חשבתם שאתם יודעים הכול על יחסה של האוכלוסיה הדתית לנשים? חשבתם שאתם יודעים הכל על יחסו של הציבור הדתי לשירות צבאי? תחשבו שוב. המהפכה כבר כאן והיא עתיד לשנות את כל מה שאנחנו מכירים.

הרב אהד טהרלב, בן 49 ואב לשבעה ילדים, ארבעה בנים ושלוש בנות, ראש מדרשת לינדנבאום לבנות אומר: "פעם נשים לא יכלו ללמוד תורה. ארון הספרים היהודי היה סגור בפניהן. היום המצב שונה. ישנן מדרשות לבנות שמאפשרות להן ללמוד תורה, כמו למשל מדרשת לינדנבאום, שאני עומד בראשה."

אבל מדרשת לינדנבאום, הממוקמת בירושלים, אינה עוצרת בלימוד תורה. המסר שיוצא ממנה הוא משמעותי בהרבה. "לפני שבע עשרה שנה הקמנו את תוכנית 'הדס'. זו תוכנית שמשלבת לימוד תורה עם שירות צבאי. התחלנו בזמנו עם ארבע עשרה בנות במחזור הראשון. היה אז הרבה רעש." הוא צוחק. "היום לומדות במסלול הזה שמונים בנות, ומאה ושבעים בנות משרתות בצבא."

מאמינות בצבא

כן, שמעתם נכון. בנות דתיות משרתות בצבא.

"התחלנו בשיתוף פעולה עם חיל החינוך. הבנות שירתו בתפקיד מש"קיות תורה ועבדו עם קבוצות של חיילים שבאו מרקע קשה, מה שנקרא פעם נערי רפול. בתקופה שבה בוגי יעלון היה ראש אמ"ן, לפני שלוש עשרה שנה בערך, התחלנו פרויקט בשיתוף עם חיל המודיעין והבנות שלנו התחילו לשרת גם ביחידות כמו 8200, 9900, חטיבת המחקר ועוד יחידות מובחרות בתפקידי מודיעין רגישים." מסביר הרב בגאווה.

הרב, בעצמו איש אשכולות, למד משחק במשך שלוש שנים, מצייר בשעות הפנאי שלו ומקדיש את עצמו למדרשה שבה מתרחשת המהפכה הזו. "לפני חמש שנים התחלנו תוכנית בשיתוף עם חיל האוויר. יש לנו חניכה אחת בקורס טיס. אחרי שנה של לימודי תורה הבנות מתגייסות לשירות של שנתיים בצבא. במהלך התקופה הזו אנחנו ממשיכים  ללוות אותן. זה גרעין נח"ל לכל דבר, ואנחנו מגיעים לתת להן שיעור פעם בשבועיים. אנחנו שוכרים שלוש דירות באזור המרכז לטובת בנות שמשרתות רחוק מהבית, והן מתגוררות בהן בשותפות. הן משלמות מחצית משכר הדירה ואנחנו את המחצית השנייה. חוץ מזה פתחנו בית מדרש בשכונת נחלת יצחק והן מגיעות ללמוד בשעות הערב."

תפקידי מפתח לרבניות

בניגוד למה שמוכר כדעה הרווחת בציבור הדתי, מדרשת לינדנבאום סבורה שלצד החשיבות שבלימודי תורה, החשיבות שבשירות הצבאי לא נופלת ממנה ותורמת לא רק למדינה, אלא גם לנערה עצמה. אבל המהפכה של מדרשת לינדנבאום לא עוצרת בשירות הצבאי. "יש לנו תוכנית של נשים שלומדות הלכה לקראת פסיקה, אורתודוכסית כמובן. זה חלק ממה שיוצר את הרעש שיש עם הרבנות כרגע. זו תוכנית מהפכנית מבחינת הכיוון. נשים בעולם האורתודוכסי, חוץ מהחשיפה לארון הספרים, נכנסות גם לפסיקה בהלכה. מכשירים אותן לקראת היותן רבניות בזכות עצמן."

איך מקבל את זה הממסד הרבני?

"קשה לו עם זה, אבל המהפכה של לימוד תורה לנשים בעולם האורתודוכסי תפסה תאוצה. כשפתחנו את התוכנית לפני 9 שנים היה רעש גדול, אבל העניינים שוקעים ובסופו של דבר הם יתקבלו. נשים ישמשו בעתיד יותר ויותר בתפקידי מפתח רבניים. זה יגיע בסוף. העולם הרבני מתקשה, אבל יסתגל. האורתודכסים הליברלים מקבלים את זה כבר היום."

הרב שלמה ריסקין  הוא ראש מוסדות "אור תורה סטון" שאליהם שייכת גם  המדרשה. "הרבנות כועסת על דעותיו של הרב ריסקין." מודה הרב טהרלב. "הוא מועמד להדחה בגלל דעותיו הליברליות."

