לא רבים יודעים כי איגינץ שווין, שעל שמו קרוי מפעל האופניים הוותיק ביותר בארצות הברית, נולד בשנת 1860 בגרמניה דווקא. שם הוא עבד בצעירותו בבית מלאכה לייצור אופניים, שנעשו כלי תחבורה פופולרי מאוד במאה ה-19. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1891, ושלוש שנים לאחר מכן הצליח לגייס משקיע נוסף ממוצא גרמני, ועמו הקים בשיקגו את מפעל האופניים הראשון שלו.

באותה תקופה הייתה אמריקה שרויה בשיגעון לאופניים, ובשיקגו לבדה פעלו כ-35 מפעלי אופניים. אלה ייצרו עד תחילת המאה העשרים כמיליון זוגות אופניים. למרבית הצער (או לא), פריחה זו בייצור האופניים בארצות הברית גוועה מהר למדי בתחילת המאה שעברה, עם המצאת המכונית הממונעת של פורד, שיוצרה בפסי ייצור להמונים והחליפה את האופניים ככלי תחבורה יעיל ומהיר. בשל כך סגרו מרבית מפעלי האופניים בשיקגו את שעריהם. התחרות בין המפעלים שנותרו התעצמה, את המפעלים הקטנים "בלעו" הגדולים מהם.

אדון שווין, שהצליח לרכוש באותן השנים כמה מפעלי אופניים, רכש גם מפעל לאופנועים, וזה היה בתוך שנים אחדות לשלישי בגודלו בארצות הברית, אחרי אינדיאנה והרלי-דווידסון. פעילותו, בעיקר לאחר המשבר הכלכלי של שנות השלושים, התמקדה בייצור אופניים. בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים חלה הפריחה של תחרויות האופניים באירופה ובארצות הברית. שווין העניק חסות לכמה קבוצות, ואף החל לייצר אופניים בעיקר בבריטניה ובגרמניה. שנות המלחמה לא הטיבו עם פעילותו, אך הוא שרד, ובשנות השישים של המאה הקודמת היה שווין ליצרן מוביל גם לאופני ילדים ונוער. בשנות השבעים והשמונים נקלעה החברה למשבר פיננסי קשה בשל התחרות העזה מצד יצרנים במזרח הרחוק ובאירופה, ופעילותה כמעט גוועה. בסופו של דבר – בזכות שיתוף פעולה עם  אחד ממפעלי האופניים הגדולים בסין (סי-בי-סי), אשר החל לייצר אופניים בהתבסס על דגמים שפותחו בשווין – שרדה החברה גם בשנות השמונים ובתחילת התשעים,  ושיווקה אופניים סיניים הנושאים את שמה. ב-1992, עקב התחרות הקשה בשוק האמריקני, הכריזה שווין על פשיטת רגל, והחברה נרכשה על ידי קונצרן זל. שנה לאחר מכן רכש ריצארד שווין, הבן של הנכד של איגינץ שווין, בשותפות  עם יצרן האופניים הגרמני מארק מולר (אופני בירדי) את החברה מידיה של חברת זל, והשניים החיו את פעילותה. בסוף שנות התשעים נרכשה שווין על ידי קרן ההשקעות קווסטר, וזו רכשה ביחד עם שווין את מפעל האופניים גי.טי  תמורת  400 מיליון דולר . בסופו של דבר לאחר שמצבן של שווין וגי.טי התדרדר עוד יותר, נרכשו שתי החברות על ידי יצרן האופניים הטייוואני הגדול "פסיפיק" ב-180 מיליון דולר בלבד , וזה מייצר את אופניים הנושאים את שמן עד היום. סוף טוב הכול טוב.

הגירסה הנשית

קיבלנו מהיבואן – רוזן ומינץ – למבחן את האופניים בגרסה ה"נשית", כלומר ללא רמה, אבל כבר עכשיו אני יכול להצהיר לפניכם שלאחר רכיבה עירונית במשך חודש ימים על האופניים חסרונה של הרמה ממש אינו מורגש בעיניי. האופנים הללו הם כלי התחבורה האידאלי לעיר, ובכלל כשרוכבים על אופניים בעיר הכול קורה מהר יותר. אין בעיות חניה או פקקים, ונהנים מהדרך. אופני העיר הללו, כמו כל אופניים אורבניים, מתוכננים מראש לרכיבה ב"שטח העירוני". לפני הכול הם מעוצבים להפליא. גאומטריית הישיבה בהם זקופה ומאפשרת לרוכבים שדה ראייה רחב ויכולת תמרון טובה בין המכוניות. לאופניים גלגלים בקוטר 700 שמותאמים לרכיבות כביש, עיר ושטח (שבילי כורכר מקסימום) ועליהם מורכבים צמיגים חלקים יחסית; אלה תורמים לנוחות הדיווש ולמהירות הרכיבה, ובכלל – האבזור שלהם יעיל ופרקטי. 

