קפל לי כבשה!

יעל ברון, צילום אינגריד מול
2017-03-23 00:00:00
2017-03-23 00:00:00

ינון טולידנו, תלמיד כיתה י"א בישיבת לפיד במודיעין, הוא היום אחד המומחים הגדולים בארץ לקיפולי נייר. הכל החל כשהיה בכיתה א' ואמר לאמו שמשעמם לו. בתגובה היא נתנה לו כמה גיליונות נייר וחוברת של הסברים לקיפולי נייר והציעה לו לנסות. ינון הצעיר, בכור לארבעה אחים, נכבש לגמרי. הוא החל להשאיל ספרים עם דגמים והצטרף לחוג במודיעין עד שבכיתה ה' שמע על אמן אוריגמי בשם אייל ראובני, המתגורר בשוהם ונחשב אחד מחמשת המקפלים הטובים בעולם, ועבר ללמוד אצלו. במשך שש שנים הסיעו אותו הוריו ליאת, מורה לפסנתר ומיכאל עובד סוציאלי לשיעורים אצל ראובני.

ראייה מרחבית ומתמטית

טולידנו, שלומד ביולוגיה וערבית חמש יחידות ונמצא גם בתנועת נוער, מתרכז באורגימי בזמנו הפנוי. הוא מעיד שלא הרבה אנשים יודעים זאת עליו גם בבית הספר: "ויש חברים שרואים דגמים בפייסבוק ומגיבים" בעתיד היה רוצה ללמוד משהו שקשור להנדסה. כשהוא ממציא דגם, הוא גם זוכר את הקיפולים ואף יכול ללמד את השרטוטים. קיפול ברמה גבוהה דורש מהמבצע ראייה מרחבית ומתמטית מפותחת.

המורה שלו אייל ראובני (35), גדל ברמלה ושירת בשריון. הוא למד באוניברסיטה הפתוחה והוציא תואר בכלכלה וניהול בהצטיינות ואחר כך גם  עיצוב תעשייתי במכללת אורט סינגלובסקי בגבעתיים. "מאז ומתמיד. נמשכתי לצד של הפרקטיקה. להרכיב, לקפל. אבל מבחינת מקצוע החלטתי ללכת על כלכלה וניהול. כיום אני מלמד מתמטיקה, אנגלית ולשון בשיעורים פרטיים וקבוצות קטנות מה שמשאיר זמן לתחביבים שלי. ויש לי הרבה (הוא מחייך) אני אספן ועושה בניות מקוריות בלגו, לגו טכני. לפעמים מזמינים ממני דגמים מסוימים וכמובן את האוריגמי שהתחלתי להכיר בערך בגיל עשר. התחלתי בעקבות תכנית טלוויזיה שנקראה בזמנו "קסים קסם" ידיים שמקפלות בהילוך מהיר דגם. זה ריתק אותי! והסתבר שהיה ילד בבית הספר שלי עם ספר אוריגמי בבית של מקפל מאוד ידוע בשם ג'ון מונטרול, יהודי אמריקאי. הוא הסכים להשאיל לי  את הספר והתחלתי ישר דווקא בדגמים הקשים יותר שבסופו ואף הצלחתי להבין את התרשימים. זה הוביל אותי להזמין עוד ספרים. קניתי ניירות פשוטים שהיו זמינים כאן ולאט לאט התחלתי להתקדם בדגמים יותר ויותר מורכבים אבל עדיין ברמה דו ממדית.

קיפלתי המון, גם בתקופת הצבא וכשהשתחררתי גיליתי שהתחום מאוד התפתח בארץ. בשנת 2003 אחרי השחרור, התחלתי להזמין ספרים מחו"ל והתחלתי להכיר יוצרים מיפן מסין וספרד, להכיר עוד טקסטורות של ניירות, ועוד אנשים מקהילת המקפלים בארץ. הקשר ליוצרים בחו"ל הוביל לזה שיוצרים ביקשו ממני לבדוק הוראות של קיפול לפני שהתפרסמו בספרי הדרכה לאוריגמי. ההוראות והשרטוטים חייבים לעבור בדיקה התחילו לשלוח לי וזה הפך לעוד סוג של עבודה. גם כיום אני בקשר עם הוצאות ספרים של ספרי אוריגמי ובודק ועורך את ההוראות. זה כיף לדעת שהיוצרים נותנים בי את האמון ויש לי קשר מאוד חזק איתם.  

ברמה בינלאומית

ראובני הציג כבר בכמה תערוכות וגלריות ברחבי הארץ ובימים אלה מציג דגמי חיות בתערוכה בפארק הלאומי ברמת גן במוזאון האדם והחי על ציורי החיות של נחום גוטמן בשילוב עם פסלים ודגמים מהם דגמי אוריגמי של שלו. עם ינון תלמידו הוא נמצא בקשר והם יוצרים, ומתייעצים בנוגע לדגמים.  

