להוציא את קרן האור של הבאת החיסונים לארץ והתפקוד של מערכת הבריאות, נדמה שכל השאר מתהלכים כסומא בעלטה ומגששים דרכם בחושך הגדול שנפל על הממשלה
מעולם לא היינו במצב של חוסר אונים כזה. לאן שלא מסתכלים בוקה ומבולקא. נראה שאף מערכת שלטונית אינה מתפקדת והכאוס והבלבול שולטים בכל מקום. טרללת לאומית שהופכת לאיום אסטרטגי של ממש. יש לי פרספקטיבה של עשרות שנים שכללו כמובן משברים ומלחמות אבל כדבר הזה מעולם לא היה לנו.
להוציא את קרן האור של הבאת החיסונים לארץ והתפקוד של מערכת הבריאות, נדמה שכל השאר מתהלכים כסומא בעלטה ומגששים דרכם בחושך הגדול שנפל על הממשלה ועל משרדיה הרבים ונטולי היכולת הניהולית והביצועית.
מחדל מלחמת יום הכיפורים התפרץ ברגע אחד. בשעה 14 של יום הכיפורים בשנת 1973. רק מי שהיה שם (ואני הייתי) יכול להבין ולנתח בפרספקטיבה היסטורית שאנחנו נעים בכמויות אל מחדל חברתי וכלכלי שתוצאותיו תהיינה חמורות מיום הכיפורים ההוא.
אחרי מלחמה ההיא קמה תנועת מחאה עממית ואותנטית שהביאה להחלפת השלטון שבעקבותיו נחתם גם הסכם השלום עם מצרים ואחריו עם ירדן. שלטון המחדל ירד מהבמה הציבורית אבל וחפוי ראש, מושפל ומבוזה. אז, עוד הייתה בושה במקומותינו. היו ימים שמנהיגים לקחו אחריות ושילמו מחיר.
צו השעה הוא החלפת השלטון והממשלה ההזויה שהייתה לנו מעולם. כיצד קורה שנוכח מחדליה הזועקים לשמיים עדיין יש לעומד בראשות הממשלה למעלה ממיליון תומכים הרואים בו חזות הכול בדמותו של משיח בן דוד ועדיין רוצים בו ובשלטונו.
הסתכלו מסביב וללא מילים העיניים שלכם יספרו לכם היכן אנחנו חיים? איבדנו את האמון, איננו מאמינים באכיפה מכל סוג שהוא, משטרת ישראל אינה מתפקדת מזה שנים ורוב התלונות שלנו נסגרות "מחוסר עניין לציבור". אנחנו הציבור, האם מישהו שואל אותנו? הבדואים, החרדים והערבים עושים ככל העולה על רוחם תוך צפצוף ארוך וצורמני על גורמי השלטון והאכיפה.
ובסוף בסוף יש כאן חילונים שאוטוטו יהפכו למיעוט הנושאים ברוב המוחלט של הנטל הבטחוני והכלכלי שחלקם ובעיקר הצעירים ביניהם מחפשים כרטיס בכיוון אחד כי המאיסו עליהם את החיים בארץ חמדת אבות.
