קוץ בתחת (של המתחרים)

אלי שאולי,

"זהו רגע חשוב בהיסטוריה של סיטרואן" הסביר לי אלכס מלוואל, האחראי על העיצוב, כשנחשפה הקקטוס בז'נבה 2014. "היה לנו תמיד רצון להמציא מחדש את סיטרואן, ולאור המצב שנוצר עם DS ופיג'ו, היה ברור שצריך ליצור משהו חדש. שאלנו את עצמנו מה סיטרואן יכולה להיות? התשובה הייתה: מכוניות שהן ברות-השגה וחכמות".

הפלירטוט של סיטרואן עם השם קקטוס החל שבע שנים קודם, בפרנקפורט, עם מכונית תצוגה מוזרה. זו המשיכה סדרת מכוניות תצוגה קטנות (באגי ואירפליי) בעזרתן חיפשה סיטרואן כיוון עתידי חדש. עם הופעת הקקטוס הנוכחית, היה ברור שהכיוון נמצא. לקח למכונית קצת זמן להגיע אלינו, והמכוניות שהגיעו לתקינה והסתובבו בכבישים גרמו לקוראים לשגע אותנו בטלפונים – אבל כאשר היא מגיעה לחנית המערכת נראה שהיה שווה לחכות…

מסדר זיהוי

מכונית כמו הקקטוס מחיה מיד את הדיון המסורתי לגבי "הסיטרואן האמיתית". וכרגיל, רבים שוכחים שאנדרי סיטרואן רצה להיות המקבילה של הנרי פורד באירופה. סיטרואן הייתה הראשונה עם ייצור מכוניות המוני באירופה, ובתחילת דרכה הייתה היצרן הגדול שם. מכוניות מיוחדות ומתוחכמות לא היו התכלית, אלא חלק מהדרך.

אבל מבט אחד בקקטוס יעצור את הוויכוח. המכונית סובבה ראשים בכל מקום בו עברנו, ויצרה רושם כמעט יוקרתי. כל הסקרנים (והיו הרבה) חשבו שהיא יקרה בהרבה.

שלווה

"הדבר החשוב מבחינתנו היה ליצור מכונית בה הנהג ירגיש רגוע. רב המכוניות היום מבטאות אגרסיביות ואנחנו מביאים רוגע. זה מתבטא גם בעיצוב. הקקטוס יותר אופקית בקווים הכלליים וזה הפוך מאגרסיביות.

אחת הדאגות הגדולות שלנו היא שלא ישרטו את המכונית בחניה, וה"אייר באמפ" פותר זאת. זה חומר חזק שמקיף את המכונית. היום אתה קונה אייפון, מגן עליו ויוצר התאמה אישית עם המיגון. הרעיון בקקטוס דומה".

הקקטוס נעה בין קטגוריות וקשה להגדרה. עם עיצוב מודרני בו בולטות כריות ה"אייר באמפ", נוצר רושם חסון. הכריות יכולות להגיע במספר צבעים, ויחד עם פסי גגון, זה מזכיר עיצוב של רכב פנאי. אבל הקקטוס לא דומה לכלי פנאי מוכרים. מצד שני, השילוב בין גווני השחור בפגושים, לפסי הגגון ובתי המראות, יוצרים רושם יוקרתי של התאמה אישית.

הקושי להגדרה ממשיך לכינוי – C4 קקטוס – למרות שהרכב מבוסס על הפלטפורמה הקטנה של הקונצרן. בסיס הגלגלים קרוב ל-C4 אבל האורך והרוחב קטנים יותר – והגובה זהה…

מינימליזם

מבפנים גישת סיטרואן הייתה לשמור על מינימליזם, כדי לחסוך בעלויות ובמשקל ולהימנע מעודף אינפורמציה. הרושם הראשוני טוב. המראה מיוחד, איכות החומרים נאותה ורב סביבת הנהג חולקת צבע עם הריפוד ודיפון הבד הנעים שבדלתות. בגרסה הידנית הפסדנו את המושבים הקדמיים המחוברים (דמוי ספה) ועמו את בלם היד המיוחד. במקום לחצנים קיבלנו בורר מסורתי, שניצב קצת רחוק מהיד, עם מהלך ארוך ופעולה מעט מעורפלת.

