ירדן יקר בת ה-19 (עכשיו טוראית) ודני בלאט בן ה-20 (היום סמל) הם זוג כבר מתקופת התיכון במודיעין. השניים מאוהבים ועוברים הכל יחד, גם בזמן השירות הצבאי הקשה והמאתגר ובעיקר בחופשות הקצרות של סופי השבוע. דני התגייס כשנה לפני ירדן לחטיבת גבעתי והיא תמכה בו מהבית בזמן המסלול הקשה. לאחר מכן עבר להיות מ"כ טירונים ולבסוף החל לשרת בחפ"ק מ"פ בגדוד שקד אשר ביצע תעסוקה מבצעית בבנימין, קו מבצעי מאוד.

ירדן התגייסה אחרי דני כדי לשרת כסמב"צית ושובצה בחטיבת אפרים. שניהם משובצים בתפקידים מאוד שוחקים – ירדן מנהלת משמרות ארוכות בחמ"ל ודני חי מהקפצה להקפצה. מאחר וירדן גם משרתת באוגדת איו"ש, היא גם שומעת ממרחק מה דני עובר בשטח. "את יכולה לקבל דיווח על היתקלות של כוח במעצר ולדעת שדני נמצא שם בפנים ואין לי איך לעזור לו", היא מספרת.

שניהם יוצאים מעט מאוד והביתה, ובקושי נפגשים. במהלך היום כמעט אין להם פנאי, ולמרות כל זאת – האהבה מנצחת. "אני מאוד גאה בה שהיא משרתת בתפקיד הזה", אומר דני, "ולמרות הקושי יודע שאני תמיד אתמוך בה כמו שהיא תמיד תומכת בי". 

איך הכרתם?

דני: "ככה בחברה, כבר בתיכון יצאנו בחבורה ואחרי כמה זמן התחברנו".

ירדן: "דני למד בעירוני ג' ואני בעירוני ב' אבל היו לנו חברים משותפים. דני גר בשמשוני ואני בכרמים שזה קרוב, ככה שכולם מכירים את כולם וגם אנחנו הכרנו ככה".

ומתי התחיל הקטע הרומנטי?

ירדן: "האמת שבמסיבת הגיוס של דני, ואני התחלתי איתו. אבל אחר כך זה כבר נהיה רשמי יותר".

ומתי באמת הבנתם שאתם חברים?

דני: "זה התחיל ממש במשחק כדורגל של מכבי תל אביב. לקחתי את ירדן למשחק נגד מכבי נתניה, ואז זה קרה".

ואת ירדן הסכמת לסבול אפילו משחקי כדורגל בשביל האהבה?

ירדן: "לא היתה לי ברירה, ככה התקרבתי לדני. אמרתי לך כבר שאני התחלתי איתו, אבל כן, הלכתי איתו למשחקים של מכבי וככה זה התחיל".

כשמכבי הבקיעה גול וקפצתם משמחה והתחבקתם?

ירדן  (צוחקת במבוכה): "כן, בערך ככה זה היה".

כשדני התגייס לגבעתי מה עבר עליך?

"הרבה דאגות, ברור".

ואז את התגייסת…

"כן והלכתי להיות סמב"צית בחמ"ל של חטמ"ר אפרים. בדיוק בגיזרה הזאת נמצא גם דני עם הגדוד שלו, גדוד שקד".

זה טוב או לא שאת יודעת שהבן זוג שלך במבצעית בגזרה שעליה את מפקחת מהחמ"ל?

"לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל זה מלחיץ לפעמים. אם יש פעילות מבצעית ואני יודעת שהוא בשטח ופתאום יש היתקלות אני שומעת בקשר את הכל וברור שאני דואגת".

ומה את עושה?

"יש לי חברות שמשרתות בחמ"ל החטיבתי של גבעתי אז אני מרימה אליהן טלפון לשאול אותן מה קורה עם הכח ואם מישהו נפגע וככה אני מקבלת דיווחים חיים".

