האנתרופולוגית מלכה שבתאי ממודיעין מנסה לחבר לעם היהודי את השורשים הפרומים שלו, שנמצאים בכל מיני מקומות אקזוטים בעולם כמו דרום אמריקה והיבשת השחורה • האם כל השבטים ש"מגלים את יהדותם" אכן קשורים אלינו? • לא בטוח, אבל לשבתאי זה לא כל כך משנה. העיקר שייצטרפו

(צילומים: סנדי לידר)

מה הקשר בין מודיעין לקהילת יהודי האמזונס? מדוע עלו נערים יהודים ממרוקו על אוניות לברזיל רגע אחרי בר המצווה, ומיהם האינדיאנים שבחרו לחיות ברמלה?

את התשובות לכל השאלות האלו מצאנו בדירה קטנה וחמימה במודיעין, בה מתגוררת האנתרופולוגית מלכה שבתאי שבשנים האחרונות חוקרת קהילות יהודיות עלומות ברחבי העולם. מדירתה העמוסה בפריטי אמנות שאספה במסעותיה בגלובוס, היא מנהלת חמ"ל קטן, שמטרתו הנוכחית היא לסייע לקהילה היהודית של שבט הלמבה בזימבבואה להתחבר ליהדותם ולהקים בית כנסת במקום. בפסח הקרוב אף יגיעו שבתאי ובתה בת ה-14 לחגוג את ליל הסדר עם הקהילה, שעל פי המסורת שורשיה בהגירה של יהודי תימן לפני כאלפיים וחמש מאות שנים.

שבתאי היא אנתרופולוגית יישומית שלימדה באקדמיה במשך קרוב לשלושים שנה. היא מומחית לענייני קליטת יהודי אתיופיה והייתה החוקרת הראשונה בארץ שחקרה את חוויית הקליטה בישראל של העולים מאתיופיה כבר בשנות השמונים המוקדמות של המאה הקודמת. ברזומה שלה עשרה ספרים שכתבה ושלל מאמרים אקדמיים. כיום, לצד עיסוקה בתחום החינוך עם נוער בסיכון היא מנהלת את התחביב שלה שכבר הביא אותה לאמזונס בעבר והשנה יביא אותה גם אל היבשת השחורה.

איך התחיל העיסוק שלך בקהילות יהודיות לא נודעות?

"תמיד עניין אותי סיפור העם היהודי, שיבת ציון והסיפורים שכתובים בתורה. כחילונית זה עניין אותי. בשנת 2010 לימדתי במרכז האקדמי רופין קורס על קהילות יהודיות קטנות שעלו לישראל, כמו יוצאי האנוסים, הקהילה האינדיאנית מפרו ובני האיבו מניגריה. אחת הסטודנטיות שלי הזמינה אורחת מארצות הברית, אישה אפרו-אמריקאית שסיפרה לי על שני ארגונים יהודים-אמריקאים שנקראים "בכל לשון" ו"כולנו", ושפועלים ומסייעים לקהילות יהודיות כאלו ברחבי העולם. מסתבר שבכל שנה הם מכנסים את ראשי הקהילות האלו לכנס. שני הארגונים האלה, מהיהדות הרפורמית והקונסרביטיבית, מלווים את הקהילות היהודיות ברחבי העולם, שולחים להם כסף וספרי תורה, מגיעים אליהם ושולחים רבנים ומורים. המחשבה שלהם היא 'ישראל לא רוצה אותם, אבל אפשר להיות יהודים כמונו בארה"ב בלי לספור את ישראל'".

החלום של כל אותן קהילות הוא לעלות לישראל?

"החלום הבסיסי שלהם הוא לחזור להיות חלק פעיל מהעם היהודי. לאו דווקא לעלות לישראל. יש כאלו שכן ויש כאלו שלא, אבל כולם בתהליך של לחזק את הזהות היהודית שלהם".

כיצד נולדו קהילות כאלו?

