עירוני מודיעין, סרט מלחמה. יותר אקשן מאוואטר, דרמטי כמו המוהיקני האחרון, אבל הכי חשוב – סוף טוב. אז חמישה כוכבים בסולם של אבא, שמגיע כמעט עד שמיים. בכדורגל אוהבים להדגיש שכוכבים יש רק שם, ובכל זאת שמרו על שי מאור כאילו הוא חתיכה מנגה. עכשיו כבר מתחילים לעבוד על סרט המשך – אהבה על הדשא. הסינתטי.

"בלי לקחת מחיים, המאמן, ומגיע לו שאפו ענק, בסוף המערכת ניצחה. מודיעין, כעיר וכמועדון, לא דומה לכדורגל הישראלי. בהתנהגות, בכבוד, בערכים. זה זמן להגיד תודה לאלי, מאיה, דוד וכולם".

מה התחושות?

"לא היה פשוט, אבל המטרה הושגה. רצינו לתקוע יתד והצלחנו. היו רגעים בעונה שזה נראה גרוע, אבל עכשיו? מרגיש כמו חגיגה של אליפות".

שי מאור עשה את הבלתי ייאמן. לנצח הוא יהיה חתום על העלייה ההיסטורית של עירוני מודיעין לליגה א'. אמרו לו שזה חסר סיכוי, שנגזר גורל המועדון לסגנות, ששלוש עשרה שנה מנסים ללא הצלחה, שיותר קל לשיר אחד מי יודע מההתחלה עד הסוף. אבל מאור האמין כבר אז, ועובדה, עירוני מודיעין בליגה א'. עכשיו גם אפשר להגיד – עדיין. למרות פתיחה קשה, למרות שהניצחון הראשון של הקבוצה הושג רק במחזור השמיני, למרות שהיא מצאה את עצמה עמוק מתחת לקו האדום בערך באמצע הדרך. אבל יש גם אנשים טובים באמצע הדרך. לפי מאור, אלי, מאיה, דוד וכולם. כולם זה הרבה אנשים טובים באמצע הדרך. כולם זה גם חיים לוי, שלקח על עצמו את המשימה להשאיר את הקבוצה בליגה. אף אחד לא היה מרים גבה אם שי מאור היה נזרק מהמדרגות. במקום זה הזמינו לו מעלית לקומה אחת למעלה, ושמו לו שלט חדש בדלת – מנהל מקצועי.

"אני בחרתי את חיים והבאתי אותו אחרי היכרות ארוכת שנים. היה בינינו שיתוף פעולה מצוין והוא עשה עבודה נהדרת. ארבע עיניים טובות משתיים. התוצאות מדברות בעד עצמן. אמרתי לו מההתחלה: 'אם נצליח, זה אתה. אם ניכשל, זה קודם כל אני'".

לא רואים הרבה מאמנים שנכשלים ומקבלים קידום.

"זה לא מובן מאליו, בטח לא בנוף הזה, בכדורגל הישראלי, בליגות האלה. בסופו של יום הקבוצה נכשלה, לא משנה המסביב. רציתי לזעזע, לשים את המפתחות. בא סבח (אלי סבח, יו"ר המועדון. א"ש) ואמר לי 'תהיה מנהל'., ברגע הזה כאילו התגייסתי למלחמה. זה מרגש. זה הבית שלי, ככה הרגשתי, ואני צריך לשמור עליו. אלי עשה מעשה גדול. הוא ידע מה הוא עושה, ועובדה שזה הצליח. אחרי שעליתי עם מודיעין ההערכה המקצועית אליי הייתה גדולה. בזמנו גם דיברנו על העניין של מנהל מקצועי, כחלק מהצורך של המועדון לתכנן את העתיד. לא יודעים את זה, אבל כבר בקיץ מוניתי למנהל מקצועי. התחלתי לעבוד, בחרנו מאמנים למחלקות, אבל ראינו שקשה לשלב בין שני הכובעים. אולי זה גם פגע בהכנות".

הייתה אופטימיות בתחילת העונה.

"ניצחנו במשחקי האימון, נתנו שלישיות ורביעיות, אבל משחקי אימון הם משחקי אימון, אמרתי כבר אז וחשבו שאני מנסה להרדים. היו שסימנו אותנו לפלייאוף עליון, אבל עירוני מודיעין זה מועדון שרק לומד ללכת בליגה א'. קבוצה שעולה צריכה זמן להתאקלם. לא סתם 70-80% מהקבוצות שעולות ליגה יורדות שנה אחר כך. אז קיבלנו הגרלה אכזרית בהתחלה ואיבדנו ביטחון בהמשך, וגם סבלנו מהמון פציעות. חיים ואני הבאנו את ערן ביטון, ואחרי שלושה שבועות הוא גמר את העונה. עמרי כהן היה החלק הראשון בפאזל שהרכבתי, הברומטר, וממש לפני תחילת העונה הוא ברח לכסף גדול. אז היה גם חוסר מזל".

לקחים לעתיד?

"בהסתכלות לאחור, אנחנו צריכים להיות יותר ממוקדים ויותר עקביים בבחירת השחקנים. ללכת על בטוח. בנינו קבוצה צעירה בלי הרבה ניסיון, אבל הרווחנו את הניסיון בזיעה. בגדול, הרווחנו הרבה צעירים טובים שקצת התגלחו עלינו בהתחלה. אבל זה המחיר, והוא מחיר קטן. הפסדנו נקודות אבל נתנו במה, וידענו למה. זה רווח נקי. יש לנו חמישה-שישה שחקני בית שקיבלו ניסיון: טל לוי, שחק, ריצ'מן, יובל. אנחנו רוצים להסתכל לתוך הבית, זה לא פחות חשוב. בשנה הבאה אני מתכוון לקדם שחקן שלנו שאני צופה לו גדולות, מור סעדו, בן 16 מנערים א', והוא לא יהיה היחיד".

