ביום הראשון ללימודים נפגשנו לראיון עם שני האנשים המשפיעים ביותר על מערכת החינוך של מודיעין: ראש מינהל החינוך בתיה שוכן ומחזיקת תיק החינוך במועצה, הילה בן אליעזר.
שנת הלימודים הנוכחית נפתחה אחרי קיץ לא פשוט. במה הדבר בא לידי ביטוי?
בן אליעזר: "הקיץ האחרון נתן פרספקטיבה לעבודה שלנו. זה האיר את גודל השליחות בתחום החינוך ועל מה לשים דגש גדול יותר. על ערכים כמו התנדבות, שייכות ואחדות. היתרון היחסי שלנו כעם הוא יתרון האיכות וחשיבה מחוץ לקופסה, שבא לידי ביטוי בין היתר במנגנון הגנה שפותח כאן – כיפת ברזל. זו העוצמה שמבטיחה את קיומנו היום ובעתיד ומכאן השליחות, לגדל את דור העתיד בהתאם".
שוכן: "בעת כזו מבינים את המשמעות של הביטוי 'חינוך בונה חברה'. בקיץ ראינו תוצרים שבאו לידי ביטוי בהתנהגות ומעשים שהם תוצר של חינוך מהבית, בשילוב מערכת החינוך ראינו אחדות של כולם, למרות הפילוגים הקיימים בחברה והמגזרים השונים. היו ביטויים אחרים שנאמרו, אבל אנחנו עדיין עם אחד עם מטרה אחת. כשמישהו זקוק לעזרה יש מי שיעשה את זה בכל דרך שהיא בלי להבדיל בין המגזרים. הייתה התגייסות מלאה. גם הילדים והחיילים התנדבו בדרכים שונות והתגייסו תרתי משמע. יחד עם זאת, ערכים כמו לאומיות וחשיבות המדינה, מסורת ועוד – עולים בדרך כלל בעיתות משבר וזה ברור מאליו. ויש עוד משהו שעלה בקיץ הזה והוא קידום המדעים והטכנולוגיה. הבנו יותר מתמיד את חשיבות אנשי הטכנולוגיה ולא משנה אם החייל מתכנת או מהנדס, טכנאי או מדען. הם יושבים ימים כלילות ושוקדים על פיתוח מערכות טכנולוגיות מפני איומים שאנחנו לא מעלים על דעתנו. הפיתוחים האלה מצילים המון חיים. יש את התחושה שגיוס קרבי לצה"ל נחשב יותר, אבל זה לא כך. לכל אחד תפקידו שלו וכל תפקיד הוא משמעותי".
השנה הפעלתם שיטת רישום חדשה. מה היו התוצרים ובמה שונה משנה שעברה?
שוכן: "הצלחנו בעזרתה ליצור גנים מאוזנים יותר הן מבחינת מין (בנים ובנות) והן מבחינת הגילאים. יש הרבה יותר גנים השנה שהם חד גילאים מה שמביא לשפה אחידה יותר במסגרת הגן, מה שמאפשר עבודה פדגוגית מיטבית. בני השלוש יישארו יחד שנתיים וזה יתרון גדול. מבחינת ערעורים לא ראינו שוני משנים קודמות".
עשיתם הפקת לקחים משנה שעברה, מקומות שזקוקים שיפור?
"שיטת העבודה שלנו בנושא השיפורים היא מאד דינמית וזה נעשה תוך כדי עבודה. מטפלים במידת הצורך בדברים בזמן שהם קורים. קשה לשים את האצבע על משהו מסוים. למשל עשינו בדיקה מחדש בשנה שעברה איך חושפים מספר ילדים רב יותר בגיל צעיר לתחום המדעי טכנולוגי, וחשיבה מחדש בתחום איתור מצטיינים. אלה תחומים שלקחנו צעד קדימה ובשלב זה אנחנו עושים את זה טוב יותר. כך לגבי כל נושא המצוינות".
מה זה אומר מצוינות מנקודת המבט שלכם?
"כל אחד חזק בתחומים מסוימים יותר ממישהו אחר. וברגע שתלמיד יודע לזהות מהם תחומים אלה, הוא ימצה מהם את המקסימום. מיצוי ומצוינות באים יחד. יש יחידי סגולה שנולדו מחוננים בתחומים רבים והכל בא להם בקלות. לא עליהם אנחנו מדברים. החוכמה היא לקחת ילדים מן השורה ולאפשר להם לבוא במגע עם כמה שיותר תחומים כדי למצוא את תחומי החוזק שלהם. פיתוח מצוינות לא מתבטא בבחינת ידיעותיו של ילד בגיל ארבע. צריך לבחון מה הוא יודע עד כה. המטרה שלנו לאפשר לפתוח את היריעה לכולם ברמת ההתעניינות ואז לזהות את החוזקות והדרך של כל אחד מהם ומשם להרחיב את מעגל המצוינות. פיתחנו יחד עם מכון קרני שיטת איתור ואבחון ייחודית שנעשית בקבוצה, למשך פרק זמן ארוך יחסית. שם נבדקת ההתעניינות והסקרנות של ילדי הגן בתחומים שונים ולא רק בתחומים צרים. בהתחשב בגילם ורמת הבשלות שלהם. זו השנה הראשונה שהפעלנו תוכנית זאת והיא עדיין ממשיכה להתפתח. אישרו לנו השנה לפתוח גן טרום חובה ניסויי בתחום המדעי – גן רקפת. בשלב הבא, התוכנית תוכל להיות מופצת. בגן הילדים ייחשפו גם לתכנים מדעיים וגם להתנסויות בתחום".