"לכל קהילה יש את הסיפור שלה. רובם רואים את עצמם צאצאי 'עשרת השבטים האבודים', אבל יש קהילות שבחרו להצטרף ליהדות לאחר שאחד מהם נחשף ליהדות והתחיל ללכת בדרך הזו. אחר כך גם התחילו למול, לשמור שבת, עד לגיור".

אמנם אנחנו כבר במאה ה-21, אבל כאשר שומעים את שבתאי מסתבר כי ברחבי העולם ממשיכות לצוץ קהילות שתושביהן טוענים כי הם יהודים. "הקהילות הכי חדשות ששמעתי עליהן הן למשל קהילה בפפואה ניו גינאה. הם מעריצי ישראל, שכנראה שהצטרפו ליהדות על דעת עצמם. אני עוד לא מכירה אותם כל כך טוב. יש עוד אחת, קהילת 'בית ישורון' שנמצאים בקמרון ואיתם כבר יצרו קשר ושלחו להם ספרים, רב וכולי. זו תופעה עולמית מדהימה. על פי חוקרי הסיפור של 'עשרת השבטים האבודים', אותם יהודים הגיעו עד ליפן, אפגניסטן, הודו ועוד. אפילו עד לדרום אמריקה והאצטקים".

לאחר שנחשפה לפעילות אותם שני ארגונים יהודיים, המריאה שבתאי בשנת 2010 לכנס המדובר. " לתדהמתי פגשתי שם את כל ראשי הקהילות האלה. אנשים משבט הלמבה בזימבבוואה, אנשים מקהילות בקולומביה, מאיבו בניגריה ועוד. התחברתי באופן מיוחד לאנשי שבט הלמבה ואף הופקד בידי ספר שכתב מנהיג שבט הלמבה בדרום אפריקה, שמספר את סיפורה של הקהילה".

כ-80 אלף בני שבט הלמבה מתגוררים במרכז זימבבואה ובצפון דרום אפריקה, הן בקהילות עירוניות והן בכפרים נטולי תשתית מינימלית כמו חשמל או מים זורמים. הם חובשים כיפות ומתפללים בשפה שהיא מעין עירוב של עברית ותימנית, שומרים שבת, לא אוכלים בשר חזיר ומתחתנים אך ורק בתוך העדה. כאמור, על פי המסורת שלהם מוצאם ביהודים שהיגרו לאפריקה מתימן עוד לפני חורבן בית המקדש השני. רבים מהחוקרים מתייחסים למסורת זו כמיתוס, אולם לפני מספר שנים פרסמו חוקרים כי בני השבט נושאים את "גן הכוהנים". שבתאי: "אכן הוכח מחקרית שהם ממוצא היסטורי יהודי. הם נמצאים בתהליכי התקרבות ליהדות, מי יותר ומי פחות. אגב, הם התיישבו בשולי אתר אריכאולוגי ענק ובו מקדשים עצומים, שאותם הקימו על פי המסורת יהודים".

החוקרים יודעים היום מה עבר עליהם במהלך אלפי השנים?

"כמו קהילות רבות אחרות בעולם ובאפריקה, חלקם נטמעו במוסלמים ובנוצרים שסביבם, שמרו על מנהגים יהודיים באופן סודי וכלפי חוץ התנהגו כמוסלמים. גם מאוחר יותר, בתקופת השלטון הבריטי, לא היה להם שום קשר עם הקהילה היהודית הלבנה ברודזיה. אגב, זה מה שקרה גם בשאר המקומות בעולם בהם הקהילות היהודיות הלבנות לא התחברו עם אותן קהילות יהודיות מקומיות עלומות".

מה זה אומר שכיום הם בתהליך התקרבות ליהדות?

