חלומה של אווה כהן (44) ממודיעין, היה תמיד לעסוק באומנות ויצירה. וזה אכן מה שהיא עושה כיום, שנה אחרי הפרישה מצבא קבע – עיצוב בפרחי משי, בעיקר אביזרי ראש לכלות ומעבירה סדנאות של טכניקות ליצירת אביזרים. למצוא זמן לראיון לפני פורים, היה מבצע של ממש. היא עובדת ימים ולילות על ההזמנות לתחפושות שבקרוב יגיעו לעשרות ילדות נרגשות.
חד קרן ופיות יער
כמעט בדיוני למצוא את כהן עוסקת בעיצוב חצאיות "טוטו" צבעוניות וכתרים של פיות לאחר ביצוע תפקיד תובעני ביותר – מפקדת קרן ליב"י המפורסמת. אני מוצאת אותה שקועה בתפירה באמצע ערימות של בדים צבעוניים, פרחי משי, קשתות ושאר אביזרים, כשתחפושות רבות כבר תלויות על קולבים, מוכנות להימסר לילדות. מסביב המון תחפושות מיוחדות בצבעי פסטל של חד קרן, פיית היער, פרפרית, מלכת הקרח שיוצרות אווירה של חדר תלבושות של ממלכת הפיות.
אך עד לפני שנה, פיות ופרפרים היו רחוקים מאוד מעשייתה של כהן. היא השתחררה מקבע (בדרגת סגן אלוף), אבל לדבריה החיילים ממשיכים להיות בליבה. "הייתה לי אופציה להמשיך וזה היה הצפי", היא אומרת ומסבירה את דרך התנהלותה של הקרן: "לליב"י יש תשע נציגויות בעולם, במדינות כמו ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, מקסיקו, דרום אפריקה. למעשה הכוח הפילנתרופי של צה"ל הוא בחו"ל. אבל יותר ממה שצה"ל צריך את זה, הקהילות שם צריכות את זה. התיעדוף הוא לא פרי דמיוננו או מה שהתורם רוצה, אלא עבודת מטה מסודרת שממפה את הצרכים בצה"ל ואז מציעים את זה לקהילות, אבל לא מבקשים מהן כסף, אלא שותפות".
בחופשת לידה במקסיקו
כהן, נשואה ואם לחמישה ילדים (14, 12.5, 11, 9.5. 3) שנולדו רובם במרווחים קצרצרים וגדלו עם אמא קרייריסטית מאוד שהשקיעה בעבודתה מבלי להזניח את הבית. "כל חודשיים נסעתי לחו"ל, אבל תמיד נשארתי שם פחות מכולם. הבעיה היא שחלק נכבד מהמשלחות כללו שהייה בחו"ל בשבת. אני עשיתי בחירה. אלו החיים שלי וראיתי את זה כשליחות. גדלתי בצרפת, עליתי לארץ בגיל 16 וחזרתי לקהילות בהן גדלתי מטעם הקרן. אבל כששהייתי בפריז, מעולם לא הלכתי לפגוש את המשפחה אפילו, תמיד מיהרתי לחזור הביתה לילדים. מיד אחרי סיום המשימה האחרונה, הייתי טסה הביתה. יש לתפקיד כזה מחיר, אבל הרעיון הוא שהמחיר יהיה כמה שיותר נמוך".
כהן נזכרת: "הייתי בחופשת לידה עם אנאל, הקטנה וכשהייתה בת ארבעה חודשים טסתי למקסיקו. זה היה קשה מנשוא, אבל זאת הייתה המחויבות שבמסגרת התפקיד. היינו אמורים להרים סדרה של אירועים במקסיקו. זה היה לאורך כל השנים רצף אחד ארוך של ייסורי מצפון".
ואיך בכל זאת נשארת מחוברת לבית?
"תמיד הייתי אמא פעילה, תמיד בקשר עם המורים, מעודכנת. קמתי בחמש בבוקר להכין לילדים ארוחת הצהריים כדי שאחרי בית ספר יחזרו הביתה, שלא ירגישו שהם מנותקים. תקופה מסוימת הם היו באותו בית ספר כי הם מאוד קרובים בגיל והייתי משלמת על הסעה שתביא את ארבעתם הביתה. זה לא תמיד היה מאה אחוז, אבל זאת המציאות של כל אמא עובדת. ומי שחי בצבא מכיר את זה. בסופו של דבר זאת בחירה. אתה בוחר לשאת באחריות ובתוצאות".
לפני התפקיד בקרן ליב"י שירתה כהן כראש מדור אירופה בחטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בין צה"ל לצבאות אחרים, תפקיד עוד יותר תובעני שדרש ממנה עבודה בשעות מרובות. "הייתי באה להוציא את הילדים וחוזרת ליחידה עד אחת – שתיים לפנות בוקר. בגלל הסיווג הביטחוני, אי אפשר לעבוד מהבית".