סיטרואן מדברים על פישוט חיי הנהג, אבל הצג שלהם, כרגיל, קצת מורכב. מעברים בין מיזוג, שמע או כיוון תאורת הפנים (המסך יכול לסנוור) דורשים מעט הסתגלות ותשומת לב.

רשימת הציוד נאה וכוללת חישוקים קלים צבועים, בקרת שיוט, מערך מולטימדיה עם צג מגע ששולט בבלוטות' (יודע עברית), ובמיזוג (שאינו בקרת אקלים) ודיפון עור להגה הקטום.

אז מה אין? זה מתחיל בדברים כמו היעדר פתח אוורור בצד ימין, של הנוסע. הסידור האסימטרי במרכז, עם הפתח הגדול לנוסע, אמנם נאה, אבל ביום קיץ חם זה פוגע באיכות הפיזור. יחד עם מזגן לא חזק במיוחד ויום מאוד חם, זה גרם למשפחה מאחור לקטר. החברה גם התלוננו על היעדר אפשרות לפתיחת החלון. נכון, אנחנו כמעט ולא משתמשים בזה ובכל זאת. ממושב הנהג הפריע בחסרונו מד סל"ד – צריך להחליף הילוך לפי האוזן.

מה עוד חסר? דברים פעוטים כמו ידיות אחיזה בתקרה, תאורה במושב האחורי או תפעול אוטומטי לחלון הנהג. ידיות סגירת הדלת האחורית מוטמעות בדיפון בתוך תא אחסון, ולמרות שפע תאי אחסון אין אחד מספיק אוחז לסלולאר. אין מד מרחק מתאפס (יש במחשב אבל ללא מאות מטרים) – אבל כמה פעמים כבר יוצא לחפש את הירידה לשביל המוביל לנחל חרמון תחתון?

"יש במכונית הזו הרבה חכמה. היא מרווחת אבל מאוד קלה. שוקלת 200 ק"ג פחות מה-C4 ופחות מטון, עם 965 ק"ג. כדי להרוויח את 200 הק"ג נאלצנו לבצע החלטות קיצוניות. סביבת הנהג פושטה עד למינימום. הזזנו את כרית האוויר של הנוסע לתקרה והרווחנו תא כפפות ענק ואפשרות להצר את הפאנל העליון ולקבל יותר חלל".

מבפנים הקקטוס אינו מרגיש פנאי, החל בתנוחת הנהיגה הלא גבוהה, דרך שמשה קדמית קטנה וכלה בתפאורה הפנימית האלגנטית עם נגיעות רטרו.

המושבים נאים אך רכים מדי, עם תמיכה מוזרה בחלק התחתון, אבל אינם מעייפים בנהיגה ארוכה. קצת קשה לקבל תנוחת נהיגה טובה בעיקר בגלל שההגה אינו מתכוון למרחק. זה מפריע במיוחד בגרסאות הידניות בגלל הצורך לשלוט במצמד בעל המהלך הארוך מדי. מבנה תקרה מוזר (עם הנמכה בחלק הקדמי) עלול להפריע לגבוהים.

מאחור המרווח לרגליים טוב וסביר לראש, מפתח הדלת מעט צר אך המושב עצמו רחב יחסית ושטוח. לתא המטען שפה גבוה אך נפח נאה.

בנסיעה

יציאה חלקה מהמקום עם הקקטוס דורשת אימון בגלל מצמד ארוך ולא הדרגתי, ונטיית המנוע לגמגם קלות בשבריר השנייה הראשון. הציפיות שלנו ממנוע 1.2 ל' לא מוגדש, שמסתפק ב-82 סוסים, לא היו גבוהות, אבל הקקטוס מפתיע ביציאה זריזה מהמקום. ככה זה כשהמשקל דומה לשל פיקנטו.

התחושה הנמרצת דועכת ככל שמצפינים בסולם המהירויות, אבל אפילו בקצב כביש 6 הקקטוס מרגישה בבית (כל זמן שאין צורך בהאצות חזקות). בעליות המצב יותר מורכב, ודורש הורדת הילוך או שניים. אז גם ישמיע המנוע את הצליל הייחודי של מנועי שלושה ציל'. בעמידה, בייחוד כאשר המזגן פועל, המנוע מעט נוכח מדי בצליל ורעידות.

