למי שעוד לא ידע – כרבע ממספר תושבי מודיעין הם דתיים. בהתאמה – גם מספר בתי הספר הדתיים הוא כ-25 אחוז: מתוך 39 בתי ספר, עשרה הם דתיים – שישה מהם בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים ("אריאל", "דרכי יהודה",  "נתיב זבולון", "שבטי ישראל", "אבני החושן" ו"משואת נריה") וארבעה על יסודיים – האולפנה, ישיבת בני עקיבא ובית ספר אמית בנים ואמית בנות. סגן ראש העיריה מיכאל חרל"פ מבהיר כבר בתחילת השיחה עימו עם הזרם הדתי בחינוך כי "בערים אחרות קיימים גופי חינוך שאינם מפוקחים על ידי משרד החינוך כמו חינוך חרדי, חינוך עצמאי וחינוך מוכר ולא רשמי. במודיעין,  מהיום הראשון שלה, הקפדנו שכל מסגרות החינוך החילוני והדתי יפוקחו על ידי משרד החינוך ויהיו מסגרות מוכרות רשמיות. הם כפופים למנהל החינוך הדתי של משרד החינוך המפקח על תוכניות הלימודים".

מעטפת החינוך הדתי בעיר מלווה את המשפחות וילדיהם מהגיל הרך ועד סיום לצבא ואף לאחר מכן, החל ממעונות יום שמופעלים על ידי רשת "אמונה" (גם הם בפיקוח), גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים ומי שרוצה ממשיך לישיבת ההסדר של מודיעין "מאיר הראל". חרל"פ: "ועל כך גאוותנו. לא בכל עיר יש מעונות יום ויש ששולחים את הילדים שלהם לבתי ספר על יסודיים מקומות אחרים מחוץ לעיר".

ואצלנו מה המצב? כמה שולחים את ילדיהם ללמוד מחוץ לעיר?

"בעבר שיעור ההורים שהיו שולחים את ילדיהם ללמוד מחוץ לעיר היה גבוה שלושים אחוז. היום מדובר בפחות מעשרה אחוז. הם יצאו כי חיפשו ישיבות חזקות יותר, תורניות יותר, או שלא היו מרוצים מהפן המקצועי בבתי הספר הקיימים בעיר. בשנים האחרונות בתי הספר של בני עקיבא והאולפנה התחזקו בכל הרמות גם מבחינה פדגוגית והם מובילים בציוני הבגרות. הציבור הדתי, כמו החילוני, מגוון ויש הורים שמעוניינים יותר בשיעורי דת. יש כאלה שרוצים יותר לחזק את הפן המדעי ויש שמעוניינים להוסיף שיעורי הבעה ועברית. לפני עשר שנים מערכת החינוך הדתית בעיר לא יכלה להכיל את השונות הזו. היום יש הרבה יותר אפשרויות, שבאות לידי ביטוי בעיקר בשיעורי התל"ן ובצהרונים שגם בהם ניתן ללמוד תורה אחרי שעות הלימודים".

לווסת ממקום למקום

לא בכל בתי הספר היסודיים הדתיים בעיר מוגדר באופן מובהק בשמם האם מדובר בבית ספר תורני או לא. לדברי חרל"פ, "כולם תורניים ולכל בית ספר יש את הצביון שלו ומידת התורניות. בית ספר אריאל הוא בית הספר בו החיזוק התורני, קרי חיזוק לימודי התורה במסגרת שיעורי התל"ן – הוא מעל הממוצע ומעבר לשעות שמשרד החינוך ממליץ. זאת לפי החלטת הנהלת בית הספר בשיתוף הנהגת ההורים הבית ספרית".

"אריאל" הוא גם בית הספר העל אזורי היחיד בעיר (בבתי הספר היסודיים), שהוצמח והפך לעל-אזורי כדי למנוע "הגירה" של ילדי הציבור ציוני דתי (כפי שרוב הציבור הדתי במודיעין מאופיין)  לבתי ספר עצמאיים לא מפוקחים ובהם תכנים חרדיים. מה שתרם לירידה במספר ההורים השולחים את ילדיהם ללמוד מחוץ לעיר. זה גם הפך את "אריאל" לבית ספר מבוקש. לעיתים הביקוש גדול מההיצע, כפי שקרה השנה.

