"איך אתה יודע שפגרה? 'חייב לשבת מחר, התגעגעתי'". צויץ על ידי נדב נידם לפני שנה, אבל נכון גם להיום. ממילא הוא כבר לא מצייץ כמו פעם. מאז המלחמה זה לא אותו דבר, ומה נשאר עוד להגיד? הוא מדבר עכשיו ברגליים. עונת המלפפונים נפתחה זה מכבר, ומדובר לכל הפחות במלפפון לימוני אוסטרלי. שווה לנסות. פעם הוא בקריית יובל, פעם בקריית שלום, פעם בקריית שמונה. אחרי ארבע עונות בליגת העל ו-115 הופעות על הבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי, הוא כבר לא השחקן הצעיר שמחפש להוכיח. הוא מצא. הוא הוכיח. בגיל 24, הגיל לזנק, השאלה היחידה שנותרה היא עד לאן הוא יכול להגיע?

"אני ומכבי כנראה נפרדים, יש לי כמה אופציות בליגת העל, אני מאד רוצה חו"ל. אבחן את האופציות ואעשה את הבחירה הכי נכונה לי".

אתה מאוכזב ממכבי?

"מכבי רוצים למכור, ואני יכול להגיד שזה מאכזב, אבל אני מסתכל על הדברים הטובים. גדלתי שם, מכבי נתנו לי הרבה, אני עוזב את הבית ויוצא לדרך חדשה. אני מאמין שאני יכול לעשות קפיצה משמעותית בקבוצה אחרת. החלום שלי הוא לשחק בחו"ל. אולי זאת גם דרך, ימים יגידו".

באיזו קבוצה בחו"ל אתה משחק בחלום?

"מנצ'סטר יונייטד".

בשנים האחרונות מדובר בחלום בלהות…

" אני מאד אוהב את רובן אמורים, המאמן החדש. כרגע הסגל לא מספיק טוב, אבל אני מאמין שהוא האיש הנכון לבנות. השיטה שלו, המנטליות שהוא מנחיל, אני חושב שבשנה הבאה מנצ'סטר יונייטד תיראה הרבה יותר טוב".

הנבואה התגשמה

"עדיין לא עשיתי את עונת הפריצה כדי שמכבי תל אביב תבוא ותגיד לי 'בוא תוביל את מכבי', וזו הסיבה שאני כאן. המטרה שלי היא לשחק כדורגל, לעשות את הדבר שאני הכי אוהב לעשות".

הנבואה של נידם עם החתימה בקריית שמונה התגשמה, והוא ינבא אותה שוב עוד חודשיים. גם בשנה הבאה כנראה לא יגידו לו להוביל את מכבי, אבל כשאלוהים סוגר את הדלת הוא פותח חלונות עם הידיות של המכוניות של פעם. אשתקד סירבה האלופה למכור את נידם, עכשיו היא בעד. אולי כי 24 הוא הגיל לזנק. זה פותח לו אפשרויות חדשות. נפלה בית"ר בדיוק על זה, אבל לא בוכים על חלב שנשפך. היא עוד יכולה לקום כמו הגולם מפראג. ויש אחרות. אחרי העונה הלא פשוטה שעבר בהפועל ירושלים הוא זכה במבוקשו – לעשות את הדבר שהוא הכי אוהב, לשחק כדורגל. הרבה. וטוב, לרוב. בקריית שמונה קיבלו אותו בזרועות פתוחות, זכר לקדנציה הראשונה. הביטחון הזה חשוב. הפעם הוא נשאר לישון בבית, אבל בלי לדעת לאן יקום למחרת. הקבוצה הצפונית ייצגה עיר במלחמה, כשהיא נודדת בין מארחים, נתונה לחסדיהם, מאמן נערים ג' של קבוצת ליגה אמו נכנס להתלבש בחדר באמצע שיחה פרטית, ושחקנים התקלחו אחרי אימון עם צינור. אבל קריית שמונה, שחזו לה ירידה, עמדה כפסע מפלייאוף עליון.