ראובני: "מבחינת המקפלים בארץ יש כמה בודדים שהם ברמה בינלאומית. אני מתמחה בקיפול פיגורטיבי דברים מסובכים יותר מפיסת נייר אחת ואוהב דברים סופר מורכבים ואילו ינון גם ממציא לא מעט דגמים. ינון הגיע לרמה בינלאומית. אנחנו חברים באוריגמישראל (איגוד אמני האוריגמי בישראל) שהחברים בו נפגשים אחת לחודשיים. ינון ואני נפגשים כמעט כל שבוע בקשר לדגמים או מקפלים משהו מסובך".

ינון, מה אתה אוהב לקפל?

"אני אוהב לקפל דברים פיגורטיביים מסובכים מנייר אחד.  הדגם הכי מסובך שעשיתי עד כה הוא דגם ליצן לפי תרשים שעבדתי עליו שבוע. כיום יש שימוש באוריגמי בכל תחומי המדע והטכנולוגיה חלל. משתמשים בידע מהאוריגמי לקיפול מערכות לווייניות שצריכות להיפתח שוב בחלל. תעשיית החלל מגייסת סטודנטים ומומחי אוריגמי ומהנדסים לפתח את זה. גם בתעשיית הרפואה: אם צריך להחדיר צינורית שצריכה להיפתח בעורק למשל אז משתמשים בידע מאוריגמי. אפילו בטבע הצורה של העלה מבוססת על קיפולי נייר כנפיים של עטלפים למשל".

ינון ואייל מסכימים שסבלנות ויצירתיות הן בין התכונות החשובות לאמן אוריגמי אבל גם הרבה התמדה וכוח רצון "לא להתייאש ולא לוותר".

איך מתרחש המעבר בין מקפל ליוצר?

ראובני: "כשאדם ממצה את הדברים שיש להם הוראות ומתחילים לו לצוץ לו רעיונות נחשפים לטכניקות איך להמציא דברים. אני נהנה יותר לקפל לפי הוראות וינון יותר נמשך לתחום של להמציא דברים חדשים"

טולידנו: "בהתחלה קיפלתי לכיף. כשידעתי שהתפתחתי והיו לי רעיונות איך לשפר דגמים ניסיתי להמציא דגם. עשיתי ניסיונות ועד שהגעתי למשהו שהתחלתי להתקדם איתו. לוקחים חתיכת נייר ומנסים לחשוב איפה יהיה הגוף מאיפה ייצאו המחושים? אם זה קרניים אוזניים צריך לתכנן אותם. מה עושים עם חילוף צבע של הנייר? לנצל את שני הצדדים של הנייר. למשל שהזברה תצא עם פסים והכל מפיסת נייר אחת."

זה תחום שהופך למסחרי?

ראובני: "יש יותר הערכה וחשיפה בעולם יש יוצרים שמצליחים למכור דגמים ויש כאלה שמשתלבים בתעשיית הפרסום או האנימציה. אגב, על פניו נראה שזה תחביב זול אבל בשלב שלנו זו הוצאה כספית לא מבוטלת. אנחנו קונים ניירות מחו"ל שהם ניירות יקרים מאוד. זה יכול להגיע לעשרות שקלים לגיליון. ניסיונות אנחנו ועושים עם ניירות אריזה.

מה אתם הכי אוהבים באוריגמי?

ראובני: "את האתגר! אני אוהב  קריאת תרשימים ושרטוטים מורכבים. אני במיוחד אוהב לקפל בעלי חיים בעיקר כאלה עם קרניים כמו אייל הרים שהיה דגם מאוד מסובך. וגם מאוד אוהב כלי תחבורה".

טולידנו: "אוהב את פיענוח ההוראות. אני נהנה מזה. גם אם זה מתיש אותך אתה ממשיך. בשנה האחרונה התחלתי יותר ויותר להמציא דגמים. הראשון היה דולפין ואני גאה מאוד בדגם סוס הים שהמצאתי".

הם מציגים בפניי דגמים שקיפלו ואף המציאו. קשה שלא להתפעם מעולם שלם של דמויות וחיות שהם שולפים מתיבות הפלסטיק השקופות: דמויות שניתן אפילו לראות את הבעות פניהן: גורילה זועפת, לוחם סיני עתיק וקשוח, תרנגול עם חזה מנופח, דגים מסוגים שונים, בעלי קרניים אציליים, כלי תחבורה, ציפורים צבעוניות כולם עשויים מגיליון אחד של נייר אני בוחנת את הדגמים בכף ידי ומתקשה להאמין שהכל נוצר רק מקיפולים של גיליון אחד!.

 איך נראית כיום סצנת מקפלי האוריגמי בישראל?

ראובני: "אנחנו מנסים להגביר את המודעות בארץ. יש בכל שנה כנס מרכזי אחד עם אורח או שניים מחו"ל. אנשים מביאים את הדגמים שלהם וכל אחד מקבל שולחן משלו ומציג וגם האורחים של המלון מתרשמים ואז יושבים עם אורחי הכבוד מעבירים הרצאות וסדנאות מעשיות. מדברים על נושאים כמו מה הקשר בין אוריגמי למדע וטכנולוגיה. איך לקדם דגמים? הכנסים פתוחים לחברי הארגון שהם מכל הגילאים מ- 12 עד 100. יש לנו גם חבר בן קרוב לתשעים!"  

