יש שעדיין משפשפים את העיניים ובטוחים שהם חולמים שהם משפשפים את העיניים. רובם כבר הגיעו לשלב שהם צובטים את עצמם כדי להתעורר. עירוני מודיעין בליגה א', ככה כתוב באתר ההתאחדות. כשהקבוצה הזאת הוקמה, לפני 13 שנים, יצא לקולנוע הסרט אוואטר ועדה יונת זכתה בפרס נובל לכימיה על חקר הריבוזום.  11 שנים מתוך אותן 13 היא בילתה בליגה ב' המדכדכת, החצי מקצוענית, ולא החצי הטוב. נדמה היה שהיא מתקדמת רק בזכות העובדה שכדור הארץ תמיד בתנועה, אבל דווקא אשתקד קרה הפלא, כמו חיכה עד לתוספת הזמן. בניגוד לציפיות, ואולי בזכות העובדה שהן לא הכבידו עליה עוד, היא עשתה את זה. במחזור האחרון ועם בוסה מאלילת המזל. היו עקביות יותר, אבל עירוני מודיעין ישבה להן על הזנב וחיכתה לרגע המתאים. עם אלף אוהדים ביציע ותחושת דה ז'ה וו. אז היו אלה אמיר ציון, לי לוי וג'ואי דימוס, הפעם אלו שחק בן שבת, טל קרוצ'י ומשה סולימנוב. קפטן משה סולימנוב.

"תמיד האמנתי שנעלה, אמרתי מההתחלה. היו ספקנים, אבל ידעתי מה אני אומר ולמה אני אומר. לא מקשיב לאלו שמדברים כן מועמדת, לא מועמדת. היו שחקנים טובים, חדר הלבשה טוב, בלי פרצופים, בלי אגו. זה מה שניצח. מי שמאמין מנצח".

נגמרו החגיגות.

"אין כמו עלייה, בטח דרמטית כמו שהייתה לנו. הכי כיף. המתח, הקהל. הכל הסתדר. חגגנו, עשינו מסיבה, רקדנו, נהנינו. זהו, עכשיו עונה חדשה".

למה אנחנו צריכים לצפות?

"אני מאמין שנעשה עונה טובה. הכי חשוב לתקוע יתד. שי (מאור. א"ש) בנה קבוצה, חבר'ה צעירים, שילוב של ותיקים, קבוצה טובה. אין קל, אבל עם עבודה קשה, אימונים טובים, רצון ותשוקה נעשה את זה".

עוד יבנו לו פסל

משה סולימנוב הגיע לעירוני מודיעין בתחילת העונה שעברה. קואצ' מאור אמר אז עם חתימתו ש"סולימנוב קשר מהטובים שיש בליגות שלנו. בטוח שיעזור לנו עם הניסיון שלו". בינגו. ידע על מה הוא מדבר. גם בגלל פגיעות כאלה הוא שבר את המנחוס. שחקן שבדקה התשעים במשחק אליפות מדלג בקלילות מהחצי כאילו רק התחילה העונה, ומוצא את הרשת בקור רוח של מי שירד לגינה עם הילד. במקרה שלו, הילדה. 0:1 שברירי, האורחת שולחת את השוער קדימה, הקהל מתחנן לשופט שישרוק. 13 שנים מתנקזות לתוספת זמן, ואז הגיע סולימנוב לחתום על השער האחרון של הקבוצה, השער שהבטיח לה מעשית את העלייה לליגה א'. והיציעים התפוצצו. השנה הוא יענוד את סרט הקפטן על זרועו. בקצב הזה, בשנה הבאה יבנו לו פסל מחוץ לאצטדיון. "גם בלי סרט אני מנהיג. זה באופי שלי. בכל הקבוצות שהייתי, הייתי קפטן. יפו, מרמורק, כפר קאסם".

דרישות התפקיד?

"צריך להוביל. להנהיג את הצעירים. לדאוג לשמור על חדר ההלבשה, לתת 200% למערכת. לדאוג לסדר, ציוד, לראות שאין פרצופים ברצפה, לחבר צעירים למבוגרים. להיות קפטן זאת אחריות".

יש לך הרבה לחבר. הגיעו הרבה שחקנים חדשים.

"גם בשנה עברה עשינו קבוצה חדשה מאפס. השנה נשארו שישה. המאמן מחליט והוא יודע. מתחברים תוך כדי תנועה. חבר'ה טובים, הכדורגל דינמי. יש טוב וגם רע, אבל צריך להישאר ביחד. מה שיש, הכל לטובה. מי שיש, מספיק. צריך להילחם והכל יסתדר".

למה עירוני מודיעין?

"רציתי אתגר, שמעתי דברים טובים. הכל נכון. עירוני מודיעין הוא אחד המועדונים הטובים ששיחקתי בהם. יש פה צוות מקצועי וצוות ניהולי ברמה הכי גבוהה. אלי, דוד, מאיה. הכל נותנים. יש לנו שקט, כל התנאים. רק תשחקו. כסף, ביגוד, מגרש, אמבטיות קרח, פיזיותרפיסט".

אין מאמן מנטלי.