לדברי חרל"פ, אחת הסיבות לביקוש המוגבר בחלק מבתי הספר היא הזדקנות שכונות מסוימות לעומת צמיחת אחרות, חדשות, שנמצאות בתהליך איכלוס. "לכן השנה על פי הביקושים תהיה עבודה מעמיקה של העירייה, מנהל החינוך העירוני ומחזיקת תיק החינוך, הילה בן אליעזר, מנהל החינוך הדתי המחוזי בשיתוף עם בתי הספר וההורים כדי למצוא פתרונות. למשל אם יש ביקוש לשני בתי ספר נבדוק איך ניתן להעצים בתי ספר אחרים כדי לא  ליצור לחץ. חשוב לציין כי תוכנית הלימודים זהה בכל בתי הספר, ההבדל הוא בעיקר במספר שעות התל"ן התורני, לימודי התורה".

מיהו יהודי?

בכל בתי הספר הדתיים הלימודים נפתחים בתפילת שחרית. אחרי הפסקת הצהריים מתקיימת ברכת המזון (לפניה נעשית נטילת ידיים). בבתי הספר העל יסודיים מקיימים גם תפילת מנחה. כולם לומדים דינים והלכות של החגים. בחודש אלול כולם יעלו לירושלים וישתתפו באירועי הסליחות. בטיולים בתי הספר מנסים לחבר בין סיפורי התנ"ך ומורשת היהודים לבין הזהות היהודית היום.

רוצים ל"אריאל" אבל אין מקום

הבת של משפחת ר' הדתית עולה השנה לכיתה א'. לאחר שההורים בחנו מספר בתי ספר דתיים בעיר הם הבינו כי בית ספר "אריאל" (בית הספר היסודי העל אזורי היחיד במודיעין) בית ספר ממלכתי דתי תורני, הוא בית הספר המתאים להם. לדברי האב הבת התקבלה לבית הספר אבני החושן שלומדים בו גם ילדים לא דתיים.

למה אריאל ולא אחרים?

"הוא היחיד שעונה לכל הדרישות שלנו. קודם כל שיטת החינוך בו, שיטת לימוד ברקאי. קראנו את התקנונים של כל בתי הספר ועל פיהם וחזון בית הספר ברור לנו מי שם דגש יותר על לימודי תורה ומי לא. יש גם הבדלים שראינו בעיניים כמו קוד לבוש וקודי התנהגות. האווירה הבית ספרית ב"אריאל", זה לא העניין אם כולם חובשי כיפה או לא, אלא הוא מתנהל טוב והאוכלוסייה בו טובה, לא רק בגלל שהוא תורני. כמשפחות שמקפידות על בתים דתיים, וחינוך תורני לילדינו מינקות, לא נסכים להתפשר על בי"ס שאיננו תורני מכיתה א', כחלק בלתי נפרד מאורחות חיינו, ובתואם להם. אין עוד בי"ס במודיעין שלימודי הקודש הם חלק נכבד ממערכת השעות, ושהלימוד בו מכיתה א' הוא בכיתות נפרדות".

פניתם לעירייה?

"כמובן. תחילה הגשנו ערעור וקיבלנו תשובה שלילית. נפגשנו עם מספר גורמים גם עם אחראית השיבוצים בבתי הספר הדתיים, עם ראש מנהל החינוך בתיה שוכן-אורבך ועם הילה בן-אליעזר. ממה שהבנו ממנה, כשמונים אחוזים מהתלמידים שמתקבלים הם אחים ממשיכים. זאת אומרת למשפחה חדשה כמעט ואין סיכוי להתקבל, בין השורות גם אמרו לנו שאין להם שאיפה שבית הספר יגדל מעבר לקיים. הם התייחסו אלינו כמספר ולא אנשים, והסבירו שזה לא מסתדר להם בנוסחא. השנה בכיתה א' יהיו שתי כיתות בנים וכיתה אחת של בנות עם 40 תלמידות. כששאלנו למה לא מפצלים לעוד כיתת בנות בתיה אמרה פרצנו גבול שנה שעברה ואיננו רוצים לפרוץ אותו שוב".

לדבריו, כשישים משפחות שלא התקבלו ל"אריאל" ערערו, רובם כשנדחתה בקשתם נשרו מהמאבק וכרגע נותרו בין שתיים לשלוש משפחות. ממשרד החינוך נאמר לו כי הנושא בטיפול, עדיין לא התקבלה מהם תשובה. וכך שבוע לפני תחילת הלימודים משפחת ר' אובדת עצות.

(צילום אינגריד מולר)