לפני כחודשיים הודיעה עיריית מודיעין על פתיחת הרישום לתיכון ראשון מסוגו בעיר – תיכון ממלכתי-דתי מעורב בניהולה של העירייה עצמה. הידיעה התקבלה בהתלהבות ברשתות החברתיות, אולם עם המעבר לפסים מעשיים התברר כי ההתלהבות הייתה מוקדמת.
למודיעין NEWS נודע כי נכון לסוף השבוע שעבר נרשמו לבית הספר רק כמה עשרות תלמידים, שמהם רק בודדים בחרו בבית הספר כאפשרות השיבוץ הראשונה, כאשר המשמעות היא שפתיחת התיכון המעורב בשנת הלימודים הבאה לא תקרה. כזכור, מהלך זה של העירייה לפתוח את התיכון המעורב לא היה הניסיון הראשון שלה, כאשר גם בעונת הרישום לשנת הלימודים הנוכחית בוצע ניסיון דומה, שאף הוא לא צלח, גם בשל העובדה כי יצא לדרך במועד מאוחר.
כזכור, בתיכון הממלכתי-דתי, שהיה אמור להיפתח בשכונת מורשת, התכוונה העירייה לקיים את ההפרדה המגדרית רק בכיתות האם, כאשר הבנים והבנות אמורים היו ללמוד יחד בשיעורים מעורבים. למרות העובדה כי בית הספר אמור היה להשתייך לזרם הממלכתי-דתי, בעירייה לא התכוונו לחייב את התלמידים בלימודי תל"ן תורנית או לימודי העשרה בנושאי דת והלכה. שגרת הלימודים בבית הספר כן הייתה אמורה לכלול קוד לבוש ותפילת בוקר לכל התלמידים.
עוד נודע השבוע למודיעין NEWS כי את ההחלטה לצאת למהלך כבר השנה קיבל ראש העירייה, חיים ביבס, למרות שבנושא לא הייתה תמימות דעים בינו לבין בכירי החינוך בעיר. גורמים בעירייה סיפרו השבוע כי למויש לוי, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך, "הייתה ביקורת על הדרך בה התקבלו ההחלטות לפתיחת בית הספר״. לוי סירב השבוע להתייחס לנושא, אולם כזכור, זו אינה הפעם הראשונה בה מתגלות מחלוקות בינו לבין ביבס, בעקבות החלטות שקיבל ראש העירייה בניגוד לדעתם של לוי ובכירי מנהל החינוך.
מדוברות העירייה נמסר: "בחודש ינואר פתח מנהל החינוך לרישום שני בתי ספר חדשים: בית ספר על יסודי ממלכתי בנופים ובית ספר על יסודי ממ"ד במורשת. שני בתי הספר לא ייפתחו בשנה"ל תשפ"ג בשל מיעוט נרשמים אליהם. ברישום לשנה"ל תשפ"ד הם ייפתחו שוב לרישום תלמידים בתקווה שאז מספר הנרשמים יהיה כזה שיאפשר את פתיחתם".
מי שדווקא לא מסתכל על חוסר ההצלחה של המהלך ככישלון הוא אייל כהן, יו"ר הנהגת ההורים העירונית, שאמר השבוע: "אני לא חושב שזה כישלון, אלא שאנחנו לא בשלים לזה. העיר רגילה למשהו מסויים, לרשתות חינוך ולהפרדה, ומנסים להקים משהו שהוא באמת קצת שונה מהרגיל ופונה לקהל מסויים. אני יכול להגיד לך שבמפגשי ההכרות שהתקיימו היו לא מעט הורים שהתעניינו. יכול להיות שגם המרחק, בשל המיקום בשכונה החדשה, הפריע להורים. בנוסף, אני חושב שאנחנו עדיין לא בשלים לזה. ההורים רוצים, אבל עדיין לא מוכנים. בסוף זה יקרה, גם אם לא השנה או בשנה הבאה".
"לא רוצים להשתתף בניסוי"
מי שמכיר את הציבור הדתי במודיעין משני צידי המתרס – הן כאדם דתי והורה לתלמידה והן כפעיל בהנהגות ההורים – הוא אמציה דויטש, יו"ר הנהגת ההורים העירונית לשעבר ויו"ר ההנהגה באמי"ת בנות בהווה, שהסביר השבוע מדוע ההיענות לרעיון התיכון המעורב נמוכה כל כך.