"ארגון 'כולנו' האמריקאי טיפל בהם במהלך השנים האחרונות ונתן להם כסף להקים בית כנסת, שהשלד שלו עומד כיום. הדבר הכי בסיסי וראשוני הוא להביא אליהם מורים שילמדו יהדות ועברית ויחברו אותם אל היהדות המודרנית. יש להם מסורות משלהם, כמו למול את הילדים בגיל שמונה שנים. רק עכשיו מתחילים אתם תהליך של מילה בגיל שמונה ימים. צריך להבין גם שהקהילה העירונית של הלמבה משכילה יותר מהקהילה הכפרית, שבה יש התנגדות לחלק מהתהליכים ורצון לעשות את הדברים בקצב שלהם בלי שיכפו עליהם. בארגון 'כולנו' ביקשו ממני להקשיב להם ולהבין מה הרצונות והצרכים שלהם".

אחד הצרכים הדחופים עבור בני הלמבה הוא השלמת בניית בית הכנסת. "כיום עומד רק השלד וטרם הוקם בית הכנסת. מבחינתם זה יהיה צעד מאוד משמעותי ביכולת לחבר את הקהילה ליהדות ואני מאוד רוצה שאחת מקהילות בתי הכנסת במודיעין יירתמו לנושא ויסייעו בגיוס המימון הנדרש", מספרת שבתאי.

כאמור, את ליל הסדר הבא יחגגו שבתאי ובתה בלב הסוואנה האפריקאית, במה שוודאי יהיה ערב חג מיוחד במינו. "את שבת הגדולה שלפני החג עצמו נקיים בקהילה העירונית, שם הבת שלי תעביר שעות סיפור ומשחק. אני אוספת עבורם ספרי לימוד עברית ואני רוצה להקים להם ספריית ילדים. אחר כך ניסע בג'יפים בדרך ארוכה ולא סלולה אל הקהילה בכפר. אין שם חשמל ולא מים זורמים ויחד איתם נעשה את ליל הסדר. אני בקשר איתם כל הזמן והם ביקשו שאני והבת שלי נקריא חלקים מההגדה בעברית. הבת שלי תהיה הילדה הלבנה הראשונה שהם ראו אי פעם".

את עיסוקה בחקר הקהילות היהודיות החלה שבתאי לפני מספר שנים. "לימדתי קורס על קהילות יהודיות ושלחתי את הסטודנטים שלי למצוא קהילות כאלו בארץ. כך התוודעתי למשל לקהילה קטנה של בעלי חזות אינדיאנית שמתגוררים ברמלה. הם באו מאיקיטוס שבפרו. הייתה שם אישה בת 98 שריאיינתי, שסיפרה לי את סיפור ההגירה של הקהילה היהודית, צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. הם היגרו למרוקו ומתברר שבמאה ה-18 הם נהגו לשלוח את הילדים אחרי בר המצווה לאמזונס כמהגרי עבודה. אותם ילדים הם למדו באורט צרפת במרוקו, למדו שפות ומלאכות והיו מאוד מוכשרים. אחרי בר המצווה הם נשלחו להיפרד מהקברים של הסבים והסבתות, בכו, התחבקו ועלו על הספינות בדרך אל הלא נודע. אותם יהודים הגיעו עד לאיקיטוס, התחתנו עם נשים אינדיאניות ונוצרה שם קהילה מעניינת. הם חיו ככה כל השנים ולפני ארבעים שנה אחד מהקהילה אמר 'עוד רגע נגמר לנו הסיפור'. הוא הלך לרבנים בקהילה היהודית בלימה בירת פרו, שאמרו שהם לא שייכים אליהם. אותם בני קהילה מאיקיטוס עשו גיור עם רבנים מארצות הברית ו-450 מהם עלו לרמלה בשנת 2010".

אותו ביקור בקהילה ושיחה עם הקשישה שינה את שבתאי. "אז הבנתי שזה קצה הקרחון. מסתבר שרוב היהודים הגיעו לברזיל והתפזרו למקומות נוספים לאורך נהר האמזונס. בהתחלה הם עבדו כסוחרים על הנהר, אחר כך עברו לעסקי הגומי והקהילה יהודית מאוד התעשרה. אחרי התמוטטות עסקי הגומי, הקהילה לקחה החלטה אסטרטגית ושלחה את כל הילדים ללימודי רפואה ומשפטים וכולי. נוצר מצב שיש היום באמזונס 300 אלף צאצאי יהודים באזור הברזילאי, וגם קהילה של 2,500 יהודים שרק כמה מאות מהם עלו לישראל".

