוב הוכתרו כמנצחי התחרות היוקרתית. יהונתן מירב וחבריו הצליחו לזהות לא פחות מ-169 מיני ציפורים, תשעה יותר מנבחרת הצפרים של אוניברסיטת קורנל, ששהתה בשטח כבר שבוע לפני פתיחת התחרות.

"עבדנו מאוד קשה לקראת התחרות, כשבראש שלנו הייתה כל הזמן התחרות של השנה שעברה, בה הפסדנו בהפרש של תצפית אחת לקבוצה של צפרים מאוניברסיטת קורנל. לקראת התחרות אנחנו לומדים את הציפורים המקומיות". כך סיפר ל-ynet יהונתן מירב בראיון מארצות הברית. "אני באופן אישי הלכתי לישון כל לילה בשבועות לפני התחרות עם הקלטות של קולות של ציפורים ושמעתי אותן באוזניות כדי להיות מחודד ולשפר את היכולות של התצפית בזיהוי הציפורים בשטח".

השבוע סיפר מירב ל"מודיעין News" על התחרות בפרט ועל הצפרות בכלל: "ה-World Series of Birding היא תחרות הצפרות הגדולה והותיקה ביותר בעולם. השנה היתה השנה ה-34 בה היא מתקיימת. התחרות מתקיימת בחסות מרכז הצפרות של Cape May ניו ג'רזי ולוקחות בה חלק קרוב ל-70 קבוצות המתחרות במסלולים שונים. המטרה היא לזהות כמה שיותר מיני ציפורים בשטח נתון ב-24 שעות מחצות ועד חצות. אנחנו התחרינו במסלול הכולל את כל חבל קייפ מיי (Cape May county) 'מגרש' בגודל של 50 ק"מ על 30 ק"מ".

איך מתכוננים לתחרות כזאת? 

"על מנת להצליח בתחרות צפרות אין זה מספיק להיות צפרים טובים. הדבר החשוב ביותר בתחרות צפרות הוא תכנון וביצוע מדויק של מסלול, כלומר להיות במקומות הנכונים בשעות המתאימות ביממה. הקבוצה שלנו (קבוצת אלופי הנדידה של החברה להגנת הטבע) מונה שלושה חברים: דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, טום ריד שהוא צפר מקומי מקייפ מיי ואני. דן ואני הגענו לקייפ מיי מספר ימים לפני התחרות וחברנו לטום בכדי לעשות 'סקאוטינג', לגבש את המסלול ולתכנן את ההתנהלות במהלך היממה. מזג האוויר בימים שלפני התחרות היה קר ועם רוח חזקה, מה שהשפיע גם על המסלול שלנו וגם על רבות מהציפורים שרצינו לראות. בסופו של דבר יום התחרות היה יום יפה וקר, אבל רוחות ממערכת מזג האוויר גרמו למעט מאד ציפורים להיות בתנועה. במהלך היום נאלצנו מספר פעמים לטכס עצה ולשנות אסטרטגיות ותכנונים אבל בסופו של דבר זה הצליח לנו".

איך זה נמשך? 

"זינקנו בחצות הלילה בדיוק, הצלחנו למצוא את מיני הלילה שלנו בקלות יחסית למרות שבזבזנו לא מעט זמן על נסיעות ממקום למקום. משעלה הבוקר הבנו שלא הגיעו הרבה ציפורים בלילה, מה שגרם לנו לערבל את התכנית ולהתמקד במינים מקומיים. ידענו שהעובדה שהנדידה חלשה תשפיע על כל הקבוצות, לכן התמקדנו בציפורים שידענו שחייבים למצוא. באור ראשון עשינו תצפית ים איכותית שהניבה לנו מספר מינים נדירים יחסית וככל שהתקדם היום הבנו שלמרות האלתורים והשינויים הולך לנו לא רע בכלל. לאחר 22 שעות של התרוצצות החלטנו לסיים כי ברשימה של מיני המטרה שלנו נשארו רק חורים בודדים. ידענו שיש לנו רשימה טובה, אבל לא היה לנו מושג מה המצב אצל הקבוצות המתחרות מולנו. לקראת חצות הגענו לקו הסיום ולאחר שהגשנו את הרשימה שלנו לשופטים הבנו ש-169 מינים מספיק לנו בכדי לנצח. עבדנו קשה והלכנו לישון מאושרים". 

* * *

כאמור, למרות שהנבחרת האמריקאית מאוניברסיטת קורנל שהתה בשטח מספר רב של ימים עוד לפני שריקת הפתיחה, קטפו הישראלים את הניצחון. "בלי טום לא היינו מנצחים", מספר יהונתן מירב. "הוא גדל במחוז, מכיר את כל האתרים והכבישים בהם הוא מצפר מגיל צעיר. ההיכרות שלו עם תא השטח נותנת לנו יתרון לאין ערוך. יש לו חלק מכריע בהצלחה של הנבחרת".