ומדני בעצמו?

"רק בסוף הפעילות כשהם חוזרים לבסיס הוא שולח לי וואטסאפ שהכל בסדר".

וכשאת בתורנות בחמ"ל ויושבת ליד הקשר ודני בשטח?

"בדרך כלל כשאני בחמ"ל אני בודקת איזה פעילויות מבצעיות יש בגיזרה, כדי לדעת איפה דני מסתובב ויסתובב בשעות הקרובות ואני עוקבת אחריו. הרי בחמ"ל חטיבת אפרים אנחנו בעצם מורידים את הפקודות לפעילות המבצעית של הגדודים וגדוד צבר הוא בגזרה שלנו, אז אני יודעת בדיוק מה הם עושים בכל רגע".

לא נראה שאת ישנה הרבה בשירות…

"כשדני בפעילות מבצעית, מעצר מבוקשים או מחסומים או מארבים, אני לא ישנה אבל גם ככה הרבה שבועות אני בהיפוך זמנים, עובדת משמרות לילה בחמ"ל וישנה קצת ביום, ככה זה להיות סמב"צית בגזרה לא שקטה".

מה עשיתם ביום האהבה?

דני: "בסוף השבוע נפגשנו בחופשה. למזלנו החופשות כל שבועיים חופפות ככה שיוצא לנו להיפגש. אז הלנו לאכול במסעדה בתל אביב  בשם 'השולחן' בשדרות רוטשילד".

עם משכורת חיילים יכולתם לאכול שם?

"הרי בסוף ההורים משלמים, לא? אי אפשר הרי ממשכורת צבאית באמת לגמור את החודש. אני מרויח 1,600 שקל וירדן בערך אלף. זה המצב".

מי שילם על הארוחה?

"תמיד אנחנו מתחלקים בכל ההוצאות שלנו חצי חצי. פעם אני משלם ופעם היא. ככה זה עם חיילים. אין אצלנו את הרומנטיקה הזאת שהגבר מזמין. אנחנו חיילים".

מה קנית לירדן לחג האהבה?

"ליום ההולדת קניתי לה כריות ודובי לחדר".

זהו? ולחג האהבה?

"האמת שלחג האהבה קניתי לה גם צמיד זהב".

בטח יקר בטירוף…

"אבל שווה הכל".

איך בעצם אפשר להיות חברים במדים? מותר לפי פקודות הצבא ללכת למשל מחובקים ברחוב או להתנשק? שוטר צבאי יכול לתקוע לכם תלונה?

ירדן: "ראשית כל אין במודיעין שוטרים צבאיים, שנית, איך שאנחנו מגיעים הביתה דבר ראשון מורידים את המדים ועולים על אזרחי, כך שזו לא בעיה".

תוכניות לעתיד יש כבר?

דני: "כן יש תוכניות, אני אשתחרר ואחרי שירדן גם כן תשתחרר נטוס למשפחה שלי בדרום אמריקה".

ירדן "נטוס לטיול הגדול שלנו ביחד".

ואחר כך?

דני: "לא יודע, לימודים אני מניח".

ירדן: "אתה מתכוון חתונה?"

כן, מה בקשר לחתונה?

ירדן: "יש עוד זמן, בגיל 24".

דני מה אתה אומר?

"לגבי חתונה? אני לא מדבר על זה, ירדן מדברת על זה, אבל באמת שיש עוד מספיק זמן. אבל היא מדברת על זה, לא אכחיש את זה".

מה אתם מאחלים זו לזה בוולנטיין?

ירדן: "שיהיו לנו עוד הרבה וולנטיינים ביחד".

דני: "שיהיו יציאות משותפות ביחד, כל השאר יבוא כבר לבד".

בתמונה דני וירדן. אפילו את התמונה המשותפת היה קשה לארגן (צילום דובר צה"ל)