השבוע במדור הטיולים שלנו נגלה לכם איפה נמצא המעיין היחידי בסביבות העיר, וגם נמליץ על נקודה נפלאה לפיקניק בתוך בור מסתורי
אחד היתרונות הגדולים ביותר של החיים במודיעין הוא הגישה הקלה לאתרי הטבע הסובבים את העיר. מודיעין וסביבתה משופעות באתרי טבע והיסטוריה מרהיבים, אותם פוקדים תושבי העיר בסופי השבוע היפים של החורף.
רובם של האתרים מוכרים ומטויילים, אולם בסביבת מודיעין מסתתרים גם לא מעט אתרים פחות מוכרים, אבל בהחלט שווים ביקור. בשבועות האחרונים פרסמנו כאן מספר כתבות ובהן מסלולי טיולים כאלו, ולאור התגובות הנלהבות שקיבלנו ממכם בעמוד הפייסבוק שלנו החלטנו לפרסם כתבה נוספת.
הפעם ניקח אתכם אל מעיין קרוב למודיעין, הנמצא בחלקו הפחות מוכר של עמק איילון. עוד טיול עליו נרחיב בשורות הבאות נמצא ממש בסמוך לכפר רות, ומשלב היסטוריה, נוף ירוק ומרהיב וכמובן גם נקודה מצויינת לפיקניק נעים של שבת חורפית.
המעיין של מבוא חורון
כידוע, מודיעין וסביבתה לא התברכו במקורות מים טבעיים. למרות הקרבה שלנו לתחילתם של הרי ירושלים, באזור מודיעין אין ולו מקור מים טבעי אחד המאפשר טבילה מרעננת בחודשי הקיץ החמים. באזור פארק קנדה הוסדרו אמנם שתי בריכות המנצלות את הנביעה התת קרקעית, אולם הן מלאות במים רק בימי החורף ותחילת האביב. בשיא ימי הקיץ השרביים אין באזורנו מעיין אחד לרפואה.
כל זאת השתנה בשנה וחצי האחרונות הודות לפעילותם של בני נוער (וגם מבוגרים) מהמושב הדתי מבוא חורון, המרוחק ממודיעין רק מספר דקות נסיעה. אנשי מבוא חורון ניצלו את העובדה כי מתקן של חברת מקורות משחרר מדי כמה ימים עודפי מים, ובנו באותה נקודה בריכה של ממש. הבריכה שרוצפה בטון היא בגודל של בערך שמונה מטרים על ארבעה, ובדרך כלל גובה המים לא עולה על 1.70 מטר. בצידה הצפוני של הבריכה ישנה מדרגה בתוך המים, שתאפשר גם לילדים לעמוד בבריכה.
החבר'ה ממבוא חורון לא הסתפקו בבניית הבריכה, אלא גם ריצפו את סביבתה והציבו במקום שולחנות פיקניק, ספסלים ופחי אשפה. בשלהי הקיץ האחרון הם אף הגדילו לעשות והציבו ציליה מעל הבריכה, במטרה להפחית את היווצרות הירוקת במים. יש לציין כי לא תמיד הבריכה מלאה במים וישנם ימים בהם מפלס המים נמוך ואינו מאפשר טבילה. עם זאת, ברוב הפעמים בהן ביקרנו במקום בקיץ האחרון נהנינו משחייה במים הקרירים (אבל לא מדי קרירים), במרחק של 10 דקות נסיעה מהבית.
איך מגיעים: לעצלנים מביניכם נספר כי ניתן להגיע ממש עד למעיין ברכב. נצא ממודיעין בכביש 3 לכיוון לטרון, נפנה בכיכר שמאלה וניסע עד שנחלוף על פני הכניסה למבוא חורון ונגיע לצומת T. בצומת נחנה, נעיף מבט שמאלה ונגלה שביל כניסה צר המוביל אל המעיין. אלו מביניכם שישמחו למסלול הליכה של ממש (שאורכו הוא בערך 2-3 קילומטר לכל כיוון) מוזמנים להישאר איתנו להסברים.
את המסלול הרגלי נתחיל בכיכר הצמודה לספורטק בדרך מנחם בגין. זוהי הכניסה לאזור הגבעות הדרומיות, ואנו נרד עם השביל היוצא ממנה במשך מספר דקות עד להתחברות לשביל נוסף, בו נפנה שמאלה. השביל עליו עלינו כעת חוצה את הגבעות הדרומיות ונמשך כמה מאות מטרים עד להתחברות לשביל נוסף, בו נפנה שוב שמאלה. נצעד בו לאורך מאתיים מטר ובהצטלבות הבאה נפנה ימינה, לשביל שיוריד אותנו ממעלה הגבעה היישר אל השטחים החקלאיים של מבוא חורון. נמשיך לצעוד בין שדות האבטיחים למטעי האפרסקים וכרמי הענבים, באזור בו עבר קו שביתת הנשק בסיומה של מלחמת השחרור, שלאחריה ישבו כאן הירדנים. בתום הליכה נעימה של פחות מקילומטר נגיע אל מבוא חורון והכניסה למעיין.
