כמאה אלף מבקרים – מספר שיא – פקדו בחול המועד סוכות את בימות פסטיבל הקרקס השני של מודיעין – כך מסרה עיריית מודיעין, שהגדירה את האירוע כ'גדול ביותר שנערך בעיר מאז הקמתה'. מעל 150 אמנים השתתפו בעשרות הופעות שנערכו במשך שלושה ימים ושילבו מופעי קרקס, אקרובטיקה, ג'אגלינג, אש ופנטומימה – כל זאת בעלות של מיליון וחצי שקל. במסגרת הפסטיבל נערכו מופעי קרקס רבים פתוחים לקהל ללא תשלום, וחלקם בתשלום בשעות הבוקר. האירוע המרכזי בכל יום היה מופע מאיטליה של לורנו מרלי – אמן הליכה על חבל בגובה רב. כל ההופעות נערכו במתחם הפסטיבל, במספר אתרים – רחבת היכל התרבות, אמפי עירוני ב', פארק הדגים ברחוב עמק יזרעאל ואמפי-פארק עמק החולה.
600 כלי רכב ביום ואלפי מבקרים בשאטלים
בעירייה העריכו כי מחצית מהמבקרים בפסטיבל הגיעו מחוץ לעיר, בזכות חשיפה תקשורתית גבוהה לצד מספר נותני חסויות מרכזיים: העיתון 'ישראל היום' היה נותן החסות הראשית וכך גם רשת 'שופרסל' שמכרה כרטיסים ללקוחותיה, וגם רכבת ישראל ומפעל הפיס נתנו חסות. בנוסף, ערוץ 2 והתכנית 'שש עם עודד בן עמי' שידרו בשידור חי מהפסטיבל, וצוותים של ערוץ 10 וערוץ 1 וכן עיתונאים רבים הגיעו לסקר את האירוע.
לטובת האורחים שלא רצו לעמוד בפקקים הועמד מערך שאטלים נרחב ממתחם החנייה שהוכשר בשדה החמניות שליד מכבים, על כביש יאיר פרג, אל מתחם הפסטיבל. בעירייה מציינים כי ממוצע של 600 רכבים חנו בחניון הזמני מדי יום ואלפי מבקרים השתמשו בקווי השאטל.
ביומו הראשון של הפסטיבל נערך אירוע פתיחה חגיגי בהשתתפות אמנים, צוות ההפקה, נציגי משרד התרבות ונותני החסויות. באירוע הודה ראש העירייה חיים ביבס לצוותים השונים ובראשם אגף תרבות ואירועים ומנהלו אלון שמידט, ולמפיק האמנותי של האירוע, ג'קי בכר. ביבס: "למרות שבסך הכל מדובר בשנה השנייה של הפסטיבל הוא כבר הפך לאחד האירועים הגדולים בישראל בחג הסוכות, וזאת למרות תחרות לא פשוטה. לעיר מודיעין-מכבים-רעות מגיע פסטיבל אמנותי ואיכותי משלה, ויצרנו כאן משהו חדש ומרגש שהופך למסורת. יחד עם שיתופי הפעולה והגופים המסחריים והציבוריים שנרתמו לאירוע וסייעו בהבאת קהל רב כל כך הצלחנו להביא את הפסטיבל למקום שבו הוא היה אמור להיות רק בעוד מספר שנים, בדומה לפסטיבלים ותיקים אחרים הנערכים בארץ. עבור ההורים והילדים הרבים שהגיעו עולם הקרקס מעלה חיוך וזיכרונות מרגשים בכל הגילאים, והוא היה הזדמנות נהדרת לחוויה משפחתית משותפת. כולם נהנו מתוכן מעניין, חדשני ומרגש, בהופעות ייחודיות שטרם נראו בישראל ומציבים לנו אתגר אמנותי והפקתי לשנה הבאה”.
אבל לא כולם נהנו
מסתבר, לצד צהלולי השמחה על הצלחת הפסטיבל, כי לא כולם נהנו ממופעי הקרקס או מההמולה שנוצרה ברחובות השקטים בדרך כלל, שבהם התקיימו ההופעות. מדובר באזורי מגורים מובהקים, ובין שלל התלונות שהגיעו למערכת נשמעו כאלו שחוזרות על עצמן ואף זכו לקבל מאחת מתושבות האזור את הכותרת "מצעד האיוולת".