אילו יעדים הגדרתם השנה?
שוכן: "כאמור קידום המדעים והטכנולוגיה, באמצעות תוכנית לימודית, חשיפה של בני הנוער למקצועות הללו, ליווי קבוצות עתודה מדעית טכנולוגית, הכנסה של תכנים עם תעשיידע כבר בגילאים צעירים בבי"ס יסודי, לחשוף את המקצועות הללו והתועלת שלהן כדי למנוע חסמים פסיכולוגים של בנות למשל להתחבר לתחומים אלה. נשתמש גם במבצע 'צוק איתן' שהציג בנות רבות בכלי התקשורת שהיו מאחורי האמצעים הטכנולוגיים וזה יעזור לעלות עוד מדרגה. זה קיים, אבל לא קיים מספיק ונמשיך להעלות את המודעות לכך. נמשיך גם לפתוח קבוצות חדשות של רובוטיקה בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במסגרת פעילות ה-FLL. השנה ככל הנראה לא תיפתח קבוצה של הבוגרים במסגרת ה-FRC, יתכן ונצליח בהמשך השנה להרכיב קבוצה כזו בברנקו וייס. אבל נפתחה מגמה חדשה השנה בבית ספר זה: פיקוד ובקרה עם התמחות בחשמל. ויוצאת לדרך תוכנית 'מוזה באה לגן' בגני הילדים, תוכנית מוזיאונים מדעיים שמגיעים אל הגן".
אין הזנחה של תחומים שאינם שייכים למדעים והטכנולוגיה?
בן אליעזר: "זה לא בא על חשבון משהו אחר. בשנת הלימודים הנוכחית נתחיל במסגרת מרחב המצוינות בתוכניות לימוד לגילאי חטיבות הביניים: פרחי משפטים, פרחי רפואה, ספרות, תחומים המשתייכים יותר למדעי הרוח, מקצועות רכים יותר. וכמובן יש מגמות בבתי הספר כמו מחול ותקשורת שלא נופלים ברמה ממגמות הטכנולוגיות".
נשמע שכולם במודיעין מצטיינים…
בן אליעזר: "מצד אחד אנחנו מדברים על מצוינות ומצטיינים, מצד שני החינוך המיוחד חשוב לנו באותה מידה ואנו ממשיכים להשקיע המון בתחום זה. לא במקרה יש הגירה אל העיר. זה בזכות מערכת החינוך המיוחד".
שוכן: "השנה פתחנו פחות שלושה גנים, אבל התווספו חמישה גני חינוך מיוחד וגם התווספו כיתות חינוך מיוחד. יש גם תוכנית בנייה לבית ספר חדש לתלמידי המעון השיקומי בעיר לילדים עם קשיים פיזיים מורכבים מאד ופיגור בינוני עד קשה. הוא יהיה בית גם לאוכלוסיית האוטיסטים בתפקוד נמוך. הוא מתוכנן להיות במגרש שבין עירוני ד' לבית ספר כרמים. אושרו תוכניות הבנייה ומחכים רק להרשאה. וזה אחד מהיעדים שלנו, השילוב. לא סתם זה המיקום שבחרנו. שילוב בין המסגרות וחיזוק ההתנדבות. כך גם גני הילדים של החינוך המיוחד מוצבים ליד גנים רגילים. בחלק מהמתחמים יש שילוב יפה ואינטראקציה בין הילדים ויש שלא. השנה יחד עם פיקוח של משרד החינוך לא נשאיר זאת ליד המקרה ונכניס זאת לתוכנית עבודה מסודרת ומובנית".
למערכת החינוך המקומית יש גם יעדים לאומיים?