אחרי מאות הקילומטרים שעברנו, דיווח המחשב על 13.9 ק"מ לליטר. בשיוט לא מהיר, כאשר המזגן אינו עובד שעות נוספות, ניתן לגמוע 16.1 ק"מ לכל ליטר, אבל נסיעה עמוסה ואורבנית הורידה אותנו לאזור ה-12 ק"מ/ל'.

לקקטוס אין בשורות גדולות בסעיף ההתנהגות. זוויות הגלגול מוחשיות, אבל ההתנהגות צפויה ובטוחה. המנוע לא ממש מאתגר את היכולת, ואולם האחוריים זזים בהעברות משקל לטובת הידוק קו. חבל שבקרת היציבות כה היסטרית. ההגה מעט מלאכותי, אבל מבצע באופן סביר וליניארי, גם אם הייתי מעדיף קצת יותר משקל. הבלמים (תופים מאחור) מתפקדים היטב, אבל חסרים קצת עצמה ודיוק תחת עומס.

ריסון תנודות הגוף אינו מושלם, אבל זה לא מאוד מפריע. הנוחות מצד שני טובה, ורק שיבושים רוחביים, שמכים בשני הגלגלים ביחד, פוגעים בשלווה.

 שאפו

סיטרואן הצליחו ליצור פירוש חדש ומאוד אופנתי למכונית העממית.

הקקטוס הוא מאותן מכוניות נדירות שחוצות סגמנטים אך מאחדות לבבות ומושכות לקוחות שונים: צעירים שיחפשו משהו מיוחד, משפחות שרוצות משהו שימושי, וגם אלה שחפצים באווירת הפנאי, אבל לא במחיר רכבי הפנאי.

המראה הוא בפירוש הצד החזק שלו, אבל גם התחושה הנעימה בתא הנוסעים – וכמובן גם המחיר: 90,000 שקלים. זה אולי לא רכב דינאמי במיוחד, אבל למי אכפת כשהוא כה מיוחד? העובדה שסיטרואן לא הלכו בשבילי הפנאי המקובלים שחררה אותם ממגבלות הז'אנר, וכך הקקטוס קרובה יותר במחיר לסופרמיני, ועדיין נראית טוב יותר מרב כלי הפנאי הקטנים ודורשת פחות ויתורים. החשוב שבהם הוא ויתור על הממון. שאפו.

סיטרואן קקטוס, 1.2 ל' ידני, "FUN"

מנוע בנזין 3 ציל', קדמי, רוחבי, 1199 סמ"ק

תזמון 12 שס', תזמון משתנה

הספק/סל"ד 82 כ"ס/5750

מומנט/סל"ד 12 קג"מ/2750

תמסורת הנעה קדמית, ידני, 5 היל'

קוטר סיבוב (בין מדרכות) 10.9 מ' 

מתלים קדמיים דמוי מק-פרסון

מתלים אחוריים קורת פיתול

בלמים ק'/א' דיסקים/תופים

צמיגים 205/55-16

בסיס גלגלים 259.5 ס"מ

אxרxג 416x173x148 ס"מ

משקל 965 ק"ג

תא מטען 348-1500 ל'

מיכל דלק 50 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 167 קמ"ש

0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 12.9 שנ'

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 13.9 ק"מ/ל'

דרגת זיהום 4

מחיר 90,000 שקלים

אחריות 36 חודשים + 24 חודשים אחריות חלקית

ציון מבחן ריסוק (E-NCAP) ****

בטיחות מבוגרים 82%

בטיחות ילדים 79%

הולכי רגל 80%

 

תמונות: יצרן, הכתבה מתוך מגזין אוטו

כתבות נוספות

תופסים את מקום המדינה

קבוצת תלמידי תיכון עירוני ד' במודיעין פיתחה פלטפורמה המיועדת לשרת את מאמצי ההסברה הישראלית מול העולם העוין, עם כל המידע הנדרש ואפשרות לנהל סימולציות של ויכוחים מול מתנגדי ישראל

בין ירידה לעלייה

המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים במודיעין ירד ב-1% ברבעון האחרון, אבל עדיין מדובר על עלייה של 3% בשנה האחרונה

תופסים את מקום המדינה

קבוצת תלמידי תיכון עירוני ד' במודיעין פיתחה פלטפורמה המיועדת לשרת את מאמצי ההסברה הישראלית מול העולם העוין, עם כל המידע הנדרש ואפשרות לנהל סימולציות של ויכוחים מול מתנגדי ישראל

המשך קריאה »