"לא היה מגרש ביתי ולא הגיעו הרבה אוהדים, אבל לא ישבתי בבית ואמרתי 'אוי, איך חסרה לנו הביתיות'.  כן, לקריית שמונה יש אצטדיון קצת ישן ויש בו משהו, לא קל לשחק שם, אם יש תיקו אתה לא מתלונן. זה משפיע, זה לא נעים, אבל היו הרבה שחקנים שגרו במרכז וזה היה להם נוח. היו דברים אבסורדיים, אימונים בשעות מוזרות, סחבנו שקי כדורים בעצמנו ממגרש למגרש, אבל ניצחנו את זה".

הייתה עונה מוצלחת.

"היה לנו סגל טוב, שי ברדה ידע לבנות את הקבוצה נכון. שורה תחתונה, לא היינו במאבקי ירידה, נשארנו בליגה. היינו קרובים לפלייאוף העליון, זאת הצלחה. נכון שסיימנו קטסטרופה, אבל הייתה ירידת מתח טבעית וחוסר מזל עם הרחקות, למשל, אבל העונה שעשינו זה לא דבר של מה בכך".

ומבחינה אישית?

"לא הצלחה, לא כישלון. אני קצת מרוצה וקצת מאוכזב, אבל אני לומד, משתפר, מתפתח. נכון, עוד לא פרצתי, אבל אני מאמין שזה יגיע. פתחתי ב-70% מהמשחקים, וזה בסדר גמור. הייתי חלק משמעותי, אני אוהב את האנשים, אנשים חמים, התחברתי למועדון. אני מרגיש טוב בקריית שמונה, הרבה יותר טוב משהרגשתי בהפועל ירושלים שנה לפני. אני חולה על המועדון הזה, התחברתי לאוהדים שם, אבל בעונה ההיא דברים פחות הסתדרו. ידעתי שאני צריך משהו חדש. צדקתי, שיחקתי פי שתיים דקות".

29 משחקי ליגה, 23 בהרכב, שש פעמים הוא השלים תשעים דקות. את העונה פתח נדב נידם בסערה עם שני שערים ובישול בשישה מחזורים. בשלוש השנים הראשונות שלו בליגת העל הוא כבש שער אחד לעונה, והנה הוא עומד על שניים בשישה מחזורים. ובישול. אבל העונה נגמרה ובספירה הסופית הוא עומד על אותם שני שערים. ובישול, כמובן. מצד שני, הוא הכפיל את התפוקה וסיים חמישי בטבלת מלכי השערים של הקבוצה, מרחק שער מהמקום השלישי ושניים מהשני. ככה זה בקבוצה מתגוננת, אפשר להניח שהבישול הבודד שלו מעניק לו מקום של כבוד גם בטבלת השף המצטיין. אולי הוא עוד לא פרץ, אבל מי שימצמץ עלול לפספס את הרגע. ככל הנראה, יש בנמצא די מאמנים, מנהלי רכש ומנהלים מקצועיים שישנים עם עין אחת פקוחה.

"בכדורגל מסתכלים על המספרים, ואותם לא הבאתי. לא תמיד זה קל. אני משחק בקבוצה לא דומיננטית, לא יוזמת, לא מגיעים להרבה מצבים, לא כובשים הרבה. זה לא מכבי, שמגיעים עשרים פעמים במשחק לרחבה של היריב".

עניין של מזל?

"מבחינת כדורגל, השתפרתי. זה מאד חשוב. אני מעדיף להשתפר ולא לעשות חמישה שערים בעונה ואז עונה אחר כך להבקיע שער אחד. לבנות את עצמי נכון, וכשזה יבוא זה יהיה כחלק מהתהליך. זה יכול להתפוצץ. יש לי בעיטה טובה, יש לי את היכולות לסיים מול השער. זה גם עניין מנטלי".

כמה זה משפיע?

"לדעתי, המון. אני מאד אוהב את העולם המנטלי. עשיתי עבודה קשה בפן הזה ואני מרגיש שיש שיפור. צריך ללמוד להתאושש מהר, לקום מהר, ללכת בכל הכוח, לשמור על יציבות. לפעמים כשקשה, כשדברים לא הולכים, קל ליפול, הביטחון נפגע, אבל חשוב להמשיך לנסות".

תבוא לעירוני מודיעין.

"חבר כבר זרק לי את הרעיון הזה".

ומה אתה חושב עליו?

"צריכים לקרות הרבה דברים כדי שאמצא את עצמי בליגה הלאומית, אבל העובדה שלמודיעין תהיה קבוצה בליגה הלאומית זה חתיכת אירוע. זה מטורף".