בעקבות אותה הכרות עם הקהילה הפרואנית ברמלה יצאה שבתאי אל האמזונס, שם גילתה כי חלק מאותם בני קהילה יהודית הגיעו אפילו למודיעין. כל המשפחות של צאצאי היהודים, שהיום הן קתוליות, עדיין נושאות שמות משפחה כמו 'אטיאס', 'שוקרון' וכו'. הזמר הכי מפורסם באמזונס הוא דוד אסייג. הם משמרים בצורה מדהימה את בתי הקברות, שעל המצבות יש כיתובים בעברית. אתה נכנס לבית כנסת שם ושומע תפילות בעברית מרוקאית. ביקרתי שם אצל משפחת בן שימול, משפחה מאוד עשירה שהילדים שלה לומדים בהרווארד. המארח הראה לי ספר שאבא שלו כתב על תולדות יהודי מרוקו באמזונס בספרדית. לקחתי את הספר  ויחד עם תושב מודיעין בשם דוד סלגאדו, שעלה לארץ מאיזור האמזונס, דאגנו לתרגום הספר. עשינו כאן מפגש השקה והגיעו מאתיים עולים מדרום אמריקה".

בעקבות המפגש עם סלגאדו ותרגום הספר הגיעו אל שבתאי עוד ועוד אנשים שנזכרו בקרובי משפחה שהתגוררו באמזונס. "המשורר מואיז בן הרוש דיבר אתי וסיפר שיש לו זיכרון ילדות של סבא שלו עומד ליד הטלפון בכל פסח ומדבר בצעקות עם אח שלו באמזונס. הלכתי ומצאתי לו את קרובי המשפחה שלו, ביניהם היהודי הכי עשיר באזור – פורטונטו שוקרון. יום אחד מצלצל אלי מישהו ומספר על אבא שלו בן ה-82 שאומר שהיו לו קרובים באזור ועכשיו אחרי שאשתו נפטרה הוא רוצה לנסוע אליהם. הם באו אלי שניהם וכשהראיתי לו את הספר שתרגמנו, ובו מופיעות תמונות של ציורים מבתי היהודים של אבות-אבותיהם, הוא זיהה בתמונות את הציור של סבתא שלו".

כעת עסוקה שבתאי בהכנות לנסיעה אל בני שבט הלמבה בזימבבואה, אולם החזון שלה נרחב הרבה יותר מגיוס כסף להשלמת בית הכנסת עבור בני הקהילה. חלק גדול מבני אותן קהילות שטוענות שהן יהודיות באמת הגיעו מעשרת השבטים האבודים, קבוצות של אנשים שנותרו מאחור בדרך חזרה לארץ ישראל. יועץ ראש הממשלה ל"ענייני עתיד העם היהודי" הוא הדמוגרף פרופ'  סרג'יו דה לה פרגולה, שאומר שאם המגמה הדמוגרפית, עם ההתבוללות וההגבלות האורתודוקסיות על גיור, תישאר – עד שנת 2050 לא יהיה רוב יהודי בישראל ובשנת 2100 כבר לא תהיה מסה קריטית של יהודים בעולם. "מבחינתי, שיבת ציון זו לא אמירה דתית-משיחית, אלא סוציולוגית", היא מסכמת. "בעיני, עתיד העם היהודי טמון באוכלוסיות האלו. צריך לקחת אחריות על התהליך ההיסטורי שהתרחש. החזון האופטימי שלי הוא 'ושבו בנים לגבולם' ואני מחפשת את הדרכים לחבר את הקהילות האלו לעם היושב בציון".