"תשמע, אין כמעט בתי ספר כאלה בארץ – תיכונים ממלכתיים-דתיים מעורבים ותיכונים כאלו המנוהלים בידי עיריות ולא באמצעות רשתות חינוך פרטיות. לצערנו, בעיקר הרשתות יודעות לנהל תיכונים דתיים, ולכן זה סיפור מאוד קשה. בנוסף, אני חושב שההורים כן רוצים מעבר לתכנית הלימודים המאוד בסיסית שעיריות יכולות להציע, בלי קשר לבנים-בנות. הרי תיכון כזה בסוף מציע משהו מאוד בסיסי: את המינימום הדרוש לבגרות, אולי תל"ן (תכנית לימודים נוספת. ע"ק) פה תל"ן שם. אני חושב שההורים עדיין מצפים, במיוחד בגיל הזה, ליותר".
למה שתיכון כזה יספק תכנית לימודים מאוד בסיסית?
"אחד הדברים שמציעים שם זה תיכון שייתן את תכנית הלימודים הממלכתית-דתית, אבל בלי כל התוספות. אני משלם כיום עבור תל"ן באמי"ת בנות 3,000 שקל בשנה. הכוונה של העירייה הייתה לאפשר תל"ן, אבל לא כמו בבתי ספר דתיים אחרים. עוד שעות לימוד קודש למשל, זה עושה את הבגרות לרחבה יותר ואני חושב שההורים כן רוצים את תוספת השעות האלו, ומוכנים גם לשלם על זה".
זה מתחבר לאמירה שבציבור הדתי יש סטיגמה שבתי ספר מעורבים הם פחות איכותיים?
"חלק מזה זה באמת סטיגמות, ואני לא בטוח שבהכללה בתי ספר מעורבים הם פחות איכותיים. יכול להיות שבגלל הסטיגמה ההורים מפחדים ולא רוצים להצטרף לניסוי כזה כבר בשלב הראשון. הם אומרים 'דברו אתי בעוד כמה שנים'. זה משהו חדשני. אף אחד לא יודע איך העירייה מסוגלת לנהל בית ספר כזה, אף אחד לא יודע מה זה בדיוק אומר בנים ובנות יחד".
הציבור הדתי במודיעין נתפס כליברלי, אבל יכול להיות שהגבול שלו הוא בנים ובנות יחד?
"יכול להיות. קשה לי להסביר את זה, כי בצופים ובבני עקיבא הם כן נפגשים בנים ובנות יחד ואף אחד פה לא סגור בהפרדה מלאה. אני חושב שזה פחות העניין של הבנים-בנות, אלא שאנשים לא רוצים להיות חלק מהניסוי. בסך הכל, יש בעיר בתי ספר טובים, אז אנשים לא מרגישים צורך לברוח. אין לציבור פה איזו מטרה של לערב בנים ובנות שלשמה הם מוכנים להשתתף בניסוי. אני יודע מהניסיון הקודם של העירייה, בשנה שעברה, שעיקר ההתעניינות הייתה מצידה עולים חדשים, שמכירים את זה מארצות מוצאם, וגם הם כנראה הבינו שיש אפשרויות טובות אחרות בעיר".
אין ביטחון ביכולת הניהול החינוכית של העירייה אחרי כל השנים?
"לחינוך הדתי יש את השיגעונות שלו. עובדה שאין כמעט בארץ בית ספר עירוני דתי. יש גם בתי ספר מעורבים, אבל אני לא חושב שהם מצליחים להתבלט".
יש חשש גם להשפעה על "מידת הדתיות" של הילדים?
"כן, יש אנשים שמפחדים שהילדים ייצאו פחות דתיים. אני לא חושב שלעירייה הייתה כוונה לעשות בית ספר שהוא פחות דתי, ממש לא, אבל אלו החששות ולעיריות לא קל לנהל בתי ספר דתיים. למה? גם בגלל המגוון של האוכלוסייה שכל אחד רוצה משהו אחר. יש גם את העניין שאם יש כל כך הרבה רשתות חינוך פרטיות, אז לאן יגיעו המורים הטובים? למקום שמשלם כמו במגזר הפרטי או לבית ספר עירוני עם שכר של משרד החינוך? יש פה תחרות לא פשוטה על כוח האדם. אז אנשים מתעניינים, אבל כשמגיע הרגע להתחייב הם לוקחים צעד אחורה".