זה המנהל המקצועי מדבר?

"בחודשים האחרונים הסתכלתי, בחנתי, למדתי את המועדון, את המערכת ואת התפקיד. אלף וחמש מאות ילד ויש מה לראות. אנחנו צריכים צביון מקומי ועליהם להוסיף ולבנות מסביב. בלי זה אין לנו זכות קיום. אסור לנו להשתגע. השנה נאלצנו לחרוג מהתקציב כי הסיטואציה דרשה, אבל לא לעולם חוסן. צריך לבנות מלמטה. להעלות את הנוער ללאומית, למשל, זה לא פחות חשוב מלהעלות את הבוגרים".

מאמן או מנהל מקצועי?

"באתי מהדשא, עשרים שנה אני מאמן. מנהל מקצועי זה תפקיד אחר לגמרי. הסכמנו שאני אלמד אותו ואחליט. בינתיים התאהבתי. העבודה כפולה. רק אתמול הייתי במשחק של נערים וחזרתי בשתיים עשרה בלילה, יום לפני זה הייתי אצל הנוער וקודם עם הבוגרים. אני נהנה. זה תפקיד חשוב. בקידום צעירים, בקבלת החלטות. לחזור לדשא אני תמיד יכול, במודיעין או במקום אחר. נתנו לי הזדמנות ואני מעריך ומוקיר תודה על כך. אני אדם פתוח, גם בחיים האישיים. זה אתגר, ואני אוהב אתגרים".

כל ההתחלות קשות, אבל לפעמים גם ההמשכים. בינתיים שי מאור לא רק אוהב אתגרים, הוא גם עומד בהם. האדרנלין שצף, אבל נלוו לו חששות ומחשבות טורדניות ולילות נטולי שינה. המאמן שהפך למנהל מכריז בריש גלי שעוד עונה מסוייטת כזאת לא תחזור. אפשר להאמין לו שאחת הייתה הרבה יותר מדי. אפשר להאמין לו כי בינתיים הוא לא רק אוהב אתגרים, הוא גם עומד בהם. כך, נשאר רק למשוך אותו בלשון. להגיד "ליגה לאומית"  ולחכות. מקסימום, אם הוא לא יעשה את זה בתור מנהל מקצועי, נהפוך אותו לראש העיר.

"מודיעין מקום מסודר ואיכותי. הערכים שהוא חרט על דגלו מדבקים. הצוות יודע, וגם השחקנים, שיש מי שעומד מאחור ותומך. לא היה משהו שביקשתי ולא קיבלתי. עכשיו, כמנהל מקצועי, זה אפילו בולט יותר. אין סיבה שמקום כזה, תוך שלוש שנים, לא יהיה בליגה הלאומית".

בום.

"מכבי הרצליה בשנה שעברה נשארה בליגה במחזור האחרון בזכות שער זכות, וזאת קבוצה עם היסטוריה. השנה הם עלו ליגה. יפו, שלוש שנים לקח להם לעלות. לבוא ולהצהיר זה לא לעניין, מדובר בתהליך. ברור שאם בשנה הבאה ניאבק בצמרת, אני לא אגיד 'לא, תודה', אבל המבט צריך להיות קדימה עם ראייה לטווח ארוך. יש דרך שצריך לעבור. אני מאד מאמין באנשים פה, שהוכיחו את עצמם ברגעים הכי קשים, באופן שלא רואים בכל מקום. יש פה סדר וארגון והתוצאות יגיעו".

אל תבטיח סתם.

"כולם אמרו שעירוני מודיעין לא תעלה מליגה ב', אבל המיתוס נשבר. אמרו שקבוצה שעולה ליגה ישר יורדת, וגם המיתוס הזה נשבר. גם את מיתוס הליגה הלאומית נשבור. מועדון כזה צריך להיות במקום הראוי לו. יש תכניות לאצטדיון, יש ראש עיר מעורב, מעטפת שדואגת לכל מה שצריך. אני מכיר את הליגה, אני לא מתחנף ולא מלקק לאף אחד, אבל כאן זה עולם אחר. ליגה לאומית זה המינימום, אבל צריך לתכנן קדימה וצריך גם סבלנות".

אוהדים הם לא יצורים סבלניים.

"יש קהל למודיעין. חושבים שלא, אבל הופתעתי לטובה. בהרבה משחקים הרגשתי את האוהדים. בסוף הם הגיעו ודחפו. לא באו אלף, כמו בעונת העלייה, אבל כן באו כמה מאות. זה לא מובן מאליו, בטח שלא בעונה כזאת, שבאים לתמוך בקרבות התחתית. יש להם גם זכויות בהישג. יש גרעין טוב, ועם התוצאות יבואו אפילו יותר. אנחנו רק צריכים לתת להם סיבה. שחקני בית, קבוצה איכותית, מטרה כמו הליגה הלאומית. אני חושב שאלו סיבות טובות מאד".

לך לנוח.

"אין הרבה זמן לנוח, צריך כבר להתחיל לתכנן את העונה הבאה, וכמה שיותר עונות אחריה. ואז לעשות".