פניית התושבת מתייחסת גם לראש העירייה, וגם לעובדיה במחלקות התרבות, הבטחון והלוגיסטיקה: "מדוע? מדוע מארגנים אירועים מלכתחילה בתוך שכונות מרכזיות,לתוך חיי אנשים, ולא במקומות ייעודיים, מרוחקים מבתי מגורים? מדוע נוח יותר לחזור שנה אחר שנה ולהתמקם בתוך התושבים ולא לאתר או לבנות מאלף אמפי לצורכי אירועים המוניים? מדוע לא נעשית חשיבה מראש? מדוע ישנה התעלמות בוטה מחיי התושבים, ובהתמדה במשך שנים? שום אזור כזה או אחר לא הוסב ולא נבנה מתוך תכנון מוקדם לשמש אזור מוגדר למופעי ענק, ההיפך הוא הנכון – כך משרישים והופכים התנהגות מרושלת לדפוס אצל התושבים".
"חדרי אשפה משמשים לעשיית צרכים"
התושבת ממשיכה: "בתחילה (לפני 17 שנים), בשיחות שהיו בחדרו של משה שכטר, ראש העירייה הראשון, הבטיחו בדיקה אלטרנטיבית של מקומות להמון, שלא מנה אז 70 אלף איש. היום נלכדים מאות משפחות במשך ימים (לא אירועים בודדים) ארוכים, בסידרת מופעים ראוותניים מיום העצמאות ועד חג הפסח, עובר דרך הקיץ, במהלכה מצטמצמים חיינו, ומופרים כללים בסיסים ביחסי אדם ושלטון. איש לא ביקש את רשותנו, כשלמעלה משתים-עשרה שעות אנו נאלצים לשמוע באופן מחזורי מוסיקה בדציבלים מכאיבים. מחסומים ואנשי אבטחה בכניסה אל ביתי, כשאני מנועה מלהיכנס עד יעבור זעם. חדרי אשפה משמשים לעשיית צרכים, שכן הכל הפקר. וכל זאת בשם התרבות.
בושה למנהלי העיר – אינני רואה בארגון הפסטיבל הזה ואירועים מציקים אחרים שום יופי כשהם גוזלים את מנוחתי ומרעישים את חיי ללא רשותי ולא באופן תרבותי – מועדים ולא לשמחה".
"והכל בשם התרבות"
למערכת הגיעו תלונות אחרות דומות מאוד לזו, אודות אנשים שנכנסו לכניסות בתים וזרקו לכלוך, ובדבר מכוניות שתפסו חניות פרטיות של הדיירים. תלונות התקבלו גם על עבודות עירוניות שבוצעו במהלך הלילה של יום שלישי בחוה"מ סוכות, בהן פורקו כל המתקנים והמחסומים שהוקמו במתחם – וגרמו לרעש במהלך כל הלילה. "במשך שנים מבטיחים שהאירועים יועברו למקום אחר, כל אירוע גורר תמיד רעש בלתי פוסק במשך כמה ימים לפני פתיחתו, עקב התקנת מערכות הרמקולים וכל האביזרים מסביב, רעש אימתני במהלך האירוע, ורעש אחרי. מזה מספר שנים אנו מבקשים בכל יום עצמאות לא לכוון את הזיקוקים מעל הבתים כי הנפל מלכלך את הגינות ואת ריהוט הגן – אבל אין עם מי לדבר". התושבים המתלוננים ציינו כי בכוונתם להיפגש אישית עם ראש העירייה כדי לנסות למזער נזקים עתידיים.
מעיריית מודיעין נמסר בתגובה: "מרבית הפסטיבלים והאירועים הגדולים במדינת ישראל מתקיימים בתוך הערים ובמקומות מרכזיים בהם. כך קורה בת"א, ירושלים, חיפה, עכו, חולון וערים נוספות המקיימות אירועים בסדר גודל דומה. הפסטיבל הוא חלק בלתי נפרד מהעיר והוא האירוע המרכזי שלה הזוכה להצלחה גדולה. ישנם אירועים גדולים נוספים במהלך השנה, המתקיימים במקומות אחרים בעיר, כמו אירועי קיץ ופסטיבל 'צלילי סתיו', כאשר עובדי העירייה במחלקות הביטחון, השירות והתשתיות, עושים את מירב המאמצים על מנת להקל על חיי השכנים המגוררים בסמוך למתחם בו מתקיים אירוע המוני".