"השנה נמשיך להתאים עצמנו לתוכנית של משרד החינוך 'ישראל עולה כיתה', לקידום למידה משמעותית. הביטוי המיידי יבוא במערכת העל יסודי. כיתות י', לראשונה מזה הרבה מאד שנים, לא ייגשו לבחינות בגרות. גם בשנים הבאות יהיו פחות מבחני בגרות ומשקל בחינות החוץ יופחת ואילו משקל הלמידה בתוך בית הספר, לאו דווקא במבחנים אלא בדרך שהתלמיד עושה ומביע עצמו, יגדל. זה משליך אוטומטית על מערכת החינוך בשלבים מוקדמים יותר, למשל בעירוני ה' החלה שנה שעברה תוכנית למידה מבוססת פרויקטים. השנה יהיו חמישה בתי ספר נוספים שיצטרפו לתוכנית. כל פרויקט נלמד בצורה מעמיקה. בתוכנית זו יש דגש גדול על עבודת צוות שם גם יוכל כל אחד לגלות ולחדד את תחום החוזק שלו".
איך אנחנו מתמודדים עם האלימות הפיזית וזו המקוונת?
בן אליעזר: "החל מהשנה הזו נתמקד בהעצמת מעמד הצוות החינוכי. אנחנו רואים קשר ישיר בין מעמד ההורה והסמכות ההורית לבין האקלים הבית ספרי. לצוות החינוכי בגן ובבית הספר יש השפעה מכרעת על איכות הלמידה והחינוך ואנו בונים תוכנית לכך. כיריית פתיחה שלחנו לכלל המחנכים: גננות, מורים ומנהלים – איגרת שמביעה את חשיבות עבודתם והוקרת התודה".
איך אתם נערכים ליישום חוק חינוך חובה חינם מעל גיל שלוש שייכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה?
שוכן: "אנחנו ערוכים לזה כבר מזמן. מבחינת מבנים יש מספיק לכולם לפי הצפי של גידול האוכלוסייה, כולל ספירה של מבנים שייבנו במהלך השנה. כבר היום בגילאי ארבע, כ-75 אחוזים מהשנתון בתוך הגנים העירוניים ובגילאי לוש כ-68 אחוזים. כך שממילא לא מדובר בתוספת מסיבית של ילדים בשנים הבאות. מדובר בתוספת של שישה עד תשעה גנים".
הילה – מאז שנכנסת לתפקיד אילו בקשות והתייחסויות הגיעו אליך מהורים ותושבים?
"הנושאים האלה עולים בוועדת החינוך בנוסף לחיזוק מעמד המורה. נקדם השנה את פרויקט 'עיר מנגנת' בתוך בתי הספר הממלכתיים, ובעתיד הקרוב לכל ילד בעיר תהיה הזדמנות להתנסות וללמוד לנגן לפחות על כלי אחד. נושא נוסף שעלה הוא הנטל הכלכלי של שיעורים פרטיים. אנו עובדים על תוכנית לתגבור תוכנית לימודים אחר הצהריים במסגרת בתי הספר".
מדוע הוחלפה מנהלת "אבני החושן" ברגע האחרון?
"זה לא היה ברגע האחרון. המנהלת הקודמת, לידיה אפריאט, הודיעה בחודש פברואר כי היא יוצאת לשבתון העיכוב היה בהוצאת המכרז ובבחירת מנהלת חדשה".
איזו בשורה יש למינהל החינוך להורים שכורעים תחת נטל רכישת ספרי הלימוד ועדכונם מדי שנה?
"במסגרת הסכם עם משרד החינוך נבחרו בשנה שעברה להשתתף ארבעה בתי ספר בפרויקט 'ילקוט דיגיטלי' בשכבות ה' ו-ו'. זה נשמע פשוט אבל זה דורש מערך טכנולוגי. בבתי ספר אלה מספר המחשבים המהווה כמחצית ממספר הילדים ואז בחלק מהשיעורים הם לומדים עם המחשבים האישיים, שם חלק מהספרות עברה דיגיטציה. אבל כדי להעביר את זה לכלל בתי הספר אנו צריכים לעבור שני חסמים: האחד הוא פיתוח הספרים הדיגיטליים בהתאם לקצב, כי עד שמעלים אותם – הם מאבדים מהרלוונטיות. השני הוא עמידה בקצב התקדמות המחשבים, אחרי שנתיים המחשבים הופכים פחות רלוונטיים ומדובר בתקציבים מאד גדולים כדי להיות עדכניים בנוגע לשני חסמים אלה".
שוכן: "הילדים מאד נהנים מהלמידה הזו, זו השפה של הדור הזה, הם משתמשים יותר בספרים המונגשים דיגיטלית מאשר לספרות הרגילה וזה מאפשר גם למידה משמעותית יותר, זה פותח את כל העולם בפניהם ולא רק מה שיש בספר הכתוב עצמו. אבל עדיין כשמדברים על הרחבה והיקפים זה לא טריוויאלי. פרויקט ילקוט דיגיטלי מול משרד החינוך יימשך שנתיים נוספות ולאחר מכן נגיע למסקנות לגבי ההמשך".
(צילום אילוסטרציה, אינגריד מולר)