"עכשיו עובדים על מאמן מנטלי. בינתיים שדרגו את המגרש, הוסיפו טריבונות, עמדת שידור, החליפו משטח דשא. שנה שעברה הדשא היה כמו אספלט, כל נפילה טפטפת של דם. עשו הכל בשביל משטח חדש, וצריך להגיד להם תודה".

שי מאור?

"אני מכיר אותו שנים. שי לא פראייר, מאמן מהטובים שהייתי אצלם. מקצוען ברמות מטורפות".

איפה אתה ממקם את מודיעין ביחס לקבוצות האחרות בליגה א'?

"שיחקנו שישה משחקי אימון וניצחנו בחמישה. אלו רק משחקי אימון. זה לראות, ללמוד ולשפר, אבל לא התרשמתי שיש קבוצה מעל הליגה. כולן שוות. כדורגל יש, מעבר לזה זה יום נתון. הכל תלוי בגישה. עבדנו קשה באימונים, יש שחקנים טובים, חדר ההלבשה טוב. אני מאמין שיהיה בסדר. צריך לראות, להתקדם ממשחק למשחק. כל השאר דיבורים באוויר".

הקהל?

"שנה שעברה, במשחקי הפלייאוף, באו הרבה. התחיל חלש, אבל כשנהיה מעניין הצטרפו עוד ועוד. הלוואי שיבואו. תגיד להם שיבואו".

זה תלוי בכם.

"תלוי גם בנו, ברור. אם נצליח, יבואו. אבל אם ידחפו אותנו, נצליח. הכל גלגל בחיים".

הכל לטובה

גלגלים הוא מכיר. יבנה העבירו ג'ובות למרמורק כדי שישחק בלאומית, אבל אחרי חודש הוא ברח ליפו בליגה א'. משה סולימנוב רק בן 31, אבל חלם להגיע קצת יותר רחוק ממודיעין, עם כל הכבוד. ולא מדובר באילת. כוכב בנוער של הפועל, עם סוכנים שמדברים על אירופה. קשר 50-50, מציל כדור מהקו ורץ לשים גול בצד השני. בסוף, במקום לכבוש את האוורסט, הוא תקע דגל על גבעת התיתורה. אבל עם שתי בנות, הבכורה בת שש והקטנה סוגרת שבעה חודשים, הכדורגל הוא לנשמה ועבודה בעיריית תל אביב להשלמה. אין לו הרבה בקשות, רק שיבוא הקהל.

"עשיתי טעויות בקבלת החלטות, הקשבתי לאנשים לא נכונים. סיימתי נוער בהפועל, חלמתי ליגת על. אבל אני לא בוכה, הכל לטובה. אני בריא, אני שמח, יש לי משפחה נפלאה, אני עובד, אני משחק כדורגל. הכל מלמעלה. בסך הכל אני מרוצה".

אבל ליגה א'?

"הליגה הכי כייפית. אקשן, עניין, שחקנים טובים. אין על הליגה הזאת בארץ".

הבנות משחקות?

"גם אם היה לי בן לא הייתי שולח אותו לכדורגל. זה מקצוע לא פשוט, מקצוע אכזר. אחי בנוער של גדנ"ע, ואמרתי לו לפרוש. צריך אופי חזק".

אתה לא שחקן של מספרים.

"כשאני שם גול אני מודה לבורא עולם. שנה שעברה, נדמה לי, כבשתי שישה שערים ובישלתי עוד כמה. אני תמיד מצפה לכמה שיותר, אבל הכי חשוב זה שלוש נקודות. מה אני? לא מעניין. מצידי שכולם ייתנו ואני לא. העיקר שננצח".

משתדרגים גם ביציעים

ההעפלה ההיסטורית לליגה א' חייבה את העירייה ואת המועדון העירוני לשדרג לא רק את סגל הקבוצה, אלא גם את המגרש הביתי. כחלק מההיערכות לפתיחת העונה עובר המגרש בפארק הטכנולוגי שורת שיפוצים, ביניהם גם החלפת כר הדשא. עוד מתבצעות בימים אלה הרחבת יציע האוהדים, הקמת קירוי מעל היציעים, בניית גדר להפרדה בין האוהדים המקומיים לאורחים והקמת עמדת שידור. כחלק מהעבודות הונחה במגרש תשתית סיבים אופטיים, שישמשו לטובת הפעלת מצלמות חכמות.

בנוסף, נבנו חדרי הלבשה חדשים לשחקנים ולשופטים, כמו גם חדר כושר חדש. כידוע, המגרש משמש לא רק את הקבוצה הבוגרת, אלא גם את מחלקות הילדים והנוער.

סגן ראש העירייה ויו״ר עירוני מודיעין, אלי סבח, אמר השבוע: ״אני מברך על העבודות לשדרוג מגרש הכדורגל בליגד, שיאפשרו לכלל שחקני המועדון ליהנות ממגרש חדיש ומאובזר ויספקו חוויה נעימה יותר גם לאוהדים. אני רוצה להודות לראש העיר על ההשקעה המכובדת, שתעניק לשחקנים שלנו את התנאים הטובים ביותר להתפתח ולהצליח״.