נשים לומדות גמרא

תוכנית לימודי התורה לבנות קמה כבר לפני 26 שנה."זה עשה קול גדול," מספר הרב. "מה פתאום נשים לומדות גמרא? היום כבר לא מדברים על זה. כולן כבר לומדות גמרא. לפני 17 שנה יצא קצפם על נושא הצבא. ממש היה קול רעש גדול, אמרו שאנחנו הורסים את הציונות הדתית ועוד הרבה דברים. היום עשינו מהפכה בציונות הדתית. היום בציונות הדתית הסטטיסטיקה מראה שאלפיים בנות הולכות לצבא ושבעת אלפים לשירות לאומי. בעוד חמש שנים אני מעריך שחצי מהבנות יילכו לצבא וחצי לשירות הלאומי. זה יוצר מהפכה כזו שבסופה גם בנות חרדיות יילכו לצבא. כבר יש בודדות כאלו. אני באופן אישי דואג להן. יש לנו שלוחה בשם 'מתת'  שנמצאת בכרמיאל. זו מדרשה קצת אחרת שמשלבת לימוד תורה עם תרומה לקהילה, היא קמה השנה ויש שם עשרים וארבע בנות. שתי הבנות החרדיות מקבלות מהצבא את כל הסיוע שאפשר. הצבא מאוד רגיש ועוזר למצוא להן את התפקיד הספציפי שמתאים עבורן. שיהיה ברור שהבנות הללו לא עזבו את הדת ולא עזבו את הבית. בסביבת מגוריהן לא יודעים על זה עדיין. אימא של אחת מהן מאוד מעורה. עוזרת לה. זה תהליך. קורים דברים, אין חוכמות. כמו שיותר ויותר חרדים מתגייסים, זה יגיע גם לבנות."

מה נותן השירות לבנות?

"השירות הצבאי תורם המון לבנות. אחריות, מחויבות, העצמה אישיותית בלתי רגילה. התפקידים שבהם הבנות הללו משתבצות, שהם תפקידים משמעותיים, מעצימים את הבת. זה מקנה לה אסרטיביות. דברים שבעולם הדתי בדרך כלל די מכניעים עם החינוך לחיי צניעות שהוא חשוב. זה יוצר הכנעה, דחיקה לפינה, מעין אמירה של 'אל תתבלטי'. השירות נותן מקום לאסרטיביות והעצמה אישיותית. הבנות צומחות גם מבחינה דתית בהפוך על הפוך."

איפה אתה רואה אותן בעוד 10 שנים?

"התחלתי לפני 17 שנה, כך שאני כבר רואה את התוצאות. הבנות הללו נמצאות היום בעמדות מפתח למיניהן. הן משתלבות בחברה בצורה בלתי רגילה. הן בנות רגילות שלוקחות אחריות ועושות דברים יפים. בכל מיני תחומים. בנות שהלכו לחיל חינוך מגיעות להוראה, רווחה, פסיכולוגיה. בנות מודיעין מגיעות לעולם ההייטק, הן תוספות עמדות מנהיגותיות בכל מיני צמתים. הן הופכות את החברה ליותר בריאה, נורמלית."

"העולם הדתי עובר שינויים. גם העולם לומד לקבל את זה כמציאות. המחסום נפל. בשנה הבאה מעל 100 בנות ילמדו בתוכנית רק אצלנו. זה המספר הכי גדול בציונות הדתית. וזה רק ישראליות, לא כולל בנות שבאות מחו"ל. נפתחים עוד מסלולים, מכינות לבנות, מדרשות לבנות, בתי ספר שלא פתחו בעבר את שעריהם בפנינו פותחים. הציונות הדתית נפתחת, וגם העולם החרד"לי עובר שינוי."

ומה עם העולם החרדי? אתה חושב שגם אליו יגיע השינוי הזה?

"לדעתי גם העולם החרדי יגיע לשם. הכול יותר לאט ולוקח יותר שנים. הם עוברים את אותם תהליכים של השתלבות בחברה הישראלית. בסופו של דבר אני אומר בכל מקום, הדבר הכי טוב שקרה לנו בדיעבד בחברה בישראל זה הצבא. הצבא הוא מקום שמסדר את האנשים. מלמד אותנו איך לחיות אחד עם השני, אדם עם עצמו, אדם במסגרת, אדם בחברה, ומעצים אותנו. בחור צעיר או בחורה צעירה, מקבלים אחריות מדהימה שלא הייתה מביישת אדם בן ארבעים חמישים בתפקיד ניהולי ואחראי. זה דבר גדול שאין לו כנראה אח ורע בעולם. זה גם מסדר את החולות הרעות שיש בציבור הדתי, כמו בציבור החילוני, של דור מסכים, של חוסר מחויבות, של ריגושים."

צילום פרטי