אחת ממטרות התחרות היא גיוס תרומות מהציבור לטובת הגנה על ציפורים הנמצאות בסכנת הכחדה. משתתפי התחרות השנה הצליחו לגייס לא פחות מ-146 אלף דולר שישמשו להגנה על סביבות המחייה הטבעיות של הציפורים. לפני כחודשיים השתתפו 180 צפרים מישראל ומהעולם בתחרות "אלופי הנדידה" באילת, במהלכה התחרו במשך 24 שעות בזיהוי מספר מיני ציפורים הגדול ביותר. בתחרות שייסדה החברה להגנת הטבע בשיתוף עם ארגון "Birdlife" ומשרד התיירות, גייסו המתחרים והציבור 67 אלף דולר במטרה להילחם בציד ציפורים נודדות בטורקיה ולהגן על חסידות שחורות בישראל. 

* * *

מירב מתגורר במושב שילת עם אשתו ושלושת ילדיו. את דרכו בעולם הצפרות החל כבר בילדותו: "אני צופה בציפורים מאז שאני ילד. לאחר השירות הצבאי טיילתי בעולם מספר שנים בעקבות ציפורים וחייתי במקומות שונים ומשונים. כל חיי אני צפר ואני בהחלט בר מזל שאני יכול לעבוד בתחום שהוא ממש התשוקה שלי. אני תמיד אומר לאנשים שאני עושה את אותו הדבר בימי העבודה ובימי החופש, תמיד עם משקפת ומצלמה". 

איך נראים חייו המקצועיים של צפר?

"בהגדרתי אני מנהל תחום התיירות של מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע. כל שנת העבודה שלי מסתובבת סביב ציפורים ועונות הנדידה. אני מפתח 'מוצרי' צפרות כגון סיורים, סדנאות ואירועים בינלאומיים אותם אנחנו משווקים לקהל הולך וגדל של צפרים מהעולם. כיום האירועים שלי (פסטיבלי צפרות ומרוץ צפרות גדול) מביאים אלפי תיירים-צפרים לישראל מדי שנה. אני עובד עם קבוצות ויחידים ומקושר לארגוני הצפרות הגדולים והחשובים ביותר באירופה, צפון אמריקה ועוד. תחום הצפרות, למרות היותו נישתי למדי, הוא תחום שהולך וצובר תנופה בעולם וכיום מעריכים כי ישנם 40-50 מיליון צפרים פעילים המטיילים בעולם. בנוסף לפיתוח אני גם מדריך לא מעט, כלומר מוביל קבוצות בשדה למצוא ציפורים וכן מייצג את ישראל בכנסים חשובים ברחבי העולם".

איפה ישראל במפת הצפרות העולמית?

"ישראל היא מעצמה של צפרות עם מגוון מינים מרשים מאד ותשתיות מודרניות המאפשרות למבקרים ליהנות מטיול צפרות מגוון ונוח. ישראל יושבת על ציר נדידה השני בגודלו בעולם. בכל שנה מאות מיליוני ציפורים חולפות מעלינו בדרכן להעביר את החורף באפריקה ובחזרה לאזורי הקינון באירופה ואסיה. בישראל תועדו כ-550 מיני ציפורים, שזה המון. לשם ההשוואה, בכל יבשת צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) תועדו כאלף מינים".

אזור מודיעין נמצא בנתיב הנדידה? 

"ציפורים רבות נודדות לאורך שיפולי השומרון ואכן אזור מודיעין הוא אזור מצוין לנדידה. בעונות הנדידה (אביב מרץ-מאי) וסתיו (ספטמבר-נובמבר) ניתן לצפות במינים רבים החולפים דרך אזורנו. השמיים מלאים בדורסים, חסידות ועופות דואים נוספים ועל הקרקע ניתן למצוא ציפורי שיר, עופות מים ועוד מינים שנחים ביום ונודדים בלילה. יער בן שמן הוא אחד המקומות הטובים ביותר להתרשם מנדידת דורסים. בכל סתיו, בעיקר בין אמצע ספטמבר לאמצע אוקטובר, להקות של דורסים יורדות למנוחת לילה ביער בן שמן. ציפרים רבים מגיעים ליער בבוקר וממתינים להתרוממות הדורסים. ביום טוב בסוף ספטמבר אפשר לצפות באלפי עיטי חורש ודורסים נוספים המתרוממים מהעצים ביער להמשך הנדידה. זו כבר פעילות מוכרת באזור ומדי בוקר עשרות צפרים מתייצבים ביער לצפות בדורסים". 

צילום: יהונתן מירב