הוויג'ר הם אופני זנב קשיח שיכולים להיחשב דו-שימושיים (כביש או שטח) בתנאי שלא תצאו עמם לשטח של ממש אלא תסתפקו בשבילים סלולים מאדמה כבושה או כורכר.  ובקיצור, פתרון נוח לניידות דו-גלגלית; ואם כבר הזכרנו נוחות, יש לציין שהאופניים מתהדרים בבולם זעזועים במזלג הגלגל הקדמי, בידיות ג'ל ארגומטריות, באוכף ג'ל מרופד ורחב בעל תושבות גומי ובמוט כיסא טלסקופי. כל אלה, עם הצמיגים הדו-שימושיים והיכולת לכוון את גובה הכידון באמצעות הסטם המתכוונן, אמורים להבטיח לכל רוכב רכיבה נוחה יחסית בכביש ובפארקים. מלבד זה, היכולת להניח בכל שלב את הרגלים על הכביש (ויש גם רגלית) תורמת לבטיחות הרוכבים ולביטחונם העצמי ברכיבה. עם זאת, הניסיון שרכשנו ברכיבה של כמה שבועות בעיר לימד אותנו שהוויג'ר אינם בדיוק האופניים שאִתם נרצה לקפץ על מדרכות ומהן. זה אומר שהבולם הקדמי שלהם וגם זה שמתחת לאוכף לא ממש נועדו לבלום זעזועים קשים, ולכן אם אתם נאלצים לרדת מהמדרכה לכביש תוך כדי רכיבה או לקפץ אליה, עדיף שתעשו זאת תוך כדי הרמת הישבן מהאוכף. ראו הזהרתם!

המלצה שלנו: ציידו את האופניים מראש בפעמון ובפנס, וחשוב לא פחות – בכנפיים קלות מאלומיניום שיחסכו מכם את פסי הבוץ בפנים ובגב בעת רכיבה בשלוליות ובכביש רטוב.

לסיכום

אופני שווין וויג'ר בגרסתם ה"נשית" הם אופניים דו-שימושיים שמיועדים בעיקר לרכיבה עירונית, והם נותנים תמורה טובה לכסף. כשרוכבים על האופניים הללו עוברת בראש המחשבה למה להוציא יותר? הם זריזים, נאים בעיצובם ונוחים. מה צריך יותר? עם זאת, כל מערכות שיכוך הזעזועים שבאופניים אינן מספיקות כאשר מדובר ברכיבת מהמורות או במעבר על מכשולים כמו שפת מדרכה ובור בכביש. כדי לעשות זאת ללא זעזועים צריך ניסיון קודם ברכיבה ויכולת להרים את הישבן מהאוכף בשעת הצורך, וזה – לאחר אימון קצר – ממש לא צריך להיות בעיה.

+  עיצוב, יעילות, זריזות ומחיר

–

מפרט טכני

היבואן: רוזן ומינץ

המחיר: 1,850 שקלים

שלדה: אלומיניום  

מידות: קטן ומדיום

צבעים: ירוק ולבן

בולם קדמי: סנטור, 63 מ"מ  

בולם אחורי: אין

הילוכים: 21   

מעביר אחורי:  Shimano Tourney

מעביר קדמי:  Shimano Tourney

שיפטרים:  SRAM MRX Grip Shift

מעצורים:  Promax Alloy V-Brake

צמיגים: Schwinn Comfort, 700 x 38c

סטם: Alloy Quill, 25.4 , אפשרות כיוון זווית.

כידון:Comfort Steel

מוט אוכף:  Alloy Suspension, 27.2 x 350

אוכף:  Schwinn Comfort Gel

פדלים:Plastic body with reflector שטוחים

מחיר: 1,850 שקלים.

הכתבה פורסמה במגזין MOUNTIAN BIKE , גיליון 94 , מאי 2013