שימו לב: למרות מאמציהם של החבר'ה ממבוא חורון לשמור על ניקיון המקום, הרי שעם התפשטות השמועה על קיומו של המעיין כך הולכות וגדלות כמויות האשפה שמותירים אחריהם המבקרים. אל תהיו כמוהם, איספו אתכם את האשפה ואל תשאירו אותה במקום משום שחיות הבר המשוטטות באזור בלילות כבר ידאגו לפזר את התכולה.
בוסתן נטוש ופיקניק בבור
מסלול הטיול השני שלנו לא כרוך בהליכה רבה, אבל מספק בימי החורף נוף ירוק ושמיים פתוחים, וגם קצת היסטוריה ומקום נחמד ולא שגרתי לפיקניק עם הילדים.
מדובר על האזור הצמוד למושב כפר רות, בינו לבין הגבעות הנושקות לכביש 443 הסמוך. לאחר הליכה קצרה נגיע אל בוסתן נטוש אותו עיבדו בעבר תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים, שלצידו אתר אריכאולוגי, בורות מים ועוד.
איך מגיעים: נצא ממודיעין, נפנה ימינה לכביש 446 ולאחר מאתיים מטר נפנה שוב ימינה בכביש המוביל לכפר רות. מארה מטרים לפני הכניסה למושב עצמו נפנה ימינה וניסע במשך שתיים-שלוש דקות עד שהכביש יתעקל שמאלה. נחנה כאן את הרכבים וניכס רגלית לדרך העפר המובילה מזרחה.
נצעד בדרך הזאת, שלאחרונה רוצפה גם באספלט, לאורך כמה מאות מטרים עד שנראה מולנו גבעה ובה שרידי מבנה. הדרך ירוקה ופורחת ואם יתמזל מזלנו נוכל גם לקבל הצצה אל עדר צבאים הנוהג לשוטט באזור.
לאחר כמה מאות מטרים של הליכה באותו שביל, נגיע אל בוסתן נטוש בו גדלים עצי תאנה ושקדיות, וגם גפנים ועצי אגס. בכניסה לבוסתן ישנה באר מים ומומלץ להגיע מצויידים בחבל ארוך ובקבוקים ולתת לילדים ליהנות משאיבת מים מהבאר.
ליד הבאר תוכלו למצוא את שרידיו של בית מרחץ מהתקופה הביזנטית, כלומר לפני משהו כמו 1,500 שנים. ממש באותה נקודה תראו משמאלכם בור גדול ולא שגרתי. לא ברור אם הבור, בו צומחים כיום עצי תאנה מרשימים (מומלץ להגיע בקיץ ולקטוף תאנים גדולות ועסיסיות ישר מהעץ), הוא טבעי לגמרי או מעשה ידי אדם בחלקו, אבל מדובר בנקודה מעולה לפיקניק משפחתי. בצידו הדרומי-מזרחי של הבור ישנן מדרגות, בהן ניתן לרדת בזהירות אל תחתיתו. בקצהו של הבור, בו נהגו הכפריים הפלסטינים לאחסן את התבואה בימי הקציר והקטיף, נמצאת מערה קטנה ונחמדה אותה וודאי ישמחו הילדים לחקור.
עוד באזור: נחזור מאה מטרים אחורה ונפנה ימינה בעקבות השלטים המובילים אל חוות הסוסים. נצעד על השביל, נעבור את החווה ולאחר מאתיים מטר במעלה הגבעה נגיע אל אתר ארכיאולוגי חדש וגדול במיוחד, אותו חשפו החופרים בקיץ האחרון.
מדובר על גבעה שבה נמצאו שרידי יישוב יהודי מימי בית המקדש השני, כולל מקווה טהרה תת קרקעי גדול ומרשים, שלצידם נחשפו עדויות לקיומו של בית אחוזה גדול מימדים מהתקופה הביזנטית. לא ידוע מי היו אותם בעלי ממון שבנו כאן את האחוזה, הכוללת מספר רב של מתקנים חקלאיים סביבה. באתר תוכלו למצוא קולומבריום לגידול יונים שנחשף באופן חלקי, ואף את בריכת הטבילה הפרטית המרוצפת פסיפס ששימשה את אותם בעלי אחוזה.