לפני כשנה, כאמור, פרשה כהן מתפקידה הבכיר. "כשפרשתי, המטרה הראשונה שלי הייתה להיות פה בשביל הילדים שלי ולא לחזור למקומות אליהם אני שייכת מבחינה מקצועית. לא הייתי מוכנה להגיע לעוד תפקיד תובעני. כשאמרתי לבת שלי שאני פורשת, היא בכתה מהתרגשות ושאלה אותי 'ממש תהיי פה כשנחזור מבית הספר?'"
והמטרה השנייה?
"להגשים חלומות. כל חיי הייתי אומנית. בגיל 22 אפילו התקבלתי לשנקר ולא הלכתי ללמוד שם. במהלך השנים בצבא, למדתי תפירה, שזירת פרחים, איפור, תסרוקות, כל מה שעשה לי טוב על הנשמה. גם בצה"ל השתמשתי ביצירתיות".
לא צריך לקנות
כשהשתחררה היה ברור לכהן שתעסוק באומנות. "החלטתי שאני רוצה לפתוח עסק שמח וצבעוני של עיצוב בפרחי משי ויצירת אביזרים. והוא אכן קם – 'חלום ופרח' שמו". זהו למעשה חג פורים ראשון שכהן גם תפרה קולקציית תחפושות מיוחדות, בוודאי לא כאלה שניתן למצוא בשפע בחנויות הצעצועים. לא תמצאו אצלה תחפושות מסחריות של כוכבי ילדים, דמויות מסרטי דיסני או חצאיות קצרצרות וחושפניות.
"הפער הגילי ביני לבין אחי ואחותי הקטנים מאוד גדול, לכן אני הייתי תמיד אחראית על התחפושות שלהם. כל שנה תפרתי להם ואמא שלי הייתה מאחלת לי שתהיה לי משפחה גדולה על מנת שאוכל לתפור לכולם תחפושות. זה די התגשם", היא מחייכת.
קשה להאמין שאישה שביצעה תפקידים בכירים ומסווגים בצה"ל עוסקת בעיצוב בגדי פיות כל כך עדינים, כמו לקוחים מעולם האגדות. אבל אולי אני נשאבת בעוונותיי לסטיגמות. "היה לי ברור שבפורים הזה אני אתפור קולקציה קטנה ולא ציפיתי שכך יגיבו ויהיה לזה ביקוש כל כך גדול. כולם התחברו לזה שהתחפושות עדינות ומיוחדות. מסתבר שאנשים מאסו בתחפושות הסקסיות והבנאליות שניתן לקנות בחנויות. הם התחברו יותר למקום המושקע בהיבט של הפרטים הקטנים".
במבט ראשון זה נראה כמו מלאכה מסובכת, אבל כהן מתעקשת שזה מאוד פשוט ולא דורש הכשרה מיוחדת. "כל אחד יכול לעשות את זה, להשתמש בחצאית ה'טוטו' הבסיסית ביותר שיכולה להפוך ליצירת אומנות".
אפשר דוגמאות?
"למשל מלכת היער: אפשר להשתמש בחצאית קנויה בצבע ירוק. אני אוספת המון דברים שנראים בהתחלה חסרי משמעות: פרפרים, ענפים, תפוחים. אפשר להדביק אותם על החצאית ועל קשת שער פשוטה. בתחפושות אין נכון או לא נכון. צריך לתת ליצירתיות דרור. אפשר על כל בגד להוסיף המון אלמנטים, חלק מודבקים וחלק תפורים".
יש לך עוד טיפים?
"כן. הדברים הכי חשובים שכדאי שיהיו בבית הם אקדח דבק חם וספריי צבע. עם אקדם דבק ניתן לעשות ציורים של ממש על משטח משומן, אחר כך, כשמתקשה, להרים, לצבוע בספריי צבע ולהפוך את זה לאלמנטים שונים".
כהן מציגה בפניי כתר של "מלכת השלג" שהכינה כולו מדבק חם שהתקשה ונצבע בנצנצים ואומרת: "אני בעד לחזור למקומות הישנים, לנסות לצאת קצת מהמקומות של כוכבי הילדים ואלזה כי זה שואב אותנו חזרה לחנויות ואז כולם נראים בחג אותו הדבר. פורים זה לא להיות כמו כולם. אני אוהבת דברים מקוריים ולשמור את הילדים ילדותיים".
איך מכינים כתרים?