טולידנו: "חוץ מזה יושבים בכנס ומקפלים. וזו גם חוויה חברתית. מדברים, מטיילים, רואים אנשים מכל הקשת החברתית מכל הגילאים תחומי עיסוק אבל את כולם מחברת התשוקה לדבר והסבלנות".

יש גבול לאתגר של הקיפול?

טולידנו: "לא! תמיד יש משהו אתגרי. יש אולימפיאדה עולמית מקוונת שמאורגנת על ידי בחור רוסי ואתה נרשם ושולח ואז יש פרסים. יש בפייסבוק קבוצה שמנסה לפענח דגמים, הרשתות החברתיות פתחו אפשרויות רבות להיות בקשר עם מקפלים אחרים בעולם".

איזו מדינה מזוהה במיוחד עם אוריגמי כיום?

ראובני: "יפן עדיין מזוהה עם אוריגמי אבל זה מאוד משתנה. יש כמעט מקפלים בכל מדינה אבל מבחינת רמה וקושי אפשר לומר שביפן וסין יש מקפלים מעולים. יש יוצרים צעירים מאוד מוכשרים".

יש "גביע קדוש" לאמן אוריגמי?

ראובני: "בעיני זה לשלב את האוריגמי במקצוע שלך. יש מבנים אדריכליים שמבוססים על צורות של אוריגמי. למשל רוברט לנג, מדען חלל אמריקאי, ששילב אוריגמי בתעשייה. הייתי רוצה להפוך את זה למקצוע אבל בארץ זה יותר קשה. אפשר אולי להשתלב בזה בעיצוב המוצר. אני נהנה מזה כתחביב. מעין ריפוי בעיסוק. זה מאוד מרגיע".

איך יכול האוריגמי יכול לתרום לקהילה?

טולידנו: "גילו בשנים האחרונות שאוריגמי טוב לילדים עם בעיות קשב וריכוז. בקיץ עשיתי סדנאות בבית ספר עידנים לילדים עם צרכים מיוחדים והם מאוד אהבו את זה!".

השניים גם מספרים שבמסגרת איגוד האוריגמי הם מתנדבים בבתי חולים, למשל בשניידר. ראובני: "אנחנו הולכים כמה צוותים עם ניירות ויושבים עם ילדים ששוכבים במיטות ומלמדים אותם דגמים פשוטים. מחלקים להם דגמים במתנה. לא כל אחד נכנס לזה אבל זה מעלה להם חיוך על הפנים".

זה כלי שמפתח ליצירתיות וסבלנות. לשבת ולרכז את כל האנרגיה ואת הרצון בדף נייר אחד. ללמוד  סרטוטים לקשר בין התחום של המתמטיקה והגאומטריה" . וטולידנו מוסיף: "לקרוא הוראות ותרשימים זה גם מאוד שימושי! למשל להרכיב רהיט של איקאה. זה כלי מצוין לכל מיני תחומים בחיים. זה יכול לתפוס ילדים ואנשים שמחפשים תחומי עניין  אחרים שמביאים כישורים שהם לא ידעו עליהם."

מה נותן לכם השראה?

טולידנו: "חיה שאני אוהב או דגם של חיה מיוחדת שאני חוקר אותו ואז עושה משהו שלי מקורי. אני לומד ממקפלים אחרים שאני פוגש".

ראובני: "עולם החי, ספרים אם זה ספרי אומנות. הייתה תקופה שהייתי מצייר. אמנות רנסנס ימי הביניים. ספרות רגילה, רעיון מופשט שאפשר להביא לידי ביטוי בנייר. להציג דברים ליד החומר.


אמנות קיפולי הנייר

אוריגמי היא אמנות קיפולי נייר. מקור השם הוא בצירוף המילים ביפנית  "אוֹרִי" – קיפול ו-"גאמִי" – פיסת נייר. השם "אוריגמי" נטבע ב-1880, בתקופה שבה התגבשה האמנות בצורתה המודרנית, אך האמנות עצמה החלה להתפתח זמן רב לפני כן. לאחר פתיחת גבולותיה של יפן למערב בסוף המאה ה-19 התפשטה אמנות האוריגמי לעולם כולו והפכה לחלק מתרבות הפנאי.

בתמונה טולידנו. אוהב את פיענוח ההוראות ולהמציא דגמים. צילום אינגריד מולר

[the_ad_group id="87"]
[the_ad_group id="89"]

כתבות נוספות

איחוד נוסף על הפרק

בעיריית מודיעין שוקלים לאחד כבר בשנת הלימודים הקרובה את בתי הספר כרמים והאלה, זאת לאחר שהתברר כי בכרמים לא תיפתח כיתת א' ויפעלו בו שמונה כיתות בלבד

איחוד נוסף על הפרק

בעיריית מודיעין שוקלים לאחד כבר בשנת הלימודים הקרובה את בתי הספר כרמים והאלה, זאת לאחר שהתברר כי בכרמים לא תיפתח כיתת א' ויפעלו בו שמונה כיתות בלבד

המשך קריאה »