בשנה שעברה יצאה ענבל בן-ברית, מורה בבית הספר היסודי "אור" בכפר אורנים (וממובילי המחאה החברתית במודיעין), לשנת שבתון. היא נתקלה בסטטוס בפייסבוק שפירסם הצלם המקומי יוסי וונש, בו הכריז על תחרות צילום: התמונה שתקבל את מספר הלייקים הגדול ביותר תזכה את בעליה בקורס צילום ללא תשלום.
בן ברית: "העליתי את אחת התמונות שצילמתי בהליכת הבוקר שלי. התמונה שהביאה לזכייתי בתחרות הייתה של 'עמוד חוצה מעבר חצייה'. כשסיימתי את הקורס, בתי הבכורה סיפרה לי על 'פרויקט 365'. מי שמשתתף בפרויקט מצלם תמונה אחת ביום, כל יום במשך שנה שלמה, 365 ימים. יש המצלמים את עצמם כל יום או את הילד שלהם ואז רואים דרך עדשת המצלמה את השינויים שמתרחשים בהם במהלך השנים. הרעיון הזה שיעמם אותי. חיפשתי משהו מקורי יותר. החלטתי לבחור כל יום טקסט אחר, באופן אקראי, והמילה עליה האצבע שלי תעצור תהיה מקור ההשראה שלי לתמונה. בחרתי להתחיל את הפרויקט ביום הולדתי ה-45 וקראתי לו 'פרויקט 365 מילתמונה'".
בן ברית היא בוגרת בית הספר לאמנויות "תלמה ילין" בהתמחות של ציור ואמנות פלסטית. בצבא שירתה כמורה חיילת והייתה קצינת הוראה. גם לאחר שהשתחררה למדה הוראה. היא משלבת את היצירה והאמנות גם בבית הספר עם תלמידיה וגם עוסקת בכך בשעות הפנאי. היא מציירת בצבעי אקריליק ומים ומכינה תכשיטים מחומרים ממוחזרים. אחד הדברים שמכוונים אותה ביצירה הוא איכות הסביבה. היא היתה בין מקימי החווה האקולוגית וזו שהעניקה למקום את הלוגו שלו. גם ביצירות שלה היא משתמשת בחומרים ממוחזרים. את התכשיטים למשל היא מכינה מפקק מתכת של בקבוק והצבע המעטר אותו לקוח ממגזינים ועיתונים, היא גם מצפה כיסאות בדרכים מעניינות עם עיתונים וחומרי גלם אחרים מהסביבה.
לדבריה, בכל דבר שהיא עושה ומלמדת חשוב לה ליצוק לתוכם ערכים חינוכיים וכך גם בפרויקט הנוכחי. "כל המקצועות אותם אני מלמדת בבית הספר הם אמצעי מבחינתי ולא המטרה. כמובן שחשוב לדעת את התכנים, אבל במיוחד בגילאים הקטנים חשוב לי להכניס ערכים וחינוך. אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתחלתי את פרויקט הצילום הוא לשתף את התלמידים שלי".
מדוע?
"רציתי להציג בפניהם הזדמנויות ליצירתיות בדרך חדשה, התמונות שאני מצלמת מזמנות גם שיח על המון נושאים. לא תיארתי אפילו עד כמה זה יעורר בהם עניין ויפתח שיח סביב. בם הפכו לשותפים. הם גם היו לוקחים ספר מצביעים על מילה, ואז כל הכיתה חשבה יחד מה כדאי לצלם והעלתה רעיונות. היו ימים שהייתי נתקעת ופונה אליהם לעזרה, כשנתקלתי במילים שלא חשבתי שאצטרך להתמודד איתם כמו "לשם" ויש להם פעמים רבות רעיונות יצירתיים".
מהו צילום בשבילך?
"צילום עבורי הוא קבלת שלווה. הוא מאפשר לי להירגע ולנשום. אני אוהבת לצאת לצלם בשטח. יש נשים שעושות שופינג כדי לפרוק מתחים ולעשות משהו בשביל עצמן, בשבילי זה צילום".
מה הפרויקט מאפשר לך מעבר לצילום עצמו?
"זה מאפשר לי למידה נוספת על כל נושא שבעולם. דבר ראשון לפני שאני מחליטה מה לצלם אני הולכת ללמוד על המילה בגוגל. גם מילים שאני מכירה כמו למשל המילה מעגל, בכדי להיחשף למידע חדש על המילה וגם כדי שיעלו לי אסוציאציות שלא חשבתי עליהן. אני לומדת גם תוך כדי צילום גם על נושא הצילום שלי, למשל אני אוהבת לצלם ציפורים בעיקר דרורים, דרך הצפייה בהן והצילום למדתי עליהן הרבה".
למה החלטת להעלות את הפרויקט לרשת?
"כדי לעורר אצל אנשים מחשבה ושיח. חשוב לי לשתף את התמונות לא כדי שיעשו לי לייקים ורק יסתכלו על מה שצילמתי בהיסח דעת, אלא שאנשים יגיבו לתמונות, יביעו דעה, ישאלו אותי או את עצמם מה המחשבה שעמדה מאחורי וכדומה".
מה הדבר האהוב עליך בפרויקט?
" אני מאד אוהבת את המחשבה שמאחוריו, איך להביא לידי ביטוי את המילה.התמונה היא הפאנץ' הסופי ויש מחשבה על זוויות ותאורה, אבל את רוב הזמן בפרויקט אני משקיעה בחשיבה ולמידה על המילה וכיצד לייצר ממנה תמונה מעוררת מחשבה אצל אחרים. תלמיד בכיתה ד' העתיק ממני את הפרויקט, שנתן לו השראה וזה שיא ההצלחה מבחינתי, האדוות שנוצרות ממנו הן אלו שגורמות לי להנאה גדולה מעבר לצילום עצמו".
מילה מיוחדת?
"יצאה לי המילה אפשרויות. יש מלא אפשרויות לאפשרויות. אני מחפשת את הלא שגרתי וברור מאליו. עלה לי הרעיון לקחת פתקים דביקים ועליהם מילים של רגש, ערכים, מצבים כגון: חמלה, שלווה, אהבה, סבלנות ועוד ולהדביקם על דלת הבית וצילמתי. זה הוביל אותי לחשוב שאפשר לצאת מהבית מתוך בחירה כיצד לצאת החוצה לעולם. למשל 'היום אני יוצאת סבלנית יותר'. זה הפך למשחק אצלנו בבית, כל יום מישהו מהמשפחה בחר פתק והחליט לפעול במהלך אותו יום על פיו. מתבוננים על העולם בחמלה, מגיבים על העולם במחלה, כל אחד איך שזה השפיע עליו".
יש לך שאיפות להרחיב את הפרויקט מעבר לפייסבוק?
"אני רוצה להפוך את 'פרויקט 365 מילתמונה' לתערוכת צילומים".
יש כבר מחשבה על הפרויקט הבא?
"נשים בזמן עבודה. אני חברה בוועדה לקידום האשה בעיריה וגם פמיניסטית וחשוב לי לצלם גם דברים שנחשבים לא שגרתיים, אנטיתזה למה שהרוב חושבים מהי אשה. כמו למשל: אשה רוכבת על אופנוע כבד, נהגת אוטובוס ודרך זה מקווה לשנות חשיבה אצל אחרים ולהביע דעה".
(צילום לינור לוי