"משתמשים בקשת שיער פשוטה, עליה מדביקים פרחים מלאכותיים או חרוזים. גם אם בהתחלה הפרחים נראים לא מזמינים, אפשר לעשות מהם משהו. כל פרח הכי פשוט יכול להוות אלמנט עיצובי וניתן למצוא כאלה בכמויות בבזארים. גם חרוזים מומלץ לקנות את הפשוטים ביותר. אפשר להדביק בצד אחד פרחים ובצד השני חרוזים. הסיכוי שיהיה את זה למישהו אחר אפסי". כהן שמה המון דגש על עיצוב החצאיות: "על החצאיות אפשר לתלות פרחים, עלים נושרים או אפילו לשלב גירלנדות צבעוניות שמאירות מתחת לחצאית כשהמנגנון מחובר למותן והנערה יכולה להדליק את הנורות".
לקנות אחרי פורים
לכהן גם יש טיפ שווה להוזלת עלויות. "הטיפ הכי חשוב, במיוחד כשיש משפחה גדולה הוא לעשות את הקניות לפורים קצת אחרי הפורים הקודם. תמיד ניתן למצוא כפפות, כתרים, שרביטים ומטריות במחירי רצפה אחרי החג. אני לוקחת למשל מטריה וממלאת אותה בפרחים. צריך להעיז. גם בדים כדאי לקנות אחרי פורים לשנה הבאה. אני אוהבת לעבוד עם טול. אחרי פורים מחירי הבדים יורדים ואפשר לקנות טול בצבע כסף, זהב, עם נצנצים".
"לחצאית מתאימים בגד גוף פשוט שאין צורך להשקיע בו כי עיקר ההשקעה היא בחצאית ובכתר", מסבירה כהן. "בשווקים ניתן לקנות תכשיטים מאוד פשוטים וזולים – עגילים, צמידים, שרשראות והם בסיס העבודה שלי. אני מפרקת אותם ומשתמשת באבנים או חרוזים שלהם שאם הייתי קונה בחנויות ייעודיות היו עולים המון. אם מתארגנים נכון, אפשר להגיע לתחפושות מהממות ב-50 ₪".
מהיכן את שואבת את הרעיונות?
"המורה הכי טוב שלי הוא היוטיוב. היום יש הכל באינטרנט. ניתן למצוא המון סרטונים על טכניקות להרכבת תחפושות, איך תופרים, איך מדביקים, צריך רק לחפש. אפשר לקבל משם המון רעיונות ולחסוך כסף".
"דרך נוספת לחסוך היא להזמין מחו"ל אבל כמובן שצריך לחשוב על זה בזמן כדי לא להיתקע עם משלוח שלא הגיע בזמן. אני מזמינה מחו"ל גם ציוד".
יש תחושה שהולכים היום לאיבוד בים של רעיונות ותחפושות.
"אני תמיד מייעצת לחשוב על הדברים הרבה מראש. קודם כל, להחליט מה לא רוצים, איזה סוג של תחפושות לא בא בחשבון. חודשיים לפני פורים צריכים להיות סגורים פחות או יותר על רעיון, כיוון. במקרה הזה יש גם זמן להזמין מחו"ל. ככל שמתקרבים לפורים המחירים עולים. המחירים היקרים ביותר הם חודש לפני. שבוע לפני החג שוב זול כי מנסים להיפטר ממה שנשאר".
עד כמה יש לילדים השפעה בתהליך?
"זה הכי חשוב. לשתף את הילדים, להתייעץ אתם. כמובן שבתחפושות 'הום מייד' הילדים מאוד מעורבים ולא רק בוחרים משהו מוכן. כך גם ניתן להכין בדיוק לפי הדרישה שלהם. צריך לזכור שהתחפושות שתמיד זוכות בתחרויות הן אלו שהוכנו בבית. וטוב שכך".
יש לך טיפ נוסף שימושי להכנת תחפושות?
"הבסיס לתחפושות רבות הוא חצאית שקל מאוד להכין: קונים רצועות בד רשת ורצועות בדי טול צבעוניים. משחילים את רצועות הטול לחורים של הרשת, קושרים וכך נוצרת חצאית. אפשר לבחור עד איזה גובה להמשיך עם השחלת הרצועות, כלומר כמה שכבות יהיו בחצאית. אפשר לשים טול נצנצים, זהב, כסף, לרוץ עם הדמיון והיצירתיות. אם לא רוצים להכין, ניתן לקנות חצאיות טול בכל מקום".
כהן, המוקפת בדים צבעוניים, מכונת תפירה וקשתות לשיער ונמצאת מבחינת אופי העשייה שלה בנקודה מאוד רחוקה מאיפה שהייתה לפני שנה, לא מהססת לסכם ולומר: "מבחינתי זה כמו להגשים חלום. לקום כל בוקר ולעסוק באומנות".
בתמונה הפיות של אווה, צילום